ב (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש א"ר אבא בר כהנא וכי אין אנו יודעין שזרח השמש ובא השמש אלא עד שלא ישקיע הקדוש ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו יום שמת ר"ע נולד רבינו וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש יום שמת רבינו נולד רב אדא בר אהבה וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רבי אבון וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש יום שמת ר' אבון נולד ר' אבון בריה יום שמת ר' אבון נולד אבא הושעיא איש טריא יום שמת אבא הושעיא נולד רבי הושעיה וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע שנאמר (במדבר כז) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון עד שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה שמשו של עתניאל בן קנז שנאמר (שופטים ה) וילכדה עתניאל בן קנז עד שלא שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל (שמואל א ג) ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה' א"ר יוחנן כהדא עגלתא תמימתא עד שלא השקיע הקב"ה שמשה של שרה הזריח שמשה של רבקה בתחלה הנה ילדה מלכה גם היא בנים ואח"כ ויהיו חיי שרה מאה שנה:
ג רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה ק' וכ' וז' ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות:
ד ותמת שרה בקרית ארבע ד' שמות נקראו לה אשכול וממרא קרית ארבע חברון ולמה הוא קורא אותה קרית ארבע שדרו בה ד' צדיקים ענר אשכול וממרא אברהם ונמולו בה ד' צדיקים אברהם ענר אשכול וממרא ד"א קרית ארבע שנקברו בה ד' צדיקים אבות העולם אדם הראשון אברהם יצחק ויעקב ד"א שנקברו בה ד' אמהות חוה ושרה ורבקה ולאה ועל שם בעליה שהן ד' ענק וג' בניו אמר רבי עזריה שמשם יצא אבינו אברהם שרדף אחרי ארבע מלכיות קוזמוקרטורין שהוא עולה בקרנסין של ד' בתחלה ליהודה ואחר כך לכלב ואח"כ ללוים ואחר כך לכהנים והוא אחד מד' מקומות מגונים שבא"י ואלו הן ר' יצחק ורבנן רבי יצחק אמר דור ונפת דור תמנת סרח וחברון ורבנן אמרי דנה וקרית סנה ותמנת סרח וחברון:
ה ויבא אברהם לספוד לשרה מהיכן בא רבי לוי אמר מקבורתו של תרח לשרה בא א"ל ר' יוסי והלא קבורתו של תרח קדמה לקבורתו של שרה שתי שנים אלא מהיכן בא מהר המוריה ומתה שרה מאותו צער לפיכך נסמכה עקידה לויהיו חיי שרה:
ו ויקם אברהם מעל פני מתו מלמד שהיא רואה מלאך המות מתריס כנגדו א"ר יוחנן מן הן תנינן מי שמתו מוטל לפניו פטור מק"ש ומן התפלה ומן התפילין וכל מצות שבתורה מן הכא ויקם וידבר גר ותושב גר דייר תושב מארי ביתא אם רציתם גר ואם לאו מארי ביתא שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא לזרעך נתתי את הארץ הזאת תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני איני מבקש מכם אלא מת אחד שנאמר תנו לי אחוזת קבר ויענו בני חת את אברהם וגו' שמענו אדוני וגו' מלך את עלינו נשיא את עלינו אלוה את עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלוהו במבחר קברינו במבחר שבקברינו קבור את מתיך מתים הרבה וישתחו אברהם לפני עם הארץ מיכן שמודים על בשורה טובה:
ז וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם פגעוני לי סרסרוני לי ואם לאו צלו לי עילוי' ועפרון יושב בתוך בני חת רבי יצחק אמר ישב כתיב אותו היום מינו אותו ארכוסטרטיגוס דלא יהא בר נש רב זבין מן בר נש זעיר ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת אמר ר' פנחס מלמד שנעלו דלתותיהן והלכו לגמול חסדים לאברהם לא אדוני שמעני השדה נתתי לך והמערה וגו' אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף א"ר חנינא כל שקלים האמורים בתורה סלעים ובנביאים ליטרין בכתובים קנטרין ר' יודן אמר חוץ משקלי עפרון שהיו קנטרין הה"ד (משלי כח) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו נבהל להון איש רע עין זה עפרון שהכניס עין רע בממונו של צדיק ולא ידע כי חסר יבואנו שחסרתו התורה וא"ו הדא הוא דכתיב וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן עפרן כתיב חסר וא"ו ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר רבי אבא בר ביזנא אמר פרגמטיא נפק:
ח ויקם שדה עפרון דהות נפילה וקמת דהות דבר אינש זעיר ואיתעבידת לבר נש רב שדה עפרון אשר במכפלה מלמד שנכפלו בעיני כל אחד ואחד שכל מי שהוא קבור בתוכה בטוח ששכרו כפול ומכופל אמר רבי אבהו שכפף הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה השדה והמערה אשר בו וגו' אמר רבי מנין תנינן המוכר את שדהו צריך לכתוב את שדהו ואת סימניה מהכא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב לאברהם למקנה לעיני בני חת אר"א כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת עשרה פעמי' כתיב בני חת בני חת עשרה כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות א"ר יודן חמשה פעמים כתוב בני ברזילי כנגד חמשה ספרי תורה ללמדך שכל מי שהוא מאכיל פרוסה לצדיק כאילו הוא מקיים חמשה ספרי תורה:
ט ואחרי כן קבר אברהם הה"ד (משלי כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד רודף צדקה זה אברהם שנאמר ושמרו דרך ה' לעשות צדקה וחסד שגמל חסד לשרה ימצא חיים ושני חיי אברהם מאת שנה ושבעים שנה וחמשה שנים צדקה וכבוד אמר רבי שמואל בר יצחק אמר לו הקדוש ברוך הוא אני אומנותי גומל חסדים תפסת אומנותי בא לבוש לבושי ואברהם זקן בא בימים.
ב עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון (משלי לא) עוז והדר לבושה של תורה ותשחק ליום אחרון אימתי היא שוחקת מתן שכרה לעתיד לבא ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה זכה לזקנה ואברהם זקן בא בימים (שם ג) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד אורך ימים בימינה לע"ל בשמאלה עושר וכבוד בעוה"ז אפילו שהוא בא להשמאיל לאדם עושר וכבוד ממי אתה למד מאברהם ע"י שכתוב בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה ואברהם זקן:
ג ר' יצחק פתח (תהלים עא) וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני א"ר אחא לא היא זקנה ולא היא שיבה אלא שאם נתת לי זקנה תן לי שיבה עמה ממי אתה למד מאברהם על ידי שכתוב בו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט זכה לזקנה ואברהם זקן:
ד רבי שמואל בר רב יצחק פתח (משלי כא) רודף צדקה וחסד וגו' כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק דהוה מרקד אתלת שבשין נפקין רוחין ועלעולין ועקרון כל אילניא טבייא דארעא דישראל למה כן דהוה לקיט מנהון שבשין ומהלך קדם כלה והוו רבנן אמרין למה עביד כדין למה הוא מבזה את אוריתא אמר רבי זעירא שבקותיה דהוא ידע מה הוא עביד כד דמך נפקו למיגמל ליה חסד ונחתה שבשבה דנור ואיתעבידת כמו שבשבה דהדס ואפסיקת בין ערסא לציבורא אמרין חמון דהדין סבא דקאי ולעי דקמה ליה שבשתיה ד"א רודף צדקה זה אברהם ושמרו דרך ה' וחסד וגו' כדלעיל:
ה (תהלים מה) יפיפית מבני אדם הוצק חן וגו' נתייפית בעליונים שנא' (ישעיה לג) הן אראלם צעקו חוצה נתייפית בתחתונים נשיא אלהים אתה בתוכנו על כן ברכך אלהים לעולם וה' ברך את אברהם בכל (תהלים כד) מי יעלה בהר ה' זה אברהם עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ומי יקום במקום קדשו זה אברהם על שם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום נקי כפים ובר לבב אם מחוט ועד שרוך נעל ובר לבב חלילה לך מעשות כדבר הזה אשר לא נשא לשוא נפשו זה נפשו של נמרוד ולא נשבע למרמה הרימותי ידי אל ה' אל עליון ישא ברכה מאת ה' וצדקה ואברהם זקן וה' ברך את אברהם אברהם היה מברך את הכל שנאמר ונברכו בך מי ברך את אברהם הקב"ה מברכו וה' ברך את אברהם בכל משה (עשה) ניסן של ישראל דכתיב (דברים לד) לכל האותות והמופתים אשר עשה משה ומי הוא ניסו של משה הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות יז) ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי דוד רוען של ישראל שנאמר (ד"ה א יא) אתה תרעה את עמי ישראל מי הוא רועה של דוד הקב"ה שנאמר (תהלים כג) ה' רועי לא אחסר ירושלים אורו של עולם שנאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך ומי הוא אורה של ירושלים הקדוש ברוך הוא דכתיב והיה לך ה' לאור עולם:
ו ואברהם זקן זקן זה קנה שני עולמות שלשה נכתרים בזקנה ובימים ושלשתן היו ראש לנסיון אברהם יהושע ודוד אברהם ראש לאבות יהושע ראש למלכות משבט אפרים שנאמר (שופטים ה) מני אפרים שרשם בעמלק זה יהושע דוד ראש למלכות משבט יהודה א"ר אחא יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים בימים ואינו בזקנה אבל כאן זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה בא בימים רבי יהודה אמר בא בדיופלין ר' אבא אמר בא בכפלון מפולש לחיי העולם הבא א"ר יצחק באותן הימים שכתוב בהן (קהלת יב) עד אשר לא יבאו ימי הרעה:
ז וה' ברך את אברהם בכל ר' יודן ורבי נחמיה רבי יודן אמר שנתן לו נקבה אמר לו רבי נחמיה עיקר ביתו של מלך אין כתוב בה ברכה אלא וה' ברך את אברהם בכל שלא נתן לו בת כל עיקר ר' לוי אמר תלת בכל שהשליטו ביצרו בכל שעשה ישמעאל תשובה בחייו בכל שלא חסר קלרין שלו כלום ר' לוי בשם ר' חמא אמר בכל שלא חזר ונסה אותו:
ח ויאמר אברהם אל עבדו זקן מביתו שהיה זיו איקונין שלו דומה לו המושל בכל אשר לו שהיה שליט ביצרו כמותו שים נא ידך תחת ירכי א"ר ברכיה לפי שנתנה להם בצער לפיכך היא חביבה ואין נשבעין אלא בה ואשביעך בה' אלהי השמים א"ר פינחס עד שלא הודעתי אותו לבריותיו אלהי השמים וכיון שהודעתי אותו לבריותיו אלהי הארץ אשר לא תקח הזהירו שלא ילך אל בנות ענר אשכל וממרא כי אל ארצי ואל מולדתי א"ר יצחק חטיא דקרתך זונין זרע מנהון:
ט ויאמר אליו העבד הה"ד (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב כנען זה אליעזר בידו מאזני מרמה שהיה יושב ומשקיל את בתו ראויה היא או אינה ראויה לעשוק אהב לעשוק אהובו של עולם זה יצחק אמר אולי לא תאבה ואתן לו את בתי א"ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך:
י ויאמר אליו אברהם השמר לך וגו' ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי זה ביתו של אביו ומארץ מולדתי זה שכונתו ואשר נשבע לי בחרן ואשר דבר לי בין הבתרים הוא ישלח מלאכו לפניך רי דוסא אומר ה"ז מלאך מסויים בשעה שאמר אברהם אבינו הוא ישלח מלאכו לפניך זימן לו הקב"ה ב' מלאכים אחד להוציא את רבקה ואחד ללוות את אליעזר ואם לא תאבה האשה וגו' רק את בני לא תשב שמה רק מיעוט בני אינו חוזר בן בני חוזר:
יא ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וגו' גמליו של אברהם אבינו היה ניכרים בכ"מ שהיו יוצאים יוצאים זמומים וכל טוב אדוניו בידו רבי חלבו אמר זו דיאתיקי ויקם וילך אל ארם נהרים ר' יצחק אמר בן יומו הוא דעתיה דר' יצחק ואבא היום אל העין היום יצאתי והיום באתי (תהלים ס) הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה הרעשתה ארץ בימי אברהם פצמתה בימי אליעזר רפה שבריה בימי יעקב כי מטה בימי ישבי בנוב הה"ד (שמואל ב כב) ישבי בנוב אשר בילידי הרפה אניף במגיניה וקפץ דוד לאחוריו תמניא עשר אמין זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה זה נתיירא לומר אם לאחוריו קפץ כדין לקמוי מה וזה נתיירא מזה לומר אין במגינא אניפי כדין איך אנא יכול למוקמיה ביה באותה שעה אמר דוד הלואי הוה לי חד מן בני אחתי דייתי ויסייעני מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה לאחורי תרעא הוה קאים אתמהא רבנן אמרי אפי' היה בסוף העולם הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו בהרף עין שלא יהיה אותו צדיק עומד ומצטער הה"ד (שם) ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל ויברך הגמלים מחוץ לעיר ארבעינון:
יב לעת ערב לעת צאת השואבות א"ר הונא בשעה שאדם הולך ליקח אשה ושמע קל כלביא מנבחים הוא מצית מה אינון אמרין לעת ערב לעת צאת השואבות.
ב כתיב (משלי יז) עבד משכיל ימשול בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה עבד משכיל זה אליעזר ומה השכלתו אמר כבר קללתו של אותו האיש בידו שמא יבוא כושי אחד או ברבר אחד וישתעבד בי מוטב לי להשתעבד בבית הזה ולא בבית אחר ימשול בבן מביש זה יצחק שבייש את כל עובדי כוכבים בשעה שנעקד על גבי המזבח ובתוך אחים יחלק נחלה בתוך ישראל מה אלו מזכירין זכות אבות אף זה מזכיר זכות אבות ויאמר ה' אלהי אדני אברהם וגו' ועשה חסד עם אדוני אברהם התחלת גמור רבי חגי בשם ר' יצחק אמר הכל צריכין לחסד אפי' אברהם שהחסד מתגלגל בעולם בשבילו נצרך לחסד שנאמר ועשה חסד עם אדוני אברהם התחלת גמור:
ג הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר והיה הנערה אשר אומר אליה הטי וגו' ד' הן שתבעו שלא כהוגן לג' ניתן כהוגן לאחד ניתן שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם כלב שאול יפתח אליעזר אמר והיה הנערה אשר אומר אליה וגו' הא אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו אתמהא וזימן לו הקב"ה כהוגן ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגו' וכלב אמר (שופטים א) אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי את עכסה בתי לאשה אילו לכדו עבד אחד היה נותן לו בתו וזימן לו הקדוש ברוך הוא כהוגן שנאמר (שם) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה שאול אמר (שמואל א יז) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו לאשה הא אילו יצא כושי אחד או עובד כוכבים אחד או עבד והכהו היה נותן לו בתו וזימן לו הקב"ה כהוגן דכתיב ודוד בן איש אפרתי יפתח (שופטים יא) והיה היוצא אשר יצא וגו' והעליתיהו עולה לה' הא אילו יצא חמור או כלב אחד או חתול אחת היה מעלהו עולה וזימן לו הקדוש ברוך הוא שלא כהוגן הה"ד (שם) ויבא יפתח וגו' והנה בתו יוצאת לקראתו ר"י ור"ל ר' יוחנן אמר הקדש דמים היה חייב ור"ל אמר אפילו הקדש דמים לא היה חייב דתנן אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום אמר הרי אלו לעולה ימכרו ויביא בדמיהם עולה ולא היה שם פנחס שיתיר לו את נדרו אלא פנחס אמר הוא צריך לי ואני אלך אצלו ויפתח אמר אני ראש קציני ישראל ואני הולך לי אצל פנחס בין דין לדין אבדה הנערה ההיא הדא דברייתא אמרה בין חייתא למחבלתא אזל ברא דעלובתא ושניהם נענשו בדמיה של נערה יפתח מת בנשילת אברים בכ"מ שהיה הולך בו היה אבר נישול הימנו והיו קוברין אותו שם הה"ד (שם יב) וימת יפתח ויקבר בערי גלעד בעיר גלעד לא נאמר אלא בערי גלעד פנחס נטלה ממנו רוח הקדש הה"ד (ד"ה א ט) פנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם הוא נגיד עליהם אין כתיב כאן אלא נגיד היה לפנים ה' עמו:
ד ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו' תני ר"ש בן יוחאי ג' הם נענו במענה פיהם אליעזר עבדו של אברהם ומשה ושלמה אליעזר ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת משה דכתיב (במדבר יז) ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה וגו' שלמה דכתיב (ד"ה ב ז) וככלות שלמה להתפלל אל ה' והאש ירדה מן השמים וגו':
ה והנערה טובת מראה מאד בתולה תנינן מוכת עץ כתובתה מאתים דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה רבי חנינא משם רבי אליעזר טעמיה דרבי מאיר ואיש לא ידעה הא אם נבעלה מעץ בתולה טעמייהו דרבנן בתולה הא אם נבעלה מעץ אינה בתולה אמר רבי יוחנן לא נבעלה אשה ממהול לשמונה תחלה אלא רבקה אר"ל לפי שבנותן של עובדי כוכבים משמרות עצמן ממקום ערותן ומפקירות עצמן ממקום אחר אבל זאת בתולה ממקום בתולים ואיש לא ידעה ממקום אחר א"ר יוחנן ממשמע שנאמר בתולה אין אנו יודעים ואיש לא ידעה אלא אפי' אדם לא תבע בה על שם (תהלים קכה) לא ינוח שבט הרשע וגו' ותרד העינה ותמלא כדה ותעל כל הנשים יורדות וממלאות מן העין וזו כיון שראו אותה המים מיד עלו אמר לה הקב"ה את סימן לבניך מה את כיון שראו אותך המים מיד עלו אף בניך כיון שהבאר רואה אותן מיד תהיה עולה הה"ד (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר:
ו וירץ העבד לקראתה לקראת מעשיה הטובים ויאמר הגמיאני נא מעט מים מכדך גמייה אחת והאיש משתאה לה ר"י דציפורין אמר ממצמץ ומביט בה ההצליח ה' ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח וגו' רב הונא בשם רבי יוסף אבן יקרה היה בו והיה משקלה בקע ושני צמידים על ידיה כנגד שני לוחות עשרה זהב משקלם כנגד עשרת הדברות ויאמר בת מי את הגידי נא לי וגו' לינה אחת ותאמר בת בתואל אנכי בן מלכה גם מקום ללון לינות הרבה ויקד האיש וישתחוו לה' מכאן שמודים על בשורה טובה ויאמר ברוך ה' אלהי אדוני אברהם אשר לא עזב חסדו וגו' ממה שקפצה הדרך לפני הייתי יודע שבדרך נחני ה' בית אחי אדוני:
ז ותרץ הנערה ותגד לבית אמה א"ר יוחנן אין האשה רגילה אלא לבית אמה אתיבון ליה והכתיב ותגד לאביה אמר להם שמתה אמה ולמי היה לה להגיד לא לאביה ולרבקה אח ושמו לבן רבי יצחק אמר לשבח פרדוכוס ר' ברכיה אמר לגנאי מלובן ברשע וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין מעייניה ליה עומד על הגמלים על העין מעיין גרמיה ויאמר בא ברוך ה' שהיה סבור בו שהוא אברהם שהיה קלסתר פניו דומה לו א"ר יוסי ב"ר דוסא כנען הוא אליעזר ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך ויאמר בא ברוך ה' א"ר יעקב בשם ר' יוחנן דבית גוברין עבד ליה אפטרה ומה אם אליעזר ע"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך ישראל שעושין חסד עם גדוליהם ועם קטניהם בידיהם ורגליהם עאכ"ו למה תעמוד בחוץ אין כבודך שתשב בחוץ ואנכי פניתי הבית מטינופת של עבודת כוכבים:
ח ויבא האיש הביתה וגו' התיר זמומיהם ר' הונא ור' ירמיה שאל לר' חייא בר רבה לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של ר' פנחס בן יאיר חמרתיה דר' פנחס בן יאיר נסבוה לסטאי עבדת גבון תלתא יומין ולא טעמת כלום אמרין סופה מייתה ותסרי מערתא עלינו נמסרה לרבונה שלחוה ועלת בביתא דמרה כיון דעלתה נהקת וחכים קלה אמר פתחו לאותה העניה ויהבו לה דתיכול דאית לה תלתא יומין דלא טעמה מידי יהבין לה שעורין לא טעמתון אמרין ליה רבי יהבינן לה שערין ולא טעמתון א"ל תקנתיהו אמרון ליה אין אפיקתון דמאי אמרו לא כן אלפין רבי הלוקח זרע לבהמה וקמח לעורות ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים פטורין מן הדמאי א"ל מאי נעביד לה והיא מחמרה על גרמה ר' ירמיה שלח לרבי זעירא חד קרטיל דתאינין רבי ירמיה אמר אפשר רבי זעירא אכילהון דלא מתקנן רבי זעירא אמר אפשר לרבי ירמיה דלא משלח להון מתקנן בין דין לדין איתאכלון תאנים בטיבלייהו למחר קם ר' ירמיה עם רבי זעירא אמר ליה תקנת אילין תאנייא אמר ליה לא אמר רבי אבא בר ימינא לרבי זעירא אין הוון קדמאין מלאכין אנן בני נש ואין הוון בני נשי אנן חמרין ולית אנן כחמרתיה דר' פנחס בן יאיר חמרתיה דר' פנחס בן יאיר יהבון לה שערי דטיבלא לא אכלת יתהון ואנן אכלינן תאנייא דטבילין ויתן תבן ומספוא לגמלים א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בר"י אמר זה וזה:
ט ויושם לפניו לאכול ויאמר עבד אברהם אנכי א"ר יצחק מילתא דאית בך מגניא קדים ואמרה ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי וגו' ואפנה על ימין או על שמאל על ימין זה ישמעאל על שמאל זה לוט היך מד"א (בראשית יג) אם השמאל ואימינה אם הימין ואשמאילה:
י ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מהיכן יצא רבי יהושע בר נחמיה בשם ר' חנינא בר יצחק מהר המוריה יצא ורבנן אמרי מהיכן יצא ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה':
יא ויוצא העבד כלי כסף ר' הונא אמר קונבי רבנן אמרי קליות ואגוזים וקליות היו חביבין מכל אלא ללמדך שאם יוצא אדם לדרך ואין אצטרכיא עמו מסתגף הוא ודכוותה (שמות ג) ושאלה אשה משכנתה וגו' ושמלות היו חביבות מן הכל אלא ללמדך שאם יצא אדם לדרך ואין כסותו עמו מסתגף ודכוותה (עזרא א) וכל סביבותיהן חזקו בידיהם וגו':
יב ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ובתואל היכן הוא ביקש לעכב וניגף בלילה הה"ד (משלי יא) צדקת תמים תיישר דרכו צדקת תמים זה יצחק תיישר דרכו של אליעזר וברעתו ידחה רשע זה בתואל שניגף בלילה תשב הנערה אתנו ימים אלו שבעת ימי אבלו או עשור אלו י"ב חודש שנותנין לבתולה לפרנס את עצמה ויאמרו נקרא לנערה מכאן שאין משיאין את היתומה אלא על פיה ויקראו לרבקה ויאמרו לה רבי יצחק אמר מרמזים בה התלכי התלכי ותאמר אלך הולכת אני על כרחכם שלא בטובתכם:
יג וישלחו את רבקה וגו' ויברכו את רבקה א"ר אייבו דווין ושפופין היו ולא היו מפרינין אלא בפה אחותנו את היי לאלפי רבבה רבי ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר (איוב כט) ברכת אובד עלי תבא ברכת אובד זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי עלי תבא זו רבקה אחותנו את היי לאלפי רבבה ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב אלופים מעשו אלוף תימן אלוף קנז מיעקב רבבה דכתיב (יחזקאל יז) רבבה כצמח השדה נתתיך וי"א אף אלו ואלו עמדו מישראל דכתיב (במדבר יא) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל:
יד ותקם רבקה ונערותיה וגו' א"ר לוי שכן דרך הגמלים גדלים במזרח רבנן אמרי מה גמל זה יש בו סימן טומאה וסימן טהרה כך העמידה רבקה צדיק ורשע ותלכנה אחרי האיש שכעור לאיש להיות מהלך אחר האשה ויצחק בא מבוא אתא ממיתא ולהיכן הלך באר לחי רואי הלך להביא את הגר אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב אין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו וכן הוא אומר (שם נה) ערב ובוקר וצהרים אשיחה וגו':
טו ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק א"ר הונא צפת שידו שטוחה בתפלה אמרה ודאי אדם גדול הוא לכך שאלה עליו ותפול מעל הגמל איתרכינת היך מה דאת אמר (תהלים לז) כי יפול לא יוטל ותאמר אל העבד ר' חייא אמר ראתה אותו הדור ותוהא מפניו המד"א הנה בעל החלומות הלזה בא רבנן אמרי הוא ופלסונו הלזה אלון זה ויאמר העבד הוא אדוני שתים הם שנתכסו בצעיף וילדו תאומים רבקה ותמר רבקה ותקח הצעיף תמר ותכס בצעיף ותתעלף ויספר העבד ליצחק אמר רבי אלעזר כללה של תורה מרובים מפרטיה שאלו בא לכתוב שנים וג' דפין היה כותב ורבנן אמרי דברי שבח גלה לו מה שקפצה הארץ לפניו:
טז ויביאה יצחק האהלה שרה אמו כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה כיון שמתה פסק אותו ענן וכיון שבאת רבקה חזר אותו ענן כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרוחה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הרוחה וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה כיון שבאת רבקה חזרה כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר וכיון שבאת רבקה חזר וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה מיד ויביאה יצחק האהלה אמר רבי יודן למדתך תורה שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן מתחלה ואח"כ הוא נושא לו אשה ממי אתה למד מאברהם בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ואחר כך ויוסף אברהם ויקח אשה.
ב (שם צב) שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו עוד ינובון בשיבה זה אברהם אבינו דשנים ורעננים יהיו ויוסף אברהם (איוב יד) כי יש לעץ תקוה יש לאבינו אברהם תקוה אם יכרת ועוד יחליף אם יאמר עליו כרות הברית ועוד יחליף מצות ומעשים טובים וינקתו לא תחדל זו לחלוחות שלו אם יזקין בארץ שרשו ואברהם זקן ובעפר ימות גזעו ותמת שרה מריח מים יפריח מריח מצות ומעשים טובים יפריח ועשה קציר נטע אין כתיב כאן אלא כמו נטע התוספת מרובה על העיקר ויוסף אברהם וגו':
ג (קהלת יא) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אמר אם זרעת בבכיר זרע באפיל שאין אתה יודע איזהו יכשר אם של אפיל אם של בכיר ואם שניהם כאחד טובים רבי יהושע אמר אם בא עני אצלך בשחרית תן לו בערבית תן לו שאין אתה יודע איזה מהן הקדוש ברוך הוא כותב עליך הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים רבי ישמעאל ורבי עקיבא רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה בנערותך למוד תורה בזקנותך שאין את יודע איזה מהן מתקיים לך הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים ר' עקיבא אומר אם היו לך תלמידים בנערותך עשה לך תלמידים בזקנותך שאין אתה יודע איזה מהם מתקיים לך זה או זה ואם שניהם כאחד טובים י"ב אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטפריס וכולם בפרק אחד מתו למה שהיתה עיניהם צרה אלו באלו ובסוף העמיד שבעה רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסי ור' שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר ור' אליעזר בן יעקב ואית דאמרי ר' יהודה ור' נחמיה ורבי מאיר רבי יוסי ורשב"י ור' חנינא בן חכינאי ורבי יוחנן הסנדלר א"ל בניי הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה ר' דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן אם היו לך בנים בנערותך קח לך אשה בזקנותך והעמיד בנים וממי אתה למד מאברהם שהיו לו בנים בנערותו ולקח אשה בזקנותו והעמיד בנים הה"ד ויוסף אברהם וגו':
ד ושמה קטורה רב אמר זו הגר אמר ליה רבי נחמיה והכתיב ויוסף א"ל על פי הדבור נשאה היך מד"א (ישעיה ח) ויוסף ה' דבר אלי עוד א"ל והכתיב ושמה קטורה א"ל שמקוטרת מצות ומעשים טובים א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם א"ל פלגשם כתיב בעודנו חי אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני א"ר ברכיה אע"ג דאת אמר ותלך ותתע במדבר וגו' תאמר שנחשד עליה בריה ת"ל ושמה קטורה מן קטר כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה בר קפרא אמר תוספתו של הקדוש ב"ה מרובה על העיקר קין עיקר והבלע"ישהוא תוספת דכתיב (בראשית ד) ותוסף ללדת נולד הוא ושתי תאומותיו יוסף עיקר ובנימין על ידי שכתוב בו תוספת הוא מעמיד עשרה דכתיב ובני בנימין בלע ובכר וגו' ער עיקר ושלהע"ישהוא לשון תוספת הוא מעמיד עשרה בתי דינים הדא הוא דכתיב בדברי הימים (ד"ה א ד) בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדן אבי מרשה ומשפחות בית עבודת הבוץ לבית אשבע וגו' עיקר שניו של איוב לא היו אלא ע' שנה ניתוסף לו מאה וארבעים שנה דכתיב (איוב מב) ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה עיקר מלכותו של יחזקיהו לא היו אלא ארבע עשרה שנה וניתוסף לו חמש עשרה שנה שנאמר (ישעיה לח) הנני מוסיף על ימיך חמש עשרה שנה ישמעאל עיקר ובני קטורה על ידי שהן לשון תוספת ותלד לו את זמרן וגו':
ה רמי בר יחזקאל אמר זמרן שהיו מזמרין בעולם יקשן שהן מתקשין בעולם ורבנן אמרי זמרן שהיו מזמרין לעבודת כוכבים יקשן שהיו מקשין בתוף לעבודת כוכבים ויקשן ילד את שבא ואת דדן רבי שמואל בר נחמן אמר אע"ג דאינון מתורגמין אימרין תגרי לופרין וראשי אומין כולהון ראשי אומות הן:
ו ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אמר בכורה רבי נחמיה אמר ברכה ורבנן אמרי קבורה ודאתיקו רבי חמא אמר לא ברכות אלא מתנות נתן לו משל למלך שהיה לו פרדס מסרו לאריס והיה בו שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד אחד של סם חיים ואחד של סם המות אמר אותו אריס אם משקה אני זה של סם חיים זה של סם המות שותה עמו ואם איני משקה זה של סם המות היך זה של סם חיים חי חזר ואמר אנא אריס עביד אנא אריסותי ומאי דאהני למארי דפרדיסא למיעבד יעביד ליה כך אמר אברהם אם מברך אני את יצחק עכשיו בני ישמעאל ובני קטורה בכלל ואם אין אני מברך בני ישמעאל ובני קטורה היך אני מברך את יצחק חזר ואמר ב"ו אני אני היום כאן ומחר בקבר כבר עבידת אנא דידי מכאן ואילך מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה כיון שמת אברהם אבינו גלה הקדוש ברוך הוא על יצחק וברכו הדא הוא דכתיב (בראשית כה) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו:
ז ולבני הפלגשים וגו' בימי אלכסנדרוס מוקדון באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנענים ומצרים אמרו מי הולך ודן עמהם אמר גביעה בן קוסם אני הולך ודן עמהם אמרו לו הזהר שלא תחליט להם את הארץ אמר אני הולך ודן עמהם אם נצחתי אותם הרי מוטב ואם לאו אתם אומרים מה הגרוע הזה שיעמיד עלינו הלך ודן עמהם אמר להם אלכסנדרוס מוקדון מי תובע מיד מי אמרו ישמעאלים אנו תובעים מידן ומתורתן אנו באים עליהם כתיב (דברים כא) כי את הבכור בן השנואה יכיר וישמעאל בדין שיטול פי שנים א"ל גביעה בן קוסם אדוני המלך אין אדם עושה מה שהוא רוצה לבניו א"ל הין וא"ל והכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק אמרו לו והיכן שטר שילוח שחילק בין בניו א"ל ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות ונסתלקו משם בבושת פנים אמרו כנעניים מתורתן אנו באים עליהם בכל מקום כתיב ארצה כנען ארץ כנען יתנו לנו את ארצנו א"ל גביעה בן קוסם אדוני המלך אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה א"ל הין אמר מה כתיב (בראשית ט) ארור כנען עבד עבדים וגו' הרי הארץ שלנו והם עבדים לאדוני המלך ונסתלקו משם בבושת פנים אמרו מצרים מתורתן אנו באים עליהם ששים רבוא יצאו מאצלנו טעונים כלי כסף וכלי זהב דכתיב (שמות יב) וינצלו את מצרים יתנו לנו את כספינו ואת זהבינו א"ל גביעה בן קוסם אדוני המלך ס' ריבוא בני אדם עשו אצלם רד"ו שנים מהם כספים ומהם זהבים שנוטלים בשכרן דינר ליום ישבו פילוסופים וחשבו ולא הגיעו לק' שנה עד שנמצאת ארץ מצרים לטימיון ונסתלקו משם בבושת פנים בקש לעלות לירושלים אזלון כותאי ואמרו ליה הזהר שאינן מניחין אותך להיכנס לבית קודש הקדשים שלהם וכיון שהרגיש גביעה בן קוסם הלך ועשה לו שתי אנפלאות ונתן בהם שתי אבנים טובות שוות שתי רבאות של כסף וכיון שהגיע להר הבית א"ל אדוני המלך שלוף מנעלך ונעול לך שתי אנפלאות שהרצפה חלקה שלא תחליק רגליך וכיון שהגיע לבית קדש הקדשים אמרו לו עד כאן יש לנו רשות ליכנס מכאן ואילך אין לנו רשות ליכנס א"ל לכשאצא אני משוה לך פדחתך [נ"א גביעתך] א"ל אם כה תעשה רופא אומן תקרא ושכר הרבה תיטול וישלחם מעל יצחק בנו אמר להם כל מה שאתם יכולים להזריח תזריחו שלא תיכוו בגחלתו של יצחק אבל עשו ע"י שבא ונזדווג ליעקב נטל את שלו מתחת ידו הה"ד (ישעיה כג) הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יובילוה רגליה מרחוק לגור מי יעץ זאת על צור המעטירה וגו' אר"א כל צור שכתוב במקרא מלא בצור מדינה הכתוב מדבר חסר ברומי הכתוב מדבר המעטירה רבי אבא אמר הקיפוה בעטרה ורבי ינאי אמר בשם רבי שמעון בריה דרבי ינאי הקיפוה כובין.
ב ויגוע אר"י בר אלעי החסידים הראשונים היו מתייסרין בחולי מעיים בעשרה ועשרים יום לאמר שהחולי ממרק ר"י אמר כל מי שנאמר בו גויעה מת בחולי מעיים כתיב (משלי לא) עוז והדר לבושה כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבא ומראה להם הקדוש ברוך הוא עד שהם בעולם הזה מתן שכרן שהוא עתיד ליתן להם לעתיד לבא ונפשן שבעה והם ישינים א"ר אלעזר משל לסעודה שעשה אותה המלך וזימן את האורחים והראה להם מה שהם אוכלים ושותין ושבעה נפשן וישנו להם כך הקב"ה מראה להם לצדיקים עד שהם בעוה"ז מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לעתיד לבא והם ישנים שנאמר (איוב ב) כי עתה שכבתי ואשקוט הוי בשעת סילוקן של צדיקים הקדוש ברוך הוא מראה להם מתן שכרן כד דמך רבי אבהו אחזו ליה תלת עשרי נהרי אפרסמון אמר להון אלין דמן אמרו ליה דידך אמר אלין דאבהו (ישעיה מט) ואני אמרתי לריק יגעתי לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פרטא תלתיהון אמרין אלין קרייה כד דמיכי חד מנהון אמר (תהלים לב) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו וגו' ואוחרנא אמר (שם כג) תערוך לפני שולחן נגד צוררי וישמחו כל חוסי בך ואוחרנא אמר (שם פג) כי טוב יום בחצריך מאלף ורבנן אמרי (שם לב) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך הוי בשעת סילוקן של צדיקים מהעולם הקב"ה מראה להן מתן שכרן בן עזאי אומר (שם קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ואימתי הקדוש ברוך הוא מראה להם שכרן שהוא מתוקן להם סמוך למיתתן הה"ד המותה לחסידיו לפיכך (משלי לא) ותשחק ליום אחרון מה בין מיתת נערים למיתת זקנים רי"א הנר הזה בשעה שהוא כבה מאיליו יפה לו ויפה לפתילה ובשעה שאינו כבה מאליו רע לו ורע לפתילה רבי אבהו אמר התאינה הזו בשעה שהיא נלקטת בעונתה יפה לה ויפה לתאינה ובשעה שהיא מתלקטת שלא בעונתה רע לה ורע לתאינה ר' חייא רבה ותלמידוי ואית דאמרי ר"ע ותלמידוי ואית דאמרי ר' יוסי בן חלפתא ותלמידוי היו למודים להיות משכימין ויושבין ושונין תחת תאינה אחת והיה בעל התאינה משכים ולוקטה אמרו שמא הוא חושדינו מה עבדון חלפון אתרון אזל לגבייהו ואמר להון רבותי חדא מצוה דהויתון יתבין זכיין בי יושבין ושונין תחת תאינתי ביטלתם אמרו ליה אמרנו שמא את חושדינו פייסן וחזרו למקומן מה עשה השכים בשחרית ולא ליקטה וזרחה עליה החמה והתליעו אמרו בעל התאינה יודע אימת היא עונתה של תאינה ללקוט ולוקטה כך הקב"ה יודע אימתי היא עונותן של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקן הה"ד (שיר ז) דודי ירד לגנו לערוגת הבושם בשיבה טובה אר"ל ג' הם שנאמר בהם שיבה אברהם ושוה לו דוד ושוה לו גדעון ולא שוה לו למה (שופטים ח) ויעש אותו גדעון לאפוד לעבודת כוכבים:
ג ויקברו אותו יצחק וישמעאל אל מערת המכפלה כאן בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה השדה אשר קנה אברהם אמר רבי תנחומא והלא מקבורתה של שרה לקבורתו של אברהם ל"ח שנה והכא את אמר שמה קבר אברהם ושרה אשתו אלא בא ללמדך שכל מי שגמל חסד לשרה זכה לגמול חסד לאברהם א"ר שמואל בר נחמן שם ועבר היו מהלכין לפני מטתו וראו גבה מקום מופנה לאבינו אברהם וקברו אותו בדיוטרין שלו במקום המוכן ומזומן לו:
ד ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו א"ר סימון בכ"מ שנאמר ויהי אחרי חזר העולם לאחוריו ויהי אחרי מות אברהם מיד וכל הבארות וגו' ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם (יהושע א) ויהי אחרי מות משה עבד ה' מיד פסק הבאר וענני כבוד והמן (שופטים א) ויהי אחרי מות יהושע מיד נתגרו בהן יתידות הארץ (שמואל ב ג) ויהי אחרי מות שאול ופלשתים נלחמים בישראל מתיבין חברייא לר' סימון והכתיב (ד"ה ב כד) ואחרי מות יהוידע הכהן באו שרי יהודה וישתחוו למלך א"ר תנחומא לא אתא ר' סימון למימר אלא ויהי אחרי אמר רבי יודן אילולי שהעמיד הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהם כבר חזר העולם לאחוריו דכתיב ויהי אחרי מות אברהם וכתיב וישב יצחק ויחפור ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן נון משרת משה לאמר וכתיב (שופטים א) ויהי אחרי מות יהושע ויאמר ה' יהודה יעלה כתיב (שמואל ב א) ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלקי וישב דוד בצקלג ימים וגו' וכתיב למעלה מן הענין קודם מיתת שמואל (שם א טז) ודוד בן איש אפרתי:
ה ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם ר' חמא בר עוקבא ורבנן הוו יתבין ומתקשין מה ראה הכתוב לייחס תולדותיו של רשע כאן עבר ר' לוי אמרי הא אתא מרה דשמעתה נשאלוניה א"ר לוי בשם ר' חמא להודיעך בן כמה שנין נתברך זקנך ואלה שני חיי ישמעאל מה ראה הכתוב לייחס שניו של רשע כאן על ידי שבא מקדקדה של מדבר לגמול חסד לאביו וישכנו מחוילה וגו' הכא את אמר נפל ולהלן את אמר ישכון אלא כל ימים שהיה אבינו אברהם קיים ישכון כיון שמת אבינו אברהם נפל עד שלא פשט ידו בבה"מ ישכון כיון שפשט בו ידו נפל בעולם הזה ישכון אבל לעתיד לבא נפל.