העולם נברא במדת הרחמים: וא"ת שנבראו במדת הדין על שכתוב ברא אלהים, אלהים מדת הדין כי אלהים הוא דין, זה לא יתכן. כי במחשבה עלה לברוא במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים ושתף מדת הרחמים. וטעם יש בדבר בר''ה שהוא יום הדין אנו מתפללין בגבורות זוכר ייצוריו לחיים ברחמי''ם, (והתיבה ברחמי''ם עולה) בגמטריא מצפ"ץ מצפ"ץ, בא"ת ב"ש יהו''ה. וכן כתיב בפרשת בראשית ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, קידם מה"ר ואח''כ מדה''ד: