ענין האות ד': כבר פירשתי לך השם של השין ועתה אפרש לך הד' והי' כי יש בהן סודות לאין תכלית. כי ד''י בגמטריא ט"ה אותיות שבשם כוז"ו במוכס"ז כוז"ו (האותיות הבאות אחרי יהו''ה אלהינ"ו יהו''ה) הם ט"ה (היינו י"ד אותיות). והאותיות לפנים בא"ב הם ה' אלהינו ה'. וכותבין אותם אחורי המזוזה כנגד אלו ג' שמות. ומכאן יש לי לפרש ד' לבד וי' לבד. וזו תחילת ד'. כי בקשר של תפלין כנגד הצואר יש ב' דלתין זו כנגד עקידת של יצחק שנעקד לעשות רצון הבורא י"ש ואלו ב' דלתי"ן עולין ח' והם ח' ימים לברית מילה. כי יצחק היה אב הראשון לח' ימים לברית מילה. וכל שנכנס לח' ימים לברית עליו להניח תפילין. וכן כתוב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים. ולמה צוה לח' ימים, עבור כי מיום שנברא העולם עד יום ז' שהיא שבת לא נתקיים הפסוק וזאת אות ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, ועל ברית המילה כתיב והיה לאות בבשרכם ביני וביניכם. והוא לקח ז' ולנו נתן ח' ולא יש אות בינתיים. וז"ח עולה י''ה, ועל כן כתיב כי בי''ה ה' צור עולמים. ופירוש כי י''ה ה' צר עולמים. עולם הגדול הוא שבת בעבור שכתוב אות היא לעולם ועולם השפל אנחנו. כמו שכתוב דור הולך ודור בא וגו'. וב' דלתי"ן מלמטה שהן ח' רמז על המצוה בריש המעור שהוא מקיים מצות הבורא יתברך: