דמ"ת ד ארבעה, מ ארבעים, ת ד' מאות, רומז בחסד ואם תכתבהו בקריאה ישרה עולה מהם סוד גדול הראית בני דבר כזה גדול ונפלא כי החכמה האב והבינה אם וילדה בן וקראוהו כהן הוא הכהן הקומץ וקמץ הכהן והנחילו ב' ירושות טובות ויפות והם כתר תורה מן האב הנקרא תורה קדומה ונתנו לו דכתיב ותורת חסד על לשונה, והאם נתנה לו כהונה ועשה ראשון מאחיו והכהן הגדול מאחיו ואחר שירש הירושות האלה הוליד אף וחימה ומדה רעה, אף חובב עמים, כי יגרתי מפני האף וחימה, מצפון תפתח הרעה, מהאור נולד חשך, ומרם יצא מר, ושמא בני שמעת על זה התימה שום דבר מאביך ז"ל, א''ל ר' שערות בשרי נסמר והשמועות לך ואמור, א''ל בני דמ"ת רומז בחסד וקריאתו הישרה עולה שני כתרים וא"ף, זהו אברהם הוליד את יצחק כי האף שהוא יצחק נאצל מחסד ובכחו האף שהוא יצחק, א''ל ברוך השם שאם לא באתי בעולם אלא לשמוע דבר זה די: