טור אורח חיים-סימן רמג-
וגרסינן בפ"ק דע"ג תני' רשבג"א לא ישכיר אדם מרחצאות לעו"ג מפני שנקראת על שמו ועו"ג זה עושה בו מלאכה בשבת אבל שדה מותר שכן דרך לקבל שדה באריסות ואע"פ שיודעים שהיא של ישראל אומרים העו"ג לקחה באריסות ולעצמו הוא עובד מה שאין כן במרחץ שאין דרך להחכירו כתב הרמב"ן תנור יש מסתפקים בו אם דרך להחכירו כמו שדה ושרי או אם דומה למרחץ ואסור והוא הכריע לאיסור דדוקא שדה אומרים ארעא לאריסות קיימא אבל תנור אינו עומד לאריסות ודינו במרחץ אפילו השכירו לשנה אסור ובריחיים נהגו היתר שעומדין לאריסות ורבינו האיי ז"ל כתב אם השכירו שנים )ס"א לשנים( הרבה ונתפרסם הדבר מותר וכן נהגו היתר בבבל וא"א ז"ל כ' ולפי זה נתברר ונתפרסם הדבר בכל גבולינו שכל מי שיש לו מרחץ או תנור אינו שוכר פועלים לעשות לו מלאכה בהם ולוקח הוא הריוח של הרחיצה והאפיה אלא משכירו לאחד לשנה או לחדשים בדבר ידוע ושיטול החוכר כל הריוח שיבא ממנו הלכך מותר בקבלנות שאין מלאכת העו"ג נקראת על שם ישראל אבל אם היה משכירו לימים אסור ליקח שכר שבת ויום טוב :