א אמר רבי אלעזר ספק התפלל ספק לא התפלל לא יחזור ויתפלל רבי יוחנן אמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו. והלכתא כרבי יוחנן. ומפרש ר"י דרבי יוחנן לא קאמר אלא בספק התפלל אבל אם ודאי לו שהתפלל לא פליג אדרב יהודה דאמר פוסק אפילו באמצע ברכה. ורב אלפס פירש דרבי יוחנן דוקא ביחיד קאמר ואדעתא דרשותא דהשתא הויא לה כמו נדבה וכמו שהיחיד מתנדב קרבן נדבה כך יכול להתפלל תפלת נדבה אבל אדעתא דחובה אסור. וציבור בין אדעתא דחובה בין אדעתא דנדבה אסור דקיימא לן תפילות כנגד תמידים תקנום וכשם שאין הציבור מביאין עולת נדבה כך אין מתפללין תפלת נדבה. ויחיד נמי אינו יכול להתפלל מוסף נדבה כמו שאינו מתנדב קרבן מוסף. והא דאמר רב יהודה פוסק אפילו באמצע ברכה מיירי כגון שהתחיל להתפלל אדעתא דחובה ונזכר שכבר התפלל פוסק שאם יגמור אותה אדעתא דחובה הוי כמקריב שני תמידין ואינו יכול לגמור אותה אדעתא דנדבה כיון שהתחיל אותה אדעתא דחובה. ורבינו האי פירש ההיא דרבי יוחנן על ידי חידוש שאם יכול לחדש בה דבר יתפלל ואם לאו אל יתפלל. וכן כתב הרב רבי יונה שאין לו להתפלל אלא על ידי חידוש או בספק אם התפלל או לא. נמצא העולה בידינו מדברי כולם מי ששכח שהתפלל והתחיל להתפלל ונזכר באמצע שהתפלל פוסק אפילו באמצע ברכה. ואם יודע לחדש דבר מתחיל לכתחלה פעם אחרת דאמר רב יהודה הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שמתפללין אם יכול לחדש דבר שתהא תפלתו תחנונים מתפלל ואם לאו אל יתפלל ואין חילוק בין אם מצא ציבור מתפללין אם לאו לעולם אל יתפלל אלא על ידי חידוש: ב יש אומרים שצריך חידוש בכל ברכה וברכה מענינה. ולא נהירא רק שיכול לחדש בה דבר אחד. ויש אומרים ודאי סגי בדבר אחד ומיהו צריך שיחדש באחת משאר כל הברכות חוץ מבשומע תפלה דלא מיחזי כל כך חידוש מה שמוסיף בה כיון שהיא ברכה כללית ויכול לשאול בה כל מה שירצה אבל בשאר ברכות שאינו יכול לשאול בהם אלא מענין הברכה הוי חידוש מה שמוסיף בה. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב לא ברירא לי שפיר פירושא דהאי מילתא כי מי הוא זה שאינו יכול לחדש דבר באחת מכל הברכות לרפואה או לפרנסה או לתלמודו ונראה לי אם יכול לחדש פירוש אם נתחדש אצלו דבר שלא היה צריך לבקש עליו קודם עד כאן. ואם אינו יודע לחדש דבר וגם ברי לו שהתפלל ורוצה להתפלל אדעתא דנדבה לרב אלפס יכול להתפלל חוץ מן המוסף ויש אומרים שגם בשבת אין להתפלל נדבה שאין נדבה קריבה בשבת: ד ולרבינו האי אין להתפלל נדבה בלא חידוש ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל שכתב בתשובת שאלה וזה לשונו הילכך אני אומר שיש לאדם ליזהר שלא יתפלל נדבה בלא חידוש וגם צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף אז קרינן נדיב לב עולות. אבל אם אין יכול לכוין יפה קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם והלואי שיוכל לכוין יפה בשלש תפילות הקבועות ליום עד כאן: