בענין הנשמות: (ההקדמה) הא'. בעלי העבודה הסכימו כי הנשמות כולם יורדים מהבינה כמו שכתוב ונשמת שדי תבינם, כלומר, הנשמות השוכנות במדת שדי שהוא המלכות תבינם רצה לומר נגזרות מהבינה. רק יש מחלוקת בין בעלי עבודה בזמן הזה אם יש חדשות אם לא מהן אומרים אין כל חדש תחת השמש ומהם אומרים שגם בזמן הזה יש (נשמות) חדשות. ולפי דבריהם איך שיהיה חזרתן אחר מותן יש מדרגות. מהן תשובנה למלכו"ת ומהן תשובנה ליסוד ומהן לבינה. והנה נשמת מרע''ה שבה לבינה ולכן לא ידע איש את קבורתו. ואביגיל ברכה את דוד להיות נפשו צרורה בצרור החיים והוא מדת יסוד שהוא צרור ת''ת הנקרא חיים. ורז''ל אמרו והצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. הנה מכל אלה יתבאר שהנשמות תעלנה מעילוי לעילוי כפי השגתן עד מקור חוצבו. והנה יתבאר מן ההקדמה הזה מאמר החכם באומרו שיתעלה מעילוי לעילוי עד שאתקדש בקדושת העליונים. כפי הפירוש הראשון שהיה מתפלל על חזרת נפשו למקום (שממנו) חוצבה. ו(ההקדמה) הב'. דע כי כל המצות כולם ראשונה יצטייר טעמם בשפלים ואח''כ תעלה ציורם בעולם הגלגלים עם משפיעיהם שהם המלאכים ואח''כ תעלם הש"י בספירות. המשל הנה צוה יעקב שישאהו י''ב בניו ג' מכל צד. ובמדבר נתלוה ג"כ בזה האופן ג' שבטים לכל צד שבכללם ד' דגלים וי''ב שבטים. והנה ראשונה נקח טעמם מלמטה ונאמר ד' דגלים נגד ד' יסודות וי''ב שבטים נגד י''ב גבולי אלכסון אשר הזכירום בס"י גבול מזרחית צפונית כו'. אח''כ נעלם יותר והנה ד' דגלים נגד ד' מחנות שכינה וי''ב שבטים נגד י''ב מזלות. וכשנעלם יותר ובאים בקודש ונאמר ד' דגלים לד' רגלי המרכבה שהם ח"פ ת"מ וי''ב שבטים נגד י''ב צרופי הוי''ה ית'. ולכן הקדוש ז''ל בקש מהש"י שיעזרהו שיעלה מעילוי לעילוי עד שיתקדש בקדושת העליונה, כלומר, שיעלה כל מצוה ומצוה ממדרגה שפלה אל מדרגה גבוהה עד שיביא אותה מצוה אל הקודש הפנימי. וזה אמרו שאתקדש בקודשת העליונים, כלומר, שנבין טעם המצוה ההיא לקדושת העליונים שהן הספירות, אשר אותן הספירות נהנין וניזונין מאור פניו המאירים ר''ל, כ"ע. והם ז"ס אשר המצות רומזת עליהם. והנה כפי הפירוש הזה יבוא בטוב מאמרו כי אתה הוא בעל הקדושה, כלומר, הת''ת המתעלה אל רום מעלה. ולכן חתם בברוך אתה הוי''ה, כי ההמשכה הזאת אין ספק ראויה אל מה שלמטה. והבן זה היטב. ולפי הפירוש הראשון שביקש על נפשו תהיה הכוונה כן, שאעלה מעילוי לעילוי מעטרת אל היסוד ומן היסוד אל ת''ת ומן ת''ת אל בינה. וזה אמרו שאתקדש בקדושת עליונים, כלומר, בקדושת הבינ"ה אשר שם מתקדשים ז' ספירות התחתונים הניזונים מאור פניך החכמה הטהור ל''ב נתיבותיה כי אתה הוא בעל של החכמה והבינה הנקראים קדושה. בא"י, כ"ע. המתעלה בטוהר הקדושה הוא הגחלת א"ס ית' ויתעלה: