מעלת הבריאה: אות א: כתב בספר בראשית דף ב' ע"ב ג' ע"א וע"ב, בשם רב המנונא סבא, שכשרצה הקדוש ברוך הוא לברוא העולם, באו האותיות לפניו בהפוך, באה התי"ו ואמרה, בי תברא העולם שסוף חותמך אמת. השיבה הקדוש ברוך הוא, אני עתיד בך לרשום תי"ו על מצחות הנאנחים ועל מצחות הרשעים וימותו, יצתה תי"ו: ש' אמרה, בי תברא העולם, שבי מתחיל שם שדי. אמר לה הקדוש ברוך הוא, שין אות קדושה היא, אבל לא יוכל האדם לדבר שקר רק כשישתף אות שין, ומזה הטעם יצאו שק"ר: צ' אמרה, בי תברא העולם, שבי את נקראת צדיק, (תהלים יא,ז) כי צדיק ה'. אמר לה, אני עתיד להשימך במקום אחר: פ' אמרה, בי תברא העולם, שאני פדות ובי תפדה ישראל. השיבה הקדוש ברוך הוא, בך עושים פשע, ומזה הטעם יצתה אות ע על שם עון: ס' אמרה, בי תברא העולם, שיש בי סמיכה לנופלים. אמר לה הקדוש ברוך הוא, אדרבה מזה הטעם שב במקומך, שאם יפול הנופל מי יסמוך אותו: נ' אמרה, בי תברא העולם, שנקראת נורא. אמר לה הקדוש ברוך הוא, שוב למקומך שמזה הטעם שבה הסמ"ך. כתב ש-מ' אמרה, רבונו של עולם בי תברא העולם, שנקראת מלך. אמר לה, אדרבה מזה הטעם שוב למקומך, שהעולם אינו מתקיים בלא מלך: כ' יצתה מכסא הכבוד ונזדעזעו מאתים אלף עולמות ונזדעזעו כסא הכבוד וכל העולמות נזדעזעו לנפול. אמר לה הקדוש ברוך הוא מה את עושה כאן שאת (ישעיה י,כג) כלה ונחרצה: יו"ד אמרה, רבונו של עולם ברא בי עלמא, שאני ראש שמך. אמר לה הקדוש ברוך הוא, שוב למקומך, לא נאה לך להיות חסרה משמי: ט' אמרה, ברא בי עלמא, שבי אתה נקרא טוב. אמר לה הקדוש ברוך הוא, איני בורא בך העולם שטובך סתום, דכתיב (תהלים לא,כ) אשר צפנת ליראיך, ולכך אין לך חלק בעולם הזה אלא בעולם הבא. ועוד שיש בך טביעה, שנאמר (איכה ב,ט) טבעו בארץ שעריה. ועוד יש ח' בצדך, ובהצטרף שניכם הוא חט: ז' אמרה, בי ברא העולם, דבי כתיב (שמות כ,ח) זכור את יום השבת. אמר לה הקדוש ברוך הוא, את צריכה זין להלחם: ו' אמרה, בי ברא העולם, אמר לה הקדוש ברוך הוא, את צריכה להיות בשמי: ד' ג' אתו, אמר להם הקדוש ברוך הוא, דלי"ת הוא לשון דלים, גימל גומל חסד, ואתם אינכם צריכים להבדל: בית אמרה, בי תברא העולם, שבי מתברכים עליונים ותחתונים. אמר לה הקדוש ברוך הוא, ודאי בך אברא העולם: א' לא באת, אמר לה הקדוש ברוך הוא, הכל באו ואת למה לא באת. אמרה, רבונו של עולם ראשונים מה הועילו, ועוד, כבר נתת מתנה לאות בי"ת ואין דרך המלך לחזור בו. אמר הקדוש ברוך הוא, חייך שבך יתחיל שם אלהים ותהיה ראש האותיות וראש כל מנין: אות ב: עוד כתב בספר בראשית דף י"א ע"ב, (בראשית א,ב) והארץ היתה תהו ובהו וכו', כנגד ד' עונשים. תהו זה חנק, דכתיב (ישעיה לד,יא) קו תהו חבל המדה. בהו, אבנים משוקעות בתוך התהום כנגד סקילה, וחשך כנגד שריפה, דכתיב (דברים ה,כ) ויהי בשמעכם את הקול מתוך החשך. וזהו (דברים ד,יא) בוער באש, ורוח זה הרג בסיף רוח סערה חרבא משננא (בראשית ג,כד) להט החרב: אות ג: עוד בספר בראשית דף רס"ג ע"א, חילוק בין יצירה לבריאה ספר הבהיר. ישב רבי בון ודרש, (ישעיה מה,ז) יוצר אור ובורא חשך, אור שיש בו ממש כתיב יצירה, חשך שאין בו ממש כתיב בריאה, וראיה לדבר (עמוס ד,יג) יוצר הרים ובורא רוח: אות ד: עוד כתב בספר בראשית דף י"ט ע"ב, (בראשית א,יד) יהי מאורות, מארת כתיב, לפי שברביעי נבראת אסכרה לתנוקות. נזף בה הקדוש ברוך הוא והטילה לים עד שחטא אדם ואשתו, כיון שחטאו, הוציאה הקדוש ברוך הוא משם והיא שולטת על כל התנוקות הנולדים הראויים לעונש בעון אביהם, ועד שנולד קין לא יכלה להדבק בו, אחר כך נתקרבה עמו והוליד רוחין ושדים ק"ל שנה עד שבאת נעמה שהיתה יפה עד מאד, עד שטעו בה עזה ועזאל שילדה מהם, וממנה נתפשטו בעולם רוחות ושידים, והיא הולכת בלילה ובכל מקום שמוצאת בני אדם שוכבים יחידים היא הולכת אצלם ועושה להם שיוציאו זרע, וזה שאמר (קהלת ב,ח) ותענוגות בני האדם שדה ושדות ירצה, כי מה שבני האדם מתענגים בלילה להוציא זרע, זאת (נסבה) [הסיבה] להוליד בעולם רוחים ושדים: אות ה: וכתב בספר שמות דף י"ח ע"ב, תנא כשברא הקדוש ברוך הוא עולמו, עלה בחפצו יתברך וברא השמים בימינו והארץ בשמאלו, וברא המלאכים הממונים בחסדו ביום, והממונים לומר שירה בלילה, שנאמר (תהלים מב,ט) יומם יצוה וכו', אלו מימין ואלו משמאל: אות ו: עוד בספר שמות דף י"ח ע"ב, אמר ר' אלעזר, י' דברים נבראו ביום ראשון, ומהם מדת יום ומדת לילה, כתיב (משלי לא,טו) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה, כמו דאת אמר (איוב טז,ט) אפו טרף. מכאן שמדת הדין שולטת בלילה: אות ז: עוד בספר שמות דף קצ"ח ע"ב, כתב בפסוק (יונה ב,יא) ויאמר ה' לדג, כי הקדוש ברוך הוא התנה עם כל מעשה בראשית בכל יום, ביום הראשון ברא שמים והתנה עמהם כי לעת הצורך יעלו את אליהו ז"ל, ולעת הצורך יחשכו על המצרים שלשת ימים. בשני ברא רקיע, שיהא מבדיל בין מים למים, והתנה עמהם שיהו המים מפרישים לישראל בין טומאה לטהרה. בשלישי הבדיל היבשה מן הים, והתנה עם הים שיבקע לישראל, והתנה עם הארץ שתפתח את פיה לקרח. ברביעי ברא שמש וירח, והתנה עם השמש שיעמוד ליהושע ע"ה, והתנה עם הכוכבים להלחם עם סיסרא. בחמישי ברא דגים ועופות, והתנה עם העופות והם העורבים לכלכל אליהו ז"ל, ועם הדג לבלוע יונה ע"ה. בששי ברא אדם ואשתו, והתנה עם האשה שתזין את אליהו ז"ל, וכן בכל מעשה בראשית. אמר הכותב, זהו שכתוב באליהו ז"ל (מלכים-א יז,ט) הנה צויתי שם אשה אלמנה, מלת שם רוצה לומר בבריאת העולם: אות ח: וכתב בספר בראשית דף רנ"א ע"א, (בראשית א,א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ראשי תיבות אהו"ה שבו נבראו שמים וארץ, א"ה שמים וכל אשר בהם, ו"ה הארץ וכל אשר בה: אות ט: עוד בספר בראשית דף ל"א ע"ב, (בראשית א,ג) ויאמר אלהים יהי אור, בעולם הזה, ויהי אור, לעולם הבא, אור שברא הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית, אדם היה מביט בו מסוף העולם, ואותו האור הראה הקדוש ברוך הוא למשה רבינו ע"ה וראה מן הגלעד עד דן, וכשראה הקדוש ברוך הוא וצפה במעשה דור המבול ודור הפלגה ודור אנוש, עמד וגנזו לצדיקים לעתיד ולא נתנו אלא למשה רבינו ע"ה, כדי שישתמש בו בשעה שכתב בו (שמות ב,ב) ותצפנהו שלשה ירחים, וכשנכנס לפני פרעה ניטל ממנו עד שעמד על הר סיני לקבל התורה, והחזיר לו אותו האור ונשתמש בו כל ימיו, ולא יכלו כל ישראל לגשת אליו עד ששם המסוה: אות י: עוד כתב בספר בראשית דף ר"ז ע"א, (משלי ג,יט) כונן שמים בתבונה, מהו כונן ולא כנן, ללמדך שבכל יום מחדשם הקדוש ברוך הוא, וזהו (איוב טו,טו) ושמים לא זכו בעיניו, כי מרוב שמחבבם הקדוש ברוך הוא, אף על פי שהם מתוקנים מששת ימי בראשית, דומים בעיניו כאילו אינם מתוקנים וכל יום מתקנם: אות יא: עוד כתב בספר בראשית דף ר"ד ע"א, כשברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, בראו באותיות התורה וכל אות ואות נכנסה לפניו עד שנתקיים ונברא העולם באות בי"ת, כיון שנתגלגלו ב' האותיות והם ט"ר, עלתה הטי"ת ולא נתישבה דעתה עד שגער בה הקדוש ברוך הוא ואמר לה, טי"ת טי"ת למה אינך יושבת במקומך, אמרה הטי"ת רבונו של עולם, כי כל מה שעשית הוא מתוקן, שנאמר (בראשית א,לא) את כל אשר עשה והנה טוב, היאך חברת אותי במלת רי"ש. אמר לה הקדוש ברוך הוא, חייך שאת צריכה לרי"ש, כי האדם שאני בורא מחובר משניהם יצר טוב ורע, אבל את יושבת בימין, מיד נתיישבה דעתה. באותה שעה ברא הקדוש ברוך הוא ימים ידועים, אלו של ימין נקראים ימי טוב, ואלו של שמאל נקראים ימי הרע: אות יב: עוד כתב בספר בראשית דף ר"ה ע"ב, כשברא הקדוש ברוך הוא לאדם, כנס עפרו מד' רוחות העולם ועשה אותו בבית המקדש של מטה, והמשיך נשמתו מבית המקדש של מעלה. ולכך יש באדם ג' מדרגות, נפש רוח נשמה. נפש היא מדרגה שפלה, ואם זוכה ובא ליטהר זוכה לרוח, ואם זוכה יותר זוכה לנשמה, ואז הוא שלם בכל. ועליו הכתוב אומר, (משלי ח,כא) להנחיל אוהבי יש. ואם תאמר אם כן היאך כתיב (בראשית ז,כב) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו, והאמרת דאין זוכה לנשמה אלא הצדיק. יש לומר שכך הוא ודאי ביאור הכתוב, הטעם שבא המבול, לפי שלא היה מי שיגן על הדור, כי הצדיקים אשר היו בהם נשמת רוח חיים, שהם חנוך ירד וכל הצדיקים כבר מתו. אמר הכותב, ובזה יבא היטב השינוי, כי ברשעים כתיב וימת ובאלו מתו: