קוף בבינה ויש לה ב' שמשים ו"ף וננקד בחולם ור''ל ו' תפארת, ף' פחד והו' הוא בנו של ף', והבינה גזרה לף' שלא לתת ברכתו וכחו לעשו רק לו' ליעקב, ואע"פ שהפ' אוהבת את עשו כי הוא כמדתו אפ"ה הסמיך את יעקב עמו לברכו והנה הו' הכניסו באמצע ונעלם בקריאתו כי נתברך בחשאי ובשעת הברכה אין ערעור. והק' בחול"ם כי בא אל הבינה מחול"ם העליון שאין להניח הברכה לצאת לחוץ, ובעבור שהשמטה שומטת הף' והאצילות והשתלשלות החיצון ממנו ע"כ אהב לברך את עשו להיות לו קיום, והגבוה הוא הכתר אמר הברכות שלי הם תנם ליעקב כי אין לתת מברכתי אלא למי שהוא בהיכלי: