ספר החשק-חלק ב הקדמה-
מרומים יעלו חכמי מלוכה. שכינה יחזו בגבול ערבות:
סתומה וחתומה עת ברכה. ליודעי סוד זכרים עם נקבות:
בשם חשק בצורת מערכה. שלשת מעלות עולם כתובות:
הפוכות נכתבו מאז בחכמה. לשרת נהפכו במחשבות:
ערכם י"ה במערכת עצומה. הליכתם משולשת כתובות:
והיה שם מפורש בם חתימה. ידיעתו רפואה ללבות:
ראה משכיל תנועותיו חמשה. הברות ממקור חיים חצובות:
דבריו נכפלו ששה בששה. והיו תאריו בלתי קצובות:
קריאותיו שלשה על שלשה. הביהם על דמות עיגול סבובות:
בכוחם העושה השם פלאות. יגלה מעשיו בם ברחובות:
יניעם י"ה אלהי הצבאות. הלום ולכן לעורר ההשובות:
עליהם נחתמה תכלית נבואות. והם ראשית ידיעה לב נתיבות:
אני היום בכל כחי אניעם. המוני הם אשר ראשי ישיבות:
הלוא בם אבראה רוחות ואדעם. ואשיב עוד לבב בנים לאבות:
יקר רוח חקור סודם ודעם. הבינם היה ראש לזנבות:
הבינו בעין ימין בסבוב עין שמאל. שית לך תוכם כעין מכריע:
כדמות שלשתם רוץ וראה תמול. היום ומחר זה לזה משפיעו:
הקדמה:
כל איש ואיש מפני אדם בעל תקוה ולולי היותו מקוה דבר לעתיד היו כל מחשבותיו וכל פעולותיו וכל מאמריו לבטלה, אבל מפני שהוא מקוה ומחכה שיגיע אל תכלית מחשבת תקותו, חושב מחשבות רבות ופועל פעולות ומדבר דברים כדי שיגיע אל סוף תקותו, והתקוות ג"כ אינן שוות, אך ההם מדרגות רבות משתנות מאד מאד זו מזו, והשינוי ההוא נולד מן התאוה והמחשבה:
ואמנם אין שום חכם מתאוה כי אם חכמה וכל המביא אליה, כמו שאין שום סכל מתאוה כי אם עצלות, וכבר תפול מחלוקת גדולה בין שתי הקצוות האלו, שהאחת בתכלית המעלה באמת והשנית בתכלית הפחיתות בלי ספק, והמחלקת הוא שהסכל ישבח ענייני הסכלות ואעפי"כ שהוא לא יקראם סכלות, מפני ששם סכלות אצלו ג"כ שם מוסכם מורה על פחיתות גדולה, אבל ישנה לסכלות שם ויקראהו בשם דבר, מורה דבר על מעלה אצלו, כמו שזונה לא יקרא פועלו בשם הרשע אבל יקראהו בשם תענוג גדול אצלו, כן הסכל יקרא הסכלות בשם דעת והבנה, כפי שהמחשבתו הפחותה גודרת, והחכם, בעבור שהיושר חסר לו מאד להורות בו על אמתת מעלת החכמה, לא יוכל שבחה כי אם בדמיונות פחותים ממעלתה, ואם כן הנה הכונות הפוכות, והתאוות משונות, והתקוות זרות, כי תקות הסכל להיותו נגמל בגמול פחות מאד בעשותו מצוה מהמצות במקרה, כי הוא לא יעשה לעולם שום מצוה גם לא יכיר מעלת עשייתה שלא יכיר גמולה האמתי העליון אשר אין ערך זר לו:
אבל תקות החכם היא אחת לבד מיוחדת בכל מה שיקוה להגמל בעדה והוא יתרון חכמה בכל יום ויום, ובהגיע אליו היתרון בכל יום יכיר שהשם גומל לו גמול גדול, כי הוא מחזיק עצם נשמתו ומעלנה מדבר לדבר ומגמול לגמול תמיד, והגמול הראשון הלא הוא בהיות השם מחזק לבו ומאמצו לחשוק החכמה, ומקוה בחשקו להתחכם באמצעות רוב השתדלות, וטוב עיונו כמה שראוי לעיין בו בעתים אשר קבע ללמוד בם החכמה, ולפיכך כשתראה אדם חושק לדעת האמת לכבוד האמת מעלת, לא יתכן שלא יבער חשקו באש החושק בעיינו בספר החושק, המבעיר לבות אוהבי השם והגומל להם גמול רב ביתרון שפע מציאות החכמה הנחשקת, כ"ש אם יהיה מין החכמה הנבואית אשר יורו עליה השמות המנהיגים המציאות, כאלה אשר רמזנום בחלק הראשון הקודם לזה, ואשים נרמזים עוד בחלק הב' האלה: