ומה שאנו שוחה בכל האמצעיות: הטעם כי הם יוצאים מי''ג מכילתא דרחמי כ"ע והמלך כ"ע כששוחה ראשו שוב אינו זוקף עד סוף כל הברכות כמו שפרשנו במה שקדם. רופא חולי ת''ת ככתוב כי אני יהו''ה רופאיך. והכנוי שב אל ישראל. ולכן חתם עמו ישראל. ושם החותם כזה בן י''ב אותיות והוא מורכב מן יהה"ו רחו"ם וחנו"ן. ונקודיו ג' ראשונות סגו"ל וג' שניות ציר"י וג' השלישיות חול"ם וג' הרבעיות פת''ח. וזכור כוונתך המסירה בידך ולא תזוז ממנה. ויש מקצת מקובלים מנקדים השם הראשון (היינו רפאינו יהו''ה ונרפא, בתחילת הברכה) חיריק צירי חיריק צירי. ושם החותם (היינו בחתימת הברה) חולם שורוק חולם שוא. והכל כוונה אחת רק שמור הכללים אשר סדרנו ותצליח. והברכה הזו יש בה כ"ז תיבות כנגד כ"ז אותיות שהתורה נתנה בהם כי הברכה הזו נתקנה נגד תורה שבכתב (היינו ת''ת) וזה ששנו אנשי כנסת הגדולה מלשון יחיד ללשון רבים (כי ירמיהו הנביא אמר רפאני בלשון יחיד) ורז''ל הזהרנו על זה והפסקנים אמרו בו ב' דיעות לשם זה יעויין זה בספריהם. אמנם אנחנו יש לנו בזה סוד פרשונוהו בחיבורינו אוצר יהו''ה יעויין שם: