על הספירות: ולמדנו בברייתא זו שתי כוונות. האחת שלא נפריד העשיריות. אך כי היא מעלה בפני עצמה והיא נושאת את שם אדנ"י ככתוב וארא את אדנ"י יושב על כסא רם ונשא. לא כדעת הפילוסופים שזה שראה הנביא הוא שכל הפועל, כי איך יקרא הנביא את הנביא בשם אדנ"י שם המורה על עצמות אדנות כמו שם יהו''ה המורה על עצמות הוויתו. והכוונה הב' שלא נכלול במספר העשר את א"ס ית' כי לא יפול עליו שם המספר יען כי אינו נבדל מהם עד שימנה מספר בפני עצמו. ואלה עשר ספירות כל שמות שאינם נמחקים ושמות הכנויים כולם בהם נרמזים ובהם אנו קוראים את א"ס ית' מצד הפעולות הנוראים מהם אבל שיהיה שם לא"ס ית' ליחדהו זה לא נמצא לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ולא בדברי חכמים. וכן שמור את נפשיך שלח תעלה על דעתך בראותך דמיונות מה שאנו מדמים הספירות מהם לראש ומהם לשאר איברי הגוף ותחשוב דמות הגוף ממש. וחלילה להיות איזה דמות וצורה אל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו וכו'. רק הוא לדמיון הכח היוצא מהם ויחזקאל הנביא מזה הכח בדברו במרכבה. ואחרי הצעת הדברים האלה נמסור בידך סדר וקבלה בספירה הנקרא אילן הפנימי וסדר וקבלה בע' שרים והנלוה אליהם הנקרא אילן החיצון וכולם כוחות אלוהות אינם גוף רק הם דברים שכליים. ונאמר כשעלה במחשבה א"ס י''ת לברוא העולם ראשונה נתפשטו ממנו עשרה תוארים כהתפשט השלהבת מן הגחלת בלי שום זמן. ואותם התארים קבלו הנביאים זה מזה עד אדון הנביאים שהם תארים ואין הא"ס נעדר מהם רגע אחד כארבע תארים שאמרו הפילוספים. ואותם התארים קראום ספירות וקבלו מהם סדר השתלשלתם באופן אשר תראה בתבנית אשר נדמה לזה: