המתפלל על מה שעבר כגון שנכנס לעיר ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיה קול זה בתוך ביתי או שהיתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זה תפלת שוא ודוקא אחר ארבעים יום לעיבורה אבל תוך ארבעים יום מועלת תפלתו אלא יתפלל אדם על העתיד לבא ויתן הודאה על שעבר כגון הנכנס לכרך אומר יה"ר מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך הזה לשלום נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יה"ר מלפניך ה' אלהי שתוציאני מכרך זה בשלום יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום ותסמכני בשלום ותצעידני בשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך הנכנס למוד גורנו אומר יהר"מ ה' אלהי שתשלח ברכה בכדי הזה התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכדי הזה מדד ואח"כ בירך הרי זו תפלת שוא שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין הנכנס למרחץ אומר יהר"מ ה' אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מן האור הזה וכיוצא בו לעתיד לבא יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהצלתני מן האור הזה. הנכנס להקיז דם אומר יהר"מ ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה ולאחר שהקיז יאמר ברוך רופא חולים. לעולם יהא אדם רגיל לומר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד: הנני חוזר לסדר היום: