ואלה שמות השבטים . סדר חלקים שיחלקוה ביניהם מקום כל אחד ואחד מקצה צפונה דן יטול מצר צפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח שהיא עד גבול דמשק ( שבמקצוע מערב צפון , סא''א ) : והיו לו פאת קדים הים . כלומר מפאת קדים ועד ים דן אחד הרי פירש האורך ולא פירש הרוחב ובברייתא דספרי בפרשת האזינו מה ת''ל יהודה א' דן א' אשר א' מלמד שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב ברוחב כ''ה אלף קנים שהם שבעים וחמשה מילין ומהיכן למדו השיעור הזה מן התרומה שהיא כאחד מן החלקי' הללו כמו שמפורש בענין מצאתי שכך כתוב ואורך כאח' החלקים , והוא רחב עשרים חמש אלף קנים ואורך מפאת ים עד פאת קדים כ''ה אלף קנים ק''ן אלף אמה שהקנה שש אמה וכל אלפים אמה מיל כמו שאנו למדין במסכת יומא אצל עשר סוכות שמירושלים ועד צוק הרי ק''נ אלף אמה עולין לשבעים וחמש מיל וזהו שיסד רבי אלעזר בפיוט ( בסילוק דיום שני של סוכות ) כי אקח מועד לעת חלוק ארצותי' כשורת הכרם לחוצותיה באורך מפאת קדים לקצותיה עד ים אוקיינוס למצותיה ברחב שבעים וחמשה מיל חריצותיה ( וי''ג שבעים וחמשה מיל לי''ג רצועות בין רצועות השבטים ורצועות הקודש יעלו לט' מאות וע''ה מילין ולמנין ת' פרסה על ת' פרסה של א''י עולין המילין לשש עשר' מאות לסכום הקלירי שאמר ארבעת מילין היא פרסה ושמא מילין של חשבון הרצועות גדולים הם אין נכנסין ארבע' מהם בפרסה ואכן בא למנות שני מילין למחצית ( ומחצה ) בפרסה יעלו כד' מאות פרסה לאלף מילין וחשבון מילין של רצועה אין עולין אלא ט' מאו' וע''ה מילין עדיין חסר המניין כ''ה מילין לא כיון מניין מילין הרצועות של פ''ט למנין ד' מאות פרס' ומניין למד רבי אליעזר אורך השורות עד ים אוקיינוס שהוא בסוף עולם ומקרא מעיד תחום מערב עד ים הגדול שלפנים מים אוקיינוס הרבה ) :

ואלה שמות השבטים . אשר יחלק להם נחלת א''י : מקצה צפונה . מסוף הצפון אצל מקום דרך ההולך לחתלון משם בא הגבול לחמת ומשם עד חצר עינן העומדת אצל גבול דמשק כלפי הדרום : צפונה . כל מיצר הצפון אצל מקום חמת וה''ה שאר המקומות אשר יכנסו אז בגבול א''י : והיו לו . הגבולים ההם יהיו אל השבט מפאת קדים עד פאת הים כי חלקי השבטי' יהיו זה אצל זה וכל חלק יהיה מקצה הגבול עד קצהו ממזרח למערב : דן א' . ר''ל לשבט דן יהיה לחלק א' :

אל יד . אצל מקום כמו יד אבשלום ( ש''ב יח ) :

ואלה שמות השבטים מקצה צפונה וכו' דן אחד. דן יקח חלקו במצר הצפוני, ומ''ש חצר עינן גבול דמשק פרש''י שדן יקח מיצר הצפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח עד גבול דמשק. וזה אינו מובן לפי שטתו שיהיה הגבול כגבול הקודם, וגבול הקודם סיים בחצר עינן ואיך יקח מחצר עינן והלאה. ? אולם למ''ש הנהו נכון שהגבול יתרחב אז מחצר עינן עד דמשק לצפון, בצד מזרח, וחלק הנתוסף עתה יהיה לדן. ופירוש הכ' שיקח ממקצוע מערבית צפונית החלק שנתוסף על גבול הקודם והוא השטח שיש על דרך חתלון לבא חמת, שזה יתוסף בצד צפונית מערבית (כנ''ל מ''ז ט''ו ט''ז), ולפ''ז צור וצידון וחתלון יהיה לדן, ובמקצוע מזרחית יהיה לו השטח שיש מן חצר עינן עד דמשק ובאמצע יהיה לו צפונה אל יד חמת, שזה ג''כ נתוסף על גבול הקודם כנ''ל, וז''ש והיה לו פאת קדים הים, ר''ל בזה ציין גבולו במזרח ובמערב, שכל הנוסף בשני הצדדים על גבול הקודם יהיה לדן, ולפ''ז בחלק דן ציין הרוחב, אבל בחלק יתר השבטים לא ציין הרוחב, וחז''ל בספרי אמרו שכ''א יקח ברוחב ע''ה מיל. כפי חלק הרוחב של תרומת הקדש שנתבאר שהם כ''ה אלף קנים. ובכתוב פירש שמן חלק דן עד תרומת הקדש שידענו מקומה יתחלק לשבעה שבטים יהודה ראובן אפרים מנשה נפתלי אשר דן. כמ''ש (ב-ז) ועל גבול דן מפאת קדים עד גבול ימה אשר אחד ר''ל שלקח חלק ממזרח למערב אצל דן. ואצלו לקח נפתלי וכו' עד יהודה שהוא לקח נחלתו אצל תרומת הקדש. וסדר השבטים י''ל טעם גם לפי הפשט, כי בנחלה הראשונה נחלו יהודה ובנימין זא''ז, עד שירושלים וגם מקום המקדש היו קצתו ליהודה וקצתו לבנימין. ועתה שהמקום ההוא המקודש יהיה לשבט לוי ולכהנים, יקחו יהודה ובנימין חלקם אצל ירושלים יהודה מצד צפון לירושלים ובנימין לצד דרום. ותחלה היה בנימין מפסיק בין יוסף ליהודה, וראובן היה לו במזרח בעבר הירדן אצל נחלת יהודה. ועתה שיקחו רצועות באורך ויהודה יקח בעבר הירדן ג''כ יקח ראובן בין יהודה ויוסף. ואחריו יהיה מנשה ואפרים כמו בתחלה. ודן לקח תחלה במצר הצפוני יקח גם עתה כן, רק שעתה יתרחב מצר הצפוני חוץ מגבול הקודם, ונפתלי ואשר יקחו על גבול הקודם שהיה בין בני יוסף ובין מצר הצפוני. ומצד השני לתרומת הקודש יקח בנימין כמשפטו כנ''ל ושמעון אצלו שכן גם תחלה היה נחלת שמעון מעורב בנחלת יהודה, ויששכר זבולון וגד אחריהם. בשגם גד היה נחלתו תחלה מעבר לידרן ועתה יקח במקום אדום עמון ומואב. ויהיו לפ''ז שבעה שבטים בצד צפון לתרומת הקדש וחמשה לצד דרום לתרומת הקדש וזה מטעם שעתה יקח גם לוי חלקו בתרומת הקדש וכ''מ שנחשב לוי לשבט יחשבו מנשה ואפרים לשבט אחד וא''כ יש ששה בצפון כי מנשה ואפרים לאחד יחשבו וששה בדרום עם לוי. ותראה שראשי הדגלים יהודה ראובן אפרים דן באו לימין מתרומת הקדש ואצל דן באו אשר ונפתלי בני דגלו. ויתר השבטים באו משמאל. והנה הארץ תתחלק ברוחב לי''ג רצועות (ולדעת חז''ל היו רצועות שוות רוחב כ''א ע''ה מיל וארכם מן הים הגדול עד סוף מזרח, כי במזרח יוכלו להוסיף תמיד כפי הצורך : (ח) ועל גבול יהודה היתה רצועה רוחב חמשה ועשרים אלף קנים ואורך כאורך א''י, זה היה תרומה מכל השבטים ורצועה זו היתה לנשיא, ובתוכו היה המקדש, (כמו שהתבאר בסי' מ''ה ולקמן פכ''א) :

ועל גבול דן . ואצל גבול דן בדרומו :

ועל גבול דן . סמוך לגבול דן לדרומו יהי' החלק מפא' קדים וכו' ולשבט אשר יהי' לחלק א' וכן כל השבטי' ולקחו זה בדרומו של זה :

ועל גבול . סמוך לגבול כמו ועליו מטה מנשה ( במדבר ב ) :

תהיה התרומה וגו' . וא''ת היאך יתכן שתהא ירושלים במקומה והלא היתה ירושלים במיצר צפוני של יהודה שנטל דרומה של ארץ כנען וכאן הוא באמצע השבטים אין חלוקה זו דומה לחלוקת יהושע שזו כשורת הכרם וכל החלקים שוין וחלוק' יהושע היה שבט יהודה חלק גדול ואף כי ( חלקו היה ) רב ממנו עד שנטל שמעון בגורלו שנא' ( יהושע יט ) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון לפיכך יש די עתה ברוחב חלק שנטל יהודה בימי יהושע ליטול בו חלק עכשיו ה' שבטים הנותרים לפי שהאורך גדול מאד מפאת קדים עד אוקיינוס וירושלים במקומה : והיה המקדש בתוכו . כמו שמפרש והולך :

מפאת קדים . החלק מפאת קדים וכו' תהיה התרומה וכו' היא האמורה למעלה תרימו תרומה לה' וכו' עד ולנשיא מזה ומזה וכו' ( לעיל מה ) : רוחב . מצפון לדרום : כאחד החלקים . שחלקו השבטים ולתוספת ביאור אמר מפאת קדימה וגו' : בתוכו . בתוך התרומה ההיא כמו שמפורש והולך :

התרומה , אשר תרימו לה' . מן החלק הזה שהופרש אצל יהוד' בדרומו אורך ממזרח עד הים ורחב כ''ה אלף קנים ממנה תהיה תרומה לה' למקדש ומקום לבתים לכהנים ארך כ''ה אלפים קנים ממזרח למערב ורחב י' אלפים מן הצפון לדרום :

התרומה וגו' . זהו חלק הכהנים שיקחו בפאת הצפוני מהחלק הזה ארך ממזרח למערב תהיה באמצעות אורך החלק : ורחב . מצפון לדרום :

בתרומה, באמצע אורך של רצועה זו נתרמה רצועה של כ''ה אלף קנים באורך וכ''ה אלף קנים ברוחב, ונחלקה ברוחב לג' חלקים. חלק א' מצד צפון, מדרום לנחלת יהודה, מחזיק כ''ה אלף קנים באורך ועשרת אלפים קנים ברוחב :

ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים . ואלה העשרת אלפים רחב וכ''ה אלף אורך יהיה לכהנים בצפון בתוך רצועות התרומה הגדולה אצל דרומו של יהודה : צפונה חמשה ועשרים אלף . הוא האורך ממזרח למערב : וימה רחב עשרת אלפים . מצד מערב רחב עשרת אלפים מן הצפון לדרו' : וקדימה רחב עשרת אלפים . ורוח מזרחית י' אלפים מן הצפון לדרום : ונגבה אורך חמשה ועשרים אלף . מן המזרח למערב : והיה מקדש ה' בתוכו . הוא הר הבית ה' מאות קנים על ה' מאות קנים יהיה באמצע רצועה זו וכל סביבותיו לכהנים י''ב אלפים ומאתים וחמשים לצד מזרח וכן לצד מערב וברוחב ארבעת אלפים וז' מאות וחמשים לצפון וכן לדרום כמו שאמור למעלה בענין יהיה מדה אל הקודש ה' מאות בה' מאות מרובע :

ולאלה . ובאלה כ''ה אלף על עשרת אלפים תהיה להכהנים בפאת צפון כ''ה אלף אורך ובפאת מערב רחב עשרת אלפים וגו' ובנין המקדש יהיה באמצעית הרצועה ההיא בין באורך בין ברוחב :

ולאלה . כמו ובאלה ובאה הלמ''ד במקום בי''ת וכן ישבת לכסא ( תהלים ט ) :

וזה יהיה לכהנים, וארכה ממזרח למערב כ''ה אלף קנים בין בצד צפון בין בצד דרום, ורחבה מצפון לדרום י' אלפים בין בצד מזרח בין בצד מערב ומקדש ה' באמצע ת''ק קנים על ת''ק קנים. והמותר על מקום המקדש :

לכהנים המקודש . החלק הזה המקודש יהיה לכהנים :

לכהנים , המקודש . זה יותן לכהנים המקודשים המשמשים במזבח והם מבני צדוק כ''ג אשר שמרו משמרת ה' ולא זזו ממנה ולתוספת ביאור אמר אשר לא תעו מה' לעבוד עבודת הפסילים בזמן שתעו בני ישראל כאשר תעו שאר הכהנים בני לוי שעשו עבודת העם לפני הפסילים וכמ''ש למעלה והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו וגו' ( לעיל מד ) :

המקודש . כמו המקודשים והוא דרך כלל : תעו . הוא לשון מושאל מן התועה בדרך :

לכהנים המקודש מבני צדוק, יהיה לכהנים מבני צדוק שלא עבדו ע''ז ורק הם יהיו כשרים לעבודה (כמ''ש למעלה סי' מ''ד), יהיה להם חלק הזה המקודש מיתר החלקים :

תרומיה . מפורשת תרומה היא שם הפרשה תרומיה מפורשת והיתה להם הרצועה הזאת מפורשת מתרומת הארץ מן התרומה הגדולה שהותרמה מן הארץ אורך מאוקיינוס עד גבול מזרח ברוחב כ''ה אלפים כמו שאמור למעלה ממנו יבדילו רצועה זו באמצע ארכה לכהני' ולמקדש : קדש קדשים . שכל התרומה הגדולה קודש לכהנים וללוים ולנשיא ולאחוזת העיר ולעובדי העיר כמו שמפורש והולך וזו כ''ה אלף אורך וי' אלף רוחב בצפונו המפורש' ממנה לכהנים ולמקדש תהיה קדש קדשים : אל גבול הלוים . אצל רצועות הלוים :

והיתה להם . לכהנים ההם יהיה התרומה מתרומת הארץ כי כל הרצועה ההיא באורך כל א''י וברוחב חמשה ועשרים אלף קנים תקרא תרומת הארץ וחלק הכהנים תקרא תרומה מן התרומה והיא קדש קדשים מול תרומת הארץ : אל גבול הלוים . החלק הזה תהיה אצל גבול הלוים :

תרומיה . ענין הפרשה :

והיתה להם תרומה שהוא ק''ק לערך יתר החלקים, אצל גבול הלוים, שהוא בדרום של חלק הכהנים :

והלוים לעומת גבול הכהנים . אצל רצועות הכהנים כמדת הכהנים כנגד כל ארכה . כל אורך . כל הרצועות אורכן כ''ה אלף :

והלוים . ר''ל וחלק הלוים תהיה נגד גבול הכהנים ושוה לו אורך כ''ה אלף ורוחב עשרח אלפים : כל אורך וגו' . ר''ל ללוים תהיה כל השטח הזה אורך כ''ה אלף וכו' ולפי שאל הכהנים לא יהיה כל השטח כי בו יהיה מקום המקדש לזה אמר ללוים יהיה כל האורך ולא יפסיק דבר :

לעומת . ר''ל שוה לה וכן והאופנים לעומתם ( לעיל י ) :

והלוים, יהיה להם ג''כ רצועה כזו שארכה כ''ה אלף ורחבה י' אלף, כל ארך חמשה ועשרים אלף, ר''ל הם יהיו להם כל האורך והרוחב משא''כ הכהנים לא יקחו כל האורך כי יורם ממנו חמש מאות קנים אל המקדש :

ולא ימר . ולא יחליפם בקרקע אחר :

ולא ימכרו ממנו . חוזר הוא על הכהנים ועל הלוים שלא ימכר מי מאחוזתו : ולא ימר . לא יחליף ממנו בקרקע אחרת ולא יעבור ממנו שם ראשית הארץ כי כמו שנקראת תרומה נקראת ראשית כי התרומה נקראת ראשית כמ''ש ראשית דגנך ( דברים יח ) ועל התרומה יאמר שמפריש אותה ראשונה קודם המעשר : כי קדש לה' . כי אחוזת הכהנים והלוים המה קדש ואין מהראוי להוציאם לחולין להיות ביד זרים :

ימר . מל' תמורה וחלוף :

ולא ימכרו הגם שניתן להם לאחוזה אין להם רשות למכור ממנו, ולא להמירו בחלק אחר, ולא יעביר על ידי בת יורשת נחלה, כי קדש לה' כמ''ש ושדה מגרש עריהם לא ימכר, ורומז גם כן על יתר הדינים שבתורה שאין עושין מגרש שדה וכו' :

וחמשת אלפים הנותר ברוחב . רצועות התרומה הגדולה שהיתה כ''ה אלפי' רחב ואורך כאחת החלקי' מפאת קדים עד פאת ים וממנ' חזר ותרם שתי רצועות באמצעיתה אורך כ''ה אלף ורחבן כ' אלף ועדיין נשאר ברחבה חמשת אלפים אותם חמשת אלפים רוחב יהיו למושב העיר ארכן על פני אורך כ''ה אלף של תרומת הלוים : חול הוא . ואינן קודש כתרומת אותה רצועה של הכהנים והלוים חול הוא אצלם ויהיו לעיר למושב ישראל ולמגרש סביב העיר : בתוכה . באמצע אותה רצועה :

הנותר ברוחב . כי כל הרצועה בכללה תהיה כ''ה אלף רוחב הוצא מהם י' אלפים חלק הכהנים וכנגדן ללוים א''כ נשאר עוד מהרוחב חמשת אלפים : על פני . ר''ל באורך כ''ה אלף : חול הוא . אל מול קדושת אחוזת הכהנים והלוים תחשב לחולין : לעיר למושב . ר''ל הרצועה ההיא תהיה לצורך מושב העיר לשדות ולכרמים לכלכל יושבי העיר : ולמגרש . סביב העיר תהיה מגרש והוא מקום פנוי מבלי זריעה ונטיעה והוא נוי לעיר : בתוכו . באמצעות החלק הזה :

על פני . ר''ל באורך : למושב . מלשון ישיבה : ולמגרש . יקרא כן לפי שהוא חוץ לעיר וכאלו נגרש מן העיר :

וחמשת אלפים הנותר ברוחב מן הכ''ה אלף יהיה מיוחד לבנות בו בנין עיר ירושלים של לעתיד, ולמגרש לעיר סביב :

ואלה מדותיה . של עיר : פאת צפון וגו' . מרובעת ארבעת אלפים וחמש מאות קנים על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים נשארו ברוחב חמש מאות הם יהיה להם למגרש מאתים וחמשים לצפון מאתים וחמשים קנים לדרום כמו שאמור במקר' שלמטה וכן למזרח ומערב הרי חמשת אלפים על חמשת אלפים באמצע הרצועה הרי כל רחבה ממולא ובאורך הרצועה הזאת השלישית נשארו י' אלפים למזרח וי' אלפים למערב עליה' הוא מפרש ואומר והנותר באורך לעומת תרומת הקדש י' אלפים קדימה וי' אלפים ימה :

ואלה מדותיה . של העיר :

(טז-יז) ואלה מדותיה של ירושלים שלעתיד, העיר עם המגרש היה חמשת אלפים קנים באורך וברוחב, והיה המגרש מכל צד ר''נ קנים, והעיר באמצע ד' אלפים וחמש מאות קנים :

והיה מגרש לעיר . מדת המגרש אשר לעיר : צפונה . בפאת צפון יהיה חמשים ומאתים קנים וגו' :

והיתה תבואתה . ללחם לעובדי העיר . הם הגבעונים הנתונים חוטבי עצים ושואבי מים כן שמעתי משמו של רבי מנחם זצ''ל : לעובדי העיר . אישארבנ''ט בלע''ז . והיה מגרש לעיר . כל מגרשי עיר שבמקרא מקום פנוי לא בתים ולא שדה :

והנותר בארך . כי ברחב לא נשאר כלום כי העיר תהיה ד' אלפים ות''ק קנים ומגרש מזה ומגרש מזה כ''א ר''ן קנים הרי ה' אלפים קנים וימלאו כל הרחב אבל באורך נשאר עשרת אלפים מזה ומזה לכן אמר והנותר באורך עד מול כלות תרומת הקדש והוא אחוזת הכהנים והלוים והם עשרת אלפים למזרח ועשרת אלפים למערב וזה יהיה מול תרומת הקדש ושוה לו כמדתו : והיתה תבואתו . התבואה הגדילה בשטח הזה תהיה למאכל לעובדי העיר הם יושבי העיר העוסקים בעבודת העיר ותקונה :

והנותר, מה שיותר באורך הרצועה עשרת אלפים קנים מכל צד, (מגביל לעומת תרומת הקדש שבצדו אשר לכהנים וללוים), יהיה שם שדות וכרמים לעובדי העיר המתעסקים בעבודת העיר :

יעבדוהו מכל שבטי ישראל . שנתנו להם זה תלק בארץ :

והעובד העיר . ר''ל כ''א מעובדי העיר יעבדו אותו מכל שבטי ישראל ר''ל כל שבטי ישרא' חייבי' לעבוד את עובדי העיר להזמין את כל הצרי' להם כי הם יושבים בעיר במקום כל ישראל ועוסקים בעבורם בעבודת העיר לכן לעומת זה יתעסקו המה בעבודתם :

והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל, ר''ל כל שבטי ישראל יצטרכו לתת צרכי עובדי העיר ומחייתם לכן יתנו להם רצועה זו שכל ישראל יש לו חלק בה לשדות וכרמים :

כל התרומה . המקודשת המותרמ' מתוך התרומ' הגדול' כ''ה אלפים קנים על כ''ה אלפים קנים : רביעית . מרובעת אל תרומת הקדש לכהנים וללוים : ואל אחוזת העיר . אחוזת פורפרי''ש בלע''ז :

כל התרומה . כלול בה חלק הכהנים והלוים ואחוזת העיר : רביעית . שטח מרובעת תרימו את תרומת הקדש היא חלק הכהנים והלוים : אל אחוזת העיר . עם אחוזת העיר תהיה מרובעת :

רביעית . מרובעת : אל . כמו עם : אחוזת . חלק ונחלה :

כל התרומה ר''ל לפ''ז החלק שהרימו מן הרצועה הכוללת אל אחוזת העיר היה חלק רביעית מן הרצועה שנשארה, כי הרצועה שנשארה היתה עשרים אלף שהרביעית ממנה חמשה אלף :

והנותר לנשיא וגו' . והנותר בארך התרומה הגדולה : מזה ומזה . למזרח ולמערב של תרומת הקודש ולאחוזת העיר : אל פני חמשה ועשרים אלף . על רוחב כ''ה אלפים תרומה עד גבול קדימ' של א''י וגו' : וימה על פני וגו' . וכן למערב על פני שלשת הרצועות של כהנים ולוים אחוזת העיר ברחב כ''ה אלפי' : על גבול ימה . כמו עד גבול ימה עד אוקיינוס : לעומת חלקים . כנגד ארך חלקי השבטים : לנשיא . יהיה : והיתה תרומת הקודש . היא רצועות הכהנים : ומקדש הבית בתוכה . הכל באמצע נחלת הנשיא :

והנותר לנשיא מזה ומזה וגו' . ר''ל לנשיא תהיה הנותר מהתרומה ההיא מהעבר מזה ומהעבר מזה לתרומת הקדש הוא חלק הכהנים והלוים : ולאחוזת העיר אל פני . לפני כ''ה אלף רוחב כל התרומה עד סוף גבול המזרח וכן במערב לפני כ''ה אלף רוחב כל התרומה עד סוף גבול המערב מול חלקי השבטים ושוה להם זה יהיה לנשיא : תרומת הקדש . על חלק הכהנים יאמר : ומקדש הבית . כפל המלה בשמות נרדפים וכן נגב תימנה ( לעיל מז ) : בתוכו . באמצעית אורך חלק הנשיא :

אל פני . לפני : על פני . כמו אל פני : על גבול . עד הגבול :

והנותר לנשיא, מה שנשאר באורך חוץ מן הרצועה של אורך ורחב כ''ה אלף שהרימו תרומת הקדש בין למזרח בין למערב יהיה חלקו של הנשיא, והיתה תרומת הקדש, וגם היא נקראת תרומת הקדש על שמקדש ה' בתוכה באמצע חלק הנשיא יהיה חלק הכהנים עם המקדש :

ומאחוזת הלוים ומאחוזת העיר . גם הוא בתוך אשר לנשיח יהיה . בין גבול יהודה ובין גבול בנימין . כל רחב הרצועה אשר בין שני השבטים האלה יהודה מצפון ובנימין מן הדרו' יהיה לנשיא והיא הרצועה שהותרמה ראשון רחב כ''ה אלפים באורך אחר חלקי השבטים :

ומאחוזת הלוים . ר''ל ובין אחוזת הלוים ( גם על הכהנים יאמר שהם מבני לוי ) בין אחוזת העיר יהיה באמצעית אורך החלק אשר לנשיא : בין גבול יהודה . כי חלק יהודה יהיה מצפון חלק הנשיא וחלק בנימין יהיה מדרום וכפל הדבר פעמים רבות לתוספת ביאור :

ומאחוזת . הוא במ''ם ההשוואה כמו מגדיש ועד קמה ( שופטים טו ) ור''ל בין גדיש וכו' :

ומאחזת הלוים, וגם חלק הלוים וחלק של אחוזת העיר הכל הוא בתוך אשר לנשיא, ר''ל באמצע. ויתר כל האורך שבין חלק יהודה וחלק בנימין יהיה שייך לנשיא, וכאילו תרומת הקדש שנפרש באמצע הרים הנשיא מחלקו :

ויתר השבטים . יטלו בדרומה של אותה רצועה בנימין אצלה ואצלו שמעון ואצלו יששכר ואצלו זבולן ואצלו גד נמצא גד במצר דרומי של ארץ ישראל :

ויתר השבטים . ר''ל וכן יחולק ליתר השבטים : מפאת קדימה . ר''ל החלק יהיה מפאת קדימה וכו' ולשבט בנימן יהיה לחלק אחד :

(כג-כד) ויתר השבטים, ומדרום של תרומת הקדש יהיה חלק בנימין שמעון יששכר זבולון וגד, וגד יקח את הנוסף על גבול א''י, שהתחיל מתמר ומי מריבת קדש כנ''ל :

ועל גבול בנימין . סמוך לגבול בנימין לדרומו יהיה החלק מפאת קדימה וכו' ולשבט שמעון יהיה לחלק אחד וכן יתר השבטים :

ועל גבול גד . מצר דרומי שלו : מתמר מי מריבת קדש נחלה . מיריחו עיר התמרים במקצוע המזרח ובא למערב למי מריבת קדש ובא והולך עד נחל מצרים השופך לים הגדול במקצוע דרומית מערבית :

ועל גבול גד . ר''ל סמוך לגבול גד שלקח בפאת הדרומי יהיה הגבול מתמר עד מי מריבת קדש ומשם בא הגבול לנחל מצרים ומשם אל הים הגדול :

אל פאת . בפאת : על הים . אל הים :

אשר תפילו מנחלה . רצה לומר אשר תורישו מן הנחלה ההיא אל שבטי ישראל : ואלה מחלקותם . כן יהיה החלוקה שביניהם :

מחלקותם . מלשון חלוקה :

זאת הארץ, ר''ל הנה התבאר נחלת הארץ שיתרחב על גבול הקודם, וגם איך יחלקוהו שיהיה ג''כ משונה מחלוקה הקודמת :

תוצאות העיר . שעריה לד' רוחותיה : מדה . הוא קנה המדה חמש מאות וארבעת אלפים קנים :

ואלה תוצאות . זה מספר פתחי העיר אשר יצאו בהן : מפאת צפון . ר''ל השערים שיהיו בפאת צפון אשר שם רוחב חמש מאות וארבעת אלפים מדה ומספר השערים יפרש במקרא שלאחריו : מדה . ר''ל קנה המדה :

תוצאות . השערים שיוצאין בהן :

ואלה תוצאות העיר מפאת צפון מדה, ר''ל במדת הקנה, שכל קנה ו' אמות נמצא היה אורך ורוחב י''ג מיל וחצי :

על שמות שבטי ישראל . ר''ל יקראו על שמות השבטים וזהו לאות שיהי' לכל השבטים חלק בעיר זה כזה : צפונה . יהיו בפאת צפון : שער ראובן אחד . ר''ל אחד יהי' נקרא שער ראובן וכן כולם :

ושערי העיר, היה בכל צד ג' שערים, כל שער לשבט אחד, ואמר תחלה מפאת צפון, ואח''כ ואל פאת קדימה, ואח''כ פאת נגבה מבואר שהתחיל הסדר ממקצוע צפונית מערבית והיה ראובן יהודה לוי ממזרח למערב, ובצד מזרח היה שער יוסף קרוב אל שער לוי שבצפון, ואח''כ בנימין דן, ובדרום, ממזרח למערב שמעון יששכר זבולון, ובמערב מדרום לצפון גד אשר נפתלי, ותראה שבאבני החשן היו קבועים אדם פטדה וברקת שהם אבני ראובן שמעון לוי טור אחד. נופך ספיר ויהלום שהם יהודה יששכר זבולון טור השני. לשם שבו ואחלמה שהם דן נפתלי גד טור השלישי, תרשיש שוהם ישפה שהם אשר יוסף בנימין טור הרביעי ובסדר השערים לוקח אחד מכל טור אל טור שכנגדו בצד השני. בצפון היה ראובן לוי מטור האחד ושמעון מטור הזה הקבע בצד דרום כנגדן. ובדרום יששכר זבולון מטור השני ויהודה לוקח מטור הזה והקבע בצפון כנגדם, ובמערב אשר נפתלי מטור השלישי וגד מטור הזה הקבע במזרח כנגדם. ובמזרח יוסף ובנימין מטור הד' ואשר מטור הזה הקבע במערב כנגדם. ויש לי בזה טעם שאכ''מ :

חמש מאות . ר''ל אשר שם רוחב חמש מאות וארבעת אלפים ומספר השערים יהיו שלש' :

ואל פאת . ובפאת : ושער . הוי''ו יתירה וטפילה :

מדה . הוא קנה המדה בת ששה אמות :

שעריהם . ר''ל השערים שיעמדו במשך חמש מאות וארבעת אלפים של רוחב העיר מספרם יהיו שלש' :

סביב שמנה עשר אלף . היקף עיר י''ח אלף קנים כך עולה חשבון ריבועה : ושם העיר מיום ה' שמה . ת''י ושמא דקרתא דמתפרש מיומא די ישרי ה' שכינתיה תמן כלומר לא יקרא לה שם אחר אלא שם הראשון שהיה לה מיום שעקד אברהם את יצחק בנו שם שקרא לו יראה והיא היה שמה שלם הרי ירושלים ויש עוד לפתור ושם העיר יהיה לעתיד מיום בניינה ולהלן יקראו לה ה' שמה , סליק ספר יחזקאל :

סביב . ההיקף בארבעת הרוחות יהי' שמנה עשר אלף : ושם העיר מיום ה' שמה . מיום ההוא והלאה יהי' שם העיר ה' שמה ר''ל עד עולם לא תסיר עוד שכינתו מן העיר אבל תהי' שמה ותקרא כן שם העיר לאות :

סביב שמנה עשר אלף, ח''י אלף קנים יהיו מדת סביב העיר, שרומז למרכבת ה' רבותים אלפי שנאן ח''י מחנות הסובבים כבוד ה', ועז''א ושם העיר מיום ה' שמה, שם שכינת כבודו, וח''י אלף סביב כאילו בכל קנה שסביב העיר עומד מלאך ה' מכסא כבודו לשמרה. ומן העיר עד הר הבית היה מ''ה מיל בצמצום וזה מ''ש והיה על מצלות הסוס קדש לה' :