סוד צריך לומר ובטובו חיינו ולא מטובו: והטעם כי המ"ם יורה מיעוט ויהיה משמע מקצת טובו והוא המלכות אבל באמרו ובטובו משמע כל טובו דהיינו שלום יסו''ד בארץ ע"ט. והנה כוונת הברכה הראשונה תהיה לת''ת הזנה למדת כל ולכן חתם בא"י הז"ן את ע"ט, הכל יסוד. וברכה שניה כוונתו למדת העטרה ולכן צריך להזכיר בה ג' דברים - חמדה, יסוד. טובה, ת''ת. ורחבה, ע"ט. חמדה המקבלת ממדת כל הנקרא חמדה וכוסף כמו כל ותכל דוד כלתה נפשי ותרגום ויכל וחמיד. טובה, המקבלת ממדת טוב ת''ת הנקרא לקח טוב. וטובה בגמטריא כ"ב הרומז לכ"ב אותיות התורה. והיינו דכתיב אשר בך אתפאר. ורחבה בהיותה מקבלת מרחובות הנהר אם הבנים וצריך להזכיר ברית יסוד ותורה שבע"פ. והטעם שיהיו דבוקים ברית עם תורה שבע"פ לבל יכנסו כוחות הטומאה בהיכל הקודש היינו דכתיב לא תחסר כל יסוד בהעטרה וברכה ראשונה משה תקנה כשירד להן המן. וידעת מאין היתה נבואתו. ויהושע תיקן ברכת הארץ ופני יהושע כפני לבנה. ושלמה תיקן בונה ירושלים דהיינו חיבור השלום בארץ וראוי החתימה להיות אלהי דוד ובונה ירושלים כי היא אלהי דוד בן ישי: