אות יג: וכתב בספר שמות דף נ' ע"א, טעם, שכתוב במקום אחד (תהלים ג,א) מזמור לדוד, ובמקום אחר (שם כד,א) לדוד מזמור. והשיב, כי לדוד מזמור היא שירה שאמר דוד ע"ה על ישראל, ומזמור לדוד, הוא שאמר שירה על עצמו: אות יד: וכתב בספר שמות דף קפ"ג ע"א, למה נקרא צפור דרור. הטעם, לפי שאינו מתירא משום אדם, ולזה שם קנו בין הקורות. ועוד טעם אחר, כי מיום שעושה קן בבית ומוליד מדורו בבית חמשים יום ואחר כך נבדלים אלו מאלו, וזהו רמז (ויקרא כה,י) וקראתם דרור וקדשתם שנת החמשים: אות טו: וכתב בספר שמות דף רכ"ה ע"ב, למדנו, כי בכל מקום שיש צד קדושה, אינו יכול סטרא אחרא לשלוט, אף על פי שעומד הדבר בחשבון, ואם תאמר, שהרי ישראל כתיב בהם (ירמיה ב,ג) קדש ישראל, ולמה הוצרכו לשקלים, כדי שלא ישלוט בהם נגף. ויש לומר, שיש שני מיני קדש, יש קדש נסתר שהוא הקדוש ברוך הוא, ויש קדש נגלה שהם ישראל, וראוי כי קדש נגלה יתן פדיון לקדש נסתר: אות טז: וכתב בספר שמות דף רי"ח ע"א, טעם למה שאמרו ז"ל (רות ג,ז) וייטב לבו שבירך על מזונו, שרוצה לומר אותו שנקרא לב, זה הקדוש ברוך הוא שנקרא לב (תהלים עג,כו) צור לבבי: אות יז: כתב (בספר בראשית) [תיקוני זהר דף קט"ז ע"ב וקי"ז ע"א], כי השכינה נקראת על שם כל דבר. והטעם, כי (ישעיה ו,ג) מלא כל הארץ כבודו, לפעמים נקרא נשר, לפעמים יונה, לפעמים צפור, לפעמים חיה. ובעשבים נקרא שושנה עץ פרי, וכששולטת על ההרים נקראת סלע, אין בריה בעולם ששורה עליו שאין השכינה נקראת על שמה: אות יח: וכתב בספר בראשית דף נ"ו ע"ב, בימי אנוש, אפילו התינוקות היו יודעים חכמה, והיו יודעים המלאך הממונה על האש והממונה על המים, והיו יודעים דברים לעצור אותם, ושלא יעשו דין, והיו יודעים חכמות לעצור כח חיל השמים וכסיליהם: אות יט: וכתב בספר בראשית דף ס"א ע"ב, כי בשעה שהקדוש ברוך הוא עושה דין ברשעים שמח, שנאמר (משלי יא,י) באבוד רשעים רנה. ואם תאמר, הרי מצינו כשנטבעו המצרים שאמר הקדוש ברוך הוא מעשי ידי טובעים בים וכו', הרי שהוא עצב. יש לומר, כי כשהרשעים נאבדין מן העולם קודם זמנם וקודם שנשלם מדת עונם, כדכתיב (בראשית טו,טז) כי לא שלם עון האמורי, אז עצב, אבל כשהרשעים נאבדים מן העולם, כשהגיע זמנם אז באבוד רשעים רנה. ואם תאמר, למה הקדוש ברוך הוא מאבדם בלא זמנם כיון שקשה בעיניו, יש לומר שלפעמים מאבדן בלא זמנם אף שקשה בעיניו, מפני ששולחים יד בישראל, כמו ענין המצריים: אות כ: וכתב בספר בראשית דף ע"ג ע"א, טעם, שפעמים נקראת ארץ הקדושה בשם ארץ כנען, ופעמים נקראת ארץ ישראל. כשאינה זכאין, נקראת ארץ כנען, וכשהן זכאים, על שמם: אות כא: וכתב בספר בראשית דף ק"ס ע"א, יש זכירה לטוב (בראשית ט,טו) וזכרתי בריתי, וזכירה לרע (תהלים עח,לט) ויזכור כי בשר המה. פקידה לטוב (שמות ג,טז) פקוד פקדתי, פקידה לרעה (תהלים פט,לג) ופקדתי בשבט פשעם. לכן צריך האדם ליזהר כשמתפלל על עצמו, לא יאמר זכרני ופקדני סתם, כי השטן תכף לוקח הדבר ויבא להזכיר חוביו אחר שיש זכירה ופקידה לרעה, אלא יאמר זכרני ופקדני לטובה, כמו שכתוב, בעזרא (נחמיה ה,יט) זכרה לי אלהי לטובה: אות כב: וכתב בספר בראשית דף קפ"ה ע"א, כי יותר טוב שיפיל האדם עצמו לאש או לגוב אריות, ויסמוך עצמו כי יעשה לו הקדוש ברוך הוא נס, או זכות אבות תועיל, ולא יפיל עצמו ביד שונאיו ויסמוך על הנס, כי מעטים הם הניצולים מזה, ולזה יעץ ראובן על יוסף להשליכו לבור, והעיד הכתוב (בראשית לז,כב) למען הציל אותו מידם: אות כג: וכתב בספר בראשית דף רל"ג ע"א וע"ב, רמז לזווג, בפסוק (תהלים קטו,יב) ה' זכרנו יברך, אלו הזכרים. יברך את בית ישראל, אלו הנקבות. כי בתחלה מברך הקדוש ברוך הוא הזכרים, ומהם חלה הברכה על הנקבות. וזהו שכתוב את תוספת, כי ממה שנתוסף לזכר אוכלת הנקבה. וכיון שנשא אדם אשה, נותן לו הקדוש ברוך הוא ב' חלקים, חלקו וחלק הנקבה: אות כד: וכתב בספר בראשית דף ר"מ ע"א, מי שמברך על שולחנו, לא יברך על שולחן ריקם. וצריך הלחם להמצא על השולחן, וכוס יין בימינו, כדי לקשר שמאל בימין, והלחם יתברך משתיהן: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם: