סוד נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו: ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו. נברך דבור הת''ת לשש קצות כשיתמלא ברחמים מן האם. והוא אומר להם נברך לבינה שאכלנו משלו. והם עונים ואומרים ברוך, כלומר, לא מהבינ"ה אלא הכל מהכתר אשר הוא מקור הברכות. ושב הת''ת ואמר כן הוא אמת ברוך שאכלנו. ומשם ואילך ממשיך הברכה למטה. ומאן דאמר בגמרא שחוזר ואומר נברך. כוונה כי כשהעניים והאביונים מבקשים מים כלומר מימי הכת''ר ואי"ן. כלומר מבקשים להתברך מאין שהוא א"ס ית'. ויתחיל ויאמר נברך המדה הנקראת אי"ן שהיא הבריכה אשר לא יכזבו מימיו מא"ס ית' ואח''כ נתברך ממנו. והם עונים ברוך שאכלנו כלומר מבורך ועומד בברכתו. והוא שב ואומר נברך כדי שלא יתמעטו ברכתו והלכה כמ"ד חוזר ואומר ברוך שאכלנו כי הם דברי ת''ת לו' קצוות המתמלאים רחמים מאם הבנים: