סוד מנוח ואשתו עם המלאך: ראשית כל דבר כי המלאך הזה אינו המלאך הגואל הנאמר אצל יעקב אע''ה אבל הוא המלאך המשתלח בעולם השפל ונראה למשתלחים אליו לבד ומתלבש בלבוש הנודע למשכילים. ואם תבין סוד דברי המלאך הזה עם מנוח תבין סוד הקרבן אנה מגיע ולאיזו מדה מתקרב אמר המלאך למנוח אם תעצרני לא אוכל בלחמיך ואם תעלנה עולה לה' תעלה. כלומר, אם לבדי תעלה עולה בלחמיך כלומר בקרבניך כמו ולחם אשר לא אוכל כלומר איני ראוי לקבל קרבן מעצמי כי זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו כלומר לשם ב''ד. ואם לה' אם תרצה להשיג מבוקשך ולגמול לי חסד ושנוסף רוח הקודש וגם לך תעלה עולה לה', ואז יטיב לי בעבורה כי אתעלה באור עליון ע"י להב המזבח העליון אשר יקבל מנחתך ועשה מנוח כמצותו והיינו דכתיב ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה' וכתיב ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמטה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח, כלומר המזבח העליון כי בכאן לא מצינו שבנה מזבח ויהיה פירוש השמטה לזרועות עולם ולמכריע ראשון כי הקרבן מגיע תחילה לכ"ל ולמזבח ואח''כ לכל הבנין עד למעלה למעלה. והמלאך עלה ונקשר למקום שנשתלח ממנו ומנוח ואשתו רואים, פירוש מתבוננים ומשוים רצונם לרצון קונם. ונוסף רוח הקודש בהם וראו כבוד הש"י וע"כ פחדו ואמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו. כענין בן זומא הציץ ונפגע ונחמתו אשתו ולכן אמרו ז''ל מנוח ע''ה היה. הנה מן המעשה הזה תבין סוד הקרבן ועוד תשמע בזה דברים יקרים מפנינים בעזרת האל: