מעלת הצדיקים: אות א: כתב בספר דברים דף רס"ג ע"ב, גדר האהבה שימסור האדם נפשו על קדושת שמו כאברהם, מכאן למדנו, מי שאוהב להקדוש ברוך הוא, הוא מקיים י' הדברות וי' נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ע"ה, כל נסיון מכוון כנגד דבור אחד: אות ב: כתב בספר במדבר דף קי"ח ע"א, כתוב אחד אומר (תהלים ק,ב) עבדו את ה' בשמחה, וכתוב אחד אומר (תהלים ב,יא) עבדו את ה' ביראה, כאן בזמן שבית המקדש קיים בשמחה, וכשאין בית המקדש קיים שאסור לשמוח ביראה: אות ג: כתב בספר שמות דף י"ט ע"א, כשהקדוש ברוך הוא מרחם על ישראל, מביא למדת הדין וכופהו ומרחם עליהם, והיינו דתנן, שהקדוש ברוך הוא מוריד ב' דמעות לים הגדול, מה הם, תנא בעשרה כתרי המלך יש שתי דמעות והם שתי מדות דין שהדין בא משתיהם, כמה דאת אמר (ישעיה נא,יט) שתים הנה קוראותיך, וכשהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו, מורידם לים הגדול שהוא ים החכמה להמתיקן, והופך מדת הדין לרחמים ומרחם עליהם: אות ד: עוד כתב שם בע"ב, אמר רבי יוסי (זכריה יד,א) הנה יום בא לה', וכי כל הימים אינם שלו, אלא אמר רבי אבא, מלמד ששאר הימים ניתנו לשרים ואותו יום אינו של השרים אלא של הקדוש ברוך הוא, לעשות דין בעובדי עבודה זרה, לכך כתיב (ישעיה ב,יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא: אות ה: עוד כתב בספר שמות דף פ"ז ע"ב, בפרשת לא תשא, אמר רבי שמעון בר יוחאי, אין ברכתו של הקדוש ברוך הוא שורה על ריקם, מנא לן מאלישע, שאמר לשונמית (מלכים-ב ד,ב) מה יש לך בבית, ולזה אסור לאדם לברך על שלחן ריקם, ולכן צריך האדם לסדר שלחנו בלחם אחד יותר לברך עליו: מעלת המלאכים: אות א: כתב בספר שמות דף קע"ט ע"א, ספרא דצניעותא, (בראשית ה,כב) ויתהלך חנוך את האלהים ולא את ה'. ואיננו בשם זה, כי לקח אותו אלהים להקרא בשמו: אות ב: בחלק ג' דף ש"ז ע"ב, כתב (בראשית א,כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו, זה מט"ט בצלם אלהים ברא אותו דא ס"מ דאקרי אלהים אחרים (שמות כ,ג) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, זכה אדם בורא אותו בצלם מט"ט ויהיה לו עזר לעשות המצות, לא זכה בורא אותו בצלם ס"מ שהוא מנגדו, ושניהם הולכים עם האדם בב' צורות: אות ג: כתב בספר בראשית דף מ"ו ע"ב, (בראשית א,כ) ועוף יעופף, אמר רבי אלעזר יעוף מיבעי ליה, אמר רבי שמעון זה הוא סוד, ועוף זה מיכאל, יעופף זה גבריאל, שכתוב בו (דניאל ט,כא) מועף ביעף. על הארץ, זה אליהו שנמצא תדיר בארץ. על פני, זה מלאך המות. אמר לו רבי אבא, והלא מלאך המות נברא בשני, אלא על הארץ זה רפאל, שהוא ממונה לרפאות אנשי הארץ, על פני רקיע השמים זה אוריאל (בראשית א,כא) ואת כל נפש החיה הרומשת אלו ישראל, אשר שרצו המים, אין מים אלא תורה: אות ד: כתב בספר בראשית דף רל"א ע"א, בשעת בוא השמש, הכרובים היו מקישים בכנפיהם והיו פורשים אותם והיה נשמע קול נגון כנפיהם למעלה, ואז מתחילין לנגן אותם המלאכים האומרים שירה במשמרת ראשונה של לילה לפני הקדוש ברוך הוא, ומה שירה היו אומרים (תהלים קלד,א) הנה ברכו את ה' וכו' שאו ידיכם קדש, וזו היא התחלה למלאכים לשורר. במשמרה שניה, הכרובים מקישים כנפיהם פעם שנית ופורשים אותם ונשמע קול נגון שלהם למעלה, ואז מתחילים לשורר מלאכי עליון כגון כנפי הכרובים (תהלים קכה,א) הבוטחים בה' כהר ציון וכו', ואז הקדוש ברוך הוא מעורר כל חיל שמים לבכיה ובועט ברקיע ומזדעזעים עליונים ותחתונים. במשמרה שלישית של לילה חוזרים הכרובים ומקישים בכנפיהם ופורשים אותם למעלה ומנגנים, וקול נגונם הוא נשמע עד לרקיע, ומה שירה אומרים, (תהלים קיג,א) הללויה הללו עבדי ה' יהי שם ה' מבורך וכו', ממזרח שמש עד מבואו, ואז כל המלאכים הם משוררים במשמרת שלישית וכל כוכבי שמים פותחים שירה (איוב לח,ז) ברן יחד כוכבי בקר וכו', וכתיב (תהלים קמח,ג) הללוהו כל כוכבי אור: אות ה: כתב בספר בראשית דף ר"ל ע"א, (ירמיה ו,ד) צללי ערב הם המלאכים המקטרגים ורוגזי הדינים המזומנים לעת ערב, ועל זה שנינו, בכל התפלות צריך אדם לכוין, ויותר בתפלת המנחה, לפי שבאותה שעה שורה מדת הדין בעולם: אות ו: וכתב בספר בראשית דף נ"ח ע"א [ובזהר חדש], בפסוק (בראשית ו,ד) הנפילים היו בארץ, שהם עזא ועזאל, ועיין שם באורך ענין עזא ועזאל, ושם במדרש רות באורך ענין זה וגם ענין המלאכים, כי כשמלאך אחד מתעכב בעולם הזה שבעה ימים זה אחר זה, שוב אין לו כח לעוף לעלות למקומו: אות ז: כתב בספר בראשית (במדרש הנעלם) דף ק"א ע"ב, בפסוק (בראשית יח,ט) הנה באהל, אמר, שהמלאכים אין יודעים בעולם הזה כלום רק מה שנמסר להם לדעת, ולזה שאלו איה שרה, ולזה כתיב גם כן (שמות יב,יב) ועברתי בארץ, וכי לא היה להקדוש ברוך הוא שליח לעשות זה, אלא לפי שהמלאכים אין מבחינים בין טפת בכור לטיפת פשוט, שלא ניתן להם לדעת זה ואינם יודעים אותו אלא הדברים העתידים, לפי שהקדוש ברוך הוא רוצה להביא דבר על העולם, מעביר כרוז בכל הרקיעים והם שומעים: אות ח: כתב בספר בראשית דף קי"ט ע"ב, אמר רבי יהודא, שלוחים שהם מצד הרחמים אינם עושים שליחות דין, ואם תאמר הא תנן, שהמלאך שנגלה לבלעם של רחמים היה ונהפך לו לדין, יש לומר דהתם נמי לרחם על ישראל היה שליחותו ומאליו נמשך דין לבלעם המנגדם: אות ט: כתב בספר בראשית דף קמ"ד ע"א, הקשה, כי אחר שכתוב (תהלים קד,ד) משרתיו אש לוהט, איך יכול יעקב להאבק עם האיש, והשיב, מכאן למדנו, כי המלאכים בבואם לעולם הזה הם מתגשמים ומתלבשים בגוף, וזהו שכתוב אצל אברהם ע"ה (בראשית יח,ח) ויאכלו: אות י: כתב בספר ויקרא דף ס"ד ע"ב, אלף ותק"ן רבוא בעלי שיר של מלאכים שעומדים לפני הקדוש ברוך הוא שמזמרים ביום, ואלף ותקמ"ח בצהרים, ואלף ות"ק ותשעים רבוא באותה שעה שנקראת בין הערבים, ואלו נקראים בעלי יללה, לפי שבאותה שעה היא עת דין שדן הקדוש ברוך הוא לרשעים בשבעה נהרות של אש, ובאותה שעה מתעורר יצחק והרשעים צווחים בגיהנם (ירמיה ו,ד) אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, וכשמגיע הלילה, אלו האל"ף ותקמ"ח כלם הם משוררים, וכן ביום, ובכל יום ויום הקדוש ברוך הוא מעורר לאברהם ומחייהו ומשליטו בכל בקר לפי שהבקר שלו, שנאמר (בראשית כב,ג) וישכם אברהם בבקר: אות יא: עוד בספר ויקרא דף ק"ו ע"ב כתב, בפסוק (ויקרא כד,טו) איש כי יקלל אלהיו, פירוש, מי שיקלל שם אלהים אינו חייב מיתה אלא ונשא חטאו, לפי שיכול לטעון שלא קלל אלא לאחד מן השרים שהמלאכים נקראו אלהים, אבל (ויקרא כד,טז) ונוקב שם ה' מות יומת, לפי שאין לו במה לתלות: ובדף ק"ז ע"א כתב כי אין ראוי לאדם לקלל לשום שר, שאף שהם שרי האומות הם שמשי האל יתברך ברצונו: אות יב: וכתב בספר שמות דף צ"ו ע"א, בפסוק (תהלים מז,ט) מלך אלהים על גוים, כי שם אלהים הוא המושל על אומות העולם ולא שם ה' שהוא על ישראל, שנאמר (דברים ד,ד) ואתם הדבקים בה': אות יג: וכתב בספר בראשית דף פ"ח ע"ב, טעם למה נקרא ר' יוסי בן פזי, בשביל מעשה, והוא לשון (איוב כח,יז) כלי פז: אות יד: ושם דף פ"ט ע"א כתב שמלאכי השרת יודעים תרגום, שהרי גבריאל לימד ליוסף ע' לשון, אלא אף על פי שיודעים אותו אין נזקקין לו תנן שאין משגיחין עליו שהוא מאוס בעיניהם. ויש להסכים זה עם הגמרא: אות טו: כתב בספר במדבר דף קנ"ד ע"א, מתחיל בענין דגלי מעלה וסדרן ומאריך ומסיים בדף קנ"ה ע"א, אמר שהם ד' דגלים הדגל האחד אריה, מיכאל הוא השר לצד ימין, הדגל השני נשר, אוריאל הוא השר לצד דרום, הדגל הג' שור, גבריאל הוא השר לצד צפון, הדגל הד' אדם, רפאל לצד מערב, עמו יש הרפואה: אות טז: וכתב בספר במדבר דף קנ"ט ע"א, סוד בפסוק (בראשית א,כז) בצלם אלהים, שיש להקדוש ברוך הוא ג' עולמות, האחד עולם העליון שהוא גנוז בתוכו, השני עולם אחר שהוא קשור באותו העולם, וזהו עולם שהקדוש ברוך הוא ניכר ממנו, כדכתיב (תהלים קיח,יט) פתחו לי שערי צדק, הג' הוא עולם המלאכים, וחושבים שהם משיגים להקדוש ברוך הוא וכשרוצים להביט בו מסתלק מהם, ואומרים (יחזקאל ג,יב) ברוך כבוד ה' ממקומו, כך יש במין האדם ג' עולמות, עולם הראשון הוא העולם הזה עולם הפרוד, שהאדם מסתלק ממנו ואינו נראה, עולם השני הוא עולם הקשור בעולם העליון וממנו יודע דרכי עולם העליון וזהו גן עדן של מטה, עולם הג' הוא עולם העליון שהוא גנוז, כדכתיב (ישעיה סד,ג) עין לא ראתה, ולכך כתיב (דברים יד,א) לא תשימו קרחה בין עיניכם למת, לפי שאף שנעלם מהם מכל מקום הולך לנחול עולם מלא: