סוד והנחל עליון גוים: יונתן בן עוזיאל תרגמו באחסנות עילאה עלמא לעממין דנפקי מבנינא באפרושתיה עמין ונשניא לבני נשא בדרא דפלוגתא בההיא זימנא רמא פיצותא עם ע' מלאכים רברבא עממין דאיתגליא עמהון למחמי קרתא ובההיא זימנא אקים תחומא עממיא בסכום מנין ע' נפשא דבני ישראל דנחתו למצרים וכיון דנפל עמא קדישא בפיצותא דמרא עלמא פתח מיכאל פומא ואמר ארום חלק נוב רשים מימרא דה' עמיה פתח גבריאל פומיה בתושבחתא ואמר דבית ישראל עדב אחסנתיה. והנה נרמז בפסוק זה אשר נרמז בפסוק אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים. והנראה כי זה החלק היה בדור הפלגה כאשר אמר התרגום ולפי של"ה שרים נאחזים מצד החסד ול"ה נאחזים מצד הפחד ומיכאל וגבריאל כבר ידעת מידתם שהם חסד ופחד נתנו שבח והודאה לאדון הכל שנפלו ישראל בחלקו חלק אילן הפנימי ולא תחת השרים העליונים. וזהו סוד כי שמך נקרא על עירך ועל עמך שאז חלק הקב''ה הארץ לע' אומות וממנה עליהם על כל אומה מלאך לשמור תפקידו. וארץ ישראל לקח לחלקו ולא נתנה תחת שום שר וכל השרים נקראים אלהי נכר הארץ וישראל לקח לו לעם סגולה ככתוב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. וזה סוד מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו משא"כ באומות מתפללים לאל לא יושיע כי השרים ההם אין להם כח לא להוסיף ולא לגרוע על מה שנתן להם בראש השנה מב''ד העליון ודע זה: