וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם הדיין הזה כל זמן שהסניגור מלמד זכות הוא ממתין נשתתק הסניגור עמד לו הדיין והקטיגור הולך לעשות שליחותו כך וילך ה' כאשר כלה. הסניגור הזה כל זמן שהדיין מסביר לו פנים הוא מלמד זכות עמד לו הדיין נשתתק הסניגור כך ואברהם שב למקומו. הקטיגור הזה כל זמן שהסניגור מלמד זכות והדיין מסביר לו פנים הוא ממתין עמד לו הדיין ונשתתק הסניגור הקטיגור הולך לעשות שליחותו שנאמר וילך ה' כאשר כלה וגו' ויבאו שני המלאכים סדומה וגו':

ויבאו שני המלאכים סדומה בערב כתיב והחיות רצוא ושוב וגו' רצות אין כתיב כאן אלא רצוא רצין לעשות שליחותו נפטרין מאברהם בו' שעות ובאין סדומה בערב אלא מלאכי רחמים היו והיו ממתינים סבורים שמא אברהם מוצא להם זכות וכיון שלא מצא להם זכות ויבאו שני המלאכים סדומה בערב. תני אין מלאך אחד עושה ב' שליחות ולא ב' מלאכים שליחות אחד ואת אמר ב' מלאכים אלא מיכאל אמר בשורתו ונסתלק גבריאל נשתלח להפוך את סדום ורפאל להציל את לוט. ויבאו שני המלאכים סדומה הכא את אמר מלאכים ולהלן אומר אנשים אלא להלן שהיתה שכינה על גביהן קראם אנשים וכאן שנסתלקה שכינה מעל גביהן לבשו מלאכות. אמר רבי תנחומא אמר ר' לוי אברהם שהיה כחו יפה נדמו לו בדמות אנשים אבל לוט על ידי שהיה כחו רע נדמו לו בדמות מלאכים אמר ר' חנינא עד שלא עשו שליחותן קראם אנשים משעשו שליחותן מלאכים. אמר ר' תנחומא לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כגפן כיון שהגיע לבית אוריין שלו היה מהלך כקלמין כך עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים כיון שעשו שליחותן קראן מלאכים. סדומה תני משום ר' נחמיה כל דבר שצריך למ"ד בתחלתו תן לו ה"א בסופו סדומה שעירה מצרימה חרנה. התיבון ליה והכתיב ישובו רשעים לשאולה ר' אבא בר זבדא אמר לביטי התחתונה שבשאול. בערב בא ערבה של סדום ושקעה שמשה ונתחתם גזר דינה. אמר ר' לוי אין הקב"ה דן את אומות העולם אלא בלילה בשעה שהם ישנים מן העבירות ואינו דן את ישראל אלא ביום בשעה שהן עוסקים במצוות הדא הוא דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק וגו'. ולוט יושב בשער סדום ישב כתיב אותו היום מנו אותו ארכי הדיינין. חמשה ראשי דיינין היו בסדום קץ שקר רב שקר רב נבל ורב מסטירין וקלפנד ולוט היה ארכי הדיינין שבכולן בשעה שהיה אומר להן דברים שהן ערבים להן היו אומרים לו גש הלאה סק לעיל וכשהיה אומר להם דברים שאין ערבים להן היו אומרים לו האחד בא לגור וגו'. זה שאמר הכתוב הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע הולך את חכמים למה הוא דומה לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים אף על פי שלא לקח ולא נתן ריח טוב לקח. ורועה כסילים למה הוא דומה לנכנס לבית הבורסקי אף על פי שלא לקח ולא נתן ריח רע לקח. כך לוט כשהיה מהלך עם אברהם אבינו למד מדרכיו אברהם אבינו עשה לו בית חוץ לחרן וכל מי שהיה נכנס ויצא היה מקבלו מאכילו ומשקהו ואומר אלקי אברהם אחד הוא בעולם וכשבא לוט לסדום כך היה עושה וכיון שהכריזו כל מי שהוא מחזיק יד בפת לחם ישרף היה מתירא מעשות יומם ועשה לילה שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה בערב וכשם שהחזיק ידם כך החזיקו בידו וגו' ואמר להם אל תביטו אחריכם שהרי ירדה השכינה וכו'. עדית אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום והביטה אחריה לראות אם הולכות הן אחריה אם לא וראתה אחריה השכינה ונעשית נציב מלח:

ויאמר הנה נא אדני ר' יודן אמר אפילו איני כדאי אתם עוקמין עלי את הדרך ר' הונא אמר עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראין באים אצלי. אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם אברהם היה מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה אלא אברהם היה מקפיד על טנופת עבודה זרה ולוט לא היה מקפיד ויש אומרים אף זה כשורה עשה כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהן שלא יאמרו היכן לנו. ויאמרו לא כי ברחוב נלין ממאנין לקטן ואין ממאנין לגדול. ויפצר בם מאד הכניס בם אף וצרה. ויסורו אליו ויבאו אל ביתו הדא מסייעא למאן דאמר עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראין באים אצלי. ויעש להם משתה בביתו של אברהם היה שהיה מקבל עוברים ושבים. ומצות אפה ויאכלו אמר ר' יצחק מצות גדולה עמדה על המלח דהוא אמר לה הב לאלין אכסנאי קליל מלח והות אמרה ליה אוף הדין סוניתא בישא את בעי מולפא הכא. טרם ישכבו התחילו שואלין אותו שאלות אמרו לו אנשי העיר מה הם אמר להון כל אתר אית בה טבין ובישין ברם הכא סוגיא בישין. ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית אין אחד מהן מעכב. ויקראו אל לוט ויאמרו לו ר' יהושע בן לוי בשם ר' פדיה אמר כל אותו הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומים והיו מקבלין ממנו וכיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו עוד מי לך פה קרי ביה עוד מי לך פה עד כאן היה לך רשות ללמד עליהם סניגוריא מכאן ואילך אין לך רשות. רק לאנשים האל אל תעשו הקשות

דבר אחר אלהות הן אלו. כי על כן באו בצל קורתי לא בזכותי אלא בזכות אברהם.

דבר אחר מלמד שהטו את הבית עליהם אמר ליה אי בעית לקבלינהו קבלינהו בחולקך. ויאמרו האחד בא לגור וישפוט שפוט דין שדנו ראשונים את בא לעוות ר' נחמיה משום רב ביבי כך התנו אנשי סדום ביניהם כל אכסנאי שבא לכאן נהא בועלין אותו ונוטלין ממנו ממונו. ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות לפיכך הכו בסנורים מקטן ועד גדול. ודכוותה וצבתה בטנה ונפלה ירכה אבר שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות. ודכוותה וימח את כל היקום וגו' מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות. ודכוותה והכיתי כל בכור בארץ מצרים וגו' מי שהתחיל בעבירה וכו'. ודכוותה ואכבדה בפרעה ובכל חילו. ודכוותה הכה תכה את יושבי העיר ההיא וגו'. וילאו למצא הפתח ולעיאו כמה דאת אמר ונלאו מצרים. כי משחיתים אנחנו ר' לוי בשם רב נחמן מלאכי השרת על ידי שגלו מסתורין של הקב"ה לפיכך נדחו ממחיצתן מאה ושלשים ושמונה שנה. ר' חמא בר חנינא אמר על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו. ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו ארבע בנות היו לו שתים נשואות ושתים ארוסות לקוחי אין כתיב אלא לוקחי. ויהי כמצחק בעיני חתניו א"ל אדרבולון וכרדבלין במדינה והעיר נהפכת. וכמו השחר עלה וגו' אמר ר' חנינא משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין משהאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ד' מילין שנאמר וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ומסדום לצוער ד' מילין אמר ר' זעירא המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך ומנין משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין. כמו וכמו מילתא דמיא למילתא. אם יאמר לך אדם הדא כוכבא דצפרא איילתא דשחרא הוא שקרא הוא פעמים פוחתת פעמים מוספת אלא כמין תרתין קרנין דנהורן סלקין מן מדינחא ומנהרין לעלמא:

עוד מי לך פה (כתוב ברמז מ"ד). מעלות השחר עד הנץ החמה ה' מילין דכתיב וכמו השחר עלה וכתיב השמש יצא על הארץ וגו'. ואמר ר' חנין לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא ה' מילין:

קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות. שתי מציאות רות המואביה ונעמה העמונית מצאתי דוד עבדי היכן מצאתי בסדום וכתיב הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי:

ויתמהמה תמהון אחר תמהון אמר במה אברר בכסף וזהב באבנים טובות ומרגליות הדא הוא דכתיב עושר שמור לבעליו לרעתו ר' יהושע בן לוי אמר זה לוט ר' שמואל בר נחמן אמר זה קרח ר' יהודה בר סימון אמר זה נבות ר' לוי אמר זה המן ר' יצחק אמר זה שבט ראובן וגד רבנן אמרי זה איוב דהוה מתמסכן וחזר למה דהוה. (גירסא אחרינא זה שבטו של לוי דהוה עתיר ונתמסכן וחזר למה דהוה). ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו בחמלת ה' עליו מי היה זה זה רפאל איתיבון והכתיב ויוציאוהו ויניחוהו וכתיב ויהי כהוציאם אותם החוצה א"ל קרון מה דבתריה ויאמרו המלט על נפשך אין כתיב כאן אלא ויאמר המלט על נפשך. ההרה המלט וגו' בזכותו של אברהם שגדול כהר כמה דאת אמר מדלג על ההרים. הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו' ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא שני בני אדם אמרו דבר אחד לוט וצרפית. צרפית אמרה עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עירי והיו מעשי רבים על מעשה עירי עכשיו שבאת אצלי באת להזכיר עוני ולהמית בני ולוט אמר עד שלא הלכתי אצל אברהם היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עירי עכשיו שאני הולך אצל אברהם מעשיו רבין משלי ואיני יכול לעמוד בגחלתו הדא הוא דכתיב ואנכי לא אוכל להמלט. רבי ברכיה בשם ר' לוי מן הן תנינן כשם שהנוה הרע בודק כך נוה יפה בודק מן הכא ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני וסדום בעמקא היא לפום כן הוא אומר ואנכי לא אוכל להמלט ההרה שרי בעמיקתא ואינון אמרין ליה פוק לטורא והוא אמר הכין לא אוכל להמלט ההרה הדא אמרה אפילו מנוה הרע לנוה היפה הרי שהנוה היפה בודק:

כל שמות האמורות בלוט חול חוץ מזה הנה נא מצא עבדך חן בעיניך מי שיש בידו להמית ולהחיות זה הקב"ה אמר רב לעולם יחזור אדם לישב בעיר שישיבתה קרובה שמתוך שישיבתה קרובה עוונותיה מועטין. אמר רב חנן מאי קראה דכתיב הנה נא העיר הזאת קרובה מאי קרובה אילימא דמקרבא וזוטרא הא חזי לה אלא מתוך שישיבתה קרובה עוונותיה מועטין. ואמר ר' יצחק ישיבתה של צוער נ"א שנה שנאמר אמלטה נא בגימטריא נ"א ושל סדום נ"ב ושלותה כ"ו דכתיב י"ב שנה עבדו וגו'. ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו' אמר ר' חלפתא דמן קסרייא ומה אם ללוט על ידי שכבד למלאך נשא לו פנים לך לא אשא פנים מפניך ומפני אבותיך ישא ה' פניו אליך. מהר המלט שמה למדינה שהיה לו ב' פטרונים אחד בן מדינה ואחד עירוני וכעס (עליהם) המלך ובקש המלך לרדות לבני המדינה אמר המלך אם אני רודה אותם בפני בן המדינה עכשיו יהו אומרים אילו היה עירוני כאן היה מתקיים עלינו [ואם רודה אני אותם בפני בן עירוני עכשיו הן אומרים אילו היה בן מדינה כאן היה מתקיים עלינו]. כך לפי שהיו סדומיים מהן עובדין לחמה מהן ללבנה אמר הקב"ה אם אני רודה אותם ביום הם אומרים אילו היתה לבנה שם היתה מתקיימת עלינו ואם אני רודה אותם בלילה יהו אומרים אילו היתה חמה שם היתה מתקיימת עלינו אלא אני רודה אותם בי"ו בניסן בשעה ששתיהן עומדות ברקיע הדא הוא דכתיב השמש יצא על הארץ וכתיב וה' המטיר על סדום:

וה' המטיר כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש כהדא סליי בליי כשלשול זה שהוא נמחה בצואה כאשת הזאת שהיא אינה מספקת לראות שמש עד שהיא חוזרת לעפרה.

דבר אחר כאשת איש שזנתה והיא מתביישת שלא תראה עוברה והיא משליכתו קודם שלא תחזינה שמש הדא הוא דכתיב השמש יצא על הארץ וגו'. וה' המטיר על סדום לשתי מדינות שמרדו במלך אמר המלך אחת תשרף באש משלה ואחת תשרף מן טמיון כך להלן באדום ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית ברם הכא וה' המטיר על סדום. אמר ר' אבין לשפחה שהיתה רודה פת בתנור בא בנה ורדה גחלים ונתנה לו בא בן גברתה רדה פת ונתנה לו גחלים ופת יצאו מן התנור כך להלן ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ברם הכא וה' המטיר על סדום. וה' המטיר על סדום זה גבריאל מאת ה' זה הקב"ה כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו הקב"ה מזכיר שמו שני פעמים (כדכתוב ברמז ל"ט):

גפרית ואש מאת ה' הדא הוא דכתיב ימטר על רשעים פחים גומרין ומצדין. אש וגפרית אמר ר' יודן אדם מריח גפרית נפשו סולדת עליו למה שהיא יודעת שנדונת בו לעתיד לבוא. ורוח זלעפות מנת כוסם ר' ישמעאל בר נחמן משום ר' יונתן כפיילי פוטירין לאחר המרחץ. אמר רבי חנינא אין דבר רע יורד מלמעלן איתיבון והכתיב אש וברד שלג וקיטור א"ל רוח סערה הוא עושה דברו. מלתא דרבי שמעון בן לקיש פליגא אהא דאמר ר' חנינא בן פזי יפתח ה' לך את אוצרו הטוב מכאן שיש לו אוצרות רעות. מאת ה' מן השמים כמרתק מן גבר. ויהפוך את הערים האל רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן חמשת כרכים הללו יושבין על צור אחד שלח המלאך את ידו והפכן הדא הוא דכתיב בחלמיש שלח ידו חד אמר כל היד וחד אמר בחלמיש שלח אצבע שהוא מה' אפיק למ"ד מחלמיש. אמר ר' יהושע וצמח האדמה אפילו צמחי אדמה לקו. אמר ר' יהושע בן לוי עד עכשיו אם יקלוט אדם מטר מאוירה של סדום ויתן בערוגה אחרת אינה מצמחת. ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח רבי יצחק אמר על שחטאה במלח באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן תנו לי מלח שיש לנו אורחים והיא מתכוונת שיכירו בהם אנשי העיר על כן ותהי נציב מלח. ויהיה בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו' שנו רבותינו הרואה אשתו של לוט מברך שתים על אשתו מברך דיין האמת ועל לוט מברך ברוך זוכר הצדיקים. אמר ר' יוחנן אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים שנאמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו' מה זכירה זכר לו ללוט שתיקה ששתק לאברהם שאמר לשרי אחותי היא והוא היה יודע ושותק. וישלח את לוט מתוך ההפכה ר' שמואל בר נחמן אמר שהיה שרוי בהן רבנן אמרין שהיה מלוה אותם ברבית. ויעל לוט מצוער וישב בהר הדא הוא דכתיב למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה אמר לפניו רבונו של עולם עד שלא נכנסתי למערה עשית חסד עם אחרים בשבילי עכשיו שאני נתון במערה יהי רצון מלפניך אל תשחת. ואיש אין בארץ שהיו סבורות שנתכלה העולם כדור המבול. לכה נשקה את אבינו יין וגו' רבי תנחומא משום ר' שמואל ונחיה מאבינו זרע ונחיה מאבינו בן אין כתיב כאן אלא ונחיה מאבינו זרע אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח. ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד על וי"ו של ובקומה. שבשכבה לא ידע ובקומה ידע. ומנין היה להן יין במערה אלא שהיה להם מרובה והיו כונסין אותו במערות. אמר ר' יהודה ברבי סימון מעין דוגמת העולם הבא נעשה להן כמה דאת אמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס:

וישכם אברהם בבקר תפלות אבות תקנום אברהם תקן תפלה של שחר שנאמר וישכם אברהם. יצחק תקן תפלה של מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה ואין שיחה אלא תפלה שנאמר תפלה לעני כי יעטוף וגו'. יעקב תקן תפלה של ערבית שנאמר ויפגע במקום וכתיב ואתה אל תתפלל בעד וגו' ואל תפגע וגו':

כל היום כשר למילה שנאמר וביום השמיני ימול אלא שזריזין מקדימין למצוות שנאמר וישכם אברהם בבקר:

קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה רבי חנין אומר משמשלה בו האור ר' יוחנן אמר משתצת אש ברובו וטעמא דרבי יוחנן דכתיב והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן אימתי מעלה הכבשן קיטור משתצת אש ברובו. ולא ידע בשכבה ובקומה אמר רבי יוחנן מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם משל ללוט ובנותיו הם שנתכוונו לשם שמים צדיקים ילכו בם הוא שנתכוון לשם עבירה ופושעים יכשלו בם. ותשקין את אביהן והא מינס אניס תנא משום רבי יוסי בר חוני למה נקוד על וי"ו שבקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע מאי הוה ליה למעבד מאי דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא אתבעי ליה למשתי חמרא. אח נפשע מקרית עוז וגו' לתאוה יבקש נפרד וגו':

ותהרין שתי בנות לוט שלטו בעצמן והוציאו ערותן. אמר ר' נחמן בר חנין כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות סוף מאכילין אותו מבשרו. אין אנו יודעין אם לוט נתאוה לבנותיו או אם בנותיו נתאוו לו ממה דכתיב לתאוה יבקש נפרד הוי לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו. אין לך כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט מאי טעמא דכתיב בכל תושיה יתגלע התגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע אנשים נתרחקו ונשים נתקרבו הדא הוא דכתיב אני ידעתי וגו' עברתו ולא כן בדיו ר' הונא בר פפא ור' סימון רבי הונא אמר תחלת עבורו של מואב לא היה לשם זנות אלא לשם שמים בדיו לא עשו כן לשם שמים אלא לשם זנות שנאמר ויחל העם לזנות אל בנות מואב.

דבר אחר תחלת עבורו לא היה לשם שמים אלא לשם זנות בדיו לא עשו כן לשם זנות אלא לשם שמים שנאמר ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה:

דבר אחר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן מאביהן היה הדבר ראה מה כתיב ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד למה שהיה שכור מאמש אבל בלילה פג יינו והרגיש בה מפני כך הוא מתפרסם בכל שבת הרי הוא חייב לעצמו:

ותקרא את שמו מואב אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה דאילו בכירה דקאמרה מואב מן אב אמר הקב"ה למשה אל תתגר בם מלחמה מלחמה הוא דלא הא אנגריא עביד בהו ואילו צעירה דקאמרה בן עמי אמר הקב"ה למשה וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם דאפילו אנגריא לא תעביד בהו:

ואמר רבי יהושע בן קרחה לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה קדמתה ארבעה דורות בישראל עובד ישי דוד שלמה ואלו צעירה עד רחבעם שנאמר ושם אמו נעמה העמונית:

רבי יודן בשם ר' איבו הבכירה על ידי שביזתה כבוד אביה אמרה מואב מאב אמר הכתוב אל תתגר בם מלחמה אבל אתה מפתק נהרות שלהן ומצית גדישין שלהן באש אבל הצעירה על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה בן עמי בן מי שהיה עמי אל תתגר בם מלחמה כל עיקר אמר ר' יהודה בר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונתפקדו בזכות מי בזכות אברהם מואב מאב כי אב המון גוים נתתיך:

ויסע משם אברהם ארצה הנגב ואולם הר נופל יבול זה לוט שנפל מהר וצור יעתק ממקומו זה אברהם שגרם לו שפינה ממקומו.

דבר אחר לפי שחרב מקומה של סדום ופסקו העוברים והשבים אמר מה אני מפסיק צדקה מביתי הלך ונטה לו אהל בגרר הדא הוא דכתיב ויסע משם אברהם. אח נפשע מקרית עוז זה לוט שהיה בן אחיו של אברהם שפשע באברהם כפרת ביה שקרת ביה ומה גרם לו שהביא עליו מדנים כבריח בית ארמונו של הקב"ה זה בית המקדש מה להלן לא יבא טמא לכל דבר בבית המקדש אף כאן לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' לכך סמך ויסע משם אברהם. חכם לב יקח מצות זה אברהם לפי שחרב מקומה וכו' ויסע משם פינה מקומו מפני ריח רע שהיו אומרים לוט בן אחי אברהם בא על בנותיו. ארצה הנגב שבעה שמות נקראו לו דרום נגב ים תימנה וימין חדר וסינים התיבון והכתיב ולא ממדבר הרים אמר להם אף הוא דרום הוא. אמר ר' חייא בר אבא עבר הוינא קמי כנישתא דבבלאי דציפורי ושמעית ינקיא יתבין וקריין ויסע משם אברהם ארצה הנגב אמרתי גדולים דברי חכמים שאומרים הזהר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל וכל דבריהם כגחלי אש משעה שנתפרש אברהם אבינו מלוט היתה פרישתו פרישת עולם. ויגר בגרר בגרדיקו:

וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה אפשר שהלכה מדעתה אלא לקחה בעל כרחה שלא בטובתה. ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם אין הקב"ה נגלה על נביאי אומות העולם אלא בחצי דבור שנאמר ויקר אלהים אל בלעם אין לשון ויקר אלא לשון טומאה כמה דאת אמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה אבל לישראל נגלה בלשון טהרה בלשון קדושה בלשון ברור ויקרא אל משה בלשון שמלאכי השרת מקלסין אותו שנאמר וקרא זה אל זה ואמר וגו'. רחוק ה' מרשעים אלו נביאי אומות העולם ותפלת צדיקים ישמע אלו נביאי ישראל. אין הקב"ה נגלה על נביאי אומות העולם אלא בשעה שדרך לפרוש אלו מאלו הדא הוא דכתיב בשעפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים ואלי דבר יגונב. מה בין נביאי ישראל לנביאי אומות העולם למלך שהיה הוא ואוהבו בטרקלין והיה תולה את הוילון וכופלו ומדבר עם אוהבו. ורבנן אמרי למלך שהיה לו פילגש כשהוא בא אצל אשתו הוא בא בפרהסיא כשהוא בא אל פילגשו הוא בא במטמוניות כך אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בלילה שנאמר ויבא אלהים אל בלעם לילה ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה אבל נביאי ישראל ביום והוא יושב פתח האהל כחם היום ויהי ביום דבר ה' ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה'. ויאמר הנך מת על האשה מכאן שאין התראה לבני נח:

איתמר כסבור בהמה ונמצא אדם גוי ונמצא גר תושב רבא אמר חייב רב חסדא אמר פטור רבא אמר חייב אומר מותר קרוב למזיד הוא רב חסדא אמר פטור אומר מותר אנוס הוא. איתיביה רבא לרב חסדא הנך מת על האשה אשר לקחת מאי לאו בידי אדם לא בידי שמים דכתיב מחטו לי. ולטעמיך וחטאתי לאלהים לאלהים ולא לאדם אלא דינו מסור לאדם הכא נמי דינו מסור לאדם איתיביה הגוי גם צדיק תהרוג התם כדקא מהדרי עליה וכו':

תנו רבנן כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות אינו נמחל לו עד שיבקש הימנו שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. אשת נביא הוא דתהדר דלאו נביא לא תהדר. הכי קאמר ליה ועתה השב אשת האיש מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא נביא הוא וממך למד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא אחותך היא מכאן לבן נח שנהרג על שהיה לו ללמוד ולא למד:

תמן תנינן האשה נקנית בשלש דרכים בכסף בשטר ובביאה בביאה מנלן אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן אמר קרא והיא בעולת בעל מלמד שנעשה לה בעל על ידי בעילה א"ל רבי זירא לרבי אבהו כעורה (משנה) זו ששנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה אי מהתם הוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל קמ"ל. מתקיף לה ר' אבא בר ממל אם כן נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכי משכחת לה אי דקדיש ובעיל בעולה היא ואי דקדיש ולא בעיל לאו כלום הוא. אמר רב נחמן בר יצחק משכחת לה כגון שקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס. ור' יוחנן האי ובעלה מיבעיא ליה זו נקנית בביאה ואין אמה העבריה נקנית בביאה סד"א הואיל וכתיב אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בביאה אף אמה העבריה נקנית בביאה קמ"ל. ורבי האי סברא מנא ליה אם כן לכתוב רחמנא ובעל מאי ובעלה ש"מ תרתי. ולרבא דאמר בר אהינא אסברה לי כי יקח איש אשה ובעלה קדושין המסורין לביאה הוו קדושין שלא נמסרו לביאה לא הוו קדושין מאי איכא למימר אם כן לכתוב רחמנא או בעל מאי ובעלה שמע מינה כולהו. ורבי האי בעולת בעל מאי עביד ליה מיבעיא ליה בעל עושה אותה בעולה [שלא כדרכה] ואין אחר עושה אותה בעולה [שלא כדרכה] ומודה ר' לענין קנס דכולהו משלמי ומאי שנא מקטלא דאמר רבי באו עליה עשרה בני אדם ועדיין היא בתולה הראשון בסקילה וכלן בחנק שאני התם דאמר קרא ומת האיש ההוא אשר שכב עמה לבדו. ורבי יוחנן האי סברא מנא ליה אם כן לכתוב רחמנא בעולת איש מאי בעולת בעל ש"מ תרתי:

תני ר' חנינא והיא בעולת בעל בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם. והיא בעולת בעל בעליתו של בעל:

והיא בעולת בעל אמר רב בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרה בבעלה רבנן אמרי מרתא דבעלה בכל מקום האיש גוזר ברם הכא כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה:

ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרוג אמר אם כך דנת לדור המבול ולדור הפלגה צדיקים היו. אמר ר' ברכיה אם גוי זה תהרוג צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אף חמריא וגמליא ובני בייתיה כולם אמרו כן בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת א"ל אמת באחד תום יש לך נקיון כפים אין לך ממה שהשיבו גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת הדא אמרה משמוש ידים היה שם. על כן לא נתתיך לנגוע אליה לגבור שהיה רוכב על הסוס והיה הסוס רץ מתחתיו וראה תינוק אחד מושלך בדרך ומשך הסוס ולא הזיק למי מקלסין לסוס או לרוכב הוי אומר לרוכב כך על כן לא נתתיך לנגוע אליה מחטו לי יצרך המחטיאך בידי הוא מסור ואני מנעתיך מלחטוא משכתיך מן החטא והשבח שלי הוא ולא שלך. ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא א"ל מי מפייסו ומודיעו שלא נגעתי בה א"ל כי נביא הוא א"ל ומי מודיע לכל א"ל ויתפלל בעדך וחיה. ואם אינך משיב דע כי מות תמות מכאן שאין התראה לבני נח. וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו לפי שהיו רואים עשנה של סדום עולה ככבשן האש אמר תאמר אלו מלאכים שנשתלחו לסדום באו לכאן לפיכך וייראו האנשים מאד. מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי בכל מקום היתה רווחא מקדמתך וכאן קדמך רעבון. ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים וגם אמנה אחותי בת אבי היא (ברמז נ"ו). מה עשית לנו הנך מת על האשה ומה חטאתי לך דע כי מות תמות כי הבאת עלי כי עצור עצר ה' (ברמז כ"ה):

וגם אמנה אחותי בת אבי כשיטתן השיבן ויהי כאשר התעו אותי אמר ר' חנן הלואי נדרוש הדין קריא בתלתא אפין וניפיק ידוהי כך אמר אברהם בשעה שבקשו אומות העולם להזדווג לי עד שאני בבית אבא נתקיים עלי הקב"ה ובשעה שבקשו אומות העולם לענות אותי נגלה עלי הקדוש ברוך הוא ובשעה שבקשו אומה לתעות אותי מדרכיו של הקב"ה העמיד להן הקב"ה שני גדולים משל בית אבא כגון שם ועבר והיו מתרים בהם. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך אזלת למצרים סחרת בה אתית הכא סחרת בה אם ממון אתבעי הא לך ממון וכסי עינך מנאי.

דבר אחר עשה לך כסות שיהיו הכל מביטין בו בכסות ולא ביפיה נטל לבוש מלכות והלבישה ועשאה מטרונא ולמה כדי שלא יתבע אדם אותה אלא יהו שומעין שהיא מלכה ומתיראין לתבוע אותה שהיא מכוסה מן העין. ר"ל אמר בקש להקנותה בפני בעלה לומר כל השנים הללו היתה עמו ולא עשה לה דבר וזה היתה עמו לילה אחת ועשה לה כל הכבוד הזה.

דבר אחר אמר להם אתם כסיתם ממני את העין בן שאתם מעמידים יהיה כסות עינים:

אסור להסתכל בצלם דמות רשע שנאמר לולי פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך ואם אראך רבי אלעזר אמר עיניו כהות שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות משום דאסתכל ביה בעשו הרשע. והא גרמא ליה והאמר רבי יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כהות עינים שנאמר ותכהין עיניו הא והא גרמא ליה. א"ל הואיל וכסית מנאי ולא גלית לי שהוא אישך וגרמת לי הצער הזה יהי רצון שיהיו לך בנים כסויי עינים:

ואת כל ונוכחת א"ל כבר תוכחתיה דההוא גברא גבי דתנינן המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת למה ז' שהיתה מתחייבת ז' מלאכות וכו' וכן המורד באשתו מוסיפין לה על כתובתה ג' דינרין בשבת מפני שהוא מתחייב לה שלשה דברים שאר כסות ועונה. ויתפלל אברהם אל האלהים מתחלת הספר עד כאן לא נאמר בלשון הזה וכיון שנתפלל אברהם הותר אותו הקשר. כי עצור עצר ה' (נאמר) עצירה בפה (ונאמר) עצירה בגרון עצירה באזן עצירה מלמעלה עצירה מלמטה והכל על דבר שרי אשת אברם אמר רבי ברכיה על דטולמוס למקרב למסאנא דמטרונא וכו' :

אמר רבי אלעזר שתי עצירות אלו למה אחת באיש שכבת זרע שתים באשה שכבת זרע ולידה. במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים שלש באשה שכבת זרע וקטנים ולידה רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ארבע באשה שכבת זרע וקטנים ופי טבעת ולידה. בעד כל רחם אפילו תרנגולת של אבימלך לא הטילה ביצתה. מנין שאם לא מחל אדם לחברו שהוא אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים. א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרו רבנן כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה שנאמר וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו א"ל את אמרת מהתם אנא אמרי מהכא ויתפלל אברהם אל האלהים וכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר [וגו' כאשר אמר] אברהם על אבימלך:

החובל בחברו אע"פ שלא בקש החובל מן הנחבל צריך שיבקש עליו רחמים שנאמר ויתפלל אברהם וכן אתה מוצא באיוב ואיוב עבדי יתפלל עליכם וכן הוא אומר ונתן לך רחמים כל זמן שאתה רחמן ירחם עליך המקום:

וה' פקד את שרה זש"ה וידעו כל עצי השדה אלו הבריות כד"א כי האדם עץ השדה. כי אני ה' השפלתי עץ גבוה זה אבימלך כי עצור עצר. הפרחתי עץ יבש זה שרה אני ה' דברתי ועשיתי לא כאלין דאמרין ולא עבדין דברתי למועד אשוב אליך ועשיתי ויעש ה' לשרה כאשר דבר. האנוש מאלוה יצדק וכי אפשר לו לבשר ודם להיות צדיק יותר מבוראו הלא אם מעושהו יטהר גבר וכי אפשר להיות טהור יותר מבוראו מה אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן מה כתיב שם ותהר ותלד בן למועד אשר דבר אליה אלישע דבריו של בשר ודם מתקיימין דבריו של הקב"ה על אחת כמה וכמה וה' פקד את שרה. כי תאנה לא תפרח זה אברהם כד"א כבכורה בתאנה בראשיתה וגו'. ואין יבול בגפנים זה שרה כד"א אשתך כגפן פוריה. כחש מעשה זית וכי אותם המלאיכם שבשרו את שרה כחשים היו מעשה זית האירו פניה כזית. ושדמות לא עשה אכל אותן השדים לא עשו אוכל. גזר ממכלה צאן כד"א ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ואין בקר ברפתים כד"א אפרים עגלה מלומדה חזרה ואמרה שרה מה אנא מובדא סברי מן בריי חס ושלום לית אנא מובדא סברי מן בריי אלא ואני בה' אצפה וגו'. א"ל הקב"ה את לא אובדת סבריך אף אנא לא מוביד סבריך אלא וה' פקד את שרה. יבש חציר נבל ציץ יבש חצירו של אבימלך נבל ציצו של אבימלך כי עצור עצר ה'. ודבר אלהינו יקום לעולם וה' פקד את שרה. לא איש אל ויכזב וגו' אמר רבי שמואל פסוק זה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו לא איש אל ויכזב וגו' ההוא אמר ולא יעשה וגו' אלא בשעה שהקב"ה גוזר להביא טובה לעולם לא איש אל ויכזב ובשעה שהוא גוזר להביא רעה לעולם ההוא אמר ולא יעשה. בשעה שאמר לאברהם כי ביצחק יקרא לך זרע לא איש אל ויכזב ובשעה שאמר לו קח נא את בנך וגו' ההוא אמר ולא יעשה. בשעה שאמר הקב"ה למשה פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים לא איש אל ויכזב ובשעה שאמר לו הקב"ה הרף ממני ואשמידם ההוא אמר ולא יעשה. בשעה שאמר הקב"ה לאברהם וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי לא איש אל ויכזב ובשעה שאמר לו ועבדום וענו אותם ההוא אמר ולא יעשה. כשאמר למועד אשוב אליך לא איש אל ויכזב אלא וה' פקד את שרה. מושיבי עקרת הבית זו שרה ותהי שרי עקרה אם הבנים שמחה היניקה בנים שרה. וה' פקד את שרה כאשר אמר מה שאמר לה באמירה ויעש ה' לשרה כאשר דבר מה שאמר לה בדבור. וה' פקד את שרה כאשר אמר על ידי מלאך ויעש ה' לשרה כאשר דבר מה שאמר לה הוא. ר' יהודה אומר וה' פקד את שרה ליתן לה בן ויעש ה' לשרה כאשר דבר לברכה בחלב א"ל ר' נחמיה וכי כבר נתבשרה בחלב אלא מלמד שהחזירה הקב"ה לימי נערותה ר' אבהו בשם רבי יוסי בר חנינא נותן אני יראתה על כל אומות העולם דלא יהו מונין לה וצווחין לה עקרה ר' יהודה בשם ריש לקיש עיקר מטרין לא היה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין . אמר רבי אחא הקב"ה בעל פקדונות עמלק הפקיד אצל הקב"ה חבילות של קוצים והחזיר לו הקב"ה חבילות של קוצים שנאמר ופקדתי את אשר עשה עמלק לישראל שרה הפקידה אצלו מצות ומעשים טובים והחזיר לה הקב"ה מצות ומעשים טובים וה' פקד את שרה. אמר רבי יצחק אמר הקב"ה כתיב ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע וזאת שנכנסה לבית פרעה ולבית אבימלך ויצתה טהורה אינו דין שתפקד. אמר רבי יהודה בר רבי סימון אף על גב דאמר רב הונא מלאך הוא שממונה על התאוה אבל שרה לא נצרכה לדברים הללו אלא הקב"ה הוא בכבודו פקדה שנאמר וה' פקד את שרה. וה' פקד את שרה הוא וסנקליטין שלו מה כתיב למעלה מן הענין ויתפלל אברהם. משל למלך שהיה לו אוהב והיה מחבבו יותר מדאי וכל מה שהיה אוהבו שואל ממנו היה עושה וכיון שידעו כן כל מי שהיה מבקש שררה היה בא אצלו והוא מבקש מן המלך והמלך עושה לו חפצו ולאותו אוהב לא נתן שררה אמרו לו בני פלטין שלו אדונינו המלך אוהבך זה מבקש לאחרים שררה ולנפשו אינו מבקש אמר המלך בדין הוא שאתן לו:

בראש השנה נפקדה שרה רחל חנה מנלן אמר ר' אלעזר אתיא זכירה זכירה אתיא פקידה פקידה כתיב ברחל ויזכור אלהים את רחל וכתיב בה בחנה ויזכרה ה' ואתיא זכירה זכירה מראש השנה דכתיב זכרון תרועה ואתיא פקידה פקידה כתיב בה בחנה כי פקד ה' את חנה וכתיב בה בשרה וה' פקד את שרה. כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת. בל"ב מדות האגדה נדרשת א' מרבוי כיצד ברבוי שלש לשונות את אף גם. את לרבות כיצד וה' פקד את שרה אלו נאמר פקד שרה הייתי אומר שרה לבדה נפקדה כשהוא אומר את מלמד שכל העקרות נפקדו כמוה וכן הוא אומר צחוק עשה וגו' כיוצא בו את פני מבין חכמה אלו אומר פני מבין הייתי אומר לשעתו בלבד כשהוא אומר את ריבה הכל לדורי דורות. וכן הוא אומר עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. גם לרבות כיצד גם צאנכם גם בקרכם קחו אלו נאמר צאנכם ובקרכם הייתי אומר לא נתן להם אלא צאנם ובקרם כשהוא אומר גם ריבה מלמד שנתן להם דורון משלו לקיים מה שנאמר גם אתה תתן בידנו זבחים וגו'. כיוצא בו אתה אומר ומתו גם שניהם אלו נאמר שניהם הייתי אומר האשה שנתחייבה מיתה ממתינין לה עד שתלד ת"ל גם לרבות את הולד למיתה. אף לרבות כיצד ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו אף הוא ויכה את המים מלמד שנעשו נסים לאלישע בקריעת הירדן יותר מאליהו שבפעם ראשונה היתה זכות שני צדיקים עומדת ובשניה לא היה אלא זכות צדיק אחד וכן הוא אומר ויהי נא פי שנים ברוחך אלי אתה מוצא ח' מופתים ביד אליהו וי"ו מופתים באלישע. כיוצא בו אף ברי יטריח עב מלמד שענני מטר קשין והבורא מטריח עליהם להספיק יכול שאין המטר יורד כל צרכו ת"ל אף ריבה. ותהר ותלד שרה הקיש עבורה ללידתה מה עבורה שלא בצער אף לידתה שלא בצער:

בן לזקניו מלמד שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. למועד אשר דבר אותו אלהים ר' יודן אמר לתשעה חדשים נולד שלא יהו אומרים גרוף הוא מביתו של אבימלך. רבי חמא אמר לשבעה שלמים שהם תשעה מקוטעים. רבי הונא בשם רבי חזקיה בחצות היום נולד נאמר כאן מועד ונאמר להלן כבא השמש מועד צאתך ממצרים. ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק יצא חק דרוריה לעולם. יצחק י' עשרה כנגד י' דברות שעתידין בניו לקבל. צ' תשעים ואם שרה הבת תשעים שנה תלד. ק' מאה הלבן מאה שנה יולד. ח' שמונה כנגד שמונה ימי המילה. וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר דבר אותו אלהים והיכן דבר ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר. תוקן קובץ יג:

כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות תנינא להא דתנו רבנן חייב אדם לבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו בנהר רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו מלמדו ליסטיות. למולו מנא לן דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו. אותו ולא אותה. והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה דכתיב המול לכם כל זכר. והיכא דלא מהליה ב"ד מיחייב איהו למימהל נפשיה דכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו'. אשכחן מיד לדורות מנא לן תנא דבי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר צוואה אינו אלא זירוז מיד ולדורות. זירוז דכתיב וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו. מיד ולדורות דכתיב מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם:

ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי רבי ברכיה בר רבי יהודה בר רבי סימון בשם רבי שמואל בר רבי יצחק ראובן בשמחה שמעון מה איכפת ליה אם שרה נפקדה אחרות מה איכפת להו. אלא בשעה שנפקדה שרה אמנו הרבה עקרות נפקדו עמה הרבה חולים נתרפאו עמה הרבה חרשים נתפקחו עמה הרבה סומים נתפתחו הרבה שוטים נשתנו נאמר כאן עשיה ונאמר להלן והנחה למדינות עשה מה עשיה הנאמר להלן נתן דרוריה לעולם אף עשיה הנאמר כאן נתן דרוריה לעולם. ר' לוי אמר הוסיף על המאורות נאמר כאן עשיה ונאמר להלן ויעש אלהים את שני המאורות. ותאמר מי מלל לאברהם מי דבר אין כתיב כאן אלא מי מלל רמזו שהוליד למאה שנה רבי פנחס בשם רבי חלקיה קמותיו של אביהם היו יבשות ונעשו מלילות:

רבי ברכיה בשם ר' לוי את מוצא כיון שילדה אמנו שרה את יצחק היו אומות העולם אומרים חס ושלום לא ילדה שרה את יצחק אלא הגר שפחת שרה היא ילדה אותו. מה עשה הקב"ה ייבש דדי נשותיהן של אומות העולם והיו מטרוניות באות ונושקות עפר רגליה של שרה ואומרים לה עשי מצוה והיניקי בנים שלנו. שרה היתה צנועה יותר מדאי א"ל אברהם אבינו שרה אין זו שעת הצניעות אלא גלי את דדיך וקדש שמו של הקב"ה ושבי בשוק והיניקי בניהן כדי שידעו הכל שהתחיל הקב"ה לעשות לנו נסים וגלתה דדיה והיו נובעות כשתי מעינות והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה ואומרים אין אנו כדאי להניק את בנינו מחלבו של יצחק הה"ד היניקה בנים היניקה בן אין כתיב כאן אלא בנים. רבנן ורבי אחא רבנן אמרי כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים רבי אחא אמר אף מי שלא בא לשם שמים נתן לו ממשלה בעולם הזה כיון שהפליגו עצמן בסיני ולא קבלו את התורה נטלה מהם אותה הממשלה הה"ד מוסר מלכים פתח וגו':

ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה וכמה בנים היניקה תנא אותו היום שגמל אברהם אבינו את יצחק בנו עשה משתה גדול והיו אומות העולם אומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא ולא עוד אלא שעשו משתה גדול כדי להעמיד דבריהם מה עשה אברהם אבינו עמד וזימן כל גדולי הדור ואף שרה אמנו זימנה את נשותיהם וכל אחת ואחת הביאה את בנה ולא הביאה מניקתה נעשה נס ונתפתחו דדיה כשני מעינות והניקה את כולן ועדיין אומרים שרה בת תשעים שנה תלד אברהם בן מאה שנה יוליד מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם. באותה שעה אמרו אברהם הוליד את יצחק:

מאי דכתיב ויגדל הילד עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם כוס של ברכה לברך אומר איני מברך שיצא ממני ישמעאל. אומר ליצחק טול וברך אומר איני מברך שיצא ממני עשו אומר ליעקב טול וברך אומר איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהם אומר למשה טול וברך אומר איני מברך שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי אומר ליהושע טול וברך אומר איני מברך שלא זכיתי לבן דכתיב נון בנו יהושע בנו אומר לדוד טול אתה וברך ואומר אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא וגו':

ויגדל הילד ויגמל שנגמל מיצר הרע ליצר טוב ורבנן אמרי שנגמל מחלבו. ויעש אברהם משתה גדול גדול עולמים היה שם. ויעש המלך משתה גדול גדול עולמים היה שם הה"ד כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך בימי אברהם.

דבר אחר משתה גדולים היו שם עוג וכל גדולי מלכות היו עמו אמרו לו לעוג לא היית אומר אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד א"ל ועכשיו מתנתו מה היא לאו שפיפא היא אי יהיב אנא אצבע עלויה פחים יתיה א"ל הקב"ה אתה מבזה על מתנתי חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם שנאמר ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו. אמר ר' לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו דאמר ר' יהושע בן מנחמה אותם ל"ב מלכים שהרג יהושע כולם בביתו של אברהם אבינו היו במשתה ולא ל"א היו אלא כי ההיא דאמר ר' ברכיה ור' חלבו ור' פרנך משום ר' יוחנן מלך יריחו אחד שאין ת"ל אחד אלא הוא ואנטיקסר שלו. ותרא שרה את בן הגר המצרית אמר ר' שמעון ר' עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי ואני אומר בו דבר לשבח דרש ר' עקיבא מצחק אין מצחק אלא גלוי עריות כד"א בא אלי העבד העברי וגו' לצחק בי מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל מכביש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן. תנא ר' ישמעאל אין מצחק אלא לשון עבודה זרה שנאמר ויקומו לצחק מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל בונה בימוסיאות וצד חגבים ומקטיר עליהם. רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אין הלשון הזה אלא שפיכות דמים כד"א יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו אמר זה לזה נלך ונראה חלקינו בשדה והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ועושה בעצמו כאילו מצחק. הה"ד כמתלהלה היורה זיקים חצים וגו' כן איש מה את רעהו ואמר הלא מצחק אני. ואני אומר אין הלשון הזה אלא ירושה שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים אמר להם ישמעאל שוטים אתם אני בכור ואני נוטל פי שנים שמתשובה שאמרה שרה לאברהם אתה למד כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. עם בני אעפ"י שאינו יצחק עם יצחק אעפ"י שאינו בני קל וחומר עם בני שהוא יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם הה"ד ועוצם עיניו מראות ברע:

הנסיון התשיעי נולד ישמעאל ונתרבה בקשת שנאמר ויהי אלהים את הנער וגו' נטל קשת וחצים והיה מורה אחר הפרגוד וראה את יצחק יושב לבדו וירה עליו חץ להרגו וראתה שרה והגידה לאברהם ואמרה ליה כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק עמוד וכתוב ליצחק כל מה שנשבע הקב"ה ליתן לך ולזרעך שאין בן האמה הזאת יורש עם בני יצחק אמרה שרה כתוב גט גרושין שלח את האמה הזאת ואת בנה מעלי ומעל יצחק בני מן העולם הזה ומן העולם הבא ומכל הרעות שבאו על אברהם הרע בעיניו הדבר הזה:

כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה יש שומע ונשכר (כדכתוב ברמז ל"ג). כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק. ביצחק ב' תרין במי שהוא מודה בשני עולמות. ויקח לחם וחמת מים שכן דרך עבדים שהם שואבים מים בכדיהם. שם על שכמה ואת הילד בן י"ז שנה היה ואת אמרת שם על שכמה אלא מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע ומתוך כך חלה ונכנסה בו חמה ואכאביות. תדע לך שהוא כן דכתיב ויכלו המים מן החמת שכן דרך החולה להיות שותה בכל שעה. ותשלך את הילד תחת אחד השיחים רותם היה שכן דרך הרתמים גדלים במדבר. שיחים ששם הסיחו עמה מלאכי השרת. ותלך ותשב לה מנגד הכא את אמר מנגד וכו' הרחק ולהלן הוא אומר אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה הא למדנו נגד מנגד הרחק מרחוק.

דבר אחר כמטחוי קשת שני טוחים בקשת מיל. אמר ר' ברכיה כמטחת דברים כלפי בוראה אמרה אתמול אמרת לי הרבה ארבה את זרעך ועכשיו הוא מת בצמא. הה"ד נודי צפרתה אתה שימה דמעתי בנאדך באותה בעלת נוד הלא בספרתך כשם שכתוב בספר שלך אל דמעתי אל תחרש דמעתה של הגר לא החרשת ולדמעתי תחריש ואם תאמר על ידי שהיתה גיורת היתה חביבה אף אני כן כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי. ויקרא מלאך אלהים אל הגר בזכותו של אברהם. באשר הוא שם בזכות עצמו יפה תפלת החולה לעצמו מתפלת אחרים קפצו מלאכי השרת לקטרגו אמרו לפניו רבונו של עולם אדם שעתיד להמית בניך בצמא אתה מעלה לו את הבאר א"ל עכשיו מה הוא צדיק או רשע א"ל צדיק א"ל איני דן את האדם אלא לפי שעתו:

אמר קונם שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות העולם והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק:

וישכם אברהם וגו' ויקח לחם וגו' וישלחה בגט גרושין ולקח את הרדיד וקשר במתניה לידע שהיא שפחה. ולא עוד אלא שרצה לראות את ישמעאל בנו ולידע את הדרך אשר הלכו בה. בן י"ז שנה היה ישמעאל בצאתו מבית אביו ובזכות אברהם אבינו לא חסרו המים מן החמת וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תועה אחר ע"ז של בית אביה ומיד חסרו המים ועיפה נפשו של ישמעאל בצמא והלך והשליך עצמו תחת חרולי המדבר להיות ישן עליו ואמר אלהי אברהם אבי יש לפניך תוצאות מות קח את נפשי ולא אמות בצמא ונעתר לו שנאמר כי שמע אלהים את קול הנער ושם נפתח לו הבאר שנברא בין השמשות והלכו ושתו ומלאו החמת ומשם נשאו רגליהן והלכו כל המדבר עד שהגיעו למדבר פארן ומצאו שם מוצאי מים וישבו. שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב ועשייה היה שמה לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל אמר לה היכן הוא ישמעאל אמרה ליה הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר א"ל תני לי מעט לחם ומעט מים כי עיפה נפשי מדרך המדבר א"ל אין לי לא לחם ולא מים א"ל כשיבא ישמעאל תגיד לו את הדברים האלה ואמרי לו חלף את מפתן ביתך שאינה טובה לך ולא ראויה לך וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדברים ובן חכם כחצי חכם והבין ישמעאל ושלחה שלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה. ועוד לאחר ג' שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל ונשבע לשרה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא אשתו של ישמעאל וכו' עד מיד הוציאה ונתנה לו עמד אברהם והיה מתפלל לפני הקב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב וממון וברכות וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר הזה וידע ישמעאל שעד עכשיו רחמיו עליו כרחם אב על בנים. קומי שאי את הנער ותלך ותמלא את החמת הדא אמרה מחוסרת אמנה היתה:

ויהי אלהים את הנער ויגדל שאל ר' ישמעאל את ר' עקיבא א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורקין מעוטין אתין וגמין רבויין. את דכתיב הכא מהו א"ל אלו כתיב ויהי אלהים הנער היה הדבר קשה אלא את הנער אמר ליה כי לא דבר רק הוא ואם רק הוא מכם הוא רק שאין אתם יודעים לדרוש אלא את הנער הוא וחמרוהי וגמלוהי ובני ביתיה. ויהי רובה קשת רבה וקשיותו עמו. רב על כל המורים בקשת. ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים אמר ר' יצחק זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי כך לפי שכתוב ולה שפחה מצרית ושמה הגר לפיכך ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים:

ישמור אדם דברים בלבבו שלא יעשה שותפות דברים עם הגוי סוף שהוא כורת ברית עמו אברהם כרת ברית עם אבימלך שנאמר ויקח אברהם צאן ובקר וגו'. אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם אדם יחיד בררת לך מע' לשונות וכרת ברית עם אומות העולם א"ל בן יחיד נתתי לו ואני אומר לו העלהו עולה לפני אם יעלהו הרי מוטב ואם לאו יפה אתם אומרים שנאמר ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. מכאן אמרו אין לך אומה בעולם שנשתעבדו בהן בישראל יותר ממנה בשכר ברית שכרת אברהם את אבימלך מלך פלשתים בלבד מכאן אמרו כל העושה שותפות דברים עם הגוי סוף שהוא כורת עמו ברית ואם תלמיד חכם הוא מזלזל בתורתו ומזלזל שם אביו ומאלמן את אשתו ומייתם את בניו ואינו ממלא את ימיו וקושר שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות:

ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ברצות ה' דרכי איש זה אברהם גם אויביו ישלים אתו ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו ר' יהודה אומר פיכל היה שמו ר' נחמיה אומר פה שכל צבאותיו נושקין לו על פיו. אלהים עמך בכל אשר אתה עושה לפי שהיו אומות העולם אומרים אלו היה צדיק היה מוליד וכיון שהוליד א"ל אלהים עמך בכל אשר אתה עושה אלו היה צדיק לא היה שומע לקול אשתו לדחות את בנו וכיון שאמר ליה אלהים כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה אמר אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. אלו היה צדיק לא היה דוחה בנו בכורו כיון שראו מעשיו אמר אלהים עמך וגו' הואיל ואלהים עמך השבעה לי אם תשקור לי ולניני ולנכדי עד כאן רחמי האב על הבן ע"כ לאחין השותפין. כתיב ואויבי חיים עצמו מה שנתן לאברהם לז' דורות נתן לאבימלך לג' דורות למה לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים שעדיין נכדו קיים. כחסד אשר עשיתי עמך מה חסד עשה לו הנה ארצי לפניך ולא קבל. והוכיח אברהם את אבימלך כל אהבה שאין בה תוכחה אינה אהבה. תוכחה מביאה לידי שלום. כל שלום שאין עמה תוכחה אינו שלום. על אודות המים אשר גזלו איזהו גזלן שהוא גוזל בפרהסיא כד"א ויגזלו כל אשר יעבור עליהם בדרך מה דרך בפרהסיא אף גזל בפרהסיא. ר' שמעון בן יוחאי מייתי לה מהכא והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה מה פסח וחולה מומין שבגלוי אף גזל בגלוי ריש לקיש אמר לפני עשרה גזלן ר' תנחום אמר לעולם אינו גזלן עד שיגזלנו מתחת ידו שנאמר ויגזול את החנית מיד המצרי. ויאמר אבימלך מי עשה את הדבר הזה למה לא הגדת לי על ידך וגם אנכי לא שמעתי על ידי מלאך. כי את שבע כבשות תקח מידי אמר ליה הקב"ה אתה נתת לו שבע כבשות חייך שאני משהה משמחת בניך שבעה דורות. אתה נתת לו שבע כבשות כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים אלו הן שמשון חפני ופנחס ושאול ושלשת בניו. אתה נתת לו שבע כבשות חייך כנגד כן מחריבין מבניך שבעה משכנות ואלו הן אהל מועד נוב וגלגל וגבעון ושילה ובית עולמים שנים. אתה נתת לו ז' כבשות כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים ז' חדשים. רבנן אמרי רועי אבימלך היו מדיינין עם רועי אברהם אלו אמרו שלנו הבאר ואלו אמרו לנו הבאר אמרו רועי אברהם כל מי שהמים רואין את צאנו ועולים שלו היא כיון שראו המים צאנו של אברהם מיד עלו. אמר ליה הקב"ה אתה סימן לבניך מה אתה כיון שראו המים צאנך מיד עלו. אף בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד תהא עולה מאליה הה"ד אז ישיר ישראל עלי באר אמר ר' יצחק בעבור היתה לי אין כתיב כאן אלא בעבור תהיה לי לעדה:

ויטע אשל בבאר שבע מלמד שנטע פרדס ונטע בו כל מיני מגדים ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק. בשלמא למאן דאמר פרדס היינו דכתיב ויטע אלא למאן דאמר פונדק מאי ויטע כדכתיב ויטע אהלי אפדנו. ויקרא שם בשם ה' אל עולם אל תקרי ויקרא אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו שמו של הקב"ה לכל עובר ושב לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם והלא ממי שלו כל העולם כלו אכלתם הודו וברכו ושבחו למי שאמר והיה העולם:

רבי יהודה אומר שאל מה תשאל ענבים תאנים רמונים רבי נחמיה אומר אשל פונדק א"ל שאל מה תשאל קופר חמר ביעין. ר' זעירא בשם ר' יהודה בר סימון אשל זה סנהדרין כד"א ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה על דעתיה דרבי נחמיה דהוא אמר אשל פונדק אברהם וכו'. ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים רבים מאותן שנים שעשה בחברון שבחברון עשה כ"ה שנה ובגרר עשה כ"ו שנה:

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה נסיון אחר נסיון גדולה אחר גדולה מה טעם נתתה ליראיך נס בשביל להתנוסס לנסותם בעולם.

דבר אחר לגדלם כנס הזה של ספינה וכל כך למה בשביל קושט סלה בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם שאם יאמר לך אדם למי שהוא רוצה הוא מעשיר למי שהוא רוצה הוא מעני למי שהוא רוצה הוא עושה מלך. אברהם כשרצה עשה אותו עשיר כשרצה עשה אותו מלך יכול אתה להשיבו יכול אתה לעשות מה שעשה אברהם. אברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו ואחר כל הצער הזה נאמר לו קח נא את בנך ולא עכב. ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעין מפני שאינו מספיק להקיש עליהן עד שהוא שוברן אלא מה הוא בודק קנקנים היפים שאפילו מקיש עליהן כמה פעמים אינו שוברן כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן. הפשתני הזה בשעה שהוא יודע שפשתנו יפה כל זמן שהוא כותשה היא משובחת וכל זמן שהוא מקיש עליה היא משתמנת כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים. משל לבעל הבית שהיו לו שתי פרות אחת כחה יפה ואת כחה רע על מי נותן את העול לא על אותה שכחה יפה כך אין הקב"ה מנסה אלא צדיקים. באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה לא תנסו את ה' אלהיכם והאלהים נסה את אברהם לרב שהיה מצוה את תלמידו אל תלוה ברבית והיה הוא מלוה בריבית א"ל ר' את אמרת לי אל תלוה בריבית והרי אתה מלוה א"ל אני אומר לך אל תלוה ברבית לישראל אבל אתה מלוה ברבית לעכו"ם שנאמר לנכרי תשיך כך אמרו ישראל להקב"ה כתבת בתורתך לא תקום ולא תטור ואתה נוקם ונוטר שנאמר נוקם ה' ובעל חמה א"ל הקב"ה אני כתבתי בתורתי לא תקום ולא תטור את בני עמך אבל נוקם ונוטר אני לאומות העולם שנאמר נקום נקמת בני ישראל. אחר הדברים האלה הרהורי דברים היו שם מי הרהר אברהם הרהר אמר נולד יצחק בני שמחתי ושימחתי את הכל ולא הפרשתי להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד א"ל הקב"ה על מנת שאומר לך שתקריב את בנך ולא תעכב. על דעתיה דר' אליעזר דאמר וה' הוא ובית דינו והאלהים הוא ובית דינו אמרו מלאכי השרת אברהם שמח ושימח את הכל ולא הפריש להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד א"ל הקב"ה ע"מ שיאמר לו שיקריב את בנו ולא יעכב. אמרו א"ה אברהם זה שמח ושימח וכו'.

דבר אחר אחר הדברים האלה יצחק וישמעאל היו מדיינין זה עם זה זה אומר אני גדול ממך שמלתי לח' ימים אמר ישמעאל אני חביב למה שהיה בידי למחות ולא מחיתי. באותה שעה אמר יצחק הלואי יגלה עלי הקב"ה ויאמר לי שאחתוך לי אחד מאברי ולא אעכב א"ל הקב"ה ע"מ שתקריב עצמך ולא תעכב:

והאלהים נסה את אברהם רבי יוסי הגלילי אומר גדלו כנס הזה של ספינה ר' עקיבא אומר ניסה אותו ודאי שלא יהיו האפיקורסים אומרים ערבבו ולא היה יודע מה לעשות שנאמר ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני. אמר ר' יהושע בן קרחה בשני מקומות דמה משה עצמו לאברהם א"ל הקב"ה אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד. אברהם אמר הנני הנני לכהונה הנני למלכות זכה לכהונה זכה למלכות. זכה לכהונה שנאמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. זכה למלכות שנאמר נשיא אלהים אתה בתוכנו. משה אמר הנני הנני לכהונה הנני למלכות א"ל אל תקרב הלום אין קרב אלא כהונה שנאמר והזר הקרב יומת ואין הלום אלא מלכות שנאמר כי הביאותני עד הלום.

דבר אחר ויהי אחר הדבים האלה אחר למי אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא אחר דברו של שטן דכתיב ויגדל הילד ויגמל אמר שטן לפני הקב"ה רבונו של עולם זקן זה חננתו לק' שנה פרי בטן מכל סעודה שעשה לא היה לו תור אחד או גוזל אחד להקריב לפניך א"ל כלום עשה אלא בשביל בנו אם אני אומר לו זבח את בנך לפני היה זובח מיד והאלהים נסה את אברהם אחר דבריו של ישמעאל וכו' כדלעיל.

דבר אחר למלך שהיה לו אוהב עני א"ל המלך עלי להעשירך ונתן לו ממון כדי לעשות בו פרקמטיא לימים נכנס לפלטין אמרו מפני מה זה נכנס אמר להם המלך מפני שהוא אוהבי נאמן א"ל א"כ אמור לו שיחזור ממונך מיד א"ל המלך החזר לי מה שנתתי לך ולא עכב ונתביישו בני הפלטין ונשבע המלך להוסיף לו עושר. אמר הקב"ה למלאכי השרת אלו שמעתי לכם כשאמרתם לי מה אנוש כי תזכרנו שמא היה אברהם שמהדרני בעולמי אמרה מדת הדין לפני הקב"ה כל הנסיונות שנסיתו בממונו נסנו בגופו א"ל יקריב לפניך בנו מיד א"ל קח נא את בנך:

הנסיון העשירי ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם יצא ישמעאל מן המדבר לראות את אברהם אביו באותו הלילה נגלה עליו הקב"ה וא"ל קח נא את בנך:

ויאמר קח נא אין נא אלא לשון בקשה את בנך א"ל איזה בן א"ל יחידך א"ל זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו א"ל אשר אהבת וכו' (כדלעיל ברמז ס"ב). ולך לך אל ארץ המוריה רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר למקום שההוראה יוצאה לעולם וחד אמר למקום שהיראה יוצאה. דכוותה ארון חד אמר מקום שאורה יוצאה לעולם וחד אמר מקום שהיראה יוצאה לעולם. ודכוותה דביר חד אמר למקום שהדיבור יוצא לעולם וחד אמר מקום שהדברות יוצאות לעולם. ר' יהושע בן לוי אמר שמשם מורה כחץ לאומות העולם ומורידן לגיהנם. ר' [שמעון] בן יוחאי אומר למקום שהוא יראוי כנגד בית המקדש של מעלה. ר' יודן אומר למקום שאני בוראה לך. ר' פנחס אמר מאתר מרוותא דעלמא. רבנן אמרין למקום שהקטרת קרבה כד"א אלך לי אל הר המור. והעלהו שם לעולה אמר לפני הקב"ה וכי יש קרבן בלא כהן א"ל הקב"ה כבר מניתיך שתהא כהן הה"ד נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם. אל הארץ אשר אראך וכו' (כדכתוב ברמז ס"ג). משל למה הדבר דומה למלך שאמר לאוהבו מתאוה אני לראות על שלחני תינוק קטן מיד הלך אוהבו והביא את בנו והעמידו על השלחן לפני המלך והלך והביא את החרב לשחטו וצווח המלך עליו מה אתה עושה א"ל והלא אמרת לי מתאוה אני לראותו א"ל שמא מת. כך אמר הקב"ה לאברהם קח נא את בנך וישלח אברהם את ידו וגו' א"ל אל תשלח ידך אל הנער. א"ל והלא אתה אמרת לי קח נא את בנך א"ל שמא אמרתי לך לשחטו הוי לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה:

ויאמר קח נא את בנך אין נא אלא לשון בקשה משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גבור אחד שהיה מנצח את כולם. לימים עמדה עליו מלחמה חזקה א"ל בבקשה ממך עמוד לי במלחמה זו כדי שלא יאמרו הראשונים לא היה בהן ממש. כך א"ל הקב"ה לאברהם הרבה נסיונות נסיתיך ועמדת בכולן בבקשה ממך עמוד לי בנסיון זה כדי שלא יאמרו הראשונים אין בהם ממש. קח נא את בנך שני בנים יש לי וכו' קדמו שטן לדרך א"ל זקן להיכן אתה הולך לא לשחוט את בנך. מיד פתח הנסה דבר אליך תלאה הנה יסרת רבים וגו' כושל יקימון מליך וגו' כי עתה תבוא אליך ותלא וגו'. א"ל אני בתומי אלך א"ל הלא יראתך כסלתך א"ל זכר נא מי הוא נקי אבד כיון דחזא דלא קא שמע ליה א"ל ואלי דבר יגונב כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ולא יצחק לעולה. א"ל כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו:

וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו אמר ר' שמעון בן יוחאי אהבה מקלקלת השורה שנאה מקלקלת השורה. אהבה מקלקלת השורה שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו וכי לא היו לו עבדים אלא אהבה מקלקלת השורה. ושנאה מקלקלת את השורה שנאמר ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו וכי לא היו לו עבדים אלא שנאה מקלקלת את השורה ויאסור יוסף מרכבתו וכי לא היו לו עבדים אלא אהבה מקלקלת את השורה ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו וכי לא היולו עבדים אלא שנאמר מקלקלת את השורה. אמר ר' שמעון בן יוחאי תבא חבשה שחבש אברהם אבינו לעשות רצונו של מי שאמר והיה העולם ותעמוד על חבשה שחבש בלעם הרשע לילך לקלל את ישראל. תבא אסרה שאסר יוסף לעלות לקראת ישראל אביו ותעמוד על אסרה שאסר פרעה לרדוף אחרי בני ישראל. תני ר' ישמעאל תבא חרב יד שעשה אברהם אבינו שנאמר וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת ותעמוד על חרב יד של פרעה שאמר אריק חרבי תורישמו ידי. ויקח את שני נעריו אתו אמר ר' אבהו שני בני אדם נהגו בדרך ארץ אברהם ושאול אברהם ויקח את שני נעריו אתו שאול וילך הוא ושני אנשים עמו:

ויבקע עצי עולה בשבר שני בקיעות שבקע אברהם עצי עולה זכה שיבקע הים לפני בניו נאמר כאן ויבקע עצי עולה ונאמר להלן ויבקעו המים. אמר ר' לוי דיך עד כה אלא אברהם לפי כחו והקב"ה לפי כחו. ויקם וילך אל המקום נתן לו שכר קימה ושכר הליכה:

אמר לפניו לאיזה הר א"ל בכל מקום שתראה כבודי עומד ואמתין לך השכים בבקר ולקח ישמעאל ואליעזר ויצחק בנו עמו וחבש את החמור. הוא בן האתון שנברא בין השמשות. הוא החמור שרכב עליו משה שנאמר ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור. הוא החמור שעתיד בן דוד לרכוב עליו שנאמר עני ורוכב ל חמור. בן ל"ז שנה היה יצחק בלכתו להר המוריה וישמעאל בן נ' שנה נכנס תחרות בין ישמעאל לאליעזר אמר ישמעאל עכשיו מקריב אברהם את יצחק בנו לעולה מוקדת ואני בנו בכורו ואני הוא היורש את אברהם א"ל אליעזר כבר גרשך כאשה המתגרשת מבעלה ושלחך למדבר אבל אני עבדו משרת אותו ביום ובלילה ואני היורש ורוח הקדש משיבה אותן לא זה יורש ולא זה יורש. באותה שעה הרהר בלבו אברהם אם אני מודיע לשרה נשים דעתן קלה ואם לא אודיעה ואגנבנו כיון שאינה רואה אותו תחנק את עצמה אמר לה תקני לנו מאכל ומשתה ונשמח היום אמרה ליה מה טעם של שמחה זו א"ל זקנים שבדמותנו נולד להן בן דין הוא שנשמח. בתוך השמחה א"ל את יודעת כשהייתי בן ג' שנים הכרתי את בוראי והנער גדול ולא נתחנך ויש מקום ששם מחנכין התינוקות אוליכנו לשם א"ל קחנו לשלום והשכים בבקר אמר עד שהיא ישנה אצא ולא תחזור בה ועוד שלא יראו אותנו בני אדם. בא שטן ועמד לפניו ונדמה לו לזקן א"ל להיכן אתה הולך א"ל להתפלל א"ל והעצים והאש ומאכלת למה א"ל שמא אשהה יום ויומים לאפות ולאכול א"ל אדם שכמותך יאבד בנו שניתן לו בזקנתו ותאבד נשמה ותתחייב בדין א"ל הקב"ה אמר לי בא ועמד אצל יצחק נדמה לו כנער א"ל להיכן אתה הולך א"ל ללמוד מוסר ובינה א"ל בחייך או לאחר מיתתך לשחטך הוא הולך א"ל אע"פ כן. בא אצל שרה א"ל בעלך היכן הוא א"ל במלאכתו. ובנך היכן הוא א"ל עמו א"ל לא כך היית אומרת שאינך עוזבת אותו שיצא מפתח החיצונה א"ל לא למלאכה הלכו אלא להתפלל א"ל לא תראי אותו אמרה הקב"ה יעשה רצונו מבני:

ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק כתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ביום השלישי של שבטים שנאמר ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי. ביום השלילשי של מתן תורה שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. ביום השלישי של מרגלים שנאמר ונחבתם שמה שלשת ימים. ביום השלישי של יונה שנאמר ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים. ביום השלישי של עולי גולה שנאמר ונחנה שם ימים שלשה. ביום השלישי של תחית המתים שנאמר יחיינו מיומים. ביום השלישי של אסתר שנאמר ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות. באיזה זכות רבנן אמרי בזכות ביום השלישי של מתן תורה. ור' לוי אמר בזכות יום שלישי של אברהם. ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מה ראה [ראה] ענן קשור בהר אמר דומה לי שאותו המקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם. אמר ליצחק רואה אתה מה שאני רואה א"ל הן אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה א"ל לאו אמר הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים שבו פה עם החמור. רבנן מייתי לה מן הכא ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו' עבדך ואמתך ושורך וחמורך:

אמרו אותו היום שהעלה אבינו אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח תיקן הקב"ה שני כבשים א' בשחרית וא' בין הערבים שנאמר את הכבש האחד וגו' וכל כך למה שבשעה שישראל מקריבין תמידין על המזבח וקוראין את המקרא הזה צפונה לפני ה' זוכר עקדת יצחק בן אברהם מעיד אני עלי שמים וארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין שפחה קורא את המקרא הזה צפונה לפני ה' הקב"ה זוכר עקדת יצחק בן אברהם.

דבר אחר צפונה לפני ה' זה מעשה אברהם יצחק ויעקב שהם צפונים לפניו שנאמר חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך עמרם וכל הכשרים שהיו במצרים ישנים ושל אחריו חדשים. אמר ר' יצחק מהו מרחוק עתיד לירחק שכינה מבעליו יכול לעולם ת"ל זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה:

ביום השלישי הגיעו לצופים וראו כבוד השכינה עומד שנאמר ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא ראה עמוד אש עומד מן הארץ ועד השמים א"ל יצחק רואה אתה א"ל הן והבין אברהם שנרצה הנער לעולה:

וכי מאחר שאין דרך מרובה למה נתעכב ג' ימים אלא כיון שלא שמעו לשטן הלך ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא יוכלו לעבור אמר אברהם אם יורדים הנערים מתירא אני שמא יטבעו ירד עמדו להם המים עד צואריהם תלה אברהם את עיניו לשמים אמר רבון העולמים נגלית עלי ואמרת לי אני יחיד ואתה יחיד הודע שמי בכל העולם והעלה בנך לעולה ולא הרהרתי אחר דבריך ולא עכבתי מאמריך ועכשיו באו מים עד נפש אם טובע יצחק בני היאך יתיחד שמך מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו:

וירא את המקום מרחוק מתחלה היה המקום עמוק אעמר הקב"ה אין דרך המלך לשכון בעמק אלא במקום גבוה מעולה ויפה והגביהו הקב"ה לכך נקרא הר המוריה שמיראתו נעשה הר:

ותמן תנינן כל מי שאין לה עליו קדושין ולא על אחרים הולד כמוה ואי זו זו ולד שפחה ונכרית. שפחה מנלן אמר קרא שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור. אשכחן דלא תפסי בה קדושין ולדה כמוה מנלן אמר קרא האשה וילדיה תהיה לאדוניה. נכרית דכתיב ולא תתחתן בם אשכחן דלא תפסי בה קידושין ולדה כמוה מנלן. אמר קרא כי יסיר את בנך וגו' בנך הבא מן הישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הנכרית קרוי בנך אלא בנה. האי בשבעה גוים כתיב אמר קרא כי יסיר את בנך לרבות כל המסירין. הניחא לר"ש דדריש טעמא דקרא אלא לרבנן דלא דרשי מ"ט דאמר קרא ואחר כן תבוא אליה ובעלתה מכלל דמעיקרא לא תפסי בה הויה. אשכחן דלא תפסי בה קדושין ולדה כמוה מנלן דאמר קרא כי תהיין לאיש וילדו לו כל היכא דקרינן ביה כי תהיין קרינן ביה וילדו לו כל היכא דלא קרינן ביה כי תהיין לא קרינן ביה וילדו לו. אי הכי שפחה נמי אין הכי נמי אלא האשה וילדיה למה לי מבעי' ליה לכדתניא האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמוה משום שנאמר האשה וילדיה דברי ר' יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימים:

אמר רבא שור שנגח את השפחה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות מ"ט חמרא מעברתא הוא דאזקת דאמר קרא שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור:

שבו לכם פה עם החמור לכשיבא אותו שכתוב בו עני ורוכב על חמור תחזור המקום לבעליו. ואני והנער נלכה עד כה נלך ונראה מה סופו של כה ונשתחוה ונשובה אליכם. ברית כרותה לשפתים בשרן שהוא חוזר מהר המוריה. אמר ר' יצחק הכל בזכות השתחויה שנאמר ונשתחוה ונשובה אליכם. ישראל לא נגאלו אלא בזכות השתחויה שנאמר ויאמן העם וישמעו וגו' ויקדו וישתחוו. התורה לא נתנה אלא בזכות השתחויה שנאמר והשתחויתם מרחוק. חנה לא נפקדה אלא בזכות השתחויה שנאמר וישתחו לה' הגליות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' והשתחוו לה'. בית המקדש לא נבנה אלא בשכות השתחויה שנאמר רוממו ה' אלקינו והשתחוו. אף המתים אינן חיים אלא בזכות השתחויה שנאמר בואו נשתחוה ונכרעה:

ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו כזה שהוא טוען צלובו בכתפו. ויקח בידו את האש ואת המאכלת למה נקרא שמה מאכלת מפני שהיא מכשרת אוכלים ורבנן אמרי למה נקרא שמה מאכלת שישראל אוכלים בעולם הזה בזכות אותה מאכלת. וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט. ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי בא סמאל וא"ל סבא הובדת לבך בן שנתן לך למאה שנה את הולד לשחטו א"ל על מנת כן ואם מנסה לך יותר מכן תוכל לעמוד הנסה דבר אליך תלאה א"ל ויותר עד כדון א"ל למחר יאמר לך שופך דם אתה ששפכת דמו א"ל על מנת כן וכיון שלא הועיל לו בא אצל יצחק א"ל אן ברא דעלובתא הולך הוא לשחטך א"ל על מנת כן א"ל אם כן כל פרוגיאות שעשת אמך לישמעאל שנאיה דביתא ירותא כד לא תיעול כולה תיעול פלגא הה"ד ויאמר אבי למה אבי שני פעמים כדי שיתמלא עליו רחמים. ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה א"ל יצף לההוא גברא דיגער ביה מכל מקום יראה לו השה לעולה ואם לאו השה לעולה בני. וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט. ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלקים ויבן שם אברהם את המזבח נטלו והצניעו ליצחק אמר דלא יזרוק ההוא אבן ויפסלנו מן הקרבן. ויעקוד את יצחק בנו כל מה שהיה אברהם אבינו עוקד את יצחק בנו מלמטה היה הקב"ה כופת שרים של אומות העולם מלמעלה ולא עשה אלא כיון שהפליגו ישראל עצמן לע"ז בימי ירמיה א"ל הקב"ה מה אתם סבורין דאינון כפתיא קיימין שנאמר כי עד סירים סבוכים וגו' כי עד שרים סבוכים אשתרון יתהון כפתיא אוכלו כקש יבש:

ויעקד את יצחק בנו ממעל מהו ממעל מלמד שעשה את המזבח מכוון כנגד כסא הכבוד כד"א שרפים עומדים ממעל לו. וירא את המקום מרחוק מיל כד"א אך רחוק יהיה ביניכם וגו' א"ל יצחק אבא אוסרני בידי וברגלי שהנפש חצופה היא שלא תראה המאכלת ואפסל מן הקרבן בבקשה ממך שלא תעשה בי מום. ויבואו אל המקום שניהם מביאים את האבנים שניהם מביאים את האש שניהם מביאים את העצים אברהם דומה כמי שעשה חתנות לבנו ויצחק דומה כמי שעשה חופה לעצמו אמר ליה יצחק אבא מהר ועשה רצון יוצרך ושורפני יפה ואפר שלי הולך לאמי ותניחהו וכל זמן שתראהו אמי תאמר זהו בני ששחטו אביו אבא מה תעשו לזקנותיכם א"ל בני יודעים אנו שמיתתנו קרובה מי שנחמנו עד עכשיו הוא ינחמנו עד יום מותנו. וישם אותו על המזבח עיני אברהם בעיני יצחק ועיני יצחק בשמי שמים והיו דמעות מנשרות ונופלות מעיני אברהם עד שהיתה קומתו משוטטת בדמעות א"ל בני הואיל והתחלת על רביעית דמך יוצרך יזמין לך קרבן אחר תחתיך. באותה שעה פער פיו בבכיה וגעה געיה גדולה והיו עיניו מרופפות וצופות לשכינה והרים קולו ואמר אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. באותה שעה הן אראלם צעקו חוצה וגו' עמדו מלאכי השרת שורות שורות ברקיע ואומרים זה לזה ראו יחיד שוחט ויחיד נשחט אמרו מי יאמר לפניך על הים זה אלי ואנוהו. שבועת כה יהיה זרעך מה תעשה לה מיד אל תשלח ידך אל הנער:

ויבן שם אברהם מזבח אין כתיב כאן אלא את המזבח המזבח שהקריבו בו קין והבל הוא המזבח שהקריבו בו נח ובניו. אמר יצחק לאביו אבא קשור שתי ידי ושתי רגלי שלא אבעט אותך ונמצאתי מחלל מצות כבד ועשה כן וככהן גדול הגיש את מנחתו ואת נסכו והקב"ה רואה את האב מעקיד בכל לב והבן נעקד בכל לב ומלאכי השרת צועקים ובוכים שנאמר הן אראלם וגו' אמרו לפני הקב"ה רבונו של עולם נקראת רחום וחנון מי שרחמיו על כל מעשיו רחם על יצחק שהוא אדם ובן אדם נעקד לפניך כבהמה אדם ובהמה תושיע ה'. ר' יהודה אומר כיון שהגיע החרב לצואר פרחה ויצאה נשמתו של יצחק. וכיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים אל תשלח ידך אל הנער חזרה נפשו לגופו והתירו ועמד יצחק וידע יצחק שכך עתידים המתים לחיות ופתח ואמר בא"י מחיה המתים. יתיב רב אחורי' דר' חייא קמיה דר' ויתיב ר' וקאמר מנין לשחיטה שהיא בתלוש שנאמר וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו א"ל רב לר' חייא מאי קאמר א"ל וי"ו דכתיב אאופתא קאמר והא קרא קאמר קרא זריזותיה דאברהם קמ"ל. בשעה ששלח אברהם אבינו את ידו ליקח המאכלת לשחוט את בנו בכו מלאכי השרת שנאמר הן אראלם צעקו חוצה חיצה כתיב חיצה היא בידיה למיכס ית בריה מה היו אומרים נשמו מסלות שאין אברהם מקבל את העוברים ואת השבים. שבת עובר אורח הפר ברית ואת בריתי אקים את יצחק. מאס ערים ויסע אברם ארצה הנגב וגו' ולא חשב אנוש לא חשב זכות אברהם. ויקח את המאכלת רב בעי קומי ר' חייא רבה מנין לשחיטה שהיא בדבר המיטלטל מהכא וישלח אברהם את ידו ויקח מכלל דתלוש הוא א"ל אם מן אגדה אמר לך ר' אפילו במחובר שרי דחזר הוא ביה. אם מן אולפן אמר לך לית הוא חזר ביה. דתני לוי היו נעוצין מתחלתן הרי אלו פסולין תלושין ונעצן הרי אלו כשרין דתנינן השוחט במגל יד בצור ובקנה שחיטתו כשרה. ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם לשון חבה לשון זירוז. ר' אליעזר בן יעקב אומר לו ולדורות אין דור שאין בו כאברהם אין דור שאין בו כיעקב ואין דור שאין בו כמשה ושמואל. ויאמר אל תשלח ידך אל הנער וסכין היכן היה נשרו שלש דמעות ממלאכי השרת עליו ונשחת הסכין א"ל ומה אעשה לו אחנקנו א"ל אל תשלח ידך אל הנער. א"ל אוציא ממנו טפת דם א"ל אל תעש לו מאומה מומה. כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה הודעתי לכל שאת אוהבי ולא חשכת את בנך את יחידך ממני שלא תאמר כל חולאים שחוץ לגוף אינן חולאים אלא מעלה אני עליך כאלו אמרתי שתקריב עצמך ולא עכבת. א"ל כביכול שיש לפניך כשיחות בני אדם שמחליפין בדבורם אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע וחזרת ואמרת קח נא את בנך ועכשיו אתה אומר אל תשלח ידך אמר לו הקב"ה לא אחל את בריתי שאמרתי ואת בריתי אקים את יצחק. בשעה שאמרתי לך קח נא את בנך מוצא שפתי לא אשנה וכי אמרתי לך שחטהו העלהו אמרתי לך אסקיתיה אחתיניה:

אברהם אברהם מפני שהיה אברהם ממהר לשחטו א"ל אברהם מי אתה א"ל מלאך א"ל כשאמר לי הקב"ה להקריב בעצמו אמר לי ועכשיו אני מבקש שיאמר לי הוא. מיד פתח הקב"ה הרקיע וא"ל בי נשבעתי א"ל אף אני נשבעתי שאיני יורד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך א"ל אמור א"ל אתה אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע כשם שהיה לי להשיבך ולא השבתיך אף אתה כשיהיו בניו של יצחק חוטאין לפניך זכור להם עקדת יצחק אביהם ופדה אותם מצרתן אמר ליה עתידין בניך שיהו חוטאין לפני ואני עתיד לדון אותן בראש השנה ואם מבקשין הן שאסלח להן יהו תוקעין לפני בשופר. א"ל יצחק לשרה נטלני אבא והעלני הרים והורידני גבעות והעלני לראש הר אחד ובנה מזבח וסדר את המערכה והעריך את העצים ועקדני על גבי המזבח ונטל הסכין בידו לשחטני אילולי שא"ל הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער כבר הייתי שחוט א"ל ווי לך ברא דעלובתא אילולי דאמר הקב"ה אל תשלח ידך היית שחוט לא הספיקה לומר הדבר עד שיצאה נשמתה הה"ד ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מהיכן בא מהר המוריה בא אמר הקב"ה הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם שמחים בעולמי אמרתי להוללים אל תהולו ולרשעים אל תרימו קרן:

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל ר' זכריה אומר אותו איל שנברא בין השמשות היה רץ ובא להתקרב תחת יצחק והיה סמאל עומד ומסטינו כדי לבטל קרבנו של אברהם אבינו ונאחז בשתי קרניו בין האילנות מה עשהא אותו איל פשט את ידו ואת רגלו בטליתו של אברהם והביט אחריו וראה את האיל והתירו והקריבו. ר' ברכיה אומר עלה ריח ניחוח של יצחק וערב עליו מה עשה הקב"ה פשט יד ימינו ואחז בראשו של יצחק ונשבע לברכו בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר כי ברך בעולם הזה אברכך בעולם הבא והרבה בעולם הזה ארבה את זרעך לעולם הבא. ר' חנינא בן דוסא אומר אותו איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה גידין של איל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהן עורו של איל היה אזור מתניו של אליהו קרניו של איל שמאלו שתקע בו בהר סיני ויהי קול השופר. קרנו של ימין שהוא גדול משמאלו שהוא עתיד לתקוע בו לעתיד לבא שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול:

וירא והנה איל ר' אליעזר אומר מן ההרים בא שהיה רועה שם ר' יהושע אמר מלאך הביאו מגן עדן ותחת עץ החיים היה רועה ושותה מן המים שעוברין תחתיו והיה ריחו של איל נודף בכל העולם ואימתי נתן בגן בין השמשות של ששת ימי בראשית:

וירא והנה איל אחר מהו אחר אחר כל המעשים ישראל נאחזים בעבירות ומסתבכים בצרות וסופן ליגאל בקרניו של איל הה"ד ביום ההוא יתקע בשופר גדול לפי שהיה אברהם אבינו רואה את האיל נותש מחורש זה ונסבך בחורש אחר א"ל הקב"ה כך עתידין בניך להסתבך במלכיות מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום וסופן להגאל בקרניו של איל הה"ד וה' אלקים בשופר יתקע ה' יגן עליהם. וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו אמר לפניו רבונו של עולם הוי רואה דמו של איל זה כאלו דמו של יצחק בני קרב כהדא דתנינא הרי זו תחת זו הרי זו חלופי זו הרי זו תמורה. ר' פנחס אמר [אמר] לפניו רבונו של עולם הוי רואה דמו של איל זה כאלו הקרבתי את יצחק בני תחלה ואחר כך הקרבתי את האיל תחתיו כדאמר וימלוך יותם בנו תחתיו במקומו כהדא דתנן הרי עלי כאימרא כדירים [רבי יוחנן] אמר כאימרא תמידא [ר"ל] אמר כאילו של יצחק תמן אמרי כולד החטאת. תני בר קפרא כאימר דלא ינק מן יומוי. ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה אמר לפניו רבונו של עולם בשעה שאמרת ליקח נא את בנך היה לי להשיב אתמול אמרת ליכי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אמרת לי קח נא את בנך ולא עשיתי כן אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך יהי רצון מלפניך בשעה שיהיו בניו של יצחק באין לידי עבירות תהיה נזכר להם העבודה הזאת ותתמלא עליהם רחמים:

אברהם קרא אותו יראה ושם בן נח קרא אותו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם. אמר הקב"ה אם אני קורא אותו יראה כדרך שקרא אותו אברהם שם בן נח אדם צדיק הוא ומתרעם. ואם אני קורא אותו שלם כדרך שקרא אותו שם בן נח אברהם אדם צדיק הוא ומתרעם. אלא הריני קורא אותו כמו שקראו שניהם ירושלים יראה שלם. ר' ברכיה בשם ר' חלבו עד שהוא שלם עשה לו הקב"ה סוכה והיה מתפלל בתוכה שנאמר ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון מה היה אומר י"ר שאראה בבנין ביתי.

דבר אחר מלמד שהראה לו הקב"ה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי. ה' יראה הרי בנוי. אשר יאמר היום בהר הרי חרב כד"א על הר ציון ששמם. ה' יראה הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא כד"א כי בנה ה' ציון נראה בכבודו. ויקרא מלאך ה' אל אברהם ויאמר בי נשבעתי מה צורך לשבועה זו א"ל השבע לי שאין אתה מנסה לי עוד לא אותי ולא ליצחק בני משל למלך שהיה נשוי למטרונא ילדה ממנו בן ראשון וגרשה וחזר ונשאה וילדה לו בן שני וגרשה עד שילדה בן עשירי ונכנסו כולם ואמרו לו השבע שאין את מגרש את אמנו עוד מעתה כך כיון שנתנסה אברהם אבינו נסיון עשירי א"ל השבע לי שאין אתה מנסה לי עוד מעתה. כי יען אשר עשית את הדבר הזה נסיון עשירי הוא ואת אמרת את הדבר הזה אלא נסיון אחרון שקול כנגד כלן שאילולי שקיבל עליו זה איבד כל מה שעשה מתחלה. כי ברך אברכך ברכה לאב ברכה לבן. והרבה ארבה רבות לאב רבות לבן. וירש זרעך את שער אויביו זה תרמוד אשריו מי שהוא שרואה במפלתה של תרמוד שהיתה שותפה בשני חרבנות. ר' יודן ור' הונא חד מנהון אמר בחרבן ראשון העמידה שמונה אלף קשתים ובשני העמידה ארבעים אלף קשתים וחד אמר בחרבן ראשון העמידה ארבעה אלף קשתים ובשני אלפים קשתים. וישב אברהם אל נעריו ויצחק היכן היה שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה משל לאשה שהעשירה מפילכה אמרה הואיל ומן הפלך הזה נתעשרתי עוד אינו זז מתחת ידי לעולם. ר' יוסי בר חנינא אמר שלחו בלילה מפני עין הרע שלא ישלוט בו שמשעה שעלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש לא הוזכרו עוד להיכן הלכו. ר' אלעזר אומר ברוק מתו שהיו אומות העולם רוקקים בהם ואומרים יש לכם אלוה כזה ואתם עובדים עבודה זרה. ר' יוסי בר חנינא אמר בעין מתו ר' יהושע בן לוי אמר שינו מקום והלכו להם אצל יהושע בן יהוצדק ללמוד תורה הדא הוא דכתיב שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה על מנת כן ירדו לתוך כבשן האש על מנת שיעשה להם מופת:

ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה כתיב חיי בשרים לב מרפא שעד שהוא בהר המוריה נתבשר שנולדה בת זוגו שנאמר ובתואל ילד את רבקה.

דבר אחר אחר הדברים אחר הרהורי דברים שהיו שם מי הרהר אברהם הרהר אמר אילו מת יצחק בהר המוריה לא היה מת בלא בנים עכשיו שנעשה לו נס אשיאנו מבנות ענר אשכול וממרא שהן צדקניות אף על פי שאינן מיוחסות דמה איכפת לי ביוחסין א"ל הקב"ה אינו צריך כבר נולדה בת זוגו של יצחק בנך שנאמר הנה ילדה מלכה גם היא מהו גם היא מה זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה אף זו בני גבירה שמונה ובני פילגשים ארבעה.

דבר אחר מה הרהר נתירא מן היסורין א"ל הקב"ה אין אתה צריך כבר נולד מי שיקבלם. את עוץ בכורו ר' שמעון בן לקיש משום בר קפרא אמר איוב בימי אברהם היה ר' אבא בר כהנא אמר בימי יעקב היה ודינה אשתו של איוב היתה שנאמר כדבר אחת הנבלות תדברי וכתיב כי נבלה עשה בישראל. ר' לוי אמר בימי שבטים היה דכתיב אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם זה ראובן ויהודה מה שכר נטלו. על כן להם לבדם נתנה הארץ. ר' יוסי בן חלפתא אמר בירידתן למצרים נולד ובעליתן מת. אתה מוצא עיקר שנותיו של איוב ר"י שנה וישראל היו במצרים ר"י שנה ובא שטן לקטרג וגירה אותו באיוב. משל לרועה שהיה עומד ומביט בצאנו בא זאב ונזדווג לו א"ל תנו לו תיש אחד שיתגרה בו. ר' חמא בר חנינא אמר משל למלך שהיה יושב בסעודה בא כלב אחד ונזדווג לו אמר תנו לו אבר אחד שיגרה בו כך בא שטן לקטרג וגירה אותו באיוב הוא דאמר איוב יסגירני אל אל עויל זה שטן ועל ידי רשעים ירטני אלו חבריו. רבי יוסי בר' יהודה אמר בימי שפוט השופטים היה הדא הוא דכתיב הן אתם כלכם חזיתם. חזיתם מעשי ומעשי דורי. מעשי מצוות ומעשים טובים ומעשי דורי שהן מבקשים ליתן שכר לזונות מן הגרנות הדא הוא דכתיב אהבת אתנן על כל גרנות. רבי שמואל בר נחמן אמר בימי כשדים היה שנאמר כשדים שמו שלשה ראשים. רבי נתן אמר בימי מלכות שבא היה שנאמר ותפול שבא ותקחם. רבי יהושע בן קרחה אמר בימי אחשורוש היה שנאמר יבקשו למלך נערות בתולות וגו' וכתיב ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב. ר' שמעון בן לקיש אמר איוב לא היה ולא עתיד להיות. מחלפא שטתיה דריש לקיש תמן אמר ריש לקיש בשם בר קפרא איוב בימי אברהם היה והכא אמר לא היה ולא עתיד להיות אלא תברא הוא היה ויסורין לא היו שנכתבו עליו ולמה נכתבו עליו אלא לאמר שאם היו באים עליו היה יכול לעמוד בהן. רבי יוחנן אמר מעולי גולה היה וישראל היה. ולומדין ממנו הלכות אבלים ויקם איוב ויקרע את מעילו מכאן שצריך אדם לקרוע מעומד. רבי חנינא אמר גוי היה דתני רבי חייא צדיק אחד היה לי באומות העולם בעולמי ונתתי לו שכרו ופטרתיו ואיזה זה איוב. ובתואל ילד את רבקה (כתוב בפרשת אשה כי תזריע). ואת קמואל אבי ארם הוא לבן הוא קמואל ולמה נקרא שמו קמואל שקם על אומתו של אל. ופילגשו ושמה ראומה כולו לשון מרדות הן טבח טבחון גחם גחמון תחש תחשון מעכה מעכון:ן פרשת חיי שרה: