ישראל וא"י שקבלו שדה בשותפות לא ישראל לא"י טול אתה חלקך בשבת ואני בחול ואפילו לא אמר כן בפירוש אלא כשבאין לחשבון אומר הישראל אטול של יום ראשון כנגד יום שבת שנטלת אסור אבל אם מתחלה כשקבלו השותפות התנו שיטול הא"י של שבת והישראל יום ראשון כנגדו מותר ור"י היה מתיר בתנור שקבלו בשותפות אפי' לא התנו דדוקא בשדה אסור לפי שחלק הישראל מתעלה ומתרבה באותה מלאכה שעושה הא"י בשבת אבל בתנור שאין חלק ישראל מתעלה בכך מותר לחלוק ולומר יהא שלי בחול ושלך בשבת ור"ת אוסר וכן יראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב המשתתף עם הא"י במלאכה או בסחורה אם התנו וכו' ומלאכה דומה לתנור שאין חלק הישראל מתעלה במה שהא"י עושה ואסור בלא התנו וכתב א"א הרא"ש ז"ל ומיהו תנור שלקחו הישראל משכון מן הא"י נראה שאין צריך הישראל להתנות כלום כיון שהוא ברשות הא"י ושכר התנור הוא רק לישראל בריבית שלו ואין לישראל חלק בגוף התנור ואם לא התנו תחלה וגם לא באו לומר שיקח הישראל יום אחר כנגד שבת אלא חלקו סתם מבעיא ולא איפשטא וכתב א"א הרא"ש ז"ל כיון דספיקא דרבנן הוא אזלינן לקולא וא"צ להניח לא"י ליטול כל השבתות לבדו אבל מדברי הרמב"ם ז"ל יראה לחומרא שכתב ואם לא התנו ושכר השבת אינו ידוע יראה לי שהא"י יטול שביעית השכר והשאר חולקין בשוה וכתב עוד הנותן מעות לא"י להתעסק בהם אף על פי שהא"י נושא ונותן בהן בשבת חולק עמו כל השכר בשוה ובזה הורו כל הגאונים: