מבוי שנפרץ מצדו כזה אי בקעי רבים במקום הפרצה אפילו לא נפרץ אלא פרצה של ד' טפחים לא חשיב כפתח וצריך תיקון ואי לא בקעי ביה רבים עד פרצת י' א"צ תיקון אפי' אי ליכא גדודי וה"מ שנשאר ממנו ד' טפחים כלפי ראשו אבל לא נשאר ארבעה טפחים אפי' לא נפרץ אלא בג' צריך תיקון פחות מג' א"צ תיקון ואם נפרץ מראשו פרצתו בארבע': מבוי שנפרץ במילואו לחצר ונפרץ החצר מצד השני לר"ה כזה לא ערבו בני החצר עם בני המבוי חצר מותרת אפי' אם נפרץ נגד פרצות המבוי ואפי' בקעי בה רבים ובלבד שלא יהא בפרצה יותר מעשר ומבוי אסור אפי' אינו כנגד פרצת החצר דכיון שלא ערבו עם המבוי אוסרת עליו וכגון שנכנסו כותלי המבוי בחצר בענין שאין הגיפופין שנשארו לחצר נראין למי שעומד במבוי הלכך אין עולין להתירו אבל אם נראין עולין לו לשם לחי ומות' ואם ערבו בני החצר עם בני המבוי והפרצה שבמבוי לחצר אינו מצד החצר ופרצת החצר מצד השני אינן מכוונות כנגד פרצת המבוי כזה והחצר של רבים גם המבוי מותר אבל אם לא ערבו או אפי' ערבו ופרצת המבוי לחצר מצדו כזה או אפי' באמצע ופרצת החצר מצד השני כנגדה כזה או אפילו אינו כנגדה והחצר הוא של יחיד אסור ואם נפרץ לרחבה פחות מסאתים או יותר על סאתים והוקפה לדירה דינו כאילו נפרץ לחצר אבל אם יתירה על סאתים ולא הוקפה לדירה הוי כאילו נפרץ לכרמלית וצריך תיקון: מותר להשתמש תחת הקורה וכנגד הלחי וה"מ בפתוח לר"ה אבל בפתוח לכרמלי' אסור בין תחת הקורה ובין כנגד הלחי מפני שמצטרף לכרמלית שאצלו והראב"ד התיר כנגד הלחי אף בפחות לכרמלי' וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן: ואע"ג דמותר להשתמש תחת הקורה מ"מ לא ישב אדם בראש המבוי שמא יפול לו החפץ מידו לר"ה ויביאנו אליו כיון שאין היכר בינו לר"ה אבל על פתח החצר מותר שיש בו הכירא: מבוי שניטל קורתו או לחיו בשבת אע"פ שהותר למקצת השבת אסור משם ואילך: