החלק ב' קטן, סימנו ב': כשתרצה להזכיר שם בן ע"ב אחר ההכנה הנזכרת אתה צריך לתקן עצמך להיותך במקום מיוחד להזכיר סוד שם המיוחד ולהיותך מופרש ומובדל מכל חי מדבר, וגם מכל הבלי שותפיו, שלא תשאר בלבך שום מחשבה מהמחשבות הקודמות האנשיות ולא טבעיות ולא הכרחיות ולא רצוניות וכאלו אתה האיש אשר נתתה גט לכל ציורי העולם השפל אשר נתנו האיש אשר עשה צוואה בפני עדים וצוה להשגיח באשתו ובניו והונו לזולתו, והוא סגר לעצמו כל דין והשגחה והעבירו ממנו ועבר והלך לו: ואחר עשותך כן תכוין פניך כנגד השם [הנזכר], וחשוב כאלו הוא איש אחד, ועומד לפניך ומחכה ממך שתדבר [עמו] והוא מוכן לענות על כל מה שתשאלהו, ואתה אומר דבור והוא עונה, וזה הדרך לכה בו. והחל בכוונה שלמה לכבוד השם יתעלה ואמור תחלה, תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהלים קמא ב'), ושא עיניך למרום, ושא את כפיך הימנית והשמאלית כדמות נשיאות כפים של הכהן, שהוא מחלק חמש אצבעותיו מפה וחמש מפה, והשתים הקטנות דבקות ושתים הקרובות להן ג"כ דבקות וחלוק באמצע והגודל פשוט לבדו, וכך לשתי ידיך בצורה זה, ולשונך תכריע בנתים כלשון הפלס: ואז [ואח"כ] תתחיל להזכיר ואומר תחילה, רא"ש הרא"ש באריכות הנשמה ובנחת הרבה ואח"כ חשוב כאלו [אדם] אחד העומד [לנגדך] עונה לך, וענה אתה בעצמך בשנוי קול, שלא תדמה העניה אל השאלה, גם לא תאריך בעניה כלל אבל אמור אותה בנחת ובישוב ואז תזכיר בעניה אות אחת של השם כפי מציאותה, וזו היא האות הראשונה שתענה בה [ו'], ואחר שעה תאמר עוד, סו"ף התו"ך ותענה עוד ה', ועוד תאמר רא"ש הסו"ף ותענה ו', ואחר שתשלים השם הראשון שהוא שם וה"ו שהוא נלקח מן ראש הראש שהוא ו' של ו'יסע, ומן סוף התוך שהוא ה' של הליל'ה, ומן ראש הסוף שהוא ו' של ו'יט, מיד תוריד ידיך בנחת אשר נשאת אותם לפני השם בדמות עשר ספירות חמש כנגד חמש במספר עשר אצבעות, חמש מימינות וחמש משמאילות, אלה לזכות ואלה לחובה, ואתה הפכת הכוחות וזכית החייב, וע"כ תשים יד שמאלך על לבך, פשוטה בחמש אצבעות, ושים עליה יד ימינך פשוטה בחמש אצבעות להורות שהמזכה גבר וכבש תחתיו את המחוייב, עד שהוא אסר עצמו והודה ונכבש, ועל זה אתה ישר לבך מיד והשתחוה לפני הצורה הנחשבת בלבך שהיא לפניך שהיא בעלת התנועה, ר"ל אשר הניעה העניה אשר ענית אשר טבע [לבך] לה בכסא כבוד, ושמה מלאך ה', והוא אמצעי שבינך ובין בוראך והוא כבודו יתעלה, ואחר שעשית כך לשם הראשון ישר, עשה עוד לשם השני הפוך, ולשלישי ישר, וכן לכלם ג' ג' שמות תוליכם בגלגול יה"י, שסודם [ר"ת] י'שר ה'פוך י'שר: ופירושם ד"ם ד"ם ד"ם ועניינו עוד גלה"ו גלה"ו [גלה"ו], וב' מהם חברם ותמצא סודם נגל"ה וגם אתה גלה"ו, והנה סוד ראש תוך סוף ע"ד וסודו לד"ם, והוא כח לטל"ה, (שהוא בבא) [שהוא דם בכח], והנה כוכבו מאדים שסודו ד"ם י"ה ל"ו ובעדו הם המי"ם הי"ו לד"ם ביבש"ת (שמות ד, ט), בשבת"י שהוא כוכב הל"י שגם הוא ד"ם, והנה זה הוא סוד לה"ט החר"ב המתהפכ"ת(בראשית ג, כב) שסודו (כא"ב) [רט"ב] הלח"ה וסוד המתהפכ"ת תני"ן דכתב תל"י, שהיה ישר וכבר המתהפך בשחר במדת הדין ככוכבי לכת בחכמתם, כי להט החרב המתהפכת סודה גלה"ו גדעון בענין האות והמופת שבקש, בסוד יה"י, כענין החרב והטל אשר על הגיזה ועל הארץ (שופטים ו, מ): והנה סוד התחלת הטיפ"ה מרכב"ה, וכאשר התחלת מרכבה טיפ"ה, והנה המים טפ"ל את מאדים שהוא אש, חבר מאדי"ם גופו עם טל"ה שהוא ד"ם ויתחייב ממנו גוף אדם שהוא טיפה מאדים, כי היסודות אדי"ם, ומהם הכל והיא סודות הם תאומים בדמות השמאל והימין אשר עליהם היו השכל והדמיון חקוקים על כן צויתיך שתגביר השכל על הדמיון ותכריע כף זכות על כף חובה (ספר יצירה פ"ב מ"א): ואמנם אחר שתזכיר השם השני, ותאמר ראש הסוף ותענה י', ותאמר עוד תוך התוך ותענה ל', ותאמר עוד סוף הראש ותענה י', ועוד תשתחוה, וכן תעשה לשם השלישי שהוא סי"ט, תזכירהו ישר כראשון והאמצעי הפוך לעולם בכלם, הנה הג' שמות ואילך אם תרצה לישא ידיך יותר ג' הרשות בידך, ואם לאו אינך חושש, אבל תזכיר השמות אחד אחד, (אחרי) הראשון והאחרון ישרים והאמצעי הפוך כאשר צויתיך, אשר סודם במערכת תנועתם אח"ד שני"ם: ואם אתה נקי ושלם בכל מה שהזהרתיך עליו אין ספק אצלי שהכבוד יתגלה לך, ויתראה לפניך בצורה שתוכל להכיר כוחו או יביא לך דבור שתבין כי הוא מאתו [יתברך] ואינו ממך, ומה אוכל ללמדך אני או אלף כמוני, שהנה הוא ילמדך ברגע קטן חכמות נפלאות אשר לא שמענום אנחנו לעולם, אך מה שיש לאל ידינו בדרך זה, [הוא] שנזהירך על התשובה, כלומר אם רץ לבך שוב למקום שלבך נאמר והחיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד), ועל דבר זה נכרת ברית: אחר שהודעתיך הדרך המקובלת בהזכרת שם בן ע"ב, והזהרתיך ללכת בדרכיו ולחשוק עניינו וצירופיו, יש לך לדעת שאין קץ לחכמת השם הנכבד ההוא, אלא שיש לו דרכים רבים נפלאים וזה אחת מהם, עוד אחר הנזכרות והיא יוצאת מגלגול: וה"ו הז"י לא"ו וה"ו נמ"מ דמ"ב: מה"ש יז"ל נל"ך נג"א ומ"ב רא"ה: נת"ה יח"ו הה"ה יל"י אל"ד כל"י: רי"י אנ"י סא"ל לל"ה מב"ה יי"י: הא"א לה"ח מי"כ סי"ט לא"ו לו"ו: או"מ חע"מ ער"י אכ"א הר"י מל"ה: דנ"י יי"ל מנ"ק יר"ת כו"ק וו"ל: ני"ת יה"ה יב"מ לכ"ב רה"ע עש"ל: הח"ש הר"ח אי"ע שא"ה מנ"ד יל"ה: מב"ה עג"ו הי"י וש"ר יי"ז מי"ה: על"ם הה"ע פה"ל עמ"מ מצ"ר חב"ו: כה"ת הק"מ חה"ו פו"י מח"י מו"מ: [הרי לך] שלש שלש מצורפים ט' אותיות לכל צרוף והיא הדרך שסימן צרופה שם א' ושם ט' ושם י"ז, והסימן (אך) [בם] ז"ך [וסימניך טוב"י], ורמזו [בפסוק שנאמר] ויאמר אני אעביר כל טוב"י על פניך (שמות לג, ט), וכן עד סופו בסימן א' ט' י"ז מתגלגל והוא מן ט' לט' וזהו היוצא מגלגולו הראשון (המרוב"ל) [המרובע]: הא"ל וה"ז יו"ו לה"ז יל"ך שמ"נ: כל"ל יל"י אד"י לל"ב יי"ה מי"ה: וט"ל ול"י אס"ו המ"ל אב"י רא"ה: הנ"ח תה"י הו"ה אג"י אס"י רל"י: כח"י הא"ה מל"א אח"ר עמ"י עש"ו: כת"ר וו"ק ול"י כל"ב על"ע שר"ה: הג"א הל"ש די"מ הש"ר ימ"ז יו"י: ומ"נ הו"ב דמ"מ אר"נ מנ"ב וא"ה: די"נ מנ"י קל"י תב"י ני"ה מי"ה: אח"ה עה"ח רי"ש נו"ב עי"ה מי"ה: עצ"ם מב"ר וח"מ ממ"ח יו"מ פי"ו: הנה זהו השם המצורף היוצא מן הראשון זה הדרך תוכל גם אתה לעיין בשם הנכבד הזה ותוציא ממנו גלגולים כרצונך עד אין קץ, רק ראוי לך שתשמור מערכותיו תמיד בכל מה שתגלגלוהו, והזהר מן הד"ם התפוס שהוא המתעה, וממנו נברא (וחממה) [ונמצאו] הדמיון שהוא גלג"ל הד"ם, אבל התדבק בשכל והוא יתדבק בך, ולא תירא מדבר, והיה ה' עמך: ואל יקשה בעיניך מפני שאמרתי לך שתוציא מעצמך ומדעתך מהשם מערכות נפלאות וסודות שהיו נעלמות ממך, ותבינם מתוך הבנתך, מה שתוציא מגלגול השם, שזה השם כולו יש לנו מופת על אמתתו, שהענין מוכרח להיות כן, והוא שתדע שכל מה שתחשוב אתה [בשם] כבר היה כן בעצמו טרם מחשבתך, מפני שהכל בו, והוא בכל, ואם כן כבר נחקקו בשם כל מחשבות הנבראים, וכל שכל מחשבותיך, וגם כל המחשבות העתידות להבראות, (ואמר) ואחר שהדבר כן, מה יוכל שום מלמד ללמדך בשכל נקי בו שיגיע אל קצה קטן מאשר ילמדך השם בו בעיונך בשכל נקי מכל מחשבות ההבל, ואם תאמר ואיך יתכן זה, הנה לך מופת מושכל ומקובל, וגם קצתו מורגש, שכל הדיבור יוצא מכ"ב אותיות, וכל שכן שיבנו החכמות על [רי"ו] כל אחד מאותיות שבשם: ואמנם צריך אני להודיעך בו כללים ראשונים, כדי שיהיו לך כמפתח לפתוח בו שערי בינה שהם חמשים, עם כ"ב אותיות, והוא שצריך שתדע כי זה השם המשולש, יצא מכח המשולש, והוא שם בן י"ב אותיות וזה היא צורת הוצאתו: י' י"ה יה"ו יהו"ה: י' י"ה יה"ו יהו"ה: י' י"ה יה"ו יהו"ה: כ"י מ"ה ס"ג ע"ח: [רי"ו]: והנה כל שם ושם הוא ע"ב, ואמנם שלשתם יחד הם רי"ו, וכשתקחם באורך יהיו שם ד' דרכים, ואלה הם כ"י מ"ה ס"ג ע"ח ואיני צריך לפרש לך סודותיהם, אבל אני צריך לרמזם ועליהם תבנה כאשר [אתה] רואה, כי כל שם מורה סוד מופלא, והוא שמם שמספרם: הי"ה הו"ה ויהי"ה: הי"ה הו"ה ויהי"ה: הי"ה הו"ה ויהי"ה: ואולם כללם ירא"ה והיא גבורה על שם חרב"ו צב"א מלחמה והנה חכם בעולם בואו ונעלם ונלחם במזל ארי"ה ומטיל בו יראה כי הוא בחו"ר ברו"ח, ויש לו מעינים עליונים שכבר נתנה החכמה לאזנים ולעינים והדם לאפים וההודעה לפה ואור"ג הגבו"ר גבור"ה בהרג"ו ברו"ח וחר"ב פיפיות (הוא) בידו והוא מעיין ביו"ד ה"א וא"ו ה"א [ישר הוא] חלק החכמה וחלק הבינה, ומנינם ברו"ח על דרך סבוב חכמ"ה ובינ"ה, ועל פי סבוב חמה ולבנה, והכל עם זה השם הנכבד והנורא ועניינו הוא שעל פיו מתנועע התלי אשר הוא בעולם כמלך על כסאו [ספר יצירה פ"ו מ"ג], ונקרא פקי"ד בשם צד"ק כי הוא מד"ת הדין: ובשנת ה' אלפים ומ' שנה ליצירה השלים ר"פ מחזורים כי מחזורו י"ח שנים, וסודם השם המיוחד שעל פיו מתגלגל ומניע י"ב מזלות, וכל הכוכבים בהרהור, והכל במחשבה, כי בספירה הולך בשנויים בכל חשבון ומאותו המחשבה בנה, והוא הברכה והקללה בח"י, ועל כן היה י' ברכה וי' קללה, והנה גלגולו במחזורים י"ח חדשים המה בכל מזל, ויש למזל ל' מעלות והוא הולך בכל ג' חדשים ה' מזלות, עד שיושלמו לו י"ח בכל מזל ומזל, ומכאן חייבו להיות בכל מזל ה' גבולות, וג' פנים, והגבולות הם לדרכי כוכבי לכת החמשה שהם כ'צ'מ'נ'ש, והפנים הם ל"ו שהם ח'ל'כ' צ'מ'נ'ש', וגם הם ג' שנקראו משולשות במהלכם: ומפני שהשם הנכבד והנורא הנרמז בראשית מהתנועות ומעלותם בנוי על ברייתו של עולם אצטרך להקדים לך הקדמה קצת מזאת החכמה החזיונות עד שיהיה קל עליך להבין דרכיו יותר: והעד שזה השם מורה על סוד התנועות, הוא שהתחלתו בתורה מן [פסוק] ויס"ע, המורה על הנסיעה, וסודו בי"ד הנסיעה והוא נוסע בכח גבור"ה, והשני לו הוא [מפסוק] ויב"א, והביאה גם היא מורה על נסיעה שנית ממין שני, והשלישי [מפסוק וי"ט] הוא ג"כ מורה על נסיעה שלישית ממין שלישית, שהוא וי"ט מלשון נטייה: והנה נסיעה, וביאה, ונטייה, הם עדים שלשה על ג' תנועות העולם, שהם תנועה מן האמצע, והתנועה אל האמצע, ותנועה סביב האמצע, ומן הכתובים תבין כל אחת ואחת מהן שהרי בא זכירת הליכת הפנים, וחזרה לאחור, וע"כ נלקח ו' מראשו ישר כפי הנסיעה הראשונה, והנה הנסיעה ביד, גם הנסיעה ברגל, והיא נסיעת התלי בסוד ותחת רגליו (שמות כז, י), ושל היד כתובים באצבע אלהים (שמות ה, כה), והוא סוד תנועת העט בסוד ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה וגו' (שמות יד, כא), ונטיית הגלגלים הם סבות כל השינוים הנמצאים בעולמנו זה, כי י"ח שנים מתגלגל התלי בגבהות ובשפל ומנצחו השם המיוחד על פי הנסיעה בגבורה בקשיו, וע"כ י"ח נקודות כחו כי שם ביתו ותשובתו הרמתה, הם ששה שהם אש ורוח ומים ששים קשרים אלו, וע"כ נלקח שם ויב"א ישר לו, אך הוא הפכו מן הלילה, (עדיו) ושם וי"ט ישר לו, ומה שהוא הפוך לראשו, והוא ישר לזנבו, ומה שהוא ישר לזנבו, הוא הפוך לראשו, אך ויב"א מן המכריע בנתים, וע"כ נאמר ויבא בין מחנה מצרים ולא קרב זה אל זה כל הלילה (שמות יד, כ), והי"ם סודו הן': ואמנם בשני זכר ביאה בנתים, שהיא סוד ההכרעה, עד שלא יקרב זה אל זה כל זמן אשר המכריע בין שתי המחנות קיים, והביאה היא בדמות הכנסה בבית שהנכנס בא בו בין שני השערים ובתוכו יוצא ובא, לעתים פנים ואחור, וכן הרוח מכריע בין האש והמים, ושמו מדת השלום מפני שבכל עת שהרוח מכריע ביניהם יש שלום, והשלום אח האמת, וע"כ אם מדת יעקב אמ"ת, הנה מדת עשו שלו"ם, וביניהם דברי שלום ואמת, וע"כ סוד המדות בדמות א"מ שם שהוא לעד על מה שנאמר בנבואה אמת ומשפט שלו"ם שפטו בשעריכם (זכריה ה, טו): ואמנם בג' זכר בו נטייה שהיא הוראה על היותה סבת תנועת חרוח, תנועת הרוח סבת תנוע"ת השנוי הטבעי, והוא יובש הלחות ובקיעת המים לחלקים שוים, והם י"ב חלקים, והוא סוד י"ב שמות אשר רמזתי שסודם רי"ו, וע"כ נרמז בנתים ז"ה אל ז"ה, בסוד קדושה משולשת לשלוש כתות, שהן ג' מחנות, גם חמש מחנות עם מספר מחנה שכינה הן בדמות שלוש בצורה זה: והנה זו הצורה שהיא צורת ד' דגלים שהם י"ב היא כדמות ה' בסוד א'ד', שהיא חצי השם ורביעית, והיא בדמות ד' חיות הקדש אשר ד' פנים לאחד, ושכינה בנתים בסוד ו'ה'ו', והסוד בהיות ה' מאמצע בין הזוגות והוא נפרד בדמות אלה הצורות: הנה מאלו הצורות הג' שצורתם שהם שלשים וכללם א'ב' א'ד' א'ו', תבין סתרי המערכות והמרכבות, ולעולם תשקול את כולם במשקל משולש כאלו להשים זוגו שוות ימין ושמאל או נפרדים שונים, אך תכריע ביניהם לעולם באחד יחיד ומיוחד: ותבין מזה, שבכל המרכבות והמערכות או מי שידמה למכריע חוץ מן השלוש הראשון שהמכריע שוה במציאות לימינו ולשמאלו, ואע"פ שמחודש נדמה לו מצד אחד מפני סוד שש קצוות, והיכל הקדש המכוין באמצע, והוא אשר רמזתים בשלשת האמרים, עם כל זה כולם מורכבים מן השלש, והנה הם ה'ה'ה', וזה הוא אחד מן השמות: ולפי זאת הדרך הקדושה, תמצא אלפ"א בית"א שהיא מתחלת מלמעלה ויורדת למטה, ומתרכבת תמיד בצורה (שזה) [שווה], והיא מעיינת לייחוד המכריע בנתים עד היות ימין מפה וימין מפה שאין שמאל למעלה, והרואה יאמי"ן מיד בקריעת ים סוף, (ישעיה, כו, ד) כי בי"ה יהו"ה צור עולמים, והנה היה הים מפה ומפה כצורה זו: הים אל הים: גם יתגלה מעניין (יום יום) [ים ים] שהנה, כשתוריד הא"ל לאלפ"א בית"א לשני הצדדים בשווי מן א' עד ז' ותשים א' מכריע ו' בנתים תמיד, אז תדע כי היא היא המים באמת, והנו אל"ף משולש בסוד אי"ק, שהם א'נ'י'מ' א'ח'ע' ע'ש'ר'י' מא"ה, וסודם הר"ד וזה הוא סוד הפוך והושם לכסא לאלף חלקי ה'ש'ע'ה' ה'ש'ע'ה' והוא החלקים, שהנה התחלתם בסוד המולד הראשון מן לבה"ב לבהב"ר כפול הר"ד ותמצא תי"ח, והוא י"ח שנים של התני"ם, וסודם חצי"ו שד"י, וכן חציו רצ"ח וחציו רחמ"ן. גם חציו רוח מים, וחציו המרום, ועל זה נתיחס למים, באומר (יחזקאל כט, ג) התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו, כלי אורו בתוך י'י'ו'ע'ב' י'מ' י'מ', והנה שהוא א' מכריע בנתים, ואם תמנה לפי הצורה הנזכרת מספר החלקים, הנקראים כפות המנעול כלול כפות העולמים הנזכרים תפלא מסודם וזה צורתם: דע בני כי זאת היא צורת המזבח אשר בנה משה (שמות יז, טו) ויקרא שמו ה' נסי, והסוד כי חשבונו נס"י והיא הסנ"ה אותיות למשה מסיני השווהו שהוא נמצא שוה כזו, הנה זה הצורה כזו הצורה: ג"כ היא אשר תהיה לך הדרך הישרה הנערכת מחכמת המרכבה, וממנה תזכיר השפע הנכבד, וכמוה אתה צריך לצייר בשפע המרכבה המעושית ביודין, וכן במאיות בעצמה, והנה יהיו ידיה הימנים נ"ה ומן השמאלים נ"ה וחוט שזרתן אשר ממנו כלים מוצצים ויונקים חייהם הם א' ודין והנה עוד מספר הנס"ה: ואמנם סודם המרכבה הנגזר, והיא שליש השנ"ה אשר המחשבה גוזרת לשלושה, בסוד סמך בעבור היותו מספר קבוע לחבירו, י"ה מספרים אשר הוא שמינית כ"ף יו"ד, המורים על רביעתם, ואשר חקוק בכסא הכבוד הוא החקוק בטבע הלב, והנה מספרן כסוד מרובעי ברוח שהם הזוגות והם י"ד והם כא"ף והם סוד ליו"ד סבובי"ם שהם ימינ"י, ושלוש דמיוני, ותמצא שכלי, ושלוש שכלי ותמצא אנכ"י, ושלוש אנכ"י, ותמצא רגלי, וכפלם יסודות וכפלם שמו מפורש, והנה ק"כ יודים מספרם אי"ק, וסודו הפוך קי"א והוא פלא גדול כשתחשוב החוט לי' אחד, ואם תחשבהו לי' יודין הנה הנוסף במספר כול"ם, וסוד העולמים אמצע כל העולם למלך והמלכה קנאים מקיאים המקוים נסיעה ונקמה לעדים בהם, ואמנם מערכת המאות שהיא ק"כ קופים עולה י"ב אלפים חבר שלשתם ק"כ א"ר י"ב, וסודם זכר הגלגלים כ"ח היוצר, והוא של"ג שהוא החושך העולם הזה והעולם הבא, כל האור הגנוז, והנם אי"ק בכ"ר, ובצורת האלו הדומים להם אתה צריך לצייר ולעיין בם בעניינים מושכלים, עד אשר תוציא מה שבכח אל פועל בלבל שמות, הסמכיות עם הכחות הטבעיות, כי בם תשיג, השכליות על פי הצורה צירוף האותיות: