אות יד: כתב בספר בראשית דף נ' ע"ב, הרוצה לידע חכמה, יסתכל בשלהבת העולה מתוך הגחלת או בנר הדולק, שהרי השלהבת אינה עולה אלא כשנאחזת בדבר אחר. בשלהבת העולה יש שני מאורות, אחד אור לבן שמאיר ואחד אור שמתאחז ממנו והוא שחור, האור הלבן המאיר הוא למעלה והשחור תחתיו כך הוא כסא הכבוד: אות טו: כתב בספר שמות דף קנ"א ע"ב, מעלת האבות שנקראו שוכני עפר, לפי שלא מתו כשאר בני אדם אלא גופם נשאר גנוז במערת המכפלה, ויש להם כח כשירצו להתעורר כאיש אשר יעור משנתו, ולכן יודעים סודות יותר משאר בני אדם: אות טז: כתב בספר ויקרא דף נ"ה ע"ב, תוספתא (בראשית לב,ב) ויפגעו בו מלאכי אלהים, יצתה בת קול שהם אברהם יצחק, הרי שהאבות נקראו מלאכים: אות יז: כתב בספר בראשית דף קכ"ח ע"א, תוספתא, אמר רבי שמעון, בשעה שנכנס אברהם לקבור את שרה, קמו אדם וחוה ולא היו מניחים אותו, אמרו אנו בבשת פנים לפני ה' יתברך בשביל אותו עון ועכשיו יתוסף לנו יותר מצד מעשיהם הטובים, השיב להם אברהם ע"ה אני מעותד להתפלל בעדכם שלא תבושו, אז נתרצו שתקבר שרה וזהו (בראשית כג,יט) ואחרי כן קבר את שרה, הרי מעלת אברהם ע"ה: אות יח: עוד כתב בספר בראשית דף פ"ו ע"א, רבי יצחק פתח (ישעיה מה,יט) דובר צדק ומגיד מישרים, כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם היה מתמוטט, אמר שר העולם לפי שאין לי צדיק אחד על מה להתקיים, אמר הקדוש ברוך הוא, הרי עתיד לצאת אברהם שהוא צדיק גדול וזהו (בראשית ב,ד) תולדות השמים בהבראם באברהם, אמר שר העולם אותו אברהם עתיד להעמיד בן שיחריב בית המקדש, אמר הקדוש ברוך הוא, הרי יוצא ממנו יעקב שעתיד להוליד י"ב שבטים, זהו ומגיד מישרים, שהיא מדריגת יעקב אבינו עליו השלום: אות יט: כתב בספר ויקרא דף קי"א ע"ב, רעיא מהימנא, כי אדם הראשון חטא בעבודה זרה, כמו שאמרו ז"ל (בראשית ב,טז) ויצו אין צו אלא עבודה זרה, גלגל הקדוש ברוך הוא נשמתו בטפת תרח שיצא אברהם ע"ה, ששבר מצבותיו ונכנס עצמו בכבשן האש, לקיים בו (דברים ז,כה) פסילי אלהיהם תשרפון, וזכה שיחזור תרח בתשובה, ולכן נתלבן אברהם ע"ה באש כמו הכסף צרוף שיש בתוכו עופרת שמשימים אותו באש ויוצא העופרת לחוץ, כך יצא מאברהם ישמעאל ונשאר נקי, ובשביל זה ישמעאל יצא מצחק בעבודה זרה כדי ללבן עון אדם הראשון שכפר בעיקר ועבד עבודה זרה. יצחק בא לתקן עון אדם שחטא בשפיכות דם, כנגד זה פשט צוארו על המזבח ויצא ממנו עשו שופך דם, בא יעקב לתקן עון גלוי עריות שחטא אדם הראשון באותם טפות, לכן יעקב טרח בלבן כמה שנים והחליף לו לאה ברחל: אות כ: כתב בספר בראשית דף נ"ב ע"ב, רבי שמעון היה יושב ועוסק בתורה לילה אחת, והיו יושבים לפניו רבי יהודה ורבי יצחק, אמר רבי יהודה, והא כתיב (שמות לג,ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים, ואמרינן, שגרמו מיתה עליהם מאותה שעה שחזרה עליהם זוהמת הנחש, הא ניחא ישראל שחטאו, אבל יהושע שלא חטא למה הוסר ממנו עדי הר חורב, וכי תימא שלא סר ממנו אם כן למה מת. ואם תאמר שלא קבל העדי, קשה למה לא קבל, השיב רבי שמעון ואמר, שהטעם הוא שהעולם נדון אחר רובו, ובא וראה כשחטא אדם באילן שאכל ממנו, גרם לאותו האילן שישרה מות על כל העולם ותלוי הפגם בלבנה עד שעמדו ישראל על הר סיני, והוסר מהם הפגם והאירה הלבנה, כשחטאו בעגל חזר הפגם של הלבנה ולא יכול שום אדם להתקיים, אף יהושע שהיה צדיק כיון שהרוב נגזר עליהם המיתה, זולת משה שמיתתו היתה בנשיקה. והאריך שם ואמר, שזה רמז פני משה כפני חמה, ופני יהושע פני לבנה: אות כא: עוד כתב בספר בראשית דף נ"ה ע"ב, מעלת אדם הראשון כשהיה בגן עדן הוריד לו הקדוש ברוך הוא ספר על ידי המלאך הממונה על הרזים, והיו נאספים המלאכים אצל אדם הראשון לידע הסודות, והיו אומרים (תהלים נז,ו) רומה על השמים אלהים, באותה שעה רמז לו הקדוש ברוך הוא על יד המלאך סתום וחתום הדברים, כי לא ניתן רשות למלאכים לידע כבודי אלא אתה, והיה זה הספר ביד אדם הראשון עד שיצא מגן עדן, כיון שחטא פרח הספר מידו והיה בוכה ונכנס במי גיחון עד ערפו, עד שהעלו המים בגופו חלודה ונשתנה זיוו. באותה שעה רמז הקדוש ברוך הוא לרפאל והחזיר לו אותו הספר, ובו היה לומד אדם הראשון והניחו לשת בנו, וכן כל התולדות עד שהגיע הספר לאברהם ע"ה, ובו היה יודע להתלמד בכבוד האל, וכן לחנוך ניתן אותו ספר: אות כב: עוד (שם דף מ"ד ע"ב, מדרש רות), [זהר חדש רות צ"ח ע"ב], ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, רמז שאדם הראשון לא זכר לתת לדוד ע"ה אלא ע' שנה ולא נתן לו ק' שנה, שאם היה נותן לו ק' שנה לא היה נחרב בית המקדש: אות כג: עוד כתב בספר בראשית דף פ"ד ע"א, הקשה בכתוב (תהלים פו,טז) והושיעה לבן אמתך, וכי לא היה בן ישי למה לא הזכיר אביו, מכאן הוציא רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, כי כשיבא האדם ליזכר אצל בית דין של מעלה יזכיר דבר שהוא ודאי יותר, ולכך הזכיר אמו: אות כד: כתב בספר שמות דף י"ט ע"א, זכה עמרם ונולד לו בן שנתנבא בקול גדול, ועמרם זכה לבת קול, וזהו (שמות ב,א) ויקח את בת לוי, וזהו וילך, שהלך והשיג מדרגה זאת: אות כה: כתב בספר במדבר דף קפ"א ע"ב, (קהלת א,ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו, זה יהושע ע"ה, שאף על פי שירש מקומו של משה רבינו ע"ה, מכל מקום לא זכה למקומו ממש, כי משה רבינו ע"ה אורו מעצמו כמו השמש, אמנם יהושע אין לו אורה משלו אלא תחת השמש, וזהו שאמרו ז"ל, פני משה פני חמה, פני יהושע פני לבנה: אות כו: עוד כתב בספר במדבר דף רל"ז ע"א, סוד שנמצא פנחס ביו"ד, לפי שעולה כמנין יצחק שהם ר"ח, שבאותו מעשה שהרג לזמרי נתגבר ונתלבש בגבורה חזקה שהיא מדת יצחק, וזהו (במדבר כה,ז) ויקח רמ"ח בידו, כי אחר שנתלבש בשם יצחק ועלה שמו ר"ח ראה אות המ"ם פתוחה שהיתה מלאה דם, וזהו אות מלאך מות מימות אדם הראשון, שבזה מביא מות לעולם וזהו סוד (בראשית ג,ו) ותקח מפריו מ"ם והיה מצפה אותיות ו"ת שתהיה מות, כיון שכתוב ותתן גם לאישה נתחברו אותיות מות, וזאת האות מ"ם ראה פנחס פורחת באויר והיה מצפה מלאך המות ללוקחה, מיד נתגבר פנחס ולקחה ממנו בכח שהיה לו שם יצחק שעולה ר"ח, לקח גם המ"ם וזהו ויקח רמ"ח בידו: אות כז: כתב בספר במדבר דף רל"ז ע"ב רל"ח ע"א, האריך רעיא מהימנא בזה, אמר כי ראה פנחס מ"ם של חימה פורחת באויר, חטף אותה ושתפה עם ר"ח שהוא מנין יצחק, ומנין פנחס ביו"ד, ונעשה רמ"ח, אחר כך ראה מלת וי"ו מן מות פורחת באויר חטפה ונעשה רומח בוי"ו, ובאיזה זכות חטף ב' אותיות, לפי ששתף עמו כח ב' צדיקים יצחק ויעקב, וזהו פנחס [פני חס] בשני פנים אלו חס הקדוש ברוך הוא על ישראל, ויעקב נקרא פניאל וזכה להשתתף עם יצחק, בשביל שמסר עצמו למיתה כיצחק: אות כח: כתב בספר בראשית דף קע"ד ע"א, טעם למה שאנו קורים יעקב אחר שאמר לו ה', (בראשית לה,י) ישראל יהיה שמך, ולמה אברהם לא נקרא עוד אברם, והשיב, כי באברהם כתיב (בראשית יז,ה) והיה שמך אברהם ולכך נשאר בו זה השם, אבל ביעקב לא כתיב והיה שמך ישראל, רק ישראל יהיה שמך: אות כט: עוד כתב בספר בראשית דף קע"ז ע"ב קע"ח ע"א, טעם למה שנקראו ישראל (ישעיה מא,יד) תולעת יעקב, שהם כתולעת המשי, שיוצא ממנו כמה בגדי מלכות וזורע זרע ומת, ואחר כך מאותו זרע מתקיים כבראשונה, כך ישראל אף על פי שימותו יחזרו לחיות: אות ל: עוד כתב בספר בראשית דף צ"ז ע"א, תנא דבי אליהו, יעקב אבינו כסא בפני עצמו, דכתיב (ויקרא כו,מב) וזכרתי את בריתי יעקב, ברית כרת הקדוש ברוך הוא עם יעקב מכל אבותיו, שעשאו כסא הכבוד בפני עצמו חוץ מן הראשונה: אות לא: עוד כתב בספר בראשית דף צ"ד ע"ב, כי יש בפסוק (תהלים סה,ה) אשרי תבחר ותקרב י' תיבות, כנגד י' חופות שיש לצדיקים, כי מכל מלה נעשית חופה אחת: אות לב: עוד כתב בספר בראשית דף ק"כ ע"ב, (שמואל-א ג,י) שמואל שמואל, לפי שבסוף היה שלם שקודם לא היה נביא, ולזה יש פסק. אבל (שמות ג,ד) משה משה לא פסק, שמשנולד שכינה עמו: אות לג: עוד כתב בספר בראשית דף קס"ח ע"א, כי האבות הניחו לדוד ע"ה כל אחד מחייו, אברהם ע"ה היה לו לחיות ק"פ שנה הניח לו חמש שנים, יעקב היה לו לחיות כמו אברהם ולא חי אלא קמ"ז, הרי כ"ח שנה חסר וה' מאברהם ל"ג, יוסף היה לו לחיות קמ"ז וחי ק"י נמצא שנתן משנותיו לדוד ל"ז שנה הרי ע' שנה לדוד, יצחק לא נתן לו כלום: