גימל רומז בבינה ושמשיו ג' אותיות והם ימ"ל, ומלת ימ"ל רומז ביסוד ולכן מתהפך למ"י ר''ל היסוד הוא לבינה וכן יעקב הוא לבינה וזה למי אתה, לבינה. ובעבור שהוא קדוש וטהור והמילה אליו ע"כ אמר המל ימ"ל. וראה והבן שמשי הג' שהיא הבינה מורים שני ענינים ימ"ל שהוא היסוד למ"י שהוא הבינה, והנה הג' אותיות שהם ימ"ל הי' בעטר'. והמ' ביסוד והל' בתפארת. שני זכרים ואחת נקבה בנים של אם אחת. איש אמו ואביו תיראו איש הוא התפארת והעטרה רשות הת''ת עליה ולכן פטורה כי אין לה חלק ממנה ולמה יעבדנה, אך כשהוא בלא רשות אחרת מקבלת מן הפחד ושורש הפחד מן הבינה ולכן תיראו שניהם כאחת. ונקרא בדגש כי הוא קו ירוק וננקד בנקודה אחת ונקרא חיר"ק חרק עלימו שינמו והוא המלך המשפט ממית ומחיה בגזירת האב שלו רשות נתונה יכרית השם הגורמים המשפט להמית את עמי הארצות כשאינם עוסקים בתורה ומטמאים הארץ הטהורה והנקיה והחליפו כח בכח, ר''ל רחמים החליפו בדין הקב''ה יתנם לחילוף שאין לא תקנה. וננקד המ' של גימ"ל בג' נקודות לומר שהג' השמשים האלה הם סגולה לבינה והם חתן וכלה ושושבין וכל הבנים האצילה הבינה בצורת סגו"ל שני נקודות זה בצד זה ואחד למטה מהם מכריע באלו. והי' של גימ"ל נעלם כי הוא האור הגנוז והנעלם. והל' בלי נקוד כי בזמן החופה שלשתן עם אמם אין צריך החתן נענוע וצער: