א רבי הושעיה רבה פתח (משלי ח) ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו' אמון פדגוג אמון מכוסה אמון מוצנע ואית דאמר אמון רבתא אמון פדגוג היך מה דאת אמר (במדבר יא) כאשר ישא האומן את היונק אמון מכוסה היאך מה דאת אמר (איכה ד) האמונים עלי תולע וגו' אמון מוצנע היאך מה דאת אמר (אסתר ב) ויהי אומן את הדסה אמון רבתא כמה דתימא (נחום ג) התיטבי מנא אמון ומתרגמינן האת טבא מאלכסנדריא רבתא דיתבא בין נהרותא ד"א אמון אומן התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו לדעת היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשפשין כך היה הקדוש ברוך הוא מביט בתורה ובורא את העולם והתורה אמרה בראשית ברא אלהים ואין ראשית אלא תורה היאך מה דאת אמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו:

ב רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתח (תהלים קיא) כח מעשיו הגיד לעמו וגו' מה טעם גילה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני עובדי כוכבים ומזלות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרין להם הלא אומה של בזויים אתם וישראל משיבין אותן ואומרין להם ואתם הלא בזויה היא בידכם הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם העולם ומלואו של הקדוש ברוך הוא כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו הה"ד (שם) לתת להם נחלת גוים וגו' הגיד להם את כל הדורות:

ג בראשית ברא אלהים רבי תנחומא פתח (תהלים פו) כי גדול אתה ועושה נפלאות א"ר תנחום הנוד הזה אם יהיה בו נקב כחוד של מחט כל רוחו יוצא ממנו והאדם עשוי מחילים מחילים נקבים נקבים ואין רוחו יוצא ממנו מי יעשה כן (שם ) אתה אלהים לבדך אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים הה"ד (שם קד) המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים הדא הוא דכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו' וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי וגו' מאתי מי אתי כתיב מי היה שותף עמי בברייתו של עולם ד"א כי גדול אתה ועושה נפלאות בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו שנושאין עמו במשאו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא הוא לבדו ברא את העולם הוא לבדו מתקלס בעולם הוא לבדו מתהדר בעולמו א"ר תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות למה כי אתה אלהים לבדך אתה לבדך בראת את העולם:

ד בראשית ברא אלהים ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהן שנבראו ויש מהן שעלו במחשבה להבראות התורה והכסא הכבוד נבראו תורה מנין שנאמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו כסא הכבוד מנין דכתיב (תהלים צג) נכון כסאך מאז וגו' האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות האבות מנין שנאמר (הושע ט) כענבים במדבר וגו' ישראל מנין שנא' (תהלים עד) זכור עדתך קנית קדם בהמ"ק מנין שנאמר (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון וגו' שמו של משיח מנין שנאמר (תהלים עב) יהי שמו לעולם וגו' רבי אהבה ברבי זעירא אמר אף התשובה שנאמר (שם צ) בטרם הרים יולדו ואותה השעה תשב אנוש עד דכא וגו' אבל איני יודע איזה מהם קודם אם התורה קדמה לכסא הכבוד ואם כסא הכבוד קודם לתורה א"ר אבא בר כהנא התורה קדמה לכסא הכבוד שנאמר (משלי ח) ה' קנני ראשית דרכו וגו' קודם לאותו שכתוב בו (תהלים צג) נכון כסאך מאז ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר ר' יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר משל למלך שהיה נשוי למטרונה אחת ולא היה לו ממנה בן פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק אמר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו מילנין וקלמין זו לבני והיו הכל אומרין בן אין לו והוא אומר טלו אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן לא היה אומר טלו מילנין וקלמין לבני כך אילולי שצפה הקב"ה שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין לקבל את התורה לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל א"ר בנאי העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ וגו' רבי ברכיה אמר בזכות משה שנאמר (דברים לג) וירא ראשית לו ר' הונא בשם ר' מתנה אמר בזכות ג' דברים נברא העולם בזכות חלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים ומה טעם בראשית ברא אלהים ואין ראשית אלא חלה שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם ואין ראשית אלא מעשרות היך דאת אמר (דברים יח) ראשית דגנך ואין ראשית אלא בכורים שנאמר (שמות כג) ראשית בכורי אדמתך וגו':

ה ר' הונא בשם בר קפרא פתח (תהלים לא) תאלמנה שפתי שקר וגו' אתפרכן אתחרשן אשתתקן אתפרכן אתחרשן היך מה דאת אמר (שמות ד) או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה' ואומר (בראשית לז) והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי אשתתקן כמשמעו הדוברות על צדיק חי העולמים עתק שהעתיק בבריותיו בגאוה אתמהה בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית ובוז אתמהה מבזה על כבודי דא"ר יוסי בר חנינא כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה ומה כתיב אחריו (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ליראיך ולא לבוזים את מוראך [הרב] אל יהי במה רב טובך בנוהג שבעולם מלך ב"ו בונה פלטין במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים ובמקום האשפה ובמקום הסריות אינו פוגם כך כל מי שהוא בא לומר העוה"ז נברא מתוך תוהו ובוהו אינו פוגם אתמהה ר' הונא בשם בר קפרא אמר אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו בראשית ברא אלהים מנין הן והארץ היתה תהו ובהו:

ו ר' יהודה בר סימון פתח (דניאל ב) והוא גלי עמיקתא ומסתרתא הוא גלי עמיקתא זו גיהנם שנאמר (משלי ט) ולא ידע כי רפאים שם ואומר (ישעיה ל) העמיק הרחיב ומסתרתא זו גן עדן שנאמר (שם ד') למחסה ולמסתור מזרם וממטר ואומר (תהלים לא) תסתירם בסתר פניך ד"א הוא גלי עמיקתא ומסתרתא אלו מעשיהם של רשעים שנא' (ישעיה כט) הוי המעמיקים מה' ומסתרתא אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם) לסתיר עצה ידע מה בחשוכא אלו מעשיהם של רשעים שנאמר (שם) והיה במחשך מעשיהם ונהורא עמיה שרא אלו מעשיהם של צדיקים דכתיב (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נוגה ואומר (תהלים צו) אור זרוע לצדיק וגו' א"ר אבא סרונגיא ונהורא עמיה שרא זו מלך המשיח שנאמר (ישעיה ס) קומי אורי וגו' בפסיקתא א"ר יהודה בר סימון מתחלת ברייתו של עולם הוא גלי עמיקתא ומסתרתא בראשית ברא אלהים וגו' ולא פירש והיכן פירש להלן (שם מ) הנוטה כדוק שמים ואת הארץ ולא פירש והיכן פירש להלן (איוב לז) כי לשלג יאמר הוא ארץ בצקת עפר למוצק וגו' ויאמר אלהים יהי אור ולא פירש והיכן פירש (תהלים קד) עוטה אור כשלמה:

ז ר' יצחק פתח (שם קיט) ראש דברך אמת וגו' א"ר יצחק מתחלת ברייתו של עולם ראש דברך אמת בראשית ברא אלהים (ירמיה י) וה' אלהים אמת ולעולם כל משפט צדקך שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים ויאמרו אלהים אין כתיב כאן אלא ויאמר אלהים בראשית בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים:

ח רבי יהושע בן לוי בשם ר' לוי אמר זה שהוא בונה צריך ששה דברים מים ועפר ועצים ואבנים וקנים וברזל וא"ת עשיר הוא ואינו צריך לקנים הרי הוא צריך לקני המדה שנאמר (יחזקאל מ) ופתיל פשתים בידו וקנה המדה כך התורה קדמה אותן שש קדימות קדם ומאז ומעולם ומראש ומקדמי תרין בפרשה ה' קנני:

ט פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל אמר ליה צייר גדול הוא אלהיכם אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו תוהו ובוהו וחושך ורוח ומים ותהומות אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא כולהון כתיב בהן בריאה תוהו ובוהו שנאמר (ישעיה מה) עושה שלום ובורא רע חושך יוצר אור וגו' מים (תהלים קמח) הללוהו שמי השמים והמים למה שצוה ונבראו רוח (עמוס ד) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח תהומות (משלי ח) באין תהומות חוללתי:

י רבי יונה בשם ר' לוי אמר למה נברא העולם בב' אלא מה ב' זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור אלא מיום שנברא העולם ולהבא בר קפרא אמר (דברים ד) כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום שנבראו אתה דורש ואי אתה דורש לפנים מכאן (שם) ולמקצה השמים ועד קצה השמים אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן דרש רבי יהודה בן פזי במעשה בראשית בהדיה דבר קפרא למה נברא העולם בב' להודיעך שהן שני עולמים העוה"ז והעוה"ב ד"א ולמה בב' שהוא לשון ברכה ולמה לא באל"ף שהוא לשון ארירה ד"א למה לא באל"ף שלא ליתן פתחון פה לאפיקורסין לומר היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון ארירה אלא אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד ד"א למה בב' אלא מה ב' זה יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחוריו אומרים לב' מי בראך והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואמר זה שלמעלה בראני ומה שמו והוא מראה להן בעוקצו של אחריו ואומר ה' שמו א"ר אלעזר בר חנינא בשם ר' אחא עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי אמר לה הקב"ה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ וגו' למחר אני בא ליתן תורה בסיני ואיני פותח תחלה אלא בך שנ' (שמות כ) אנכי ה' אלהיך רבי הושעיא אומר למה נקרא שמו אל"ף שהוא מסכים מאלף שנאמר (תהלים קה) דבר צוה לאלף דור:

יא א"ר סימון בשם רבי יהושע בן לוי מנצפ"ך צופים אמרום הלכה למשה מסיני רבי ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמר מה שהתקינו הצופים מעשה היה ביום סגריר ולא נכנסו חכמים לבית הועד והיו שם תינוקות ואמרו באו ונעשה בית הועד אמרו מה טעם כתיב מ"ם מ"ם נו"ן נו"ן צד"י צד"י פ"א פ"א כ"ף כ"ף אלא ממאמר למאמר ומנאמן לנאמן ומצדיק לצדיק ומפה לפה מכף לכף. ממאמר למאמר ממאמר של הקב"ה למאמר של משה מנאמן לנאמן מהקדוש ברוך הוא שנקרא אל מלך נאמן למשה שנקרא נאמן דכתיב (במדבר יג) בכל ביתי נאמן הוא מצדיק לצדיק מהקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק דכתיב (תהלים קמה) צדיק ה' בכל דרכיו למשה שנקרא צדיק דכתיב (דברים לג) צדקת ה' עשה מפה לפה מפיו של הקב"ה לפיו של משה מכף לכף מכף ידו של הקדוש ברוך הוא לכף ידו של משה וסיימו אותן ועמדו חכמים גדולים בישראל ויש אומרים רבי אליעזר ורבי יהושע ור' עקיבא היו וקראו עליהן (משלי כ) גם במעלליו יתנכר נער וגו' באנכי דרבי מאיר וכו':

יב רבי יודן בשם עקילוס אמר לזה נאה לקראו אלוה בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה ועדיין לא בנה לה דמוסיות ועדיין לא בנה לה פריבטאות בתחלה מזכיר שמו ולבסוף קטיזמה שלו ברם יחידו של עולם בתחלה פעל ולבסוף נתקלס שמעון בן עזאי אומר (שמואל ב כב) וענותך תרבני ב"ו מזכיר שמו ואח"כ שבחו פלן אגוסטולי פלן פראטאטא אבל הקב"ה אינו כן אלא משברא צורכי עולמו אחר כך מזכיר שמו בראשית ברא ואח"כ אלהים:

יג תנא רבי שמעון בן יוחאי מניין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה לה' שלמים אלא עולה לה' מנחה לה' שלמים לה' ת"ל קרבן לה' והרי דברים קל וחומר ומה אם מי שהוא עתיד להקדיש אמרה תורה לא יחול שם שמים להקריב המחרפים והמגדפים והעובדים עבודת כוכבים על אחת כמה וכמה שימחו מן העולם רבנן אמרין בשר ודם בונה בנין בשעה שהבנין עולה בידו הוא מרחיב ועולה ואם לאו מרחיב מלמטה ומיצר מלמעלה אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אלא את השמים שמים שעלו במחשבה ואת הארץ ארץ שעלתה במחשבה רב הונא בשם רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר אפילו אותן שכתוב בהן (ישעיה סה) כי הנני בורא שמים חדשים כבר הן ברואין מששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב (שם סו) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה הארץ חדשה אין כתיב כאן אלא החדשה:

יד רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה אכין ורקין מיעוטין אתין וגמין רבויין הדין את דכתיב הכא מה הוא א"ל אלו נאמר בראשית ברא אלהים שמים וארץ היינו אומרים השמים והארץ אלהות הן א"ל (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק הוא מכם למה שאין אתם יודעים לדרוש בשעה שאי אתם יגיעין בו (שם) כי הוא חייכם אימתי היא חייכם בשעה שאתם יגיעין בו אלא את השמים לרבות חמה ולבנה ומזלות ואת הארץ לרבות אילנות ודשאין וגן עדן רבי תנחומא משום רב הונא אמר (שמות לח) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את אשר צוה אותו משה לא נאמר אלא את כל אשר צוה ה' את משה אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני רבי חונייא בשם רבי אמר (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו אלו דברים ששמע מפי רבו ורבנן אמרי (משלי ג) כי ה' יהיה בכסלך אפילו דברים שאתה כסיל בהן ושמר רגלך מלכד רבי דוסאי אמר מן ההוריה רבי אבהו אמר מן העבירה ר' לוי אמר מן המזיקין א"ר אבדימוס אם נתת מכיסך צדקה הקב"ה הוא משמרך מן הפיסין ומן הזמיונות מן הגולגלאות ומן הארנונית:

טו בית שמאי ובית הלל בית שמאי אומרים השמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ ובית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים אלו מביאין טעם לדבריהם ואלו מביאין טעם לדבריהם על דעתיהן דבית שמאי דאינון אמרין השמים נבראו תחלה ואחר כך הארץ משל למלך שעשה לו כסא ומשעשאו עשה איפיפורין שלו כך אמר הקב"ה (ישעיה סו) השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו' ועל דעתיהן דבית הילל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואח"כ השמים משל למלך שבנה פלטין משבנה את התחתונים אחר כך בנה את העליונים כך ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים אמר רבי יהודה בר אילעי אף דין קרא מסייע לב"ה (תהלים קב) לפנים הארץ יסדת ואח"כ ומעשה ידיך שמים א"ר חנין ממקום שהמקרא מסייע לבית שמאי משם בית הילל מסלקין אותו והארץ היתה כבר היתה ר' יוחנן בשם חכמים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול הארץ קדמה אמר רבי תנחומא אנא אמרי טעמא לבריאה השמים קדמו שנאמר בראשית ברא אלהים ולשכלול הארץ קדמה שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים א"ר שמעון בן יוחאי תמיה אני היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הילל על בריית שמים וארץ אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא כאלפס וכסויה שנאמר (ישעיה מח) קורא אני אליהם יעמדו יחדו אר"א ב"ר שמעון אם כדעת אבא למה פעמים שהוא מקדים ארץ לשמים ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ אלא מלמד ששניהן שקולין זה כזה בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויעקב ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקב וגו' מלמד ששלשתן שקולין זה כזה בכ"מ הוא מקדים משה לאהרן ובמקום אחד הוא אומר (שמות ו) הוא אהרן ומשה מלמד ששניהן שקולין זה כזה בכל מקום הוא מקדים יהושע לכלב ובמקום אחד הוא אומר (במדבר יד) כי אם כלב בן יפונה הקנזי ויהושע בן נון מגיד ששניהן שקולין זה כזה בכ"מ הוא מקדים תורין לבני יונה ובמקום אחד הוא אומר (ויקרא יב) ובן יונה או תור לחטאת מגיד ששניהם שקולין זה כזה בכל מקום הוא מקדים כיבוד אב לאם ובמקום אחד הוא אומר (שם יט) איש אמו ואביו תיראו מגיד ששניהן שקולין זה כזה אבל אמרו חכמים האב קודם לאם מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו בכ"מ הוא מקדים בריאת שמים לארץ ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים מגיד ששניהם שקולין זה כזה. פרשה ב

א והארץ היתה תהו ובהו רבי ברכיה פתח (משלי כ) גם במעלליו יתנכר נער א"ר ברכיה עד דהיא פגה אפיקת כובייא הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו:

ב רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון רבי אבהו אמר משל למלך שקנה לו שני עבדים שניהם באוני אחת ובטימי אחת על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל ישב לו אותו תוהא ובוהא אמר שנינו באוני אחת ובטימי אחת זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל כך ישבה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים ניזונין מזיו השכינה התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים ור' יהודה בר סימון אמר משל למלך שקנה לו שתי שפחות שתיהן באוני אחת ובטימי אחת על אחת גזר שלא תזוז מפלטין ועל אחת גזר טירודין ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא אמרה שנינו באוני אחת ובטימי אחת זו אינה יוצאה וזזה מפלטין ועלי גוזר טירודין כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך והארץ היתה תהו ובהו א"ר תנחומא לבן מלך שהיה ישן ע"ג עריסה והיתה מניקתו תוהא ובוהא למה שהיתה יודעת שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו כך צפתה הארץ שהיא עתידה ליטול את שלה מתחת ידיו של אדם שנאמר ארורה האדמה בעבורך לפיכך והארץ היתה תוהו ובוהו:

ג רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות והארץ היתה תהו ובהו זה אדם הראשון שהיה ללמה ולא כלום ובהו זה קין שבקש להחזיר את העולם לתוהו ובוהו וחושך זה דורו של אנוש על שם (ישעיה כט) והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי וגו' על פני תהום זה דור המבול שנאמר (בראשית ז) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים על שם ויעבר אלהים רוח על הארץ אמר הקדוש ברוך הוא עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה תבא האורה ויאמר אלהים יהי אור זה אברהם הה"ד (ישעיה מא) מי העיר ממזרח צדק וגו' אל תקרא העיר אלא האיר ויקרא אלהים לאור יום זה יעקב ולחשך קרא לילה זה עשו ויהי ערב זה עשו ויהי בקר זה יעקב ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בוקרו של יעקב יום אחד שנאמר (זכריה יד) והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וגו' דבר אחר יום אחד שנתן לו הקדוש ברוך הוא ואיזה זה יום הכפורים:

ד ר"ש בן לקיש פתר קריא בגליות והארץ היתה תהו זה גלות בבל שנאמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו זה גלות מדי (אסתר ו) ויבהילו להביא את המן וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של מלך המשיח היאך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה' באיזו זכות ממשמשת ובאה המרחפת על פני המים בזכות התשובה שנמשלה כמים שנאמר (איכה ב) שפכי כמים לבך רבי חגי בשם רבי פדת אמר ברית כרותה למים שאפילו בשעת שרב רוחה שייפה וכבר היה ר"ש בן זומא יושב ותוהא ועבר רבי יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים ולא השיבו בשלישית השיבו בבהילות א"ל בן זומא מאין הרגלים אמר לו מעיין הייתי א"ל מעיד אני עלי שמים וארץ שאיני זז מכאן עד שתודיעני מאין הרגלים א"ל מסתכל הייתי במעשה בראשית ולא היה בין מים העליונים למים התחתונים אלא כשתים ושלש אצבעות ורוח אלהים מנשבת אין כתיב כאן אלא מרחפת כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו וכנפיו נוגעות ואינן נוגעות נהפך רבי יהושע ואמר לתלמידיו הלך לו בן זומא ולא שהו ימים מועטים ובן זומא בעולם:

ה רבי אבהו ור' חייא רבה רבי אבהו אמר מתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים הדא הוא דכתיב (תהלים א) כי יודע ה' דרך צדיקים וגו' והארץ היתה תהו ובהו אלו מעשיהן של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב וירא אלהים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים א"ר חייא רבה מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה בהמ"ק בנוי וחרב ובנוי בראשית ברא אלהים הרי בנוי היאך מה דאת אמר (ישעיה נא) לנטוע שמים וליסוד ארץ וגו' והארץ היתה תוהו ובוהו הרי חרב היך מה דאת אמר (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו ויאמר אלהים יהי אור הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא היאך מה דאת אמר (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך וכתיב (שם) כי הנה החושך יכסה ארץ וגו'. פרשה ג

א ויאמר אלהים יהי אור רבי יצחק פתח (תהלים קיט) פתח דברך יאיר מבין וגו' ר"י ור' נחמיה ר"י אומר האורה נבראת תחלה משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים כך האורה נבראת תחלה ור' נחמיה אמר העולם נברא תחלה משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין ע"כ דרש רבי יודן אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק פתח פתח דברך יאיר מבין פתיים מפתח פומך לן הוה נהורא ויאמר אלהים יהי אור וגו':

ב רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וגו' רבי יהודה בר סימון אמר לא בעמל לא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא בדבר ה' וכבר שמים נעשו אף הכא והיה אור אין כתיב כאן אלא ויהי אור כבר היה:

ג רשב"י פתח (משלי טו) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב שמחה לאיש זה הקב"ה שנאמר (שמות טו) ה' איש מלחמה ה' שמו במענה פיו ויאמר אלהים יהי אור ודבר בעתו מה טוב וירא אלהים את האור כי טוב:

ד ר' שמעון בן יהוצדק שאל לרבי שמואל בר נחמן א"ל מפני ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו אמרה ליה בלחישה א"ל מקרא מלא הוא (תהלים קד) עוטה אור כשלמה ואת אמרת לי בלחישה אתמהא א"ל כשם ששמעתיה בלחישה כך אמרתיה לך בלחישה א"ר ברכיה אלולי שדרשה רבי יצחק ברבים לא היה אפשר לאומרה מקמי כן מה היו אמרין רבי ברכיה בשם ר' יצחק אמר ממקום בית המקדש נבראת האורה הה"ד (יחזקאל מג) והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים ואין כבודו אלא בהמ"ק כמד"א (ירמיה יז) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו וגו':

ה א"ר סימון ה' פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה ויאמר אלהים יהי אור כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו ויהי אור כנגד ספר ואלה שמות שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה וירא אלהים את האור כי טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ ויקרא אלהים לאור יום כנגד ספר משנה תורה שהוא מלא הלכות רבות מתיבין חברייא לרבי סימון והלא ספר ויקרא מלא הלכות רבות אמר להן אף הוא שנה בו דבר:

ו ויקרא אלהים לאור יום לא הוא אור ולא הוא יום אתמהא תני אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל החמה ובלילה אינה יכולה שלא נבראת להאיר אלא ביום והיכן היא נגנזה והיא מתוקנת לצדיקים לע"ל שנאמר (ישעיה ל) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים אתמהא שבעת ולא שלשה הן והלא ברביעי נבראו המאורות אלא כאינש דאמר כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי רבי נחמיה אמר אלו שבעת ימי אבילות של מתושלח הצדיק. שהשפיע להן הקדוש ברוך הוא אורה וירא אלהים את האור כי טוב רבי זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקסרין מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו מן הכא וירא ויבדל רבי יהודה בר' סימון אמר הבדילו לו רבנן אמרי הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו א"ר ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ור"ש בן לקיש ויבדל הבדלה ממש משל למלך שהיה לו שני איסטרטיגין א' שליט ביום וא' שליט בלילה והיו שניהם מדיינין זה עם זה זה אומר ביום אני שולט וזה אומר ביום אני שולט קרא המלך לראשון א"ל פלוני יום יהא תחומך וכן לשני א"ל פלוני לילה יהא תחומך כך ויקרא אלהים לאור יום א"ל יום יהא תחומך ולחשך קרא לילה אמר ליה לילה יהא תחומך. א"ר יוחנן הוא שהקב"ה אומר לאיוב (איוב לח) המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו הידעת מקומו אי זה הוא אתמהא א"ר תנחומא אנא אמרי טעמא יוצר אור ובורא חושך עושה שלום משנבראו עושה שלום ויקרא אלהים לאור יום א"ר אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא אלהים לילה אין כתיב כאן אלא ולחושך קרא לילה:

ז אר"י בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי א"ר פנחס טעמיה דר' אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי יתהון לא הניין לי:

ח א"ר ינאי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהם של רשעים והארץ היתה תהו אלו מעשיהם של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים ויבדל אלהים בין האור ובין החושך בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים ויקרא אלהים לאור יום אלו מעשיהן של צדיקים ולחושך קרא לילה אלו מעשיהן של רשעים ויהי ערב אלו מעשיהן של רשעים ויהי בקר אלו מעשיהן של צדיקים יום אחד שנתן להם הקדוש ברוך הוא יום אחד ואיזה זה יוה"כ א"ר תנחום בר ירמיה שבו נבראו ארבעה דברים הרים שמים וארץ ואורה א"ר יודן שבו היה הקב"ה יחידי בעולמו שלא היה בעולמו אלא הוא אתיא כר' יוחנן ולא אתיא כרבי חנינא רבי יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים הה"ד (תהלים קד) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח וכתיב (שם) עושה מלאכיו רוחות רבי חנינא אמר בחמישי נבראו מלאכים שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף רבי לוליאני בר טבראי בשם ר' יצחק אמר בין על דעתיה דר"ח בין על דעתיה דר"י הכל מודים שלא נברא ביום הראשון כלום שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקדוש ברוך הוא ממדד באמצעיתו אלא (שם מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתיב מי היה שותף עמי בברייתו של עולם:

ט א"ר שמואל בר אמי מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים מה נפשך אם לענין החשבון לא היה צריך למימר אלא אחד שנים שלשה או ראשון שני ושלישי שמא אחד שני שלישי אתמהא אימתי פרע להם הקדוש ברוך הוא להלן בהקמת המשכן שנאמר (במדבר ז) ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו ראשון לברייתו של עולם אמר הקב"ה כאילו באותו יום בראתי את עולמי תני עשר עטרות נטל אותו היום ראשון למעשה בראשית ראשון למלכים ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לשכינה שנא' (שמות כה) ועשו לי מקדש ראשון לברכה ראשון לעבודה ראשון לאיסור הבמה ראשון לשחיטה בצפון ראשון לירידת האש שנא' (ויקרא י) ותצא אש מלפני ה' וגו'. פרשה ד

א ויאמר אלהים יהי רקיע כתיב (תהלים קד) המקרה במים עליותיו בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר אבל הקדוש ברוך הוא לא קרה את עולמו אלא במים שנא' המקרה במים עליותיו:

ב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן בשעה שאמר הקב"ה יהי רקיע בתוך המים גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי שמים העליונים רב אמר לחים היו מעשיהם ביום הראשון ובשני קרשו יהי רקיע יחזק הרקיע ר' יהודה בר' סימון אמר יעשה מטלית לרקיע היך מה דאת אמר (שמות לט) וירקעו את פחי הזהב אמר רבי חנינא יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע רבי יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה (איוב כו) ברוחו שמים שפרה היה אומר יפה למדני רבי חנינא א"ר יודן ברבי שמעון יצאת האש מלמעלה וליהטה פני רקיע ר' ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה (ישעיה סד) כקדוח אש המסים אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים לא במתן תורה אתמהא כך היתה בברייתו של עולם:

ג רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר כחלל שבין הארץ לרקיע כך יש בין הרקיע למים העליונים יהי רקיע בתוך המים ביניים ובנתיים א"ר תנחומא אנא אמרי טעמא אלו נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים וכשהוא אומר ובין המים אשר מעל לרקיע הרי המים העליונים תלוים במאמר אמר רבי אחא כהדין קנדילא ופירותיהם אלו מי גשמים:

ד כותי אחד שאל את ר"מ א"ל אפשר הביא לו אפרכס נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים טס של כסף ולא עמדו מים כיון שנתן אצבעו עמדו מים אמר לו אצבעך את נותן אמר לו מה אני שאני בשר ודם אצבעי מעמדת מים אצבעו של הקדוש ברוך הוא עאכ"ו הוי מים העליונים תלוים במאמר א"ל אפשר אותו שכתוב בו (ירמיה כג) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון א"ל הבא לי מראות גדולות א"ל ראה בבואה שלך בהן ראה אותה גדולה א"ל הבא לי מראות קטנות הביא לו מראות קטנות א"ל ראה בבואה שלך בהן ראה אותה קטנה א"ל מה אם אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה מי שאמר והיה העולם ברוך הוא עאכ"ו הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון א"ר חנינא בר איסי פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו הה"ד (איוב לח) ויעל ה' את איוב מן הסערה וגו' מבין שערות ראשו ועוד שאלו א"ל אפשר (תהלים סה) פלג אלהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום אתמהא א"ל הכנס ורחוץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס הלך כיון שיצא ושקל עצמו לא חסר כלום א"ל כל אותה הזיעה שיצאת לא ממך יצאת א"ל הן א"ל ומה אתה שאתה ב"ו לא חסר מעיינך כלום מעיינו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה הוי פלג אלהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום א"ר יוחנן נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקיינוס הה"ד (תהלים סה) פלג אלהים מלא מים פלגא:

ה הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה ומחמת שהבריכה מזעת טיפים עבות והן יורדין לתוך מים המלוחים ואינן מתערבין א"ר יונה אל תתמה הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה מעשה נסים יש בדבר אדם כובר חטים או תבן בכברה עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין רבי יודן בר' שמעון אומר שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב לו) כי יגרע נטפי מים היך מה דאת אמר (ויקרא כו) ונגרע מערכך כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע שנאמר (ישעיה מ) היושב על חוג הארץ וגו' וחוג שמים יתהלך וחוג חוג לגזירה שוה א"ר אחא בשם רבי חנינא כטס הזה רבי יהושע בר ר' נחמיה אמר כשתים ושלש אצבעות. רבי שמעון בן פזי אמר המים העליונים יתירין על התחתונים כשלשים כסוסטאות בין מים למים למ"ד תלתין רבנן אמרין מחצה על מחצה:

ו ויעש אלהים את הרקיע זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם ויעש אתמהא והלא במאמר הן הוי (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם למה אין כתיב בשני כי טוב רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא שבו נבראת גיהנם שנא' (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלוקת שנאמר ויהי מבדיל בין מים למים א"ר טביומי אם מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה א"ר שמואל לפי שלא נגמרה מלאכת המים לפיכך כתוב בשלישי כי טוב שני פעמים אחד למלאכת המים וא' למלאכתו של יום שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי אמרה לו למה אין כתיב בשני כי טוב אמר לה אעפ"כ חזר וכללו כולו בסוף שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד אמרה ליה משל ששה בני אדם באין אצלך ואת נותן לכל או"א מנה ולאחד אין את נותן מנה ואת חוזר ונותן לכולם מנה אחד לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות וביד אחד שתות אתמהא חזר ואמר לה כההוא דאמר ר' שמואל בר נחמן לפי שלא נגמרה מלאכת המים לפיכך כתיב בשלישי ב' פעמים כי טוב אחת למלאכת המים ואחת למלאכת היום רבי לוי בשם רבי תנחום בר חנילאי אמר כתיב (שם מו) מגיד מראשית אחרית בתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא משה קרוי טוב ועתיד ליטול את שלו מתחת ידיהם לפיכך לא כתיב בהם כי טוב רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר משל למלך שהיה לו לגיון קשה אמר המלך הואיל ולגיון זה קשה אל יכתב שמי עליו כך אמר הקב"ה הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ודור אנוש ודור הפלגה לפיכך אל יכתב בהן כי טוב:

ז ויקרא אלהים לרקיע שמים רב אמר אש ומים רבי אבא בר כהנא אמר משום רב נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים ד"א שמים כתיב שהן שמים מעשיהן של בריות אם זכו והגידו שמים צדקו ואם לאו יגלו שמים עונו ד"א שמים שהבריות משתוממים עליהן לאמר של מה הן של אש הן של מים הן אתמהא ר' פנחס בשם רבי לוי אמר הוא אתא וקם עליו (תהלים קד) המקרה במים עליותיו הוי של מים הן סמים מה סמים הללו מהן ירוקין ומהם אדומים מהם שחורים ומהם לבנים כך שמים פעמים ירוקין וכו' רבי יצחק אמר שמים שא מים טעון מים משל לחלב שהיה נתון בקערה עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו הוא מרפף כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופא ועומד כך עמודי שמים ירופפו עמדו שמים ניתן בהם את המסו ויהי ערב ויהי בקר יום שני אתיא כדאמר רב לחים היו בראשון ובשני קרשו. פרשה ה

א ויאמר אלהים יקוו המים כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו' רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר יעשה מדה למים והיך מה דאת אמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר אמר הקב"ה יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהם משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין אמר המלך אלו היו פקחין על אחת כמה וכמה אתמהא הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של מלך שלנו היא אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה כך מתחלת ברייתו של עולם לא היה קלוסו של הקדוש ברוך הוא עולה אלא מן המים הדא הוא דכתיב (תהלים צג) מקולות מים רבים אדירים משברי ים ומה היו אומרין אדיר במרום ה' אמר הקב"ה מה אם אלו שאין להן לא פה ולא אמירה ולא דיבור והרי הן מקלסין אותי כשאברא אדם על אחת כמה וכמה עמד דור המבול ומרד בו עמד דור אנוש ומרד בו דור הפלגה ומרד בו אמר הקדוש ברוך הוא יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בהן מקודם הדא הוא דכתיב (בראשית ח) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:

ב אל מקום אחד רבי יודן בשם רבי לוי ורבי ברכיה בשם רבי יודן ב"ר שמעון אומר כל העולם כלו מים במים ואתה אומר אל מקום אחד אתמהא משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין נצרך המלך למקומן מה הוא עושה להן מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחד כך הדרך הקדוש ברוך הוא על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס הה"ד (איוב יב) הן יעצור במים ויבשו וגו' (שם ט) ודורך על במתי ים:

ג א"ר לוי המים היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה קילוסין להקב"ה הה"ד (תהלים צג) נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם וגו' ר' לוי אמר דרך הים דרך הים ר' אבא בר כהנא אמר לדוכתא פלונית ולזוית פלוניתא גלגלא פלניתא רב הונא אמר להדך ימא להדך ימא ר' יהושע בר חנינא אמר לדוכסאים לדוכסאים ר"א אמר קלטן הים היך מד"א (איוב לא) הבאת עד נבכי ים עד קלוטין דימא רבנן אמרי דוכים קבלונו מדוכנים אנו קבלונו א"ר יהושע ב"ר נחמיה המים היו עולין הרים ויורדין תהומות עד שהגיעו לאוקיינוס הה"ד (תהלים קד) יעלו הרים ירדו וגו' איזה מקום יסדת להם זה אוקיינוס. דרש רבי אבהו אוקיינוס גבוה מכל העולם כולו וכל העולם כולו מימיו הם שותים:

ד א"ר לוי יש מן הדרשנים שהם דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון למשה בשעה שאמר לו (דברים לב) עלה אל הר העברים נעשה קולו של הקב"ה מטטרון על המים הה"ד (תהלים כט) קול ה' על המים אמר רבי ברכיה לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה הה"ד (איוב כח) מבכי נהרות חבש ר' תנחום מייתי לה מן הכא עושה ארץ בכחו וגו' לקול תתו המון מים וגו' ואין לקול אלא בכי היך מה דאת אמר (ירמיה לא) קול ברמה נשמע:

ה אמר ר' יוחנן תנאין התנה הקב"ה עם הים שיהא נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב (שמות יד) וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו אמר רבי ירמיה בן אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הה"ד (ישעיה מה) אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו השמים וגו' צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע שנאמר (יהושע ו) שמש בגבעון דום צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו שנאמר (מלכים א יז) והעורבים מביאים לו וגו' צויתי את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה צויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל צויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל שנאמר (יחזקאל א) נפתחו השמים וגו' צויתי את הדג שיקיא את יונה שנא' (יונה ב) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה:

ו אר"א מתחלת ברייתו של עולם גזר הקדוש ברוך הוא ואמר יקוו המים למה הקורא למי הים הקורא למי הים ב' פעמים אחת בדור המבול ואחת בדור אנוש בשביל (קהלת ג) והאלהים עשה שייראו מלפניו משל למדינה שמרדה במלך שלח המלך לגיון קשה והקיפה כדי שיראו אותו בני המדינה ויתיראו מלפניו כך למה (תהלים לג) כונס כנד מי הים בשביל וייראו מה' כל הארץ וגו':

ז בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך כלי ריקן שמא כלי מלא בתוך כלי מלא כל העולם כולו מים במים ואת אומר אל מקום אחד אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה (וכולהו נמי איתנהו במדרש קהלת ובאגדות דויקרא רבה) ודכוותה (במדבר כ) ויקהילו משה ואהרן אמר רבי חנינא כמלא פי כברה קטנה היתה בה וכל ישראל עומדין בה אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה ודכוותה (שמות ט) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם א"ר הונא וכי חפנו של משה היתה מחזקת שמנה קמצים אתמהא לא דמי ההוא דחפן לההוא דקמץ ההוא דחפן תרי מההוא דקמץ וכתיב וזרקו משה נמצאת חפנו של משה היתה מחזקת שמנה קמצים אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה ודכוותה א"ר יוסי ב"ר חלפתא (שם טז) אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וכל ישראל עומדים שם אתמהא אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה ודכוותה (יהושע ג) ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה וגו' ר' הונא אמר זקפן בין שני בדי הארון אמר רבי אחא ברבי חנינא סמכן בין שני בדין הארון רבנן אמרין צמצמן בין שני בדי הארון אמר להן יהושע ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה ביניכם הה"ד (שם) ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם ואף בירושלים דתנן עומדים צפופים ומשתחוים רווחים רבי שמואל ברבי חנא בשם רבי אחא אמר ארבע אמות לכל אחד ואמה מכל צד כדי שלא יהא אדם שומע תפלתו של חבירו ואף לעתיד לבא כן שנאמר (ירמיה ג) בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' וגו' רבי יוחנן סליק למישאל שלמיה דר' חנינא אשכחיה דיתיב ודריש בהדין פסוק (שם) בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' א"ל רבי וכי מחזקת היא ירושלים כסא ה' א"ל הקדוש ברוך הוא אמר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הה"ד (ישעיה נד) הרחיבי מקום אהלך למה כי ימין ושמאל תפרוצי וגו':

ח ויקרא אלהים ליבשה ארץ למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים וארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו ולמקוה המים קרא ימים א"ר יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא ומה ת"ל ימים אלא אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא:

ט ויאמר אלהים תדשא הארץ תני בשם ר' נתן ג' נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין ואלו הן אדם וחוה ונחש נכנסו לדין ונתקללה הארץ עמהן שנאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון יתושים וזבובין פרעושין א"ר יצחק מגדלאה אף הן יש בהן הנאה ולמה נתקללה ר"י ב"ר (שמעון) [שלום] ור"פ ר"י בר' (שמעון) [שלום] אמר שעברה על הצווי שכך אמר לה הקב"ה תדשא הארץ דשא וגו' מה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ דשא וגו' הפרי נאכל והעץ אינו נאכל ר"פ אמר אף הוסיפה על הצווי סמכה לעשות רצון בוראה עץ עושה פרי אפי' אילני סרק עשו פירות על דעתיה דר' יהודה ב"ר שמעון ניחא אלא על דעתיה דר' פנחס למה נתקללה אלא כאינש דאמר יהון לייטין ביזייא דהדין מניק:

י ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי יום שנבראו בו גבורים היך מה דאת אמר (יחזקאל כג) שלישים וקרואים רוכבי סוסים כולם כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים אמר להן מה לכם מרתתין עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק. פרשה ו

א ויאמר אלהים יהי מאורות ר' יוחנן פתח (תהלים קד) עשה ירח למועדים אמר רבי יוחנן לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד אם כן למה נבראת לבנה למועדים כדי לחדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים רבי שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן אמר אע"פ שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו משמש ידע מבואו אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר הרי הוא אומר (במדבר לג) ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר לחדש ואם ללבנה אתה מונה עד כדון לית לה אלא ארבע עשרה מטמועין הוי אין מונין ללבנה אלא משתשקע החמה רבי עזריה בשם רבי חנינא אמר לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד א"כ למה נבראת לבנה אלא מלמד שצפה הקב"ה שעתידין עובדי כוכבים לעשותן אלהות אמר הקדוש ברוך הוא מה אם משהן שנים מכחישין זה את זה עובדי כוכבים עושין אותן אלהות אלו היו אחד על אחת כמה וכמה רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר שניהם נבראו להאיר שנאמר והיו למאורות ויתן אותם אלהים ברקיע השמים והיו לאותות אלו שבתות ולמועדים אלו שלש רגלים ולימים אלו ראשי חדשים ולשנים זה קדוש שנים:

ב (תהלים עד) לך יום אף לך לילה לך היום מקלס ולך הלילה מקלס מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרים לפניך שירה ביום ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום (שופטים ה) ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וגו' עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה (ישעיה ל) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לך נאה לומר שירה ביום לך נאה לומר שירה בלילה למה שאתה (תהלים עד) הכינות מאור ושמש ואתה עשית את שני המאורות שנאמר ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וגו':

ג רבי יודן בשם רבי תנחום ב"ר חייא ורבי פנחס בשם ר' סימון אמר מאחר שהוא קורא אותן גדולים הוא חוזר ופוגם אותם את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה אתמהא אלא על ידי שנכנס בתחומו של חבירו אמר רבי פנחס בכל הקרבנות כתיב שעיר עזים אחד חטאת ובראש חדש כתיב שעיר עזים אחד חטאת לה' אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח שאני הוא שגרמתי לו להכנס בתחומו של חבירו ומה אם זה שנכנס ברשות כך פגמו הכתוב הנכנס שלא ברשות על אחת כמה וכמה רבי לוי בשם רבי יוסי בר אלעאי אמר דרך ארץ הוא שיהא הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן עשו מונה לחמה שהיא גדולה ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה א"ר נחמן והוא סימן טב עשו מונה לחמה שהיא גדולה מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא יעקב מונה ללבנה שהיא קטנה מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא רב נחמן אמר כל זמן שאורו של גדול קיים אין אורו של קטן מתפרסם שקע אורו של גדול מתפרסם אורו של קטן כך כל זמן שאורו של עשו קיים אין אורו של יעקב מתפרסם שקע אורו של עשו מתפרסם אורו של יעקב הה"ד (ישעיה מ) קומי אורי כי בא אורך כי הנה החשך יכסה ארץ וגו':

ד ואת הכוכבים א"ר אחא משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין אחד שולט בעיר ואחד שולט במדינה אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה להיות שולט בעיר גוזר אני עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלסא יוצאה עמו ובשעה שיהא נכנס תהא בולי ודימוס נכנסה עמו כך אמר הקדוש ברוך הוא הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה גוזר אני עליה בשעה שהיא יוצאת שיהו הכוכבים יוצאין עמה בשעה שהיא נכנסת יהו הכוכבים נכנסים עמה ודכוותה (בראשית י) ושם אחיו יקטן אמר רבי אחא למה נקרא שמו יקטן שהיה מקטין את עסקיו מה זכה זכה להעמיד שלש עשרה משפחות גדולות ומה אם יקטןע"ישהיה מקטין את עסקיו כך גדול שהוא מקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה ודכוותה (שם מח) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר אמר רבי חונייא וכי מן התולדות אין אנו יודעים שהוא הצעיר אלא מה הוא הצעיר שהיה מצעיר את עסקיו מה זכה זכה לבכורה ומה אם הצעיר על ידי שהיה מצעיר את עסקיו זכה לבכורה הגדול שהוא מצעיר את עסקיו על אחת כמה וכמה אתמהא:

ה ויתן אותם אלהים ברקיע השמים אמר רבי יוחנן ג' דברים נתנו מתנה לעולם ואלו הן התורה והמאורות והגשמים התורה מנין שנאמר (שמות לב) ויתן אל משה וגו' המאורות מנין שנא' (בראשית א) ויתן אתם אלהים ברקיע השמים גשמים מנין שנאמר (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם בעתם רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר אף השלום שנאמר (שם) ונתתי שלום בארץ רבי יהושע ב"ר נחמיה אמר אף הישועה שנאמר (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך רבי תנחומא אמר אף ארץ ישראל שנא' (שם קה) ויתן להם ארצות גוים וגו' וי"א אף הנקמה באדום שנא' (יחזקאל כה) ונתתי נקמתי באדום וגו' רבנן אמרי אף הרחמים שנאמר (תהלים קו) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם רבי יצחק בר מריון אומר אף הפרשת הים הגדול שנאמר (ישעיה מג) כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו'. רבנן אמרי הנותן בים דרך מעצרת ועד החג ובמים עזים נתיבה מן החג ועד החנוכה רבי נתן בר אחוה דרבי חייא בר אבא הוי מפרש בימא א"ל לאחוי צלי עלי א"ל מה נצלי עלך מן דאת קטר לולבך קטור רגליך אין עיילת לכנישתא ושמעתן מצליין על מטרא לא תסמוך על צלותי ר' יהושע בריה דרבי תנחומא ב"ר חייא דכפר חנון הוה באסיא בעא דיפרוש אמרה ליה מטרונה באלין יומיא פרשי אתמהא אתחזי ליה אבוי בחלמא א"ל ברי בלא קבורה שנאמר (קהלת ו) גם קבורה לא היתה לו ולא שמע למילי דדין ולא למילי דדין וכן הות ליה:

היכן גלגל החמה ולבנה נתונים ברקיע השני שנא' (בראשית א) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים רבי פנחס בשם רבי אבהו אמר מקרא מלא הוא ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו' היכן הוא כל צבאם נתונים ברקיע שהוא למעלה מן השמים ומן הארץ ועד הרקיע מהלך ה' מאות שנה ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה ראה כמה הוא גבוה ותנן באחד בתקופת תמוז אין צל לכל בריה דכתיב (תהלים יט) ואין נסתר מחמתו גלגל חמה יש לו נרתיק שנאמר (שם) לשמש שם אהל בהם ובריכה של מים לפניו בשעה שהוא יוצא הקדוש ב"ה מתיש כחו במים שלא יצא וישרוף את העולם אבל לע"ל הקב"ה מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים שנאמר (מלאכי ג) וליהט אותם היום הבא רבי ינאי ור"ש תרוייהון אמרין אין גיהנם אלא יום שהוא מלהט את הרשעים מה טעם (שם) הנה יום בא בוער כתנור וגו' רבנן אמרי יש גיהנם שנאמר (ישעיה לה) נאם ה' אשר אור לו בציון וגו' ר"י בר אילעאי אומר לא יום ולא גיהנם אלא אש שהיא יוצאת מגופן של רשעים ומלהטת אותם מ"ט דכתיב (שם לג) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם רבי יהושע בר אבין אמר (תהלים צב) ויגידו שמים צדקו לעתיד לבא שמים מתנים צדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם עולמו שלא נתנם ברקיע הראשון שאלו נתנם ברקיע הראשון לא היתה בריה יכולה לעמוד מאשו של יום:

אמר רבי לוי ג' דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו והבריות בינתים ואינם מרגישים ואלו הן היום והגשמים והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף היום מנין א"ר יהודה את סבור שהוא שף ברקיע ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ הגשמים מנין אמר רבי לוי (שם מב) תהום אל תהום קורא לקול וגו' והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף מנין דרבי שמואל אחוי דרבי פנחס ב"ר חמא הוי דמיך בצפורי והוין חבריה יתיבין גביה אתת מלתא ושרין גחכין אמר להון כמה נפשיה דאחוה דההוא גברא מקצצא ארזין ומקצצא אילנות ואתון יתבין גחכון ולא ידעין:

ח ויתן אותם אלהים ברקיע השמים כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע ר' יהודה בר אלעאי ורבנן רבנן אמרין מאחורי הכיפה ולמטה ור' יהודה בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה ולמעלה א"ר יוחנן נראין דברי ר"י בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלה בימות החמה שכל העולם כולו רותח ומעיינות צוננין ומלהון דרבנן דאמרינן מאחורי הכיפה ולמטה בימות הגשמים שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן הדבר קשה מאד ואי אפשר לבריות לעמוד עליו:

ט ולמשול ביום ובלילה וגו' א"ר אילפא אם לענין המאורות הלא כבר נאמר את המאור הגדול לממשלת היום ומה ת"ל ולמשול ביום ובלילה אלא אלו הצדיקים שהן שולטין במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה הה"ד (יהושע י) וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר ספר אברהם יצחק ויעקב ואמאי קרי ליה ספר הישר דכתיב (במדבר כב) תמות נפשי מות ישרים ר' חלפתא מייתי ליה מן הכא ולמשול ביום ובלילה רבי חנין בשם רבי שמואל מייתי לה מסיפא דספרא (בראשית מה) ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו ואפשר כן אלא זה יהושע שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו רבי חנן בשם ר' שמואל בר רב יצחק מייתי לה מסופא דאורייתא (דברים לג) בכור שורו הדר לו אפשר כן אלא זה יהושע שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו דאמר ר"ש בן יוחאי ספר משנה תורה היה סיגנון ליהושע בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו אמר לו (יהושע א) חזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה וגו' נטלו והראה אותו לגלגל חמה א"ל כשם שלא דוממתי מזה אף אתה דום מלפני מיד (שם י) וידם השמש וירח עמד א"ר יצחק א"ל עבדא בישא לא זבינא דאבא את לא כך ראה אותך אבא בחלום (בראשית לז) והנה השמש והירח וגו' מיד וידום השמש וירח וגומר. פרשה ז

א ויאמר אלהים ישרצו המים כתיב (תהלים פו) אין כמוך באלהים וגו' בנוהג שבעולם ב"ו צר צורה ביבשה אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה במים שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה:

ב יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור דגים טעונין שחיטה שמע ר' חגי שלח ליה תא לקי א"ל בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא לקי אמר ליה מנין היא דאורייתא אמר ליה מן הדא דכתיב ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ ומה עוף טעון שחיטה אף דגים טעונין שחיטה אמר ליה לא הורת טב אמר ליה מניין את מודע לי אמר ליה רביע ואנא מודע לך דכתיב (במדבר יא) הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ישחט אין כתיב כאן אלא יאסף אמר חבוט חבטך רצוף רצפך דהיא טבא לאולפנא יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור מותר למול בנה של עבודת כוכבים בשבת שמע רבי חגי שלח ליה תא לקי אמר בר נש דאמר מלתא דאורייתא לקי א"ל ומן היא דאורייתא א"ל (שם א) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה א"ל לא הורית טב אמר ליה ומנין את מודע לי אמר ליה רביע ואנא מודע לך אמר אם אתי בר עבודת כוכבים לגבך ויאמר לך אנא בעי מתעבדה יהודי על מנת למגזרה ביומא דשבתא או ביומא דכיפוריא מחללין אותו עליו והלא אין מחללין שבת ויום הכפורים אלא על בנה של בת ישראלית בלבד אמר ליה ומנין לך מן הדא דכתיב (עזרא י) ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה' וגו' אמר ליה רבי ומן הקבלה אתה מלקני אמר ליה והכתיב תמן וכתורה יעשה אמר ליה מאיזו תורה אמר ליה מן ההוא דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי ולא תתחתן וגו' מפני מה כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן עובדת כוכבים קרוי בנך אמר ליה חבוט חבטך דהיא טבא בקולטא ורצוף רצפך דהיא טבא באולפנא:

ג ועוף יעופף בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומשרה דיורין בעליונים ובתחתונים שמא בחלל אבל הקדוש ברוך הוא משרה דיורין בחלל כדכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו':

ד ויברא אלהים את התנינים רבי פנחס בשם רבי אחא אמר תנינם כתיב זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות אמר רבי שמעון בן לקיש בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאוה שנאמר (איוב מ) גידי פחדיו ישורגו רב הונא בשם רב מתנא אמר הצבוע הזה מטפה של לובן הוא ויש לו שלש מאות וששים וחמשה מיני צבעונים כמנין ימות השנה של חמה רבי ירמיה כהנא שאל לר' שמעון בן לקיש המרביע מחית הים מהו אמר ליה אף הן כתיב בהן למיניהם בהדא פרס בן לקיש מצודתיה לכהנא אותיב כהנא והלא אף הדגים כתיב בהן למיניהן בהא פרס כהנא מצודתיה על ר' שמעון בן לקיש והיך עבידא א"ר יונה יכול אני מקיים לה משום מנהיג מביא שני דגים חד מיירן וחד אספרון וקשרן בגמי וממשיכו בנהר או בים ואסור לעשות כן משום כלאים דתנן כלאים שאמרו הנוהג בהן אסורין לחרוש ולמשוך ולנהוג יחדו שנאמר ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהן ואת כל עוף כנף זה הטווס:

ה ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו' א"ר אלעזר נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון ויעש אלהים את חית הארץ למינה ר' הושעיא רבה אמר זה הנחש אמר רבי חמא בר הושעיא בנפשות אומר ד' כשנבראו הוא אומר חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה אתמהא ר' אומר אלו השדים שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות את גופן וקדש השבת ולא בראן ללמדך דרך ארץ מן השדים שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית ערב שבת עם חשיכה אומרים לו השלך ממך שמי שאמר והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם וברא את נשמתן בא לבראת את גופן וקדש שבת ולא בראן. פרשה ח

א ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו רבי יוחנן פתח (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני וגו' א"ר יוחנן אם זכה אדם אוכל שני עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון שנאמר (שם) ותשת עלי כפכה אמר רבי ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון אנדרוגינוס בראו הדא הוא דכתיב זכר ונקבה בראם א"ר שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן איתיבון ליה והכתיב ויקח אחת מצלעותיו אמר להון מתרין סטרוהי היך מה דאת אמר (שמות כו) ולצלע המשכן דמתרגמינן ולסטר משכנא וגו' רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם ר"א אמר בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו הדא הוא דכתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך וגו' רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי אלעזר אמר מלא כל העולם בראו מן המזרח למערב מנין שנאמר (שם) אחור וקדם צרתני וגו' מצפון לדרום מנין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים ומנין אף בחללו של עולם שנא' ותשת עלי כפכה כמה דאת אמר (איוב יג) כפך מעלי הרחק א"ר אלעזר אחור למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון הוא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר תוצא הארץ נפש חיה למינה זה רוחו של אדם הראשון א"ר שמעון בן לקיש אחור למעשה יום האחרון וקדם למעשה יום הראשון הוא דעתיה דר"ש בן לקיש דאמר ריש לקיש ורוח אלהים מרחפת על פני המים זו רוחו של מלך המשיח היך מה דאת אמר (ישעיה יא) ונחה עליו רוח ה' אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת ואם לאו אומרים לו זבוב קדמך יתוש קדמך שלשול זה קדמך א"ר נחמן אחור לכל המעשים וקדם לכל עונשין אמר רבי שמואל אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה הדא הוא דכתיב (תהלים קמח) הללו את ה' מן השמים וגו' ואומר כל הפרשה ואחר כך הללו את ה' מן הארץ וגו' ואומר כל הפרשה ואחר כך אומר מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות. א"ר שמלאי כשם שקילוסו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף מה טעמיה שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים ואח"כ ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו' ואחר כך ויאמר אלהים נעשה אדם וגו':

ב רבי חמא בר חנינא פתח (איוב כ) הזאת ידעת מני וגו' אמר רבי חמא בר חנינא משל למדינה שהיתה מסתפקת מן החמרין והיו שואלין אלו לאלו מה שברון נעשה במדינה היום של ששי היו שואלין של חמישי ושל חמישי של רביעי ושל רביעי של ג' ושל שלישי של שני ושל שני של ראשון ושל ראשון למי היה לו לשאול לא לבני המדינה שהיו עסוקין בדימוסה של מדינה אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו מה בריות ברא הקב"ה בכם היום של ששי שואל של חמישי וכו' עד לראשון למי היו שואלין לא לתורה שקדמה לברייתו של עולם דאמר ר"ש בן לקיש שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם הה"ד (משלי ח) ואהיה אצלו אמון וגו' ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים דכתיב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול הוי הזאת ידעת מני עד וגו' התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם אבל אתה אין לך עסק לדרוש אלא (איוב כ) מני שים אדם עלי ארץ ר"א בשם בן סירא אמר בגדול ממך אל תדרוש בחזק ממך בל תחקור במופלא ממך בל תדע במכוסה ממך אל תשאל במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:

ג ויאמר אלהים נעשה אדם במי נמלך רבי יהושע בשם ר' לוי אמר במלאכת השמים והארץ נמלך משל למלך שהיו לו ב' סנקליטים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן רבי שמואל בר נחמן אמר במעשה כל יום ויום נמלך משל למלך שהיה לו סנקתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו ר' אמי אמר בלבו נמלך משל למלך שבנה פלטין ע"י ארדכל ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתרעם לא על ארדכל אתמהא הוי ויתעצב אל לבו א"ר אסי משל למלך שעשה לו סחורה על ידי סרסור והפסיד על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור אתמהא הוי ויתעצב אל לבו:

ד א"ר ברכיה בשעה שבא הקב"ה לבראת את האדם הראשון ראה צדיקים ורשעים יוצאים ממנו אמר אם אני בורא אותו רשעים יוצאים ממנו ואם לא אברא אותו היאך צדיקים יוצאים ממנו מה עשה הקדוש ברוך הוא הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו ושיתף בו מדת רחמים ובראו הה"ד (תהלים א) כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד איבדה מכנגד פניו ושיתף בו מדת רחמים ובראו ר' חנינא לא אמר כן אלא בשעה שבא לבראת את אדם הראשון נמלך במלאכי השרת ואמר להן נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמרו לו אדם זה מה טיבו אמר להן צדיקים עומדים ממנו הדא הוא דכתיב כי יודע ה' דרך צדיקים כי הודיע ה' דרך הצדיקים למלאכי השרת ודרך רשעים תאבד איבדה מהם גילה להם שהצדיקים עומדים ממנו ולא גילה להם שהרשעים עומדים הימנו שאלו גלה להם שהרשעים עומדים הימנו לא היתה מדת הדין נותנת שיברא:

ה א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות מהם אומרים אל יברא ומהם אומרים יברא הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה מה עשה הקדוש ברוך הוא נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך תעלה אמת מן הארץ הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח רבנן אמרי לה בשם ר' חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר מאד הוא אדם הה"ד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד והנה טוב אדם ר' הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקדוש ברוך הוא אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם:

ו ר' הונא בשם רבי איבו אמר בדעת בראו שברא צרכי מזונותיו ואח"כ בראו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולם (שם ח) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הדא עקתא להן מבריא אמר להון א"כ צונה ואלפים כלם וגו' למה נבראו צפור שמים ודגי הים למה נבראו משל למלך שהיה לו מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים מה הנאה יש למלך שמלאו אמרו לפניו רבונו של עולם (שם) ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ עביד מה דהני לך:

ז רבי יהושע דסכנין בשם רבי שמואל אמר בנפשותן של צדיקים נמלך הה"ד (ד"ה א ד) המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שמה המה היוצרים על שם וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה יושבי נטעים על שם ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגדרה על שם (ירמיה ה) אשר שמתי חול גבול לים עם המלך במלאכתו ישבו עם המלך מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו נפשות של צדיקים שבהן נמלך הקדוש ב"ה וברא את העולם:

ח רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים אתמהא אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה אמר לו הקב"ה משה האדם הזה שבראתי לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו שאם יבא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו והוא אומר מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני והן אומרים לו למוד מבוראך שהוא ברא את העליונים ואת התחתונים כיון שבא לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת א"ר לוי לית הכא מלכו אלא משל למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו וראה בלורין א' מושלכת אמר מה נעשה בה מהן אומרים דימוסיות ומהן אומרים פריבטאות אמר המלך אינדרטין אני עושה אותה מי מעכב:

ט שאלו המינים את רבי שמלאי כמה אלהות בראו את העולם אמר להם אני ואתם נשאל לימים הראשונים הה"ד (דברים ד) כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם אשר בראו אין כתיב כאן אלא אשר ברא חזרו ושאלו אותו אמרו לו מה הוא דין דכתיב בראשית ברא אלהים אמר להם בראו אלהים אין כתיב כאן אלא ברא אלהים אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא פתחון פה למינין אתה מוצא תשובה בצדה חזרו ושאלו אותו אמרו לו מה הוא דין דכתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר להון קראון מה דבתריה ויבראו אלהים את האדם בצלמיהם לא נאמר אלא ויברא אלהים את האדם בצלמו וכיון שיצאו אמרו לו תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה לנו מה את משיב אמר להם לשעבר אדם נברא מן האדמה חוה נבראת מן האדם מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה חזרו ושאלו אותו אמרו ליה מה דין דכתיב (יהושע כב) אל אלהים ה' וגו' אמר להם הם יודעים אין כתיב כאן אלא הוא יודע אמרו לו תלמידיו לאלו דחית בקנה לנו מה אתה משיב אמר להם שלשתן שם אלהים הן כאינש דאמר בסילוגוס קיסר אגוסטוס קיסר חזרו ושאלו לו א"ל מה הוא דין דכתיב (שם כג) כי אלהים קדושים הוא אמר להן קדושים המה אין כתיב אלא קדושים הוא:

י אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש משל למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו ולא היו יודעין איזהו מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרוכין וידעו הכל שהוא איפרכוס כך בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש מה עשה הקדוש ב"ה הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם הדא הוא דכתיב (ישעיה ב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא:

יא זכר ונקבה בראם זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקוביו בראם רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם ר"א אמרי ברא בו ארבע בריות מלמעלה וארבעה מלמטן אוכל ושותה כבהמה פרה ורבה כבהמה ומטיל גללים כבהמה ומת כבהמה מלמעלה עומד כמלאכי השרת מדבר כמלאכי השרת יש בו דעת כמלאכי השרת ורואה כמלאכי השרת ובהמה אינו רואה אתמהא אלא זה מצדד ר' תפדאי בשם ר' אחא העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרין ורבין והתחתונים פרים ורבים ולא נבראו בצלם ובדמות אמר הקדוש ברוך הוא הריני בורא אותו בצלם ובדמות מן העליונים פרה ורבה מן התחתונים רבי תפדאי בשם ר' אחא אמר אמר הקב"ה אם בורא אני אותו מן העליונים הוא חי ואינו מת מן התחתונים הוא מת ואינו חי אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים אם יחטא ימות ואם לא יחטא יחיה:

יב ורדו בדגת הים אמר רבי חנינא אם זכה רדו ואם לאו ירדו אמר רבי יעקב דכפר חנין את שהוא בצלמנו כדמותנו ורדו את שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו רבי יעקב דמן כפר חנן אמר יבא צלמנו ודמותנו וירדה לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו ויברך אותם אלהים תמן תנינא בתולה נישאת ליום רביעי ואלמנה ליום חמישי למה שכתוב בהן ברכה והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי בר קפרא אמר רביעי אור לחמישי וחמישי אור לששי ר' אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרה וכבשוה וכבשה כתיב האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה ר' יוחנן בן ברוקה אומר אחד האיש ואחד האשה על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים וגו' וכבשוה וכבשה כתיב האיש כובש אשתו שלא תצא לשוק שכל אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל מנא לן מן דינה שנאמר (בראשית לד) ותצא דינה ולבסוף נכשלה הה"ד (שם) וירא אותה שכם וגו' רבי ירמיה ור' אבהו ור' יצחק בר מריון בשם רבי חנינא הלכה כרבי יוחנן:

יג א"ר אבהו נטל הקדוש ברוך הוא כוס של ברכה וברכן אר"י ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון אמר רבי שמלאי מצינו שהקב"ה מברך חתנים ומקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים מברך חתנים מניין ויברך אותם אלהים ומקשט כלות מניין (שם ב) ויבן ה' אלהים את הצלע מבקר חולים מניין שנא' (שם יח) וירא אליו ה' באלוני ממרא קובר מתים מניין (דברים לד) ויקבר אותו בגיא א"ר שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אף מראה פנים לאבל הדא הוא דכתיב (בראשית לה) וירא אלהים אל יעקב עוד וגו' מה ברכה ברכו רבי יונתן אמר ברכת אבלים. פרשה ט

א וירא אלהים את כל אשר עשה וגו' רבי לוי פתח (משלי כה) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר כבוד דברי תורה שנמשלו במלכים שנאמר (שם ח) בי מלכים ימלוכו לחקור דבר:

ב ד"א וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד רבי תנחומא פתח (קהלת ג) את הכל עשה יפה בעתו א"ר תנחומא בעונתו נברא העולם לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן א"ר אבהו מכאן שהקדוש ברוך הוא היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי אמר רבי פנחס טעמיה דרבי אבהו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד דין הניין לי יתהון לא הניין לי:

ג דבר אחר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד רבי יוחנן אמר מלך בשר ודם בונה פלטין מביט בעליונים ראיה אחת ובתחתונים ראיה אחת אבל הקב"ה מביט בעליונים ובתחתונים ראיה אחת אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד זה העולם הזה והנה טוב מאד זה העולם הבא העולם הזה והעוה"ב הביט בהן הקדוש ברוך הוא ראיה אחת רבי שמעון בן לקיש בשם ר"א בן עזריה אמר (ירמיה לב) אהה ה' אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר רבי חגי בשם רבי יצחק אמר (ד"ה א כח) ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך רבי יודן בשם רבי יצחק קודם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך אר"י לגרמיה (תהלים קלט) כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה קודם עד שלא יארש לשונו דבור כבר הן ה' ידעת כלה:

ד רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן רבי חמא בר חנינא אמר משל למלך שבנה פלטין ראה אותה וערבה לו אמר פלטין פלטין הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו כך אמר הקב"ה לעולמו עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה זו רבי יונתן אמר למלך שהיה משיא את בתו ועשה לה חופה ובית וסיידה וכיירה וציירה וראה אותה וערבה לו אמר לה בתי הלואי תהיה החופה הזאת מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו כך אמר הקדוש ברוך הוא לעולמו עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל עת כשם שהעלית חן לפני בשעה הזו:

ה בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות א"ר שמואל בר נחמן רכוב הייתי על כתפו של זקני ועולה מעירו לכפר חנן דרך בית שאן ושמעתי את ר"ש בן אלעזר יושב ודורש בשם רבי מאיר הנה טוב מאד הנה טוב מות רבי חמא בר חנינא ורבי יונתן רבי חמא בר חנינא אמר ראוי היה אדם הראשון שלא לטעום טעם מיתה ולמה נקנסה בו מיתה אלא צפה הקב"ה שנבוכדנצר וחירם מלך צור עתידין לעשות עצמן אלהות ולפיכך נקנסה בו מיתה הה"ד (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית וכי בגן עדן היה חירם אתמהא אלא אמר לו אתה הוא שגרמת לאותו שבעדן שימות רבי חייא בר ברתיה דר' ברכיה משום רבי ברכיה (שם) את כרוב ממשח אתה הוא שגרמת לאותו כרוב שימות א"ל רבי יונתן א"כ יגזור מיתה על הרשעים ואל יגזור מיתה על הצדיקים אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רמיות ושלא יהו הרשעים אומרים כלום הצדיקים חיים אלא שהן מסגלין מצות ומעשים טובים אף אנו נסגל מצות ומעשים טובים נמצאת עשיה שלא לשמה רבי יוחנן ור"ש בן לקיש רבי יוחנן אמר מפני מה נגזרה מיתה על הרשעים אלא כל זמן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקדוש ברוך הוא הה"ד (מלאכי ב) הוגעתם ה' בדבריכם כיון שהן מתים הן פוסקים מלהכעיס להקב"ה שנאמר (איוב ג) שם רשעים חדלו רוגז שם חדלו מלהכעיס להקדוש ברוך הוא מפני מה נגזרה מיתה על הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן כיון שהם מתים הם נחין הה"ד (שם) ושם ינוחו יגיעי כח דיינו מה שיגענו ורשב"ל אמר ליתן שכר לאלו בכפליים ולהפרע מאלו בכפליים ליתן שכר לצדיקים שלא היו ראוים לטעום טעם מיתה וקבלו עליהם טעם מיתה לפיכך (ישעיה סא) לכן בארצם משנה יירשו ולהפרע מן הרשעים שלא היו צדיקים ראויים לטעום טעם מיתה ובשבילן קבלו עליהן מיתה לפיכך משנה שכרן יירשו:

ו אמר רבי שמעון בן אלעזר הנה טוב מאד והנה טובה שינה וכי שינה טובה מאד אתמהא לא כן תנינן יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם אלא מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה:

ז רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאד זה יצר טוב והנה טוב מאד זה יצר רע וכי יצר הרע טוב מאד אתמהא אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה ולא הוליד ולא נשא ונתן וכן שלמה אומר (קהלת ד) כי היא קנאת איש מרעהו:

ח אמר רב הונא הנה טוב מאד זו מדת הטוב והנה טוב מאד זו מדת יסורין וכי מדת יסורין טובה מאד אתמהא אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא וכן שלמה אומר (משלי ו) ודרך חיים תוכחת מוסר אמרת צא וראה איזהו דרך מביאה את האדם לחיי העולם הבא הוי אומר זו מדת יסורין:

ט אמר ר' זעירא הנה טוב מאד זו גן עדן והנה טוב מאד זו גיהנם וכי גיהנם טוב מאוד אתמהא משל למלך שהיה לו פרדס והכניס לתוכו פועלים ובנה אוצר על פתחו אמר כל מי שהוא מתכשר במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו וכל מי שאינו מתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס לאוצרו כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי גן עדן וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי גיהנם:

י אמר רבי שמואל בר יצחק הנה טוב מאד זה מלאך חיים והנה טוב מאד זה מלאך המות וכי מלאך המות טוב מאד אתמהא אלא למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים והכניס לפניהם תמחוי מלא כל טוב אמר כל שהוא אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסייף כך כל מי שהוא מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך חיים וכל מי שאינו מסגל במצות ומעשים טובים הרי מלאך המות:

יא אמר ר' שמעון בר אבא הנה טוב מאד זו מדת הטוב והנה טוב מאד זו מדת הפורענות וכי מדת הפורענות טובה היא מאד אלא שוקד על הפורענות היאך להביאה אמר רבי סימון בשם רבי שמעון בר אבא כל המדות בטלו מדה כנגד מדה לא בטלה רבי הונא בשם ר' יוסי מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו לפיכך אמרו חכמים והנה טוב מאד זו מדה טובה:

יב רבנן אמרי לה בשם רבי חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה הוא מאד הוא אדם הינון אותיות דדין הינון אותיות דדין הה"ד (בראשית א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד זה אדם:

יג אמר רבי שמעון בן לקיש הנה טוב מאד זו מלכות שמים והנה טוב מאד זו מלכות הרומיים וכי מלכות הרומיים טוב מאד אתמהא אלא שהיא תובעת דקיון של בריות שנאמר (ישעיה מה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי:

יד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי אמר רבי יודן זו שעה יתירה שמוסיפין מחול על קדש ובה נגמרה מלאכת העולם על כן כתיב הששי אמר רבי סימון בר מרתא עד כאן מונין למנינו של עולם מיכן ואילך מונין למנין אחר. פרשה י

א ויכולו השמים והארץ וכל צבאם כתיב (תהלים קיט) לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד לכל יש סיקוסים שמים וארץ יש להן סיקוסים חוץ מדבר אחד שאין לו סיקוסים ואי זו זו התורה שנאמר (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ד"א לכל תכלה ראיתי קץ זו מלאכת שמים וארץ שנאמר ויכולו השמים והארץ:

ב רבי חמא פתח (משלי כה) הגו סיגים מכסף וגו' אמר רבי אליעזר בשם רבי יעקב משל לאמבטי שהיתה מליאה מים והיו בה שני דיוסקוסים נאים כל זמן שהיתה מלאה מים לא היתה מלאכת דיוסקוסים נראית כיון שפסקה וניער המים שבתוכה נראית מלאכת דיוסקוסים כך כל זמן שהיה העולם תוהו ובוהו נראית מלאכת שמים וארץ כיון שנעקר תהו ובהו מן העולם נראית מלאכת שמים וארץ (שם) ויצא לצורף כלי נעשו כלים הה"ד ויכולו השמים והארץ וכל צבאם:

ג כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אמר רבי יוחנן נטל הקב"ה שתי פקעיות אחת של אש ואחת של שלג ופתכן זה בזה ומהן נברא העולם רבי חנינא אמר ארבע לארבע רוחות השמים רבי חמא בר חנינא אמר שש ארבע לארבע רוחות ואחת מלמעלן ואחת מלמטן אדריינוס שחיק עצמות שאליה לר' יהושע בר חנניא א"ל כיצד ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו א"ל כההוא דאמר רבי חמא בר חנינא א"ל אפשר כן אתמהא הכניסו לבית קטן א"ל פשוט ידך למזרח ולמערב לצפון ולדרום אמר ליה כך היה מעשה לפני הקב"ה:

ד א"ר הושעיא דרש רבי אפס באנטוכיא אין לשון ויכלו אלא לשון מכה ולשון כלייה משל למלך שנכנס במדינה וקילסו אותו בני המדינה וערב לו קילוסן הרבה להן בדיצה הרבה להן בהדיוכין לאחר זמן הכעיסו אותו ומיעט להן בדיצה ומיעט להן בהדיוכין כך עד שלא חטא אדם הראשון היו המזלות מהלכין דרך קצרה ובמהירות משחטא סיבבן דרך ארוכה ובמתינות יש מזל שגומר הלוכו לי"ב חדש כגון כוכב חמה ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום והיא לבנה ויש מזל שהוא גומר הלוכו שנה והוא צדק ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה והוא שבתי חוץ מן כוכב נוגה ומאדים שאין גומרין הלוכן אלא לד' מאות ושמונים שנה (ובעי שאלה שנוגה מהלכת י"ב מזלות לעשרה חדשים כל מזל כ"ה יום ומאדים חדש וחצי כל מזל מהלך י"ב שנה ומחצה והיאך אומר כן נוגה ומאדים אין גומרין הלוכן אלא לד' מאות ופ' שנה חזינא תמיה לפיכך בעי שאלה) ר' פנחס בשם ר' חנן דצפורין תני בנות שוח בשנה שנייה של שמטה נוהג קדושת שביעית שלהן לפי שעושות פירות לשלש שנים ואותו היום עשו פירות בן יומן אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מרפא אותה מכה שנאמר (ישעיה ל) ומחץ מכתו ירפא מחץ מכתו של עולם ירפא:

ה א"ר יהושע בן לוי נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות ונשתכללה הארץ באילנות ובדשאין וגן עדן רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מכוללים היו המעשים והיו מותחין והולכין וכל צבאם א"ר אלעזר ג' צבאים הן צבא לשמים ולארץ וצבא לתלמידים וצבא ליסורין צבא לשמים וארץ שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם צבא לתלמידים מנין שנאמר (איוב יד) כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי עד יקום חלופי וצבא ליסורים מניין שנאמר (שם ז) הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכל צביונו של אדם אינו אלא על הארץ ומה הנייה לו וכימי שכיר ימיו נחמן בריה דר' שמואל בר נחמן אמר אם זכה צבא לו ואם לאו צבא עליו בנה בנין עלה בידו צבא לו נפל ממנו ומת צבא עליו אכל פתו והנייתו צבא לו עמדה בתוך גרונו וחנקתו צבא עליו הרבה צבאים מינה הקב"ה לאדם הזה לתבוע דקיון שלו הרבה דובים הרבה אריות הרבה נחשים הרבה שרפים הרבה עקרבים ולא עוד אלא כימי שכיר ימיו:

ו בר סירא אמר אלוה העלה סמים מן הארץ בהם הרופא מרפא את המכה ובהם הרוקח מרקח את המרקחת א"ר סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל הה"ד (שם לח) הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו' לשון שוטר (שם י) התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח רבי חנינא בר פפא ור' סימון אמר כימה מעדנת את הפירות וכסיל מושך בין קשר לקשר הה"ד (שם) התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם רבי תנחום בר חייא ור' סימון אמרו מזל הוא שהוא ממזר את הפירות:

ז רבנן אמרי אפי' דברים שאתה רואה אותן שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם הן ובכל הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו אפי' ע"י נחש אפי' על ידי יתוש אפי' ע"י צפרדע רבי תנחומא אמר לה בשם רבי מנחמה רבי ברכיה בשם רבי חלבו רבי אחא הוה משתעי הדין עובדא חד בר נש הוה קאים על כיף נהרא חמא חד עורדען טענה חדא עקרב ומגיזה יתיה נהרא וכיון דעבדת שליחותיה אחזרתא לאתרה רבי פנחס בשם רבי חנן דציפורין אמר עובדא הוה בחד גבר דהוה קאים למחצד בהדא בקעת בי טרפא חמא חד עשב וליקט יתיה ועבדיה כלילא לראשיה אזלא חד חויא ומחא יתיה וקטיל יתיה אתא חד גבר וקם למסקר בההוא חויא אמר תמה אני על מן דקטן הדין חויא אמר ההוא גברא אנא קטלית יתיה תלה אפוי וחמא לההוא עשבא עבידא כלילא לראשיה אמר מן קושטא את קטלית יתיה א"ל אין א"ל יכיל את מרים הדין עשבא מן ראשך א"ל אין כיון דארים יתיה א"ל את יכול קריב הכא ומרים הדין הויא בהדין חוטרא א"ל אין כיון דקרב לההוא חויא מיד נשרו אבריו רבי ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו ראה נחש מרתיע ובא והוה מרדף ליה מן הדין סיטרא והוה חזר מן דין סיטרא ועוד הוה רדיף ליה מן הדין סיטרא והוה חזר מן דין סיטרא אמר זה הולך לעשות שליחותו מיד נפלה הברה בעיר פלוני בן פלוני נשכו נחש ומת רבי אלעזר הוה יתיב מטייל בבית הכסא אתא חד רומאי ותרכיה וקדים יתיה ויתיב ליה אמר לית דין על מגן מיד נפק חד חויא ומחא יתיה וקטל יתיה וקרא עליו (ישעיה מג) ואתן אדם תחתיך ואתן אדום תחתיך רבי יצחק בר אלעזר הוה קאים ומטייל על משוניתא דימא דקיסרין ראה שם קולית אחת והוה מצנע לה והות מתגלגלא מצנע לה והות מתגלגלא אמר זאת מוכנת לעשות שליחותה עבר חד בלדר ונכשל בה ונפל ומת אזל פשפשוניה ואשכחוניה טעין כתבין בישין על יהודאי דקיסרין טיטוס הרשע נכנס לבית קדשי הקדשים וחרבו שלופה בידו וגידר את שתי הפרוכת ונטל שתי זונות ובעלן על גבי המזבח ויצא חרבו מלאה דם אית דאמרי מדם הקדשים ואית דאמרי מדם שעיר של יוה"כ וחירף וגידף ונטל כל כלי בית המקדש ועשאן כמין גורגותני אחת והתחיל מחרף ומגדף כלפי מעלה ואמר לא דמי ההוא דעביד קרבא עם מלכא במדברא ונצח ליה לההוא דעביד קרבא עם מלכא בגו פלטין דידיה ונצח ליה ירד לספינה כיון שירד מחאיה נחשלא בימא אמר דומה זה שאין כחו של אלוה של אומה זו אלא במים דור אנוש לא פרע מהן אלא במים דור המבול לא פרע מהן אלא במים פרעה וכל חילו לא פרע מהן אלא במים אף אני כשהייתי בתוך ביתו וברשותו לא היה יכול לעמוד בי ועכשיו לכאן קדמני סבור הוא שיהרגני במים א"ל הקב"ה רשע חייך מבריה שהיא פחותה מכל הבריות שבראתי מששת ימי בראשית בה אני נפרע מאותו רשע מיד רמז הקדוש ברוך הוא לשר של ים ועמד מזעפו כיון שהגיע לרומי יצאו כל גדולי רומי לקראתו וקילסו אותו כיון שעלה לרומי נכנס למרחץ כיון שיצא הביאו פיילי פוטירין של יין לשתותו ונכנס יתוש בתוך חוטמו והיה נוקר את מוחו והולך עד שנעשה גדול כמו גוזל של שתי ליטראות והיה מצוה ואומר פצעו מוחו של אותו האיש ודעו במה אלהיהם של יהודים נפרע מאותו האיש מיד קראו לרופאים ופצעו מוחו והוציאו כגוזל של שתי ליטראות אר"א בר רבי יוסי אנא חמיתיה ברומי תרתין ליטרין מהכא וגוזלא מהכא ותקל חד לקביל חד ונטלו אותו ונתנו אותו בתוך קערה אחת כל מה דהוה הדין שני הוה הדין שני פרח יתושה פרחה נפשיה דטיטוס הרשע:

ח ויכל אלהים ביום השביעי וגו' א"ר חנינא משכני רבי ישמעאל ב"ר יוסי אצל פונדק אחד ואמר לי כאן התפלל אבא של שבת בערב שבת ר' ירמיה ור' אחא אמרי ר"י מקשי כאן התפלל אבא של שבת בערב שבת אתמהא ולא צריך מקשי דהא חמריא הוו סלקין מן ערב לציפורין והוו אמרין כבר שבת רבי חנינא בן דוסא בעירו ואי בעית מקשיא על הדא קשיא דאמר רבי חנינא משכני רבי ישמעאל ברבי יוסי אצל פונדק אחד ואמר לי כאן התפלל אבא של אחר שבת בשבת אמר רבי אבא אף על דא לא הוי צריך למקשי דהא רבי הוה יתיב ודרש והוה אמר לאבא יודן אמוריה אכרוז קומי דציבורא יצלון דחולא עד יומא קאים:

ט רבי שאליה לרבי ישמעאל ב"ר יוסי א"ל שמעת מאביך מהו ויכל אלהים ביום השביעי אתמהא אלא כזה שהוא מכה בקורנוס על גבי הסדן הגביהה מבעוד יום והורידה משתחשך אר"ש בן יוחאי בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול על הקודש אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו נכנס בו כחוט השערה גניבא ורבנן גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה היתה חסרה כלה שתכנס לתוכה כך מה היה העולם חסר שבת רבנן אמרי משל למלך שעשו לו טבעת מה היתה חסירה חותם כך מה היה העולם חסר שבת וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך ויכל אלהים ביום הששי וישבות ביום השביעי תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי בכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא עולמו אמרו לו לששה ימים אמר להם ומאותה שעה גיהנם ניסוקת לרשעים אוי לעולם מדיניו מלאכתו לא כן אמר ר' ברכיה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו ואת אומר מכל מלאכתו אתמהא אלא להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה וליתן שכר טוב לצדיקים שהן מקיימין את העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה ומה נברא בו לאחר ששבת שאנן ונחת שלוה והשקט רבי לוי בשם ר' יוסי ב"ר נהוראי כל זמן שהיו ידי קוניהם ממשמשין בהם היו מותחים והולכין כיון שנחו ידי קוניהם מהן ניתן להם נחה וינח לעולמו ביום השביעי א"ר אבא בשר ודם בשעה שהוא עושה אסטאטיבה אינו נותן דונטיבא ובשעה שהוא נותן דונטיבה אינו עושה אסטאטיבה אבל הקדוש ברוך הוא עשה אסטאטיבה ונתן דונטיבה וישבות ויברך. פרשה יא

א ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כתיב (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי ולא יוסיף עצב עמה זה האבל היך מה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך על בנו:

ב ויברך אלהים את יום השביעי וגו' רבי ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר בערב שבת שני עומרים וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר רבי נתן אומר ברכו במן וקדשו בברכה רבי יצחק אמר ברכו במן וקדשו במקושש וברכו בעטיפה רב הונא אמר צריך להחליף ר' חייא בשם ר"י אמר צריך לערב אבין בר חסדאי אמר צריך לשלשל רבי ירמיה ור' זעירא הוון מהלכין כחדא ואסתלקת גולתיה דר' ירמיה ושילשלה רבי זעירא הדא אמרה צריך לשלשל ר' אלעזר אומר ברכו בנר ובי היה המעשה פעם אחת הדלקתי את הנר בלילי שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת דלוק ולא חסר כלום ברכו באור פניו של אדם קדשו באור פניו של אדם לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת כמו שהוא דומה בשבת ברכו במאורות. ר"ש בר יהודה איש כפר עכו אומר משום ר' שמעון אף על פי שנתקללו המאורות מערב שבת אבל לא לקו עד מוצאי שבת אתיא כרבנן ולא אתיא כדרבי אמי דאמר ר' אמי אדם הראשון לא לן כבודו עמו מה טעם (תהלים מט) ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו ורבנן אמרי לן כבודו עמו ומוצאי שבת ניטל ממנו זיוו וטרדו מגן עדן הה"ד (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו כיון ששקעה חמה בלילי שבת בקש הקב"ה לגנוז את האורה וחלק כבוד לשבת הה"ד ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו ברכו באורה כיון ששקעה החמה בלילי השבת התחילה האורה והיתה משמשת התחילו הכל מקלסין הה"ד (שם לז) תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ מפני מה ואורו על כנפות הארץ א"ר יהודה בר רבי סימון אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שהסתכל הקב"ה באנשי דור המבול ובאנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין עמד וגנזה והתקינה לצדיקים לעתיד לבא ומניין שגנזה שנאמר (שם לח) וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר ומניין שהתקינה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (משלי ד) וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום ר' לוי בשם רבי זעירא אמר ל"ו שעות שימשה אותה האורה שנים עשר של ערב שבת וי"ב של לילי שבת וי"ב של שבת כיון ששקעה החמה במ"ש התחיל החושך ממשמש ובא ונתירא אדם הראשון שנאמר (תהלים קלט) ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור ובירך עליה הה"ד (שם) ולילה אור בעדני מה בירך עליה בורא מאורי האש אתיא כשמואל דאמר שמואל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת מפני שהיא תחלת ברייתה רב הונא בשם רב ורבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר אף מוצאי יום הכפורים מברכין עליו מפני ששבת האור כל אותו היום:

ג ברכו ביציאה רבי לוי בשם ריב"ח אמר כל יום שיש בו חסרון כתיב בו ברכה ואינו חסר כלום בחמישי נבראו עופות ודגים ובני אדם שוחטין עופות ואוכלים וצדים דגים ואוכלין וכתיב בו ברכה ואינו חסר כלום בששי נברא אדם ובהמה ובני אדם שוחטין בהמה ואוכלין ובני אדם מתים וכתיב בו ברכה ואינו חסר כלום בשביעי מאי אית לך למימר ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר מפני היציאה:

ד ר"א בשם רבי יוסי אמר מפני איסטניסים ברכו במטעמים רבינו עשה סעודה לאנטונינוס בשבת הביא לפניו תבשילין של צונן אכל מהם וערב לו עשה לו סעודה בחול הביא לפניו תבשילין רותחין א"ל אותן ערבו לי יותר מאלו א"ל תבל אחד הן חסרין א"ל וכי יש קלרין של מלך חסר כלום אמר לו שבת הן חסרין אית לך שבת רבי ישמעאל בר' יוסי שייליה לרבי א"ל בני בבל בזכות מה הן חיים א"ל בזכות התורה ובני ארץ ישראל בזכות מה א"ל בזכות מעשרות. ואנשי חוצה לארץ בזכות מה א"ל בזכות שהן מכבדין את השבתות וימים טובים א"ר חייא בר אבא פעם אחת זמנני אדם אחד בלודקיא והביא לפנינו דיוסקוס א' טעון בי"ו מוטות ובו מכל מה שנברא בששת ימי בראשית ותינוק אחד היה יושב באמצעיתו והיה מכריז ואומר (שם כד) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה כל כך למה שלא תזוח דעתו של בעל הבית עליו אמרתי לו בני מהיכן זכית לכל הכבוד הזה א"ל טבח הייתי וכל בהמה יפה שהייתי רואה כל ימות השבת הייתי מפרישה לשבת ואמרתי לו לא על מגן זכית אמר ר' תנחומא עובדא הוה ברומי בערובת צומא רבה והוה תמן חד חייט ואזל דיזדבן ליה חד נון אשתכח הוא וטליא דאיפרכוס קיימין עילויה הוה הדין מסיק ליה בטימי והדין מסיק ליה בטימי עד דמטיא לי"ב דנרין ונסבא ההוא חייטא בענתא דאריסטון אמר איפרכס לטלייה למה לא איתית לי נון אמר ליה מרי מה לכפור מינך אזלית ולא הוה תמן אלא חד נון ואישתכחית אנא וחד יהודאי קיימין עילויה והוה הוא מסיק ליה בטימי ואנא מסיק לה בטימי עד דמטא לשנים עשר דנרין מה הוות בעא דנייתא לך נון בתרי עשר דנרין אתמהא אמר ליה מאן הוא אמר ליה בר נש פלן שלח בתריה ואתא לגביה אמר ליה מה חמית חייט יהודאי דאכלת נון בתרי עשר דנרין א"ל מרי אית לן חד יום בכל חובין דאנן עבדין כל יומי שתא הוא מכפר עלינן וכד הוא אתא לית אנן צריכין ליקורי יתיה אמר כיון שהבאת ראיה לדבריך הרי אתה פטור מה פרע לו הקדוש ב"ה הלך וקרע אותה וזימן לו בתוכה מרגליות טובה והיה מתפרנס הימנה כל ימיו:

ה טורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא אמר מה יום מיומים אמר ליה ומה גבר מן גוברין אמר מה אמרית לך ומה אמרת לי א"ל אמרת לי מה יום מיומים מאי שנא יומא דשבתא מכל יומא ואמרית לך ומן גבר מגוברין מאי שנא טורנוסרופוס מכל גוברין א"ל שרצה המלך לכבדני א"ל אף זו שרצה הקב"ה לכבדה א"ל מנאן את מודע לי א"ל הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת ובשבת הוא נח א"ל לנגדא את נגיד לי אתמהא א"ל והרי המעלה את המת בזכורו יוכיח שהוא עולה כל ימות השבת ובשבת אינו עולה וההוא גברא ליהוי בדק באבוהו חד זמן צריך ובדק באבוהו וסלק כל יומא דשבתא ובשבתא לא סלק בחד שבתא אסקיה א"ל אבא מן דמיתת איתעבדית יהודי אתמהא מפני מה עלית כל ימות השבת ושבת לא עלית א"ל כל מי שאינו משמר את השבת אצלכם ברצונו כאן הוא משמר אותו בעל כרחו א"ל וכי עמל יש לכם שאתם עמלים כל ימות השבת ובשבת אתם נוחין א"ל כל ימות השבת אנו נידונין ובשבת אנו נוחין חזר אצל ר"ע א"ל אם כדבריך שהקדוש ברוך הוא מכבד את השבת אל ישב בה רוחות אל יוריד בה גשמים אל יצמיח בה עשב א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא אמשול לך משל לשנים שהיו דרין בחצר אחת אם אין זה נותן עירוב וזה נותן עירוב שמא מותרין לטלטל בחצר אבל אם היה אחד דר בחצר הרי הוא מותר בכל החצר כולה אף כאן הקב"ה לפי שאין רשות אחרת עמו וכל העולם כולו שלו מותר בכל עולם כולו ולא עוד אלא שהרי אוכלי המן מעידין עליו שכל ימות השבת היה יורד ובשבת לא היה יורד:

ו פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיה א"ל אם חביבה היא המילה מפני מה לא נתנה לאדם הראשון א"ל מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו ומניח את פאת זקנו א"ל מפני שגדל עמו בשטות א"ל אם כן יסמא את עינו ויקטע את ??דיו וישבר את רגליוע"ישגדלו עמו בשטות א"ל ולאלין מיליא אתינן אתמהא א"ל להוציאך חלק אי אפשר אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה כגון החרדל צריך למתוק התורמוסים צריך למתוק החיטין צריכין להטחן אפילו אדם צריך תיקון:

ז ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יב) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו' אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת שנאמר (שם לג) ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו':

ח ד"א למה ברכו ר' ברכיה ורבי דוסתאי ורבי שמואל בר נחמן רבי דוסתאי אומרים שאין לו בן זוג חד בשבתא תרי תלתא ארבעתא חמשא ערובתא שבתא לית לה בן זוג ר' שמואל בר נחמן אמר שאינו נדחה י"ט נדחה יוה"כ נדחה שבת אינה נדחית תני ר"ש בן יוחאי אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג א"ל הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני אמר להם הקדוש ברוך הוא זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך היינו דבור (שמות כ) זכור את יום השבת לקדשו:

ט רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר שלשה בריות היה הקב"ה בורא בכל יום ויום בא' ברא שמים וארץ ואורה בב' רקיע וגיהנם ומלאכים בג' אילנות ודשאין וגן עדן בד' חמה ולבנה ומזלות בה' עופות ודגים ולויתן בו' אדם וחוה ורמשים אמר רבי פנחס בו' ברא ששה אדם וחוה ורמש ובהמה וחיה ומריאים אמר רבי בנייא אשר ברא אלהים ועשה אין כתיב כאן אלא אשר ברא אלהים לעשות כל מה שהיה הקדוש ברוך הוא עתיד לבראות בז' הקדים וברא אותו בו':

י רבי פנחס בשם רבי הושעיא אמר אע"ג דאת אמר כי בו שבת מכל מלאכתו ממלאכת עולמו שבת ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ולא ממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ועם אלו מראה לאלו מעין דוגמא גטורין שלהן ולאלו מעין דוגמא גטורין שלהן מנין שפורענותן של רשעים קרויה מלאכה שנאמר (ירמיה נ) פתח ה' את אוצרו ויוציא את כלי זעמו כי מלאכה היא ומנין ששכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנאמר (תהלים לא) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם. פרשה יב

א אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כתיב (איוב כו) הן אלה קצות דרכיו וגו' א"ר הונא כל מה שאתה רואה קצות דרכיו של הקב"ה הן (שם) הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן א"ר הונא הרעם הזה בשעה שיוצא כתיקונו אין כל בריה יכולה לעמוד עליו נתבונן אין כתיב כאן אלא יתבונן הפקחים יודעין רמוזו והגיונו א"ר הונא אם על סדרו של רעם אין אתה יכול לעמוד על סדר של עולם על אחת כמה וכמה אתמהא ואם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על סדורו של עולם אמור לו אחרי מלך ב"ו אי אתה יכול לעמוד אחרי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אתה יכול לעמוד אתמהא א"ר נחמן משל לחרישת קנים שלא היה יכול אדם להכנס בתוכה שכל מי שהיה נכנס לתוכה היה תועה מה עשה פקח אחד כסח ונכנס כסח ונכנס נכנס דרך הכסוח ויצא דרך הכסוח התחילו הכל מתכנסין ויוצאין דרך כסוח רב נחמן אמר חורי משל לפלטין גדולה שהיו לו פתחין הרבה שכל מי שהיה נכנס לתוכה היה תועה מה עשה פקח אחד נטל פקעת של גמי וקשרה כנגד הפתח ונכנס דרך הפקעת ויצא דרך הפקעת התחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך הפקעת אר"ש בן יוחאי משל למלך בשר ודם שבנה פלטין והבריות נכנסין לתוכה ואומרים אלו היה העמודים גבוהין היתה נאה אלו היו הכותלים גבוהין היתה נאה אלו היתה תקרה גבוהה היתה נאה שמא יבוא אדם ויאמר אלו היו לי שלש עינים אלו היו לי שלש רגלים היה יפה לי אתמהא (קהלת ב) את אשר כבר עשהו לא נאמר כאן אלא את אשר כבר עשוהו כביכול מלך מלכי המלכים הקב"ה ובית דינו נמנין על כל אבר ואבר משלך ומעמידך על מכונך שנאמר (דברים לב) הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך א"ר לוי בר חיתא מלך בשר ודם בונה פלטין ואם נתן ביבה על פתחה אינו נאה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ברא האדם הזה ונתן ביבו על פתחו והוא נאה והוא שבחו אמר רבי יצחק בר מריון כתיב וייצר ה' אלהים את האדם ומה ת"ל אשר יצר כביכול הקב"ה מתגאה בעולמו ואומר ראו בריה שבראתי וצורה שצרתי אמר רבי יצחק בר מריון כתיב (בראשית ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בוראן משבחן ומי מגנן בוראן מקלסן ומי נותן בהם דופי אלא גאין הן ומשובחין הם שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים:

ב רבי פנחס בשם ר' לוי אמר בהבראם בה"א בראם (ישעיה סו) ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי אמר רבי יהודה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו שנאמר ואת כל אלה ידי עשתה רבי יודן אמר בזכות התורה שנא' (ויקרא כז) אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה רבי יהושע בר נחמיה אומר בזכות השבטים שנא' (שמות א) ואלה שמות וכתיב ויהיו כל אלה נאם ה':

ג אלה תולדות השמים וגו' אמר רבי אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים מה מוסיף על הראשונים כאן שנאמר אלה פסל את הראשונים מה פסל תוהו ובוהו וחושך:

ד רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר ויכלו השמים והארץ בזמנן וכל צבאם בזמנן א"ל רבי נחמיה והא כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. מלמד שבו ביום נבראו בו ביום הוציאו תולדות אמר לו והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום ששי אמר לו רבי נחמיה כמלקטי תאנים הן כל אחד ואחד הופיע בזמנו ר' ברכיה על הדא דר' נחמיה אמר ותוצא הארץ דבר שהיה פקוד בידיה:

ה דרש ר' נחמיה איש כפר סיחון כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו' ג' דברים הללו הן הן עיקר ברייתו של עולם ושהו ג' ימים והוציאו ג' תולדות הארץ בראשון כבית הלל ושהתה ג' ימים ראשון ושני ושלישי והוציאה ג' תולדות אילנות ודשאים וגן עדן רקיע בשני ושהה ג' ימים שני ושלישי ורביעי והוציא ג' תולדות חמה ולבנה ומזלות ומים בשלישי ושהו ג' ימים שלישי רביעי וחמישי והוציאו ג' תולדות עופות ודגים ולויתן ר' עזריה לא אמר כן אלא ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים שני דברים הן הן עיקר ברייתו של עולם ושהו שלשה ימים ונגמרה מלאכתן ברביעי שמים בראשון כבית שמאי ושהו ג' ימים ראשון ושני ושלישי ונגמרה מלאכתן ברביעי ומהו גמר מלאכתן מאורות הארץ בג' ותוצא הארץ עיקר ברייתה ושהתה ג' ימים שלישי רביעי וחמישי ונגמרה מלאכתה בששי ומהו גמר מלאכתה אדם שנאמר (ישעיה מה) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי:

ו תולדות א"ר שמואל בר נחמן כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין בר מן תרין אלה תולדות פרץ וגו' והדין ומפני מה אינון חסרין רבי יודן בשם רבי אבין אמר כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון ואלו הן זיוו חייו וקומתו ופרי הארץ ופירות האילן ומאורות זיוו מנין שנאמר (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו חייו מנין כי עפר אתה קומתו מנין שנאמר ויתחבא האדם ואשתו א"ר אבהו באותו השעה גזעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה פרי האילן ופרי הארץ מנין שנאמר ארורה האדמה בעבורך מאורות רבי שמעון ב"ר יהודה איש כפר עכו אמר משם ר"מ אע"פ שנתקללו המאורות מערב שבת לא לקו עד מוצאי שבת אתיא כרבנן ולא אתיא כרבי יוסי דא"ר יוסי אדה"ר לא לן כבודו עמו מאי טעמיה (תהלים מט) אדם ביקר בל ילין וגו' ורבנן אמרי במוצאי שבת ניטל זיוו ממנו וטרדו מגן עדן הה"ד ויגרש את האדם וכתיב משנה פניו ותשלחהו אר"י בר סימון אותה האורה שנברא בה העולם אדם הראשון עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש ומעשה דור המבול ומעשה דור הפלגה שהן מקולקלים עמד וגנזו מהם שנאמר (איוב לח) וימנע מרשעים אורם ולמה גנזו אלא גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיקים שנאמר (ישעיה ג) אמרו צדיק כי טוב ומנין שגנזו לצדיקים שנאמר (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נוגה וכיון שראה אור שהוא גנוז לצדיקים שמח שנאמר (שם יג) ואור צדיקים ישמח רבי לוי בשם רבי נזירא אמר שלשים ושש שעות שמשה אותה האורה שתים עשרה של ע"ש ושתים עשרה של ליל שבת ושתים עשרה של שבת כיון שחטא אדם הראשון בקש לגנזה חלק כבוד לשבת שנאמר ויברך אלהים את יום השביעי ובמה בירכו באור כיון ששקעה החמה בלילי שבת שמשה האורה התחילו מקלסין להקדוש ברוך הוא הה"ד (איוב לד) תחת כל השמים ישרהו מפני מה ואורו של כנפות הארץ האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה כיון ששקעה חמה במוצאי שבת התחיל החושך ממשמשת ובא באותה שעה נתיירא אדה"ר אמר שמא אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי ואומר אך חשך ישופני אתמהא מה עשה לו הקב"ה זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצאת האור ובירך עליה הה"ד (תהלים קלט) ולילה אור בעדני אתיא כההיא דתני דבי רבי ישמעאל מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת בורא מאורי האש מפני שהוא תחלת ברייתו רב הונא בשם רבי איבו בשם רבי יוחנן אמר אף במוצאי יוה"כ מברכין עליו מפני ששבת באותו היום רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר אף על פי שנבראו הדברים על מליאתן כיון שחטא אדה"ר נתקלקלו ועוד אינן חוזרין לתקונן עד שיבא בן פרץ שנא' (רות ד) אלה תולדות פרץ מלא בשביל ו' דברים שיחזרו ואלו הן זיוו חייו קומתו פירות הארץ ופירות האילן ומאורות זיוו מנין שנאמר (שופטים ה) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו חייו מנין שנא' (ישעיה סה) כי כימי העץ ימי עמי וגו' תני ר"ש בן יוחאי אומר אין עץ אלא תורה היך מה דאת אמר (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה קומתו מנין שנאמר (ויקרא כו) ואולך אתכם קוממיות תני רבי חייא בקומה זקופה ולא יראים מכל בריה רבי יודן אומר מאה אמה כאדם הראשון ר"ש אמר מאתים אמה ר"א בר ר"ש אמר שלש מאות קוממאה מיות מאתים רבי אבהו אמר תשע מאות אמה רבי ברכיה בשם רבי דוסא אמר טעמיה דרבי אבהו מהכא כי כימי העץ ימי עמי כשקמה הזו שהיא עושה בארץ שש מאות שנה והוולד יוצא ממעי אמו באמה גדומה צא וחשוב אמה ומחצה בכל שנה הרי תשע מאות אמה פירות הארץ ופירות האילן מניין שנא' (זכריה ח) כי זרע השלום הגפן תתן פריה וגו' מאורות מנין שנאמר (ישעיה ל) והיה אור הלבנה כאור החמה וגו':

לכל יש תולדות שמים וארץ יש להן תולדות שנאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם הרים יש להם תולדות שנאמר (תהלים צ) בטרם הרים יולדו וגו' מטר יש לו תולדות שנאמר (איוב לח) היש למטר אב טל יש לו תולדות שנאמר (שם ) או מי הוליד אגלי טל רבי שמעון בן לקיש אמר אלו מרגליות של טל תני כל מי שיש לו תולדות מת ובלה ונברא ואינו בורא וכל מי שאין לו תולדות אינו לא מת ולא בלה ובורא ואינו נברא רבי עזריה בשם רבי אמר כלפי מעלה הדבר אמר:

ח כל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בשני ברא מן העליונים שנא' ויאמר אלהים יהי רקיע בשלישי ברא מן התחתונים ויאמר אלהים תדשא הארץ ברביעי ברא מן העליונים ויאמר אלהים יהי מאורות בחמישי ברא מן התחתונים ויאמר אלהים ישרצו המים בששי בא לבראות את אדם אמר אם אני בורא אותו מן העליונים עכשיו העליונים רבים על התחתונים בריה אחת ואין שלום בעולם ואם אני בורא אותו מן התחתונים עכשיו התחתונים רבים על העליונים בריה אחת ואין שלום בעולם אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים בשביל שלום הה"ד וייצר ה' אלהים את האדם וגו' עפר מן האדמה מן התחתונים ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים דאמר רבי שמעון בן לקיש (שם כה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו המשל זה גבריאל ופחד זה מיכאל:

ט אמר רבי יהושע בן קרחה בהבראם באברהם בזכותו של אברהם רבי עזריה אמר על הדא דרבי יהושע בן קרחה (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו' וכל אשר בהם כל האונקים הזה בשביל מה בשביל אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם א"ר יודן בהרים הגבוהים היעלים אין כתיב כאן אלא (תהלים קד) הרים הגבוהים ליעלים הרים הגבוהים למה נבראו בשביל היעלים מה יעלה זו תשייה היא מתיירא מן החיה ובשעה שהיא מבקשת לשתות הקדוש ברוך הוא מכניס בה רוח של תזזית והיא מקרקשת בקרניה והיא שומעת קולה ובורחת (שם) סלעים מחסה לשפנים הדין טפזא מיגין תחות שקפה מן העוף בשעה שהוא פורח שלא יאכלנו ומה בשביל דבר טמא ברא הקב"ה את עולמו בשביל זכותו של אברהם על אחת כמה וכמה אתמהא:

י בהבראם ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר בהבראם בה' בראם ומה ה' זה כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא (שם לג) בדבר ה' וכבר שמים נעשו רבי יודא נשיאה שאליה לר' שמואל בר נחמן אמר מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מאי דכתיב (שם סח) סולו לרוכב בערבות ביה שמו וגו' א"ל אין כל מקום ומקום שאין לו איש ממונה על בית שלו אנדיקוס במדינה ממונה על בית שלו אגוסטוס במדינה ממונה על בית שלו כך מי ממונה על בית של עולם הקב"ה ביה שמו על בית של עולמו אמר ליה אוי דמובדין ולא משתכחין שאלית לר"א ולא אמר כן אלא (ישעיה כו) כי ביה ה' צור עולמים בשתי אותיות ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אין אנו יודעין אם העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא ביו"ד או אם העולם הזה נברא ביו"ד והעולם הבא בה"א וממה דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן בהבראם בה"א בראם הוי העוה"ז נברא בה"א ומה ה"א זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה רמז שכל המתים יורדים לשאול והעוקץ שלו מלמעלה רמז שעתידים לעלות והחלון הזה שמן הצד רמז לבעלי תשובה והעולם הבא נברא ביו"ד מה יו"ד זה קומתו כפופה כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא הה"ד (שם ג) ושח גבהות אדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר (שם) והאלילים כליל יחלוף בהבראם רבי ברכיה בשם ר"י בר סימון אמר בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקב"ה את עולמו אלא בדבר ה' וכבר שמים נעשו משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמיה כך (איוב כו) עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו:

יא רבי אליעזר ור' יהושע רא"א כל מה שיש בשמים ברייתו מן השמים כל מה שיש בארץ ברייתו מן הארץ ומייתי ליה מן הכא (תהלים קמח) הללו את ה' מן השמים וגו' הללו את ה' מן הארץ וגו' רבי יהושע אומר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן השמים ומייתי לה מהכא (איוב לו) כי לשלג יאמר הוא ארץ מה שלג אע"פ שהוייתו בארץ אין ברייתו אלא בשמים כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן השמים ר' הונא בשם ר' יוסף אמר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתן אלא מן הארץ הה"ד (ישעיה נז) כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים וגו' מה הגשם אף על פי שירידתו מן השמים אין ברייתו אלא מן הארץ כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ רבי יודן מייתי ליה מהכא (קהלת ג) הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר רב נחמן אמר אפילו גלגל חמה שנא' (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח:

יב רבי יוחנן ור"ש בן לקיש רבי יוחנן אמר מלך ב"ו בונה פלטין משהוא בונה את התחתונים אח"כ הוא בונה את העליונים אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת ר"ש בן לקיש אומר מלך ב"ו עושה ספינה בתחלה הוא מביא קורות ואחר כך הוא מביא ארזים ואח"כ הוא מביא הוגנים ואחר כך הוא מעמיד עליה נווטים אבל הקב"ה ברא הן ומנהיגיהם הה"ד (ישעיה מב) כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם ונווטיהם כתיב:

יג ר' יצחק ור"ש בן לקיש רבי יצחק אמר מלך ב"ו בונה אהל ומותח אהל אננקי על ידי שהות הוא רפי קימעה ברם הכא (איוב לז) תרקיע עמו לשחקים ואם תאמר שהן רפים ת"ל (שם) חזקים כראי מוצק ר"ש בן לקיש אמר ב"ו מוצק כלים אננקי על ידי שהות היא מעלה חלודה ברם הכא חזקים כראי מוצק נראים כמין תרקיא רבי עזריה אמר על הדא דר"ש בן לקיש כי בו שבת מכל מלאכתו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אלא יום יוצא יום נכנס שבת יוצאה שבת נכנסת חדש יוצא חדש נכנס שנה יוצא שנה נכנס:

יד ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ב"ש וב"ה ב"ש אומרים מחשבה בלילה ומעשה ביום וב"ה אומרים מחשבה ומעשה ביום אר"ש בן יוחאי תמיהה אני איך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ אלא מחשבה בין ביום בין בלילה ומעשה עם דמדומי חמה:

טו ה' אלהים למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו כך אמר הקדוש ברוך הוא אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד:

טז ארץ ושמים משל ללגיון שהמליך את המלך תחלה אמר המלך הואיל ולגיון זה המליכני תחלה הרי אני נותן לו פרוקופי שלא תזוז ממנו לעולם כך אמר הקב"ה הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחלה הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם הה"ד (תהלים קד) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. פרשה יג

א וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ הכא את אמר וכל שיח השדה ולהלן את אמר ויצמח ה' אלהים מן האדמה א"ר חנינא להלן לגן עדן וכאן לישובו של עולם תני ר' חייא אלו ואלו לא צמחו עד שירדו עליהם גשמים:

ב וכל שיח השדה כל האילנות כאילו משיחין אלו עם אלו כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות כל האילנות להנאתן של בריות נבראו מעשה בא' שבצר את כרמו ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתו כל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ עבדת ארעא לא עבדת וכל תפלתן של בריות אינה אלא על הארץ מרי תעביד ארעא מרי תצליח ארעא כל תפלתן של ישראל אינו אלא על ב"ה מרי יתבני בית מקדשא מרי מתי יתבני בית מקדשא:

ג כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ מזכיר שם מלא על עולם מלא א"ר חלפאי כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא כך הוא מזכיר שם מלא בירידת גשמים אר"ש בן יוחאי ג' דברים שקולין זה כזה ואלו הן ארץ ואדם ומטר א"ר לוי בר חייא ושלשתן מג' אותיות ללמדך שאם אין ארץ אין מטר ואם אין מטר אין ארץ ואם אין שניהם אין אדם:

ד אמר רבי הושעיא קשה היא גבורות גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית מ"ט (איוב ה) עושה גדולות ואין חקר וגו' במה (שם) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות רבי אחא מייתי לה מהכא (ירמיה י) עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו מה כתיב בתריה (שם) לקול תתו המון מים בשמים ואין קול אלא גשמים שנאמר (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך:

ה א"ר יצחק שהיא מרצה כקרבנות שנא' (שם פה) רצית ה' ארצך ולהלן הוא אומר (ישעיה נו) יעלו לרצון על מזבחי רבי סימון אמר אף מכנסת הגליות שנאמר (תהלים פה) שבת שבות יעקב ר' יוחנן בר מריה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך רבי תנחום בר חנילאי אמר אף מכפרת על החטאים שנאמר (שם) נשאת עון עמך:

ו רבי חייא בר אבא אמר ושקולה כנגד תחיית המתים רבי אבא ורבי חייא בשם רבי אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים בזו יד ובזו יד בזו פתיחה ובזו פתיחה בזו יד שנאמר (יחזקאל לז) היתה עלי יד וגו' ובזו יד פותח את ידך בזו פתיחה (דברים כח) יפתח ה' לך ובזו פתיחה (יחזקאל לז) הנה אני פותח את קברותיכם וגו' רבי יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה בזו שירה (ישעיה מב) ירונו יושבי סלע ובזו שירה (תהלים סה) יתרועעו אף ישירו רבי חייא בר אבא אמר וגדולה מתחיית המתים שתחיית המתים לאדם וזהו לאדם ולבהמה תחיית המתים לישראל וזו לישראל ולעובדי כוכבים עובד כוכבים אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה א"ל אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים ואימתי אנו ואתם שמחים בירידת גשמים מ"ט (שם) לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתוב אחריו הריעו לה' כהנים לוים וישראלים אין כתיב אלא הריעו לה' כל הארץ אמר ריב"ל בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה מ"ט לבשו כרים הצאן לבשו דכרייא ענא לשון נקי:

ז ואדם אין לעבוד את האדמה ואדם אין להעביד את הבריות להקדוש ברוך הוא כאליהו וכחוני המעגל ואדם אין לעבוד את האדמה לא נברא אדם אלא לעמל אם זכה הוא עמל בתורה ואם לא זכה הוא עמל בארץ אשריו לאדם שהוא עמל בתורה:

ח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו' אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה שנאמר (איוב לח) להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו:

ט (קהלת א) כל הנחלים הולכים אל הים וגו' מעשה בר"א ורבי יהושע שהיו מפרישין לים הגדול ונכנסה ספינתן לים למקום שאין המים מהלכין א"ל ר"א לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון מלאו משם חבית מלא מים כיון שעלו לרומי אמר להם אדרינוס שחיק עצמות מי אוקיינוס מה הינון א"ל מים בולעין מים אמר להן הבו לי מנהון יהבון ליה מלא לקינייאתה והוו יהבין בגווה מים והיא בלעה להון על דעתיה דר"א משם הם שואבים על דעתיה דרבי יהושע לשם הם שבים ללכת כיצד היתה הארץ שותה רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר כהדין נילוס דמשקה והדר משקה ורבי נחמיה אמר כמין תוכייה דהדין קבריא דמרבה וקבר ורבנן אמרי כמין תוויי נהר בבבל ושמו תוויי ולמה קורין אותו תוויי שהוא חוזר ומשקה אחת למ' שנה וכך היתה הארץ שותה מתחלה דכתיב ואד יעלה מן הארץ וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן רבי חנן דציפורי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר מפני ד' דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן מפני בעלי זרוע ובשביל להדיח טללים הרעים ושיהא הגבוה שותה כנמוך ועוד שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה הה"ד (איוב ה) לשום שפלים למרום:

י ומהיכן הארץ שותה רבי אליעזר אומר ממימי אוקינוס דכתיב ואד יעלה מן הארץ אמר ליה רבי יהושע וכי מימי אוקינוס לא מים מלוחים הן א"ל מתמתקים הן בעבים דכתיב (שם לו) אשר יזלו שחקים היכן הם נוזלין בשחקים רבי יהושע אומר מן העליונים שנאמר (דברים יא) למטר השמים תשתה מים והעננים מתגברין מן הארץ ועד הרקיע ומקבלין אותן כמפי הנוד דכתיב (איוב לו) יזוקו מטר לאדו וחושרים אותן כמין כברה ואין טיפה נוגעת בחברתה דכתיב (שמואל ב כב) חשרת מים עבי שחקים למה הוא קורא אותן שחקים ר"ש בן לקיש אמר שהן שוחקים את המים רבי אבא בר כהנא אמר כהדין מסוסא ר' שמואל בר נחמן אמר כדקין הללו של בהמה:

יא רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אין עננים אלא מלמעלה שנאמר (דניאל ז) וארו עם ענני שמיא ר"ש בן לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר (תהלים קל"ה) מעלה נשיאים מקצה הארץ על דעתיה דרבי יוחנן לאחד שכבד את חבירו חבית של יין וקנקנה ר"ש אומר לאחד שאמר לחבירו הלוני סאה של חטים א"ל הבא קופתך ובא מדוד כך הקב"ה אומר לארץ אייתי ענניך וקבל מטר:

יב ה' שמות נקראו לו עב אד ענן ונשיאים חזיז עב שהוא מעבב את פני הרקיע אד שהוא שובר אידן של בעלי שערים ענן שהוא עושה הבריות ענוים אלו לאלו נשיאים שהוא עושה את הבריות נשיאים אלו על אלו חזיז שהוא עושה חזיונות ברקיע ומשרה רוח הקדש על הבריות כמה דאת אמר (ישעיה א) חזון ישעיה בן אמוץ ארשב"ג ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופותיה ארץ תבל אדמה ארקא ארץ כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה את פירותיה תבל כנגד תקופת תמוז שהיא מתבלת את פירותיה אדמה כנגד תקופת תשרי שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה ארקא כנגד תקופת טבת שהיא מורקת את פירותיה:

יג כמה גשמים יורדין ויהיה בה כדי רביעה כמלא כלי מחרישה של שלשה טפחים דברי ר"מ רי"א בקשה טפח ובינונית טפחיים ובשבעה ג' טפחים אר"ש בן אלעזר אין לך טפה יורד מלמעלה שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים מה טעם (תהלים מב) תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו' א"ר לוי המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות והן אומרים אלו לאלו קבלו אותנו אתם בריותיו של הקדוש ברוך הוא ואנו שלוחיו מיד הם מקבלים אותן הה"ד (ישעיה מה) תפתח ארץ כנקבה זו שהיא פותחת לזכר ויפרו ישע שהן פרין ורבין וצדקה תצמיח יחדו ירידת גשמים אני ה' בראתיו לכך בראתיו לתקונו של עולם ולישובו:

יד א"ר ברכיה עלה שבר מן הארץ מיד והשקה את כל פני האדמה היא דעתיה דר' ברכיה דא"ר ברכיה (דברים לג) יערוף כמטר לקחי וגו' שברו בריות את ערפן מיד מטר יורד:

טו כמה גשמים יורדין ויהא אדם צריך לברך רבי יוסי בשם ר"י ור' יונה בשם רבי שמואל אמרין מתחלה כדי רביעה ובסוף אפי' כל שהן רבי חייא בשם ר' יוחנן אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף עד שידחו פני הקרמיד רבי ינאי ב"ר ישמעאל בשם ר"ש בן לקיש אמר בתחלה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה והלא כמה גשמים יורדין ואין פי מגופה נשרת אלא תהא נראת כאלו שרויה כיצד הוא צריך לברך כהדא דתנינן על הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר ברוך הטוב והמטיב רבי ברכיה בשם ר' לוי מייתי לה מהכא (משלי כה) מים קרים על נפש עייפה ושמועה טובה וגו' מה שמועה טובה ברוך הטוב והמטיב אף מים קרים הטוב והמטיב רי"א כדין מברך יחזקאל אבא יתברך יתרומם ויתגדל שמך על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו שממנו אתה זן אלו מאלו ר"י בר"ש אמר שהוא מורידן במדה שנאמר (איוב לו) כי יגרע נטפי מים היך מה דאת אמר (ויקרא כז) ונגרע מערכך רבי יוסי בר יעקב סלק למבקרי לרבי יהודה מגדלה. שמע קליה מברך אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אנו צריכין להודות לשמך על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו שאתה משלם גמולים טובים לחייבים א"ל כן הוה ר' סימון מברך א"ר זירא תמן אמרין על הזול שהוא בא לעולם ועל השבע שהוא בא לעולם ועל הנהר שמספח למדינה אומר ברוך הטוב והמטיב:

טז והשקה את כל ר"א בשם רבי יוסי בר זמרא אמר הכל מתברך משא ומתן מתברך והפרגמטוטין מרויחין ר' יוחנן בר לוי אמר אף מוכי שחין מרויחין רבי חייא בר אבא אמר אף החולין מרויחין ואיבריהון רפין עליהם אבימי מן חבריא הוה מבקר בישיא כד הוות רביעתא נחתה הוה אמר ליה רבי חייא בר אבא מה אינון עבידין הוה אמר ליה נינוחו רבי אבא אומר אף אבן טובה מרגשת רבנן אמרי אף הדגים מרגישים אמר רבי פנחס עובדא הוה בהדא עכו וצדו חד נון ושמו יתיה ש' לטרין ותקילו יתיה מאתן לטרין הוו תמן חד סב צייד אמר להון דלא נחת רביעתא וכיון דנחת צדו חד נון ושמו יתיה מאתן לטרין ותקילו יתיה ואשכחוניה ש' לטרין:

יז אמר רבי אלעזר בר ר"ש אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה א"כ מה יעשו שרשי חרוב ושרשי שקמה ששרשיהם עד תהום אלא כל אחד ואחד לפי צרכן רבי חנינא בר' עיזקה רבי ברכיה בשם ר"י אמר שרשי חטה בוקעין בארץ ג' אמה שרשי תאינה בוקעים בצור אמר רבי לוי כך הוא כדקא אמרת לפי חסומה וחרוב ושקמה אחד לשלשים יום תהום עולה ומשקה אותה מאי טעמא (ישעיה כז) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה. פרשה יד

א וייצר ה' אלהים כתיב (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ וגו' מלך זה מלכי המלכים הקב"ה במשפט יעמיד ארץ שברא את העולם בדין שנאמר בראשית ברא אלהים (שם) ואיש תרומות יהרסנה זה אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר (במדבר טו) ראשית עריסותיכם וגו' א"ר יוסי בן קצרתה כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים והגבהת חלתה מבנתיים כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ וגו' ואחר כך וייצר ה' אלהים וגו':

ב וייצר שני יצירת יצירה לאדם ויצירה לחוה יצירה לשבעה ויצירה לתשעה רב הונא אמר נוצר לשבעה ונולד לח' או לתשעה חי נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חי קל וחומר לשבעה בעון קמיה דרבי אבהו מנין שהנוצר לשבעה חי אמר להון מדידכון אנא ממטי לכון זיט"א אפט"א איט"א אוכט"א:

ג וייצר שתי יצירות יצירה מן התחתונים ויצירה מן העליונים רבי יהושע בר נחמיה בשם רבי חנינא בר יצחק ורבנן בשם רבי אליעזר ברא בו ד' בריות מלמעלן וד' מלמטן אוכל ושותה כבהמה פרה ורבה כבהמה מטיל גללים כבהמה ומת כבהמה מלמעלה עומד כמלאכי השרת מדבר ומבין ורואה כמלאכי השרת ובהמה אינה רואה אתמהא אלא זה מצדד רבי תפדויי אמר בשם רבי אחא העליונים נבראו בצלם ובדמות ואינן פרין ורבין והתחתונים פרין ורבין ולא נבראו בצלם ודמות אמר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בצלם ובדמות מן העליונים פרה ורבה מן התחתונים א"ר תפדויי בשם רבי אחא אמר הקב"ה אם אני בוראו מן העליונים הוא חי ואינו מת מן התחתונים הוא מת ואינו חי אלא הריני בוראו מאלו ומאלו ואם יחטא ימות ואם לאו יחיה:

ד וייצר שני יצרים יצר טוב ויצר הרע שאלו היה לבהמה ב' יצרים כיון שהיתה רואה סכין ביד אדם לשחטה היתה מפחדת ומתה והרי אדם יש לו ב' יצרים אמר רבי חנינא בר אידא (זכריה יב) ויוצר רוח אדם בקרבו מלמד שנפשו של אדם צרורה בקרבו אלמלא כן כיון שהיתה הצרה באה עליו היה שומטה ומשליכה:

ה וייצר ב' יצירות יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא ב"ש וב"ה ב"ש אומרים לא כשם שיצירתו בעוה"ז כך יצירתו לעולם הבא בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר שכך הוא אומר במתי יחזקאל (יחזקאל לו) ראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה אמר רבי יונתן אין למדין ממתי יחזקאל ולמה היו מתי יחזקאל דומים לזה שהוא נכנס למרחץ מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון ב"ה אומרים כשם שיצירתו בעוה"ז כך יצירתו בעוה"ב בעוה"ז מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות כך אף לעתיד לבא מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות שכן איוב אומר (איוב י) הלא כחלב תתיכני התכתני אין כתיב כאן אלא תתיכני וכגבינה הקפאתני אין כתיב כאן אלא תקפיאני עור ובשר הלבשתני אין כתיב כאן אלא תלבישני עצמות וגידים סוככתני אין כתיב כאן אלא תסוככני לקערה שהיא מלאה חלב עד שלא נתן מסו בתוכו החלב רופף משנתן לתוכה מסו הרי החלב קפוי ועומד הוא שאיוב אמר (שם) הלא כחלב תתיכני גו' עור ובשר גו' חיים וחסד עשית עמדי ופקודתך שמרה רוחי:

ו את האדם בזכותו של אברהם א"ר לוי האדם הגדול בענקים זה אברהם למה קורא אותו גדול שהיה ראוי להבראות קודם לאדם הראשון אלא אמר הקדוש ברוך הוא שמא יקלקל ואין מי שיבא לתקן תחתיו אלא הרי אני בורא את האדם תחלה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו אמר רבי אבא בר כהנא בנוהג שבעולם אדם יש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה לא באמצע טרקלין כדי שתסבול קורות שלפניה וקורות שלאחריה כך למה ברא הקב"ה את אברהם באמצע הדורות כדי שיסבול דורות שלפניו והדורות שלאחריו אמר רבי לוי מכניסין את המתוקנת לבית של מקולקלת ואין מכניסין את המקולקלת לביתה של מתוקנת:

ז עפר ר"י בר סימון אומר עופר עולם על מליאתו נברא אר"א בר שמעון אף חוה על מליאתה נבראת אמר רבי יוחנן אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו רבי הונא אמר עפר זכר אדמה נקבה היוצר הזה מביא עפר זכר ואדמה נקבה כדי שיהיו כליו בריאין מעשה בא' בציפורי שמת בנו אית דאמר מינאי הוה יתיב גביה סלק רבי יוסי בר חלפתא למחמי ליה אנפין חמתיה יתיב ושחיק א"ל למה אתה שחיק א"ל אנן רחיצן במרי שמיא דאתחמי לאפויי לעלמא דאתי א"ל לא מסתייה לההוא גברא עקתיה אלא דאתית מעקא ליה אית חספין מתדבקין לא כך כתיב (תהלים ב) ככלי יוצר תנפצם אתמהא א"ל כלי חרש ברייתו מן המים והכשירו באור כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור זה נשבר ויש לו תקנה וזה נשבר ואין לו תקנה אתמהא א"ל ע"י שהוא עשוי בנפיחה אמר לו ישמעו אזניך מה שפיך אומר מה אם זה שעשוי בנפיחתו של בשר ודם יש לו תקנה בנפיחתו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה אמר רבי יצחק ככלי חרס תנפצם אין כרתיב כאן אלא ככלי יוצר תנפצם כלי יוצר שלא הוסקו יכולין הן לחזור:

ח מן האדמה רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן אמרו ממקום כפרתו נברא היך מה דאת אמר (שמות כ) מזבח אדמה תעשה לי אמר הקב"ה הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי יעמוד ויפח באפיו מלמד שהעמידו גולם מן הארץ ועד הרקיע וזרק בו את הנשמה לפי שבעולם הזה בנפיחה לפיכך מת אבל לעתיד בנתינה שנאמר (יחזקאל לו) ונתתי רוחי בכם וחייתם:

ט חמשה שמות נקראו לה נפש רוח נשמה יחידה חיה נפש זה הדם שנאמר (דברים יב) כי הדם הוא הנפש רוח שהיא עולה ויורדת שנאמר (קהלת ג) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה נשמה זו האופיה דברייתא אמרין האופיתא טבא חיה שכל האברים מתים והיא חיה בגוף יחידה שכל האברים משנים שנים והיא יחידה בגוף הה"ד (איוב לד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף רבי יהושע בר נחמיה ורבנן רבי יהושע בר נחמיה אמר אם ישים אלהים לבו על האדם הזה רוחו כבר היה בידו (שנאמר) ונשמתו אליו יאסוף בגופו כבר יגוע כל אדם אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות רבנן אומרים אם ישים אלהים לבו לאדם הזה רוחו כבר הוא בידו ונשמתו אליו יאסוף למעלה כבר יגוע כל אדם יחד אלא בשעה שאדם ישן נשמה מחממת הגוף שלא יצטנן וימות הה"ד (משלי כ) נר ה' נשמת אדם רבי ביסני ורבי אחא ור' יוחנן בשם ר"מ אומרים הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף ובשעה שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה ר' לוי בשם ר' חנינא אמר על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא מ"ט (תהלים קנ) כל הנשמה תהלל יה כל הנשימה תהלל יה:

י ויהי האדם לנפש חיה רבי יהודה אמר מלמד שעשה לו עוקץ כחיה וחזר ולקחו ממנו מפני כבודו ר"ה אמר עשאו עבד מכורן בפני עצמו דאי לא לעי לא נגיס הוא דעתיה דרבי חנינא דאמר (איכה א) נתנני ה' בידי לא אוכל קום לעי באורייתא בלילא וביממא לא מטי ר' שמואל חתניה דרבי חנינא חברהון דרבנן אמר כאן הוא עושה נשמה נפש ולהלן הוא עושה נשמה רוח מנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן תלמוד לומר חיים חיים לגזירה שוה.

א ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם דבי רבי ינאי אמרין למה הוא מזכיר שם מלא בנטיעת הגן שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון קודם עד שלא נוצרה ממעי אמה אדם צריך לכוון את רוחותיה הה"ד (תהלים קד) ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע אמר רבי חנינא כקרני חגבים היו ועקרן הקדוש ברוך הוא ושתלן בתוך גן עדן ישבעו עצי ה' וגו' אמר ר' חנינא ישבעו חייהם ישבעו מימיהם ישבעו מטעתן אמר ר' יוחנן לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים שלא נבראו אלא לצורך בית המקדש הה"ד ישבעו עצי ה' ארזי לבנון ואין לבנון אלא בית המקדש המד"א (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר כ"ד מיני ארזים הם ואין לך משובחים מכולם אלא שבעה הה"ד (ישעיה מא) אתן במדבר ארז שטה וגו' ר' אחא אמר ג' ברוש ברתא תדהר אדרא תאשור פקסינון ולמה קורא אותו תאשור שהוא מאושר מכולן הוסיפו עליהן עוד ג' אלונים ארמונים אלמוגים אלונים בלוטין ארמונים דילבון אלמוגים אלוום:

ב גן בעדן רבי יהודה ורבי יוסי רבי יהודה אומר גן גדול מעדן שנאמר (יחזקאל לא) ויקנאוהו כל עצי עדן אשר בגן אלהים ורבי יוסי אומר עדן גדולה מגן שנאמר ויטע ה' אלהים גן בעדן והכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות על דעתיה דר"י מתמצית בית כור תרקב שותה על דעתיה דרבי יהודה כפיגי שהיא נתונה בגינה ומשקה את כל הגינה והא רבי יהודה יש לו שני מקראות ור"י אין לו אלא מקרא אחד אמר רבי חנין דציפורי האיר הקב"ה עינו של רבי יוסי ומצא לו מקרא אחר מכריע על גביו ואיזה זה (ישעיה נא) וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה':

ג מקדם אמר רבי שמואל בר נחמן את סבור קודם לברייתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון אדם נברא בששי גן עדן בשלישי הה"ד (תהלים עד) ואלהים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ ראו פועלא טבא שהתקין הקדוש ברוך הוא שכרי עד שלא עמדתי לפעול:

ד וישם שם רבי יהודה ורבי נחמיה ר"י אמר עילה אותו היך מה דאת אמר (דברים יז) שום תשים עליך מלך רבי נחמיה אמר פיתה אותו למלך שעשה סעודה והזמין אורח כך הזמין הקב"ה את אדם בזכותו של אברהם הה"ד (תהלים קלט) אתה ידעת שבתי וקומי בנת לרעי מרחוק שבתי בתוך גן עדן וקומי טירופי מתוכה בנתה לרעי מרחוק באיזה זכות יעצת לבראני בזכות אותו שהוא בא מרחוק הה"ד (ישעיה מו) קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו:

ה וישם שם היך מה דאת אמר ויהי שם עד היום הזה א"ר לוי ובלבד ביצירה זו אמר רבי יצחק בר מריון כתיב אלה תולדות השמים וגו' בוראן משבחן ומי מגנן בוראן מקלסן ומי יתן בהם דופי אלא נאים ומשובחין הם אלה תולדות השמים:

ו ויצמח ה' אלהים מן האדמה תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים א"ר יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגין מתחתיו רבי יודן בשם רבי יהודה בר אלעאי לא סוף דבר נופו מהלך ת"ק שנה אלא אפילו קורתו מהלך ת"ק שנה:

מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה ר"מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי רבי שמואל בר ר' יצחק בעי קמי רבי זעירא א"ל אפשר חטים היו אמר לו הין א"ל והכתיב עץ א"ל מתמרות היו כארזי לבנון א"ר יעקב בר אחא איתפלגון רבי נחמיה ורבנן רבי נחמיה אמר המוציא לחם מן הארץ שכבר הוציא לחם מן הארץ ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ שהוא עתיד להוציא לחם מן הארץ שנאמר (תהלים עב) יהי פסת בר בארץ לפת תרין אמוראין פליגי רבי חנינא בר יצחק ורבי שמואל בר אמי חד אמר לפת לא פת היתה וחורנה אמר לפת לא פת היא עתידה להיות רבי ירמיה בריך קמיה דרבי זירא המוציא לחם מן הארץ וקלסיה כרבי נחמיה אתמהא אלא שלא לערב את האותיות רבי יהודה בר אלעאי אמר ענבים היו שנאמר (דברים לב) ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות למו אותן האשכלות הביאו מרורות לעולם רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה הה"ד (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו' אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין את מוצא אלא אתרוג רבי יוסי אומר תאנים היו דבר למד מענינו משל לבן שרים שקלקל עם אחת מן השפחות כיון ששמע השר טרדו והוציאו חוץ לפלטין והיה מחזר על פתחיהן של שפחות ולא היו מקבלות אותו אבל אותה שקלקלה עמו פתחה דלתיה וקבלתו כך בשעה שאכל אדם הראשון מאותו האילן טרדו הקדוש ברוך הוא והוציאו חוץ לג"ע והיה מחזר על כל אילנות ולא היו מקבלין אותו ומה היו אומרים לו אמר רבי ברכיה הא גנב דגנב דעתיה דברייה הה"ד (תהלים לו) אל תבואני רגל גאוה רגל שנתגאה על בוראו ויד רשעים אל תנידני לא תיסב מני עלה אבל תאנה שאכל מפירותיה פתחה דלתיה וקבלתו הה"ד ויתפרו עלה תאנה מה היתה אותה התאנה רבי אבין אמר ברת שבע דאמטיית ז' ימי אבלא לעלמא רבי יהושע דסכנין בשם ר"א אמר ברת אליתא דאמטיית אליתא לעלמא רבי עזריה ורבי יהודה בר סימון בשם ריב"ל אמר ח"ו לא גלה הקדוש ב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו ראה מה כתיב (ויקרא כ) ואשה אשר תקרב אל כל בהמה וגו' אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל פלוני על ידה ואם על כבוד תולדותיו חס המקום על כבודו עאכ"ו אתמהא.

א ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן רבי סימון פתח (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו תוקף שנתן הקב"ה לאדם הראשון לנצח לעולם היה ויהלך כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו רבי סימון אמר (שם יב) עמו חכמה וגבורה בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת ואלו הן ד' ראשי נהרות ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו':

ב שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי הוא הסובב את כל ארץ החוילה עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב אתמהא אלא (ישעיה מ"ו) מגיד מראשית אחרית אשר שם הזהב זהב וודאי. וזהב הארץ ההיא טוב אמר רבי יצחק טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי א"ר אבהו טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות אמר ריש לקיש לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא בשביל בית המקדש שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב היך מה דאת אמר (דברים ג) ההר הטוב הזה והלבנון. שם הבדולח ואבן השוהם אמר רבי איבו את סבור כבדולח הזה של פטמים יגיד עליו ריעו ועינו כעין הבדולח מה זה אבן טובה אף זה אבן טובה:

ג ושם הנהר השני גיחון וגו' עדיין לא עמד כוש והוא אומר את כל ארץ כוש אתמהא אלא מגיד מראשית אחרית. ושם הנהר חדקל שהוא חד פרת אוותינטין של נהרות. רבי חנינא בר אמי בשם רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אובל אוותינטין של נהרות והכתיב (דניאל ו) ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל אלא לפי שדניאל ראה ב' חלומות אחד בחדקל ואחד באובל וחדקל גדול מאובל לפיכך הוא קורא אותו גדול והלא הוא בברייתו של עולם אינו קורא אותו גדול אלא שעלה והקיף את כל א"י דכתיב ביה (דברים ד) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים משל הדיוט אומר עבדא דמלכא מלכא הדבק לשיחין וישחון לך רב אמר לחייא בריה בנה לי בית בא"י א"ל להיכן א"ל אעברת נהרא בנה שמואל אמר עד מקום שהנהר מהלך שם היא א"י ואי זו זו תרבקנה רבי יהודה ורבי הונא רבי יודן אמר הוא פרת והוא נהר כבר פרת שפרה ורבה עד שעוברין אותו בספינות פרת שמימיו פרין ורבין פרת שמפרש והולך עד שכלה במגריפה כבר שמימיו כלין כבר שפירותיו גסין ואינן יורדין בכברה רבי הונא אמר כבר בפני עצמו פרת בפני עצמו רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אומרים לפרת למה אין קולך הולך אמר להם איני צריך מעשי מודיעים אותי אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום זורע בי ירק והיא עומדת לג' ימים אומרים לחדקל למה קולך הולך אמר להם הלואי נשמע קולי ונראה אומרים לאילני מאכל למה אין קולכם הולך אמרו להם אין אנו צריכין פירותינו מעידין עלינו אומרים לאילני סרק למה קולכם הולך אמרו להם הלואי נשמע קולינו ונראה א"ר הונא לא משום הטעם הזה אלא אילני מאכל על ידי שהן כבדים בפירותיהם לפיכך אין קולן הולך אבל אילני סרקע"ישהן קלים בפירותיהם קולן הולך הה"ד (ישעיה ז) וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני וגו':

ד אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות כוס תרעלה לאומות ממקום שהדין יוצא מאי טעמא ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לד' נהרים אין כתיב כאן אלא לד' ראשים אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים שם הא' פישון זו בבל על שם (חבקוק א) ופשו פרשיו הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל דכתיב ביה (תהלים מב) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו אשר שם הזהב אלו דברי תורה שהן נחמדין מזהב ומפז רב וזהב הארץ ההיא טוב מלמד שאין תורה כתורת א"י ולא חכמה כחכמת א"י שם הבדולח ואבן השוהם וגו' מקרא משנה ותלמוד ותוספתא ואגדה ושם הנהר השני גיחון זו מדי היה המן שף עמה כנחש על שם על גחונך תלך חדקל זו יון שהיתה קלה וחדה בגזירותיה שהיתה אומרת לישראל כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל א"ר הונא בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות הרשעה בנימוסין ובפנקיסין ובלשון ר' הונא בשם ר' אחא אמר כל המלכיות נקראו על שם אשור ע"ש שהם מתעשרות מישראל א"ר יוסי בר חנינא כל המלכיות נקראו על שם נינוה על שם שהם מתנאות מישראל אמר רבי יוסי בר רבי חלפתא כל המלכיות נקראו על שם מצרים על שם שהם מצירות לישראל והנהר הרביעי הוא פרת זו אדום פרת שהפירה והצירה לבניו (נ"א לפניו) פרת שפרה ורבה מברכתו של זקן פרת שאני עתיד להפרע לה פרת על שם סופה (ישעיה סג) פורה דרכתי לבדי וגו'. ויקח ה' אלהים את האדם וגו' רבי יהודה ורבי נחמיה רי"א עילה אותו היך מה דאת אמר (שם יד) ולקחום עמים והביאום וגו' רבי נחמיה אמר פיתה אותו היך מה דאת אמר (הושע יד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וגו' ויניחהו ר' יודן ור' ברכיה רבי יודן אמר הניח לו והגין עליו ועדנו מכל אילני גן עדן רבי ברכיה אמר להניחו ולהגן עליו ולעדנו מכל אילני ג"ע ויניחהו נתן לו מצות שבת כמה דאת אמר (שמות כ) וינח ביום השביעי לעבדה ששת ימים תעבוד ולשמרה (דברים ה) שמור את יום השבת לקדשו דבר אחר לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות שנאמר (שמות ג) תעבדון את האלהים וכתיב (במדבר כח) תשמרו להקריב לי במועדו:

ו ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ר' לוי אמר צווהו על שש מצות ויצו על עבודת כוכבים היך מה דאת אמר (הושע ה) כי הואיל הלך אחרי צו ה' על ברכת השם כד"א (ויקרא כד) ונוקב שם ה' אלהים אלו הדיינין שנאמר (שמות כב) אלהים לא תקלל על האדם זו שפיכות דמים שנאמר (בראשית יא) שופך דם האדם לאמר זה גילוי עריות שנאמר (ירמיה ג) לאמר הן ישלח איש את אשתו וגו' מכל עץ הגן אכול צווהו על הגזל רבנן פתרין ליה כל ענינא ויצו ה' אלהים רחמן אני ודיין אני להפרע אלהים אמר לו אלהים אני נהוג בי כאלוה שלא תקללני כמה דכתיב אלהים לא תקלל גילוי עריות מנין ודבק באשתו ולא כאשת חבירו ולא בזכר ולא בבהמה אכול תאכל אמר רבי יעקב דכפר חנין מתי יתכשר לאכילה משתשחט רמז לו על אבר מן החי מות תמות מיתה לאדם מיתה לחוה מיתה לו מיתה לתולדותיו.

א ויאמר ה' אלהים לא טוב היות תנינן בעשרה מאמרות נברא העולם ואלו הן בראשית ורוח אלהים מרחפת ויאמר אלהים יהי אור ויאמר אלהים יהי רקיע ויאמר אלהים יקוו המים ויאמר אלהים תדשא הארץ ויאמר אלהים יהי מאורות ויאמר אלהים ישרצו המים ויאמר אלהים תוצא הארץ ויאמר אלהים נעשה אדם מנחם בר יוסי מוציא ורוח אלהים מרחפת ומביא ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם אמר רבי יעקב בן קורשאי מאמר ניתן לרוח בפני עצמה:

ב לא טוב תני רבי יעקב כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר בלא שמחה בלא ברכה בלא כפרה בלא טובה לא טוב היות האדם לבדו בלא עזר אעשה לו עזר כנגדו בלא שמחה שנאמר (דברים יז) ושמחת אתה וביתך בלא כפרה (ויקרא טו) וכפר בעדו ובעד ביתו בלא ברכה (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר אף בלא שלום שנאמר (שמואל א כה) ואתה שלום וביתך שלום רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף בלא חיים שנאמר (קהלת ט) ראה חיים עם האשה אשר אהבת רבי חייא בר גמדא אמר אף אינו אדם שלם שנאמר ויברך אותם ויקרא את שמם אדם שניהם כאחד קרויים אדם וי"א אף ממעט את הדמות שנ' (בראשית ט) כי בצלם אלהים עשה את האדם מה כתיב אחריו ואתם פרו ורבו:

ג אעשה לו עזר כנגדו אם זכה עזר ואם לאו כנגדו אמר רבי יהושע בר נחמיה אם זכה כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי ואם לאו כאשתו של רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הוה ליה אנתתא בישא והות ברתא דאחתיה והות בזית ליה קדם תלמידוי אמרין תלמידיו שבקא להדא אנתתא בישא דליתא מיקרך אמרר להון פורנא רב עלי לית בידי מה אשבוק לה חד זמן הוון יתבין פשטין הוא ור"א בן עזריה דמן חסלין א"ל משגח רבי ואנן סלקין בביתא א"ל אין סליק כי סליק אמכת לאפה ונפקת לה צפה בההיא קדירה אמר לה אית בההיא קדריה כלום א"ל אית פרפריין אזל גליתה ואשכח פרגיין ידע ר"א בן עזריה מה הוא שמע יתבון להון אכלין א"ל רבי לא אמרת אלא פרפריין והא אשכחנן בגוה פרגיין א"ל מעשה נסים הן מן דחסלין א"ל רבי שבוקא ההיא אנתתא מינך דלית היא עבדא ליקרתך א"ל פורנא רב עלי ולית בי מה אשבוק לה א"ל אנן יהבינן לה פורנא ושבקית מינך עבדון ליה כן פסק לה פורנא ושבק יתה מיניה ואסבון יתיה איתתא אחרא טבא מינה גרמון חובין דההיא איתתא ואזלת ואתנסבית לסנטרין דקרתא לבתר יומין אתון יסורין עליו ואיתעוור והוות ציירת בידיה ומחזרא ליה על שקקיא דקרתא כיון דהות מטיא בשקקיא דרבי יוסי הגלילי הות קיימא לה וחזרה לאחורה מן דהוה ההוא גברא חכים קרתא אמר לה למה את לא מובלת לי לשכונתיה דרבי יוסי הגלילי דאנא שמע דההוא עביד מצוה אמרת ליה משבקתיה אנא ולית בי דליחמי סבר אפוהי חד זמן אתון קרון בשכונתיה דרבי יוסי ארגיש בה יום קדמוי ויום תניין ושרי מחי לה ואזיל קלהון והוון מתבזין בכל קרתא אודיק ר' יוסי לקלהון וחמהון מתבזן בגו שוקא א"ל למה את מחי לה א"ל כל יום היא מובדה פרנסתיה דהדין שקקיה מיני כיון דשמע רבי יוסי כן נסביהון ויהיב יתהון בחדא ביתא מן דידיה והוה מפרנס יתהון כל יומי חייהון על שם (ישעיה נח) ומבשרך לא תתעלם:

ד ויצר ה' אלהים מן האדמה בעון קומי רבי יוחנן בן זכאי כתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה ומה ת"ל ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה אמר להן להלן לבריאה וכאן לכבוש היאך מה דאת אמר (דברים יז) כי תצור אל עיר ימים רבים א"ר אחא בשעה שבא הקב"ה לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת אמר להן נעשה אדם אמרו לו אדם זה מה טיבו אמר להן חכמתו מרובה משלכם הביא לפניהם את הבהמה ואת החיה ואת העוף אמר להם זה מה שמו ולא היו יודעין העבירן לפני אדם אמר לו זה מה שמו אמר זה שור זה חמור זה סוס וזה גמל ואתה מה שמך אמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה ואני מה שמי א"ל לך נאה להקראות אדני שאתה אדון לכל בריותיך א"ר אחא (ישעיה מב) אני ה' הוא שמי הוא שמי שקרא לי אדם הראשון חזר והעבירן לפניו זוגות אמר לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג ולאדם לא מצא עזר כנגדו אתמהא ולמה לא בראה לו תחלה אלא צפה הקדוש ברוך הוא שהוא עתיד לקרות עליה תגר לפיכך לא בראה לו עד שתבעה בפיו כיון שתבעה מיד ויפל ה' אלהים תרדמה וגו':

ה ויפל ה' אלהים תרדמה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר תחלת מפלה שינה דמך ליה ולא לעי באורייתא ולא עביד עבידתא רב אמר שלש תרדמות הן תרדמת שינה ותרדמת נבואה ותרדמת מרמיטה תרדמת שינה (בראשית ג) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן תרדמת נבואה (שם טו) ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם תרדמת מרמיטה (שמואל א כו) אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם רבנן אמרי אף תרדמה של שטות דכתיב (ישעיה כט) כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה רבי חנינא בר יצחק אמר ג' נובלות הן נובלת מיתה שינה נובלת נבואה חלום נובלת העולם הבא שבת רבי אבין מוסיף עוד תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה:

ו ויקח אחד מצלעותיו רבי שמואל בר נחמן אמר מן סטרוהי היך מה דאת אמר (שמות כז) ולצלע המשכן ושמואל אמר עילעא חדא מבין ב' צלעותיו נטל תחתיה אין כתיב כאן אלא תחתנה א"ר חנינא בריה דר' אידי מתחלת הספר ועד כאן אין כתיב סמ"ך כיון שנבראת נברא שטן עמה ואם יאמר לך אדם הוא הסובב תאמר לו בנהרות הכתוב מדבר א"ר חנינא בר יצחק עשה הקב"ה נוי לתחתיתו כדי שלא יהא מתבזה כבהמה רבי אמי ורבי ינאי חד אמר עשה לו מנעל ואפיפורין כבוש עליו כדי שלא יצטער כשהוא יושב וחרנא אמר עשה לו כסתות רבי לוי ורבי אמי חד אמר עשה לו קבורה וחד אמר עשה לו תכריכין:

ז מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי אמרה לו למה בגניבה אמר לה משל אם הפקיד אדם לידך אונקיא של כסף בחשאי וחזרת ליה ליטרא של זהב בפרהסיא זו גניבה אמרה לו למה במטמוניות ואמר לה בתחלה בראה לו וראה אותה מלאה רירין ודם הפליגה ממנו חזר ובראה לו פעם ב' אמר הלו מוספת אני על דבריך אמורה הייתי להנשא לאחי אמי ועל ידי שגדלתי עמו בבית התכערתי בעיניו והלך ונשא לו אשה אחרת ואינה נאה כמוני מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה אמרו אין אנו מועילים להקדוש ברוך הוא כלום עמדו וגרשו זה את זה הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק הוי שהכל מן האשה:

ח שאלו את רבי יהושע מפני מה האיש יוצא פניו למטה ואשה יוצאת פניה למעלה אמר להם האיש מביט למקום ברייתו ואשה מבטת למקום ברייתה ומפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם אמר להם אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם וחוה נבראת מעצם משל אם תניח בשר ג' ימים בלא מלח מיד הוא מסריח ומפני מה האשה קולה הולך ולא האיש אמר להם משל אם תמלא קדרה בשר אין קולה הולך כיון שתתן לתוכה עצם מיד קולה הולך מפני מה האיש נוח להתפתות ואין האשה נוחה להתפתות אמר להן אדם נברא מאדמה וכיון שאתה נותן עליה טפה של מים מיד היא נשרית וחוה נבראת מעצם ואפילו אתה שורה אותו כמה ימים במים אינו נשרה ומפני מה האיש תובע באשה ואין האשה תובעת באיש אמר להן משל למה הדבר דומה לאחד שאבד אבידה הוא מבקש אבידתו ואבידתו אינה מבקשתו ומפני מה האיש מפקיד זרע באשה ואין האשה מפקדת זרע באיש אמר להם דומה לאחד שהיה בידו פקדון ומבקש אדם נאמן שיפקדנו אצלו ומפני מה האיש יוצא ראשו מגולה והאשה ראשה מכוסה אמר להן לאחד שעבר עבירה והוא מתבייש מבני אדם לפיכך יוצאת וראשה מכוסה ומפני מה הן מהלכות אצל המת תחלה אמר להם על ידי שגרמו מיתה לעולם לפיכך הן מהלכות אצל המת תחלה הה"ד (איוב כא) ואחריו כל אדם ימשוך ומפני מה ניתן לה מצות נדהע"יששפכה דמו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נדה ומפני מה ניתן לה מצות חלה על ידי שקלקלה את אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם לפיכך ניתן לה מצות חלה ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת אמר להן על ידי שכבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת.

א ויבן ה' אלהים את הצלע ר"א בשם רבי יוסי בן זמרא אמר ניתן בה בינה יותר מן האיש דתנינן בת י"א שנה ויום אחד נדריה נבדקין בת י"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל י"ב אבל לזכר בן י"ב שנה ויום אחד נדריו נבדקין בן י"ג נדריו קיימין ובודקין כל י"ג רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמר אית דמחלפין דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם רבי איבו ואמרי לה בשם רבי בנייה והוא תני לה בשם ר"ש בן יוחאי קישטה ככלה ואח"כ הביאה לו אית אתרין דקריין לקלעתא בנייתא אמר רבי חמא בר חנינא את סבור שמתחת חרוב אחד או שקמה א' הביאה לו אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין אחר כך הביאה לו הה"ד (יחזקאל כח) בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה וגו' רבנן ור"ש בן לקיש רבנן אמרי עשר ור"ש אמר י"א ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש תרוויהון אמרין כלל ופרט עשה את הכלל מוספת לפרט והכל בכלל כל אבן יקרה מסוכתך כלל אודם פטדה תרשיש ויהלום וגו' פרט הכל בכלל כל אבן יקרה מסוכתך רבי לוי ורבי סימון חד אמר ט' וחד אמר י' מ"ד עשר כרבנן ומ"ד ט' הדין דהב דהכא לית הוא חופה רבי אחא בר חנינא אמר עשה כתלים של זהב ובתי קריות של אבנים טובות ומרגליות ר' אלעזר בר ביסנא בשם ר' אחא אמר אפי' קורקוסים של זהב עשה לו:

ב רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר ויבן כתיב התבונן מאין לבראתה אמר לא אברא אותה מן הראש שלא תהא מיקרת ראשה לא מן העין שלא תהא סקרנית ולא מן האוזן שלא תהא צייתנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן הלב שלא תהא קנתנית ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית אלא ממקום שהוא צנוע באדם אפי' בשעה שאדם עומד ערום אותו המקום מכוסה ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה היה אומר לה תהא אשה צנועה אשה צנועה אף על פי כן (משלי א) ותפרעו כל עצתי לא בראתי אותה מן הראש והרי היא מיקרת ראשה שנאמר (ישעיה ג) ותלכנה נטויות גרון ולא מן העין והרי היא סקרנית שנאמר (שם ) ומסקרות עינים ולא מן האוזן והרי היא צייתנית שנאמר (בראשית יח) ושרה שומעת פתח האהל ולא מן הלב והרי היא קנתנית שנאמר (שם ל) ותקנא רחל באחותה ולא מן היד והרי היא ממשמשנית שנאמר (שם לא) ותגנוב רחל את התרפים ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר (שם לד) ותצא דינה:

ג רב חסדא אמר בנה בה מגורות יותר מן האיש רחבה מלמטן וצרה מלמעלן כדי שתהא מקבלת עוברים ויבאה אל האדם אמר רבי אבין טבוי לקריה דמלכא שושביניה:

ד ויאמר האדם זאת הפעם רבי יהודה בר רבי אמר בתחלה בראה לו וראה אותה מליאה רירין ודם והפליגה ממנו וחזר ובראה לו פעם שנייה הה"ד זאת הפעם זאת היא של אותו הפעם זאת היא שעתידה להקיש עלי כזוג היך מה דאת אמר (שמות כח) פעמון זהב ורמון זו היא שהיתה מפעמתני כל הלילה כולה בעון קומי ר"ש בן לקיש מפני מה אין כל החלומות מיגעין את האדם וזו מיגעת את האדם אמר להם שמתחלת ברייתה אינה אלא בחלום שנאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הוא אומר עצם מעצמי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש שמעת מימיך אומר גיני גיניא אנתרופי אנתרופא גברא גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה:

ה על כן יעזב איש תניא גר שנתגייר והיה נשוי לאחותו בין מן האב בין מן האם יוציא דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מן האם יוציא מן האב יקיים שאין אב לעובד כוכבים אתיבון ליה והא כתיב (בראשית כ) וגם אמנה אחותי בת אבי היא וגו' אמר להן בשיטתן השיבן אתיב להון רבי מאיר (שם ב) על כן יעזב איש את אביו ואת אמו אמר רבי יוחנן ופשטו ליה ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו הסמוך לאביו הסמוך לאמו אתיב רבי אבהו והכתיב (שמות ו) ויקח עמרם את יוכבד דודתו אמר רבי שמעון בריה דר' אבהו מעתה אפי' כבני נח לא היו ישראל נוהגים קודם מתן תורה אתמהא א"ר לוי ופשטו ליה על כן יעזב איש וגו' הסמוך לו מאביו הסמוך לו מאמו רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר בני נח על הנשואות חייבין ועל הארוסות פטורין רבי יונה בשם רבי שמואל אמר זונה שהיא עומדת בשוק ובאו עליה שנים הראשון פטור והשני חייב משום בעולת בעל וכי נתכוון הראשון לקנותה בבעילה הדא אמר בעילה בבני נח קונה שלא כדת ומנין שאין להם גירושין ר' יהודה בר' סימון ור' חנין בשם ר' יוחנן אמר שאין להם גירושין או ששניהם מגרשין זה את זה אמר רבי יוחנן אשתו מגרשתו ונותנת לו דופורון תני ר' חייא עובד כוכבים שגירש את אשתו והלכה ונישאת לאחר והלכו שניהם ונתגיירו איני קורא עליו (דברים כד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וגו' רבי אחא בשם ר' חנינא בר פפא אמר בכל ספר מלאכי כתיב ה' צבאות ובכאן כתיב אלהי ישראל שנאמר (מלאכי ב) כי שנא שלח אמר ה' אלהי ישראל כביכול לא יחול שמו אלא על ישראל בלבד אמר רבי חגי בשעה שעלו ישראל מן הגולה נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן והלכו להם ונשאו נשים עמוניות והיו מקיפות את המזבח ובוכות הוא שמלאכי אומר (שם) וזאת שנית תעשו שנייה לשטים כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה אמר הקב"ה מאן קביל מהם בכי ואנקה משגזלת וחמסת ונטלת יפיה ממנה אתה משלחה אתמהא ומניין שהן מוזהרין על גילוי עריות כישראל שנא' ודבק באשתו ולא באשת חבירו ולא בזכור ולא בבהמה רבי שמואל ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא אמרו בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה חייב מיתה אמר רבי אסי כל איסור שכתוב בבני נח לא בעשה ולא בלא תעשה אלא במיתה והיאך עבידא (בראשית ב) ודבק באשתו והיו לבשר אחד:

ו ויהיו שניהם ערומים אמר רבי אליעזר שלשה הן שלא המתינו בשלותן שש שעות ואלו הן אדם וישראל וסיסרא אדם שנאמר ולא יתבששו לא באו שש שעות והוא בשלותו וישראל שנאמר (שמות לב) וירא העם כי בשש משה כי באו שש שעות ולא בא משה סיסרא שנאמר (שופטים ה) מדוע בשש רכבו לבא בכל יום היה למוד לבא בשלש שעות בארבע שעות ועכשיו באו שש שעות ולא בא הוי ולא יתבוששו והנחש היה ערום לא היה צריך קרא לומר אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו' אמר ר' יהושע בן קרחה להודיעך מאי זו חטייה קפץ עליהם אותו הרשע מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה אמר רבי יעקב דכפר חנין שלא להפסיק בפרשתו של נחש.

א והנחש היה ערום כתיב (קהלת א) כי ברב מכאוב על ידי שאדם מרבה עליו חכמה הוא מרבה עליו כעס וע"י שהוא מוסיף דעת הוא מוסיף עליו מכאוב אמר שלמה על ידי שהרביתי עלי חכמה הרביתי עלי כעס ועל ידי שהוספתי עלי דעת הוספתי עלי מכאוב שמעת מימיך אומר חמור זה יוצא צינה עליו כמה חככים באה עליו והיכן הן יסורין מצויין על בני אדם רב אמר אין תלמיד חכם צריך התראה אמר ר' יוחנן ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן אם מתפחמין קימעא הן אבודין אבל כלי פשתן הארבליין כמה הן וכמה דמיהם תני ר' ישמעאל לפום גמלא שחנא בנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסין לקפילין חד אמר אייתי קופר צלי ופיתא נקייה וחמר טב וחד אמר אייתי פיתא ותרדין דין אכל ומתנזק ודין אכל ולא מתנזק הוי על דין היא רבה ועל אוחרן לית היא רבה תני בשם רבי מאיר לפי גדולתו של נחש היה מפלתו ערום מכל ארור מכל רבי הושעיא רבה אמר דקרטים היה עומד כקנה ורגלים היו לו רבי ירמיה בן אלעזר אמר אפיקורס היה רבי שמעון בן אלעזר אמר כגמל היה טובה גדולה חסר העולם שאלמלא כן היה אדם משלח פרגמטיא בידו והיה הולך ובא:

ב ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים אמר רבי חנינא בן סנסן ארבעה הן שפתהו באף ונאבדו באף ואלו הן נחש ושר האופים ועדת קורח והמן נחש (בראשית ג) ויאמר אל האשה אף שר האופים (שם ח) אף אני בחלומי עדת קרח (במדבר ד) אף לא אל ארץ המן (אסתר ה) אף לא הביאה אסתר:

ג ותאמר האשה אל הנחש והיכן היה אדם באותה שעה אבא בר קורייה אמר נתעסק בדרך הארץ וישן לו רבנן אמרי נטלו הקדוש ברוך הוא והחזירו בכל העולם כולו א"ל כאן בית נטע כאן בית זרע הדא הוא דכתיב (ירמיה ב) בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם לא ישב אדם הראשון שם ומפרי העץ אשר בתוך הגן וגו' ולא תגעו בו הה"ד (משלי ל) אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות כך אמר הקב"ה כי ביום אכלך ממנו וגו' והיא לא אמרה כן אלא אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו כיון שראה אותו עוברת לפני העץ נטלה ודחפה עליו אמר לה הא לא מיתת כמה דלא מיתת במקרביה כן לא מיתת במיכליה אלא כי יודע אלהים כי ביום וגו':

ד אמר רבי תנחומא השאלה הזו שאלוני באנטוכיא אמרתי להם כי יודעים אלהי אין כתיב אלא כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ר' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי אמר התחיל אומר דלטוריא על בוראו אמר מאילן הזה אכל וברא העולם והוא אומר לכם לא תאכלו ממנו שלא תבראו עולמות אחרים דכל אינש ואינש סני בר אומנתיה ר' יהודה בר סימון אמר כל שנברא אחר חבירו שליט בחבירו שמים בראשון ורקיע בשני אינו סובלן אתמהא רקיע בשני ודשאים בשלישי אינן מספקין את מימיו דשאים בשלישי ומאורות ברביעי אין מבשלין פירותיו מאורות ברביעי ועופות בחמישי א"ר יהודה בר סימון זיז עוף טהור הוא ובשעה שהוא פורח מכסה גלגל חמה ואדם נברא אחר הכל לשלוט בכל קדמו ואכלו עד שלא יברא עולמות אחרים והן שולטין בכם הה"ד ותרא האשה כי טוב וגו' ראתה דבריו של נחש:

ה ר' יוסי בר זמרא אמר ג' דברים נאמרו באותו אילן טוב למאכל יפה לעינים ומוסיף חכמה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד ותרא האשה כי טוב מכאן שהוא טוב וכי תאוה הוא לעינים מכאן שהוא יפה לעינים ונחמד העץ להשכיל מכאן שמוסיף חכמה היך מה דאת אמר (תהלים פט) משכיל לאיתן האזרחי ותקח מפריו ותאכל א"ר איבי סחטה ענבים ונתנה לו ר' שמלאי אמר בישוב הדעת באת עליו אמרה ליה מה אתה סבור שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש או שמא אני מתה ואת יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה רבנן אמרי התחילה מיללת עליו בקולה גם רבוי האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול הה"ד (איוב כט) וכחול ארבה ימים דבי רבי ינאי אמרי אלף שנה הוא חי ובסוף אלף שנה אש יוצאה מקנו ושורפתו ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים וחי ר' יודן בר"ש אומר אלף שנים חי ולבסוף אלף שנים גופו כלה וכנפיו מתמרטין ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל אברים:

ו ותפקחנה עיני שניהם וכי סומים היו רבי יודן בשם ר"י בן זכאי ורבי ברכיה בשם ר"ע אמר משל לעירוני שהיה עובר לפני חנותו של זגג והיה לפניו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין ותפשם במקלו ושיברן עמד ותפשו א"ל ידע אנא דלית אנא מהני ממך כלום אלא בא ואראה לך כמה טובות איבדת כך הראה להן כמה דורות איבדו וידעו כי ערומים הם אפי' מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה ויתפרו עלה תאנה אר"ש בן יוחאי עלה שהביאו תואנה לעולם וא"ר יצחק קלקלת עובדך סב חוט וחייט ויעשו להם חגורות א"ר אבא בר כהנא חגורה אין כתיב כאן אלא חגורות חגורי חגורות אסטכיוין גליון סדינים כשם שעושים לאיש כך עושין לאשה צילצלין קולסין סכנין:

ז וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום א"ר חלפון שמענו שיש הילוך לקול שנאמר וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן והילוך לאש שנאמר (שמות ט) ותהלך אש ארצה א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך מקפץ ועולה עיקר שכינה בתחתונים היתה כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון חטא קין נסתלקה לרקיע השני דור אנוש לג' דור המבול לד' דור הפלגה לה' סדומיים לו' ומצרים בימי אברהם לז' וכנגדן עמדו ז' צדיקים ואלו הן אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה עמד אברהם והורידה לו' עמד יצחק והורידה מן ו' לה' עמד יעקב והורידה מן הה' לד' עמד לוי והורידה מן הד' לג' עמד קהת והורידה מן הג' לב' עמד עמרם והורידה מן הב' לא' עמד משה והורידה מלמעלה למטה אר"י כתיב (תהלים לז) צדיקים יירשו ארץ וגו' ורשעים מה יעשו פורחים באויר אלא הרשעים לא השכינו שכינה בארץ:

ח וישמעו אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו שמעו קולן של אילנות שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה ד"א שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן ר' לוי ור' יצחק ר' לוי אמר מת אותו שבגן רבי יצחק אמר מת הלך לו אתמהא א"ל הקדוש ברוך הוא לרוח היום לריוח היום הריני מחיה לו את היום כך אמרתי לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות אין אתם יודעים אם יום משלי אם יום א' משלכם אלא הרי אני נותן לו יום א' משלי שהוא אלף שנים והוא חי ט' מאות ול' שנה ומניח לבניו ע' הה"ד (שם צ) ימי שנותינו בהם שבעים שנה לרוח היום רב אמר לרוח מזרחית דנו לרוח שהיא עולה עם היום זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דנו לרוח שהיא שוקעת עם היום על דעתיה דרב הקשה עליו כל שהיום עולה הוא מרתיח ועל דעתיה דזבדי בן לוי ריתה עליו כל שהיום שוקע הוא צונן ויתחבא האדם ואשתו א"ר איבו גרעה קומתו ונעשה של ק' אמה בתוך עץ הגן א"ר לוי רמז לתולדותיו שיהיו ניתנין בארונות של עץ:

ט ויקרא ה' אלהים אל האדם איך הוית אתמול לדעתי ועכשיו לדעתו של נחש אתמול מסוף העולם ועד סופו ועכשיו בתוך עץ הגן א"ר אבהו בשם ר' חנינא כתיב (הושע ו) והמה כאדם עברו ברית המה כאדם הראשון מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתי אותו בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליו איכה הכנסתיו לתוך ג"ע שנאמר ויניחהו בג"ע וצויתיו שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם ועבר על הצווי שנאמר המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת ודנתי אותו בשלוחין שנאמר וישלחהו ה' אלהים מג"ע ודנתי אותו בגרושין דכתיב ויגרש את האדם קוננתי עליו איכה שנאמר ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה איכה כתיב אף בניו הכנסתים לא"י וצויתים ועברו על הצווי דנתי אותם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם איכה הכנסתים לא"י שנאמר (ירמיה ב) ואביא אתכם אל ארץ הכרמל צויתים שנאמר (שמות כו) ואתה תצוה את בני ישראל עברו על צוויי שנאמר (דניאל ט) וכל ישראל עברו תורתך דנתי אותם בשלוחין שנאמר (ירמיה ט"ז) שלח מעל פני ויצאו דנתי אותם בגרושין שנאמר (הושע ח) מביתי אגרשם קוננתי עליהם איכה שנאמר (איכה א) איכה ישבה:

י ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ א"ר לוי לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשתו של חבר אמרה לה מה בעלה עושה עמך אמרה לה כל טוב הוא עושה עמי חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה אמרה לה כל קוזמיקון שלו שם הוא ומבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה מה עשתה הושיטה ידה לתוכה התחילו מנשכות אותה כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחה אמר לה שמא באותה חבית נגעת כך אמר הקב"ה לאדם הראשון (בראשית ג) המן העץ אשר צויתיך וגו':

יא ויאמר האדם וגו' ד' הן שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן ומצאן קנקנין של מימי רגלים ואלו הן אדם וקין ובלעם וחזקיהו אדם שנאמר ויאמר האדם האשה קין (שם ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו' ויאמר לא ידעתי בלעם הרשע שנאמר (במדבר כב) מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים וגו' חזקיהו (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה וגו' אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם שנאמר (יחזקאל לו) בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' אלהים אתה ידעת א"ר חנינא בר פפא לצפור שהיתה נתונה ביד צייד פגע בא' א"ל זו שבידי מה היא חיה או מתה א"ל אי בעית חיה אי בעית מתה כך בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' אלהים אתה ידעת:

יב ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' הה"ד (איוב ט) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי אמר איני כאותו שאמר האשה אשר נתתה עמדי וגו' הוא שמע לדברי אשתו אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי א"ר אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה על כן אמר לה (שם ב) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים אקבל אין כתיב כאן אלא נקבל נאים בטובה ולא נאים בפורענות אתמהא (שם) בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו בשפתיו לא חטא אבל בלבו חטא א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל אכלתי ואוכל אר"ש בן לקיש אדה"ר לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל גירני חייבני והטעני גירני היך מה דאת אמר (תהלים פט) לא ישיא אויב בו חייבני היך מה דאת אמר (דברים כד) כי תשה ברעך הטעני. כמה דאת אמר (ד"ה לב) אל ישיא אתכם חזקיהו.

א ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (תהלים קמ) איש לשון בל יכון בארץ וגו' א"ר לוי לעתיד לבא הקב"ה נוטל את עובדי כוכבים ומורידם לגיהנם ואומר להם למה הייתם קונסים את בני והן אומרים לו מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע איש על חבירו והקדוש ברוך הוא נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנם ד"א איש לשון זה הנחש שאמר לשון הרע על בוראו בל יכון בארץ על גחונך איש חמס רע יצודנו למדחפה אין כתיב כאן אלא למדחפות אדם נתקלל וחוה נתקללה ונחש נתקלל:

ב ויאמר ה' אל הנחש כי עשית זאת וגו' (משלי טז) איש תהפוכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף איש תהפוכות זה הנחש שהיפך דברים על בוראו ונרגן שריגן דברים על בוראו ואמר לא מות תמותון מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם ומיד נתקלל ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' עם אדם נשא ונתן עם חוה נשא ונתן ועם נחש לא נשא ונתן אלא אמר הקב"ה נחש זה רשע בעל תשובות ועם אומר אני לו עכשיו הוא אומר לי אתה צוית אותם ואני צויתי אותם מפני מה הניחו צוייך והלכו להם אחר צוויי אלא קפץ עליו ופסק לו את דינו:

ג ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת תני רבי חייא בגדולה מתחילים מן הגדול ובקלקלה מתחילים מן הקטן בגדולה מתחילים מן הגדול שנאמר (ויקרא י) ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בקלקלה מתחילין מן הקטן שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך מלמד שמתחלה נתקלל נחש ואח"כ נתקללה חוה ואחר כך נתקלל אדם הכל משמשין פנים כנגד עורף חוץ מב' שמשמשין אחור כנגד אחור גמל וכלב וחוץ מג' שמשמשין פנים כנגד פנים מפני שהשכינה דברה עמהם ואלו הן אדם נחש ודג אדם שנאמר ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך נחש ויאמר ה' אלהים אל הנחש דג (יונה ב) ויאמר ה' לדג ויקא את יונה:

ד כי עשית זאת א"ר הושעיא בשביל זו כל פעולה שלך לא בשביל זו א"ר יהודה בר סימון בשם רבי הושעיא מתחלת הספר ועד כאן שבעים ואחד אזכרות מגיד שנידון בסנהדרין שלימה רבי הושעיא דסכנין בשם רבי לוי אררו בצרעת הלין סלעיא דביה צרען אינון אר"א ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה כך ארור אתה מכל הבהמה כל שכן מכל חית השדה תני בהמה גסה טהורה יולדת לתשעה חדשים בהמה גסה טמאה יולדת לי"ב חדשים בהמה דקה טהורה יולדת לה' חדשים והכלב לחמשים יום והחתול לחמשים ושנים והחזיר לששים יום והנמייה לשבעים יום הצבי והשועל לו' חדשים ושאר כל השרצים לששה חדשים והארי והדוב והנמר והפיל והקוף הקיפוד לשלש שנים והנחש לשבע שנים והאפעה לשבעים שנה פילוסופוס אחד בקש לידע לכמה הנחש מוליד כיון שראה אותם מתעסקין זה עם זה נטלן ונתנן בחבית והיה מספיק להם מזונות עד שילדו כיון שעלו הזקנים לרומי שאלו את רבן גמליאל אמר ליה לכמה הנחש מוליד ולא יכול להשיבו ונתכרכמו פניו פגע בו רבי יהושע ופניו חלנית אמר לו למה פניך חלנית אמר לו שאלה אחת נשאלתי ולא יכולתי להשיבו אמר לו מה היא אמר לכמה נחש מוליד אמר לו לשבע שנים א"ל מנא לך אמר לו הכלב חיה טמאה ומוליד לחמשים יום ובהמה טמאה יולדת לי"ב חודש וכתיב ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה וכשם שהבהמה ארורה מן החיה שבעה כך נחש ארור מהבהמה שבעה כמפני רמשא סלק ואמר ליה התחיל מטיח ראשו לכותל אמר כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי בקנה אחד:

ה על גחונך תלך בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה שנאמר (ירמיה מז) קולה כנחש ילך רבי יודן ורבי הונא חד מנהון אמר אתה גרמת לבריות שיהו מהלכי גחונים על מתיהם אף אתה על גחונך תלך א"ר אליעזר אף קללתו של הקב"ה יש בה ברכה אמר אלולי שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך היאך היה בורח לכותל ונכנס לחור וניצל ועפר תאכל כל ימי חייך אמר רבי חילפאי לא עפר מכל צד אלא בוקע ויורד עד שהוא מגיע לסלע ושומט גידין של אדמה ואוכל א"ר לוי לעתיד לבא הכל מתרפאין חוץ מנחש וגבעונים נחש שנאמר (ישעיה סה) ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו וגו' גבעונים (יחזקאל מה) והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל ר' אסי ורבי הושעיא בשם ר' אחא אמר לו הקב"ה אני עשיתיך מלך על הבהמה ועל החיה ואתה לא בקשת אני עשיתיך שתהא מהלך קוממיות כאדם ואתה לא בקשת על גחונך תלך אני עשיתיך שתהא אוכל מאכלות כאדם ואתה לא בקשת ועפר תאכל כל ימי חייך אתה בקשת להרוג את האדם ולישא את חוה ואיבה אשית בינך ובין האשה הוי מה שבקש לא ניתן לו ומה שבידו ניטל ממנו וכן מצינו בקין ובקרח ובלעם ובדואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ובאדוניהו ובעוזיהו ובהמן מה שבקשו לא ניתן להם ומה שבידם ניטל מהם:

ו אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך רבי יהודה ברבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי סימון מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת ואף היאע"יעילה רבי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק אמר כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה ויאמר לא כי צחקת והכתיב (בראשית י) ותקרא שם ה' הדבר אליה רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם יט) ויאמר ה' לה רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמרע"ימלאך רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר על ידי שם הרבה ארבה עצבונך והרונך רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל אומר כל שהוא הרבה ארבה כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי רבי הונא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' אינו חי לח' אינו חי נוצר לז' ונולד לשמונה חי קל וחומר לתשעה בעון קמיה דרבי אבהו מניין שהנולד לשבעה חי אמר להן מן דידכון אנא ממטי לכון זיט"ה אפט"א איט"א אוכטא רבי ברכיה בשם ר' שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד או לרע"ב או לרע"ג לט' הן ועיבוריהן חייא בר אדא הוה יתיב קמיה דרב הוה מסבר ליה ולא סבר א"ל למה לית את סבור א"ל דהא חמרתי בעי למילד ואני מתירא שמא תיצון ותמות א"ל ומה איכפת לך א"ל פעמים שהיא פוחתת ופעמים שהיא מוספת פוחתת אינה פוחתת מימות הלבנה מוספת אינה מוספת על ימות החמה א"ל והכתיב (איוב לט) הידעת עת לדת יעלי סלע תספור ירחים תמלאנה א"ל להלן בדקה וכאן בגסה א"ל והא בקרות של אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקרות של רבי יש מהם שילדו עכשיו ויש מהם שילדו לאחר זמן א"ל להלן בטהורה וכאן בטמאה עצבונך זה צער העיבור והרונך זה צער העדוי בעצב זה צער הנפלים תלדי זה צעד הלידה בנים זה צער גידול בנים א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל:

ז ואל אישך תשוקתך ארבע תשוקות הן אין תשוקתה של אשה אלא לאישה שנאמר ואל אישך תשוקתך אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה ואין תשוקתו של הקב"ה אלא על ישראל שנאמר (שיר ז) ועלי תשוקתו ד"א תשוקתו תשים אנו ואפיי שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של הקדוש ברוך הוא ומיחדים שמו בכל יום ד"א ואל אישך תשוקתך בשעה שהאשה יושבת על המשבר היא אומרת עוד איני נזקקת לבעלי מעתה והקב"ה אמר לה תשובי לתשוקתך תשובי לתשוקת אישך רבי ברכיה ורבי סימון בשם ר"ש בן יוחאי אמרו לפי שרפרפה בלבה לפיכך תביא קרבן מרופרף ב' תורים ב' בני יונה והוא ימשל בך אמר רבי יוסי הגלילי יכול ממשלה מכל צד ת"ל (דברים כד) לא יחבול רחים ורכב מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיה נשואה ללסטים אחד והיה בעלה מצערה שמעו חכמים ובאו אצלה להוכיחו כיון שבאתה לפני חכמים הוציאה לפניהם מנורה של זהב ונר של חרס על גבה לקיים מה שנאמר ואל אישך תשוקתך:

ח ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו א"ל מה את סבר שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש מה את סבור שאני מתה ואתה יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה רבנן אמרין התחילה מיללת עליו בקולה הה"ד ולאדם אמר כי שמעת לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך וגו' ותאכל מן העץ הדא מסייעא לההיא דאמר רבי אבא דעכו אתרוג היה אשר צויתיך לאמר מהו לאמר להזהיר את הבהמה ואת החיה ואת העופות לא דייך שלא הזהרת אותן אלא שנתת להן ואכלו ארורה האדמה בעבורך שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון יתושין ופרעושין וזבובים ותעלה לך גמל א"ר יצחק אף הוא יש לו בו הנאה שהוא מוכרו ונהנה מדמיו:

ט בעצבון תאכלנה א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן רבי אליעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם) נותן לחם לכל בשר מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאולה שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה על ידי הקדוש ברוך הוא גאולהע"ימלאך מניין שנאמר (בראשית מה) המלאך הגואל אותי מכל רע פרנסה על ידי הקב"ה שנאמר (תהלים קמו) פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון רבי יהושע בן לוי אמר גדולה מקריעת ים סוף שנאמר (שם קלו) לגוזר ים סוף לגזרים ואומר (שם) נותן לחם לכל בשר וגו':

י וקוץ ודרדר תצמיח לך קוץ זה קנרים דרדר אלו עכביות ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים שהיא עשוייה דרין דרין ואכלת את עשב השדה רבי יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן וטועם בהם כל מעדנים שבעולם עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה אמר רבי יצחק על הדורות הללו הוא אומר ואכלת את עשב השדה שאדם משליף (על) שדהו ואוכלה עד שהוא עשב כיון ששמע אדם הראשון כן הזיעו פניו אמר מה אני נקשר לאבוס כבהמה אמר לו הקדוש ברוך הוא הואיל והזיעו פניך תאכל לחם אמר רבי לוי נוח היה לו אם היה עומד בקללתו הראשונה בזעת אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה ואלו הן עיטוש וזיעה ושינה וחלום וקרי עיטוש מנין שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור וזיעה מניין שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם שינה מניין שנאמר (שם ג) ישנתי אז ינוח חלום מניין שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני קרי מניין שנאמר (שם נג) יראה זרע יאריך ימים רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ מה טעמיה (שם נא) מהר צועה להפתח וגו' רבי חגי בשם רבי יצחק אמר ובלבד בל יחסר לחמו עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו' אמר לו קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזול בידך כי עפר אתה ואל עפר תשוב א"ר שמעון בן יוחאי מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב:

יא ויקרא האדם שם אשתו חוה ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם כי היא היתה אם כל חי ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי תני העשיר עולה עמו העני אינה יורדת עמו רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם בנוי דאדם קדמאה מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה רוחין דחקלא מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה:

יב ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן כתנות עור שהן דבוקים לעור ר"א אמר איגיאה רבי איבו אמר אגנייה רבי יהושע בן לוי אמר לגאי רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין רבי שמואל בר נחמן אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו כתנות עור כתנות שהן באין מעור אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי לפום חילך אכול מכל עץ הגן אכול תאכל ופרא מן מה דאת לביש ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו ויתיר ממה דאת שרי שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו.

א ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו וגו' כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו' ואשמע אחד זה הקב"ה שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד קדוש כי הכל אומרים לפניו קדוש מדבר גזר גזירות קשות על בריותיו וקוץ ודרדר תצמיח לך ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר רבי הונא לפלניא תירגם עקילס לפנימי זה אדם הראשון שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת (דניאל ח) עד מתי החזון התמיד גזרה שנגזרה על אדם הראשון לעולם היתה אתמהא (שם) והפשע שומם כך יהיה פשעו שומם עליו בקבר תת וקדש וצבא מרמס כך יהיה הוא ותולדותיו עשויים מרמס לפני מלאך המות (שם) ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים וג' מאות וגו' ר' עזריה ור' יונתן בשם ר' יצחק בכ"מ שיש ערב אין בוקר וכל מקום שיש בוקר אין ערב אלא לכשיעשה בקרן של עובדי כוכבים ערב וערבן של ישראל בוקר באותה שעה ונצדק קדש באותה שעה אני מצדיקן מאותה גזרה הה"ד ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו:

ב הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש וקרוי אדם ונקרא עצל מה הנייה לו אלא על שדה איש עצל עברתי זה אדם הראשון על כרם אדם חסר לב זו חוה א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים וקוץ ודרדר תצמיח לך (שם) כסו פניו חרולים בזעת אפיך תאכל לחם (שם) וגדר אבניו נהרסה וישלחהו ה' מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו הוה כחד ממנו:

ג (איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע אם יעלה לשמים שיאו רומיה וראשו לעב יגיע עד מטי ענניא א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם) כגללו לנצח יאבד על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן (שם) רואיו יאמרו איו הוא האדם כיון שטרדו התחיל מקונן עליו ואומר הן האדם וגו':

ד (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא באדם הראשון לנצח לעולם היה כיון שהניח דעתו של הקב"ה והלך אחר דעתו של נחש משנה פניו ותשלחהו כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואומר הן האדם היה כאחד ממנו:

ה דרש רבי פפוס הן האדם היה כאחד ממנו כאחד ממלאכי השרת א"ל ר"ע דייך פפוס א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים דרך החיים ודרך המות ובירר לו דרך אחרת רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח משליחותו של מקום שנאמר (יונה ב) ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' אף זה בורח מלקיים צווי המקום מה זה לא לן בכבודו אף זה לא לן כבודו עמו רבי ברכיה בשם רבי חנינא אמר כאליהו מה זה לא טעם טעם מות אף זה לא היה ראוי לטעום טעם מות היא דעתיה דרבי ברכיה בשם רבי חנין דאמר כל זמן שהיה אדם היה כאחד וכיון שנטלה ממנו צלעתו לדעת טוב ורע:

ו ועתה פן ישלח ידו א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקדוש ברוך הוא פתח של תשובה ועתה אין ועתה אלא תשובה שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו' והוא אומר פן ואין פן אלא לאו אמר הקב"ה ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים אתמהא ואם אוכל הוא חי לעולם לפיכך וישלחהו ה' אלהים מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו:

ז וישלחהו ה' אלהים מגן עדן רבי יהודה ור' נחמיה רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה ושלחו מג"ע לעולם הבא ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה ולא לעוה"ב על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י וחד אמר כדר' נחמיה והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך באותה שעה אני בצדק אחזה פניך באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה באותה שעה הן האדם היה כאחד ממנו א"ר יהושע בן לוי כשבראו בראו במדת הדין ובמדת הרחמים וכשטרדו טרדו במדת הדין ובמדת הרחמים הן האדם הא אדם לא יכולת לעמוד בצוויך אפילו שעה אחת אתמהא דרש רבי יהודה בן פדייא מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בצווי אפי' שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים שנאמר (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל א"ר הונא כד שמע בר קפרא כן אמר יפה דרשת בן אחותי:

ח ויגרש את האדם רבי יוחנן ור"ש בן לקיש רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזור ר' שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזור על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו על דעתיה דר"ש ריתה עליו ד"א ויגרש הראה לו חורבן ב"ה היך מה דאת אמר (איכה ג) ויגרס בחצץ שני רבי לוליאני בר טברי בשם ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו והושיב עליו שומרים שישמרו אותו הה"ד (ישעיה ה) ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר:

ט מקדם רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת אדם הראשון ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע קין ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן הרוצח (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש ד"א מקדם קדם לג"ע נבראו המלאכים הה"ד (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה ואת להט ע"ש (תהלים קד) ומשרתיו אש לוהט המתהפכת שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים ד"א מקדם מקודם לג"ע נבראת גיהנם גיהנם בשני וג"ע בשלישי ואת להט החרב המתהפכת ע"ש (מלאכי ג) וליהט אותם היום הבא המתהפכת שהיא מתהפכת על האדם ומלהטתו מראשו ועד רגליו ומרגליו ועד ראשו אמר אדם מי מציל את בני מאש לוהטת זו רבי הונא בשם רבי אבא אמר חרב מילה שנאמר (יהושע ה) עשה לך חרבות צורים רבנין אמרי חרב תורה שנאמר (תהלים קמט) וחרב פיפיות בידם כיון שראה אדם שבניו עתידים לירד לגיהנם מיעט עצמו מפריה ורביה וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין ישראל לקבל התורה נזקק להעמיד תולדות שנאמר והאדם ידע את חוה אשתו.

א והאדם ידע את חוה אשתו וגו' (שם כה) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה לא מן דכדון אלא כי מעולם המה א"ר יהושע בר נחמיה שבם ניהגת עם אדם הראשון שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה היאך נזקק להעמיד תולדות:

ב והאדם ידע וגו' רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון וידע אין כתיב כאן אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל ד"א והאדם ידע ידע מאיזו שלוה נשלה ידע מה עבדת ליה חוה א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם ותהר ותלד את קין אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה קין ותאומתו והבל ושתי תאומותיו ותאמר קניתי איש את ה' חמת לה הא איתתא בנין אמרה הא קנין בעלי בידי רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה אכין ורקין מיעוטים אתין וגמין רבויים האי את דכתיב הכא מהו אמר אלו נאמר קניתי איש ה' היה הדבר קשה אלא את ה' א"ל (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם ואם רק הוא מכם שאין אתם יודעים לדרוש אלא את ה' לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה:

ג ותוסף ללדת את אחיו את הבל הדא מסייעא לרבי יהושע בן קרחה דאמר עלו למטה שנים וירדו שבעה ותוסף ללדת תוספת ללידה ולא תוספת לעיבור ויהי הבל רועה צאן וקין היה עובד אדמה שלשה הן שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בם תועלת ואלו הן קין עובד אדמה נח (בראשית ט) ויחל נח איש האדמה עוזיהו (ד"ה ב' כ"ז) אכרים וכורמים בהרים ובכרמל כי אוהב אדמה היה:

ד ויהי מקץ ימים ר"א ורבי יהושע ר"א אמר בתשרי נברא העולם רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום:

ה ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' מן הפסולת לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך את הסייפות והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן ר"א ורבי יוסי בר חנינא ר"א אמר הקריבו בני נח שלמים ורבי יוסי אמר עולות הקריבו אתיב ר"א לרבי יוסי בר חנינא והכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן דבר שחלבו קרב מה עבד ליה לר' יוסי עביד ליה מן שמניהון אתיב ר"א לרבי יוסי והא כתיב (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים מה עביד ליה ר' יוסי בר חנינא שלמים בלא הפשט וניתוח אתיב ר"א לרבי יוסי והא כתיב (שם יח) ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא כמ"ד לאחר מתן תורה בא יתרו א"ר הונא איתפלגון ר' ינאי ורבי חייא רבה ר' ינאי אמר קודם מתן תורה בא יתרו ורבי חייא רבה אמר אחר מתן תורה בא א"ר חנינא ולא פליגי מאן דאמר קודם מ"ת בא הקריבו בני נח שלמים ומאן דאמר אחר מתן תורה בא עולות הקריבו והא מסייעא ליה לרבי יוסי בר חנינא (שיר ד) עורי צפון זהו העולה שהיתה נשחטת בצפון מהו עורי דבר שהיה ישן ומתעורר ובואי תימן אלו שלמים שהיו נשחטים בדרום ומהו ובואי דבר של חידוש א"ר יהושע דסכנין בשם רבי לוי קרא מסייעא ליה לרבי יוסי בר חנינא דכתיב (ויקרא ו) זאת תורת העולה היא העולה שהיו בני נח מקריבים כד אתי לשלמים (שם) זאת תורת זבח השלמים אשר הקריבו אין כתיב כאן אלא אשר יקריבו מכאן ולהבא:

ו (בראשית ד) וישע ה' אל הבל ואל מנחתו נתפייס ממנו ואל קין ואל מנחתו לא שעה לא נתפייס ממנו ויחר לקין מאד ויפלו פניו נעשו כאור ויאמר ה' לקין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת ברכה כד"א (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ואם לא תטיב שאת קללה דכתיב (שם כב) והשיאו אותם עון אשמה ד"א אם תטיב אני מוחל לך על עונותיך ואם לאו חטאו של אותו האיש גדוש ומגודש ר' ברכיה בשם ר' שמעון בר אמי אמר (תהלים לב) לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה אשריו לאדם שהוא גבוה מפשעו ולא פשעו גבוה ממנו שנאמר (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ חטאת רובצת אין כתיב כאן אלא חטאת רובץ בתחלה הוא תש כנקבה אחר הוא מתגבר כזכר אמר רבי עקיבא בתחלה דומה לחוט של עכביש ולבסוף נעשה כקלע הזו של ספינה הה"ד (ישעיה ה) הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה א"ר יצחק בתחלה הוא נעשה אורח ואח"כ הוא נעשה בעל הבית הה"ד (שמואל ב יב) ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו הרי אורח ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא עליו הרי בעל הבית א"ר תנחום בר מריון אית כלבין ברומי דידעין למשתדלא אזיל ויתיב קמי פלטירא ועביד גרמיה מתנמנם ומרי פלטירא מתנמנם והוא שמוט עיגולא אארעא עד דהוויא מצמית לון הוא משתכר עיגולא ומהלך ביה א"ר אבא היצר הזה דומה ללסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים כל מאן דעבר הוה אמר הב מה דעלך עבר פקח אחד וראה שאין בו תוחלת לגזול לו כלום התחיל מכתתו כך כמה דורות אבד יצר הרע דור אנוש ודור הפלגה ודור המבול כיון שעמד אברהם אבינו וראה שאין בו תוחלת התחיל מכתתו הה"ד (תהלים פט) וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף א"ר אמי אין יצה"ר מהלך לצדדים אלא באמצע פלטיא ובשעה שהוא רואה אדם ממשמש בעיניו מתקן בשערו מתלא בעקיבו הוא אומר הדין דידי מאי טעמיה (משלי כו) ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו אמר ר' אבין כל מי שמפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מנון עליו בזקנותו מ"ט (שם כט) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון רבי חנינא בר פפא אמר אם בא יצרך להשחיקך דחהו בדברי תורה אם עשית כן מעלה אני עליך כאילו בראת את השלום שנאמר (ישעיה כו) יצר סמוך תצור שלום ואם עשית כן מעלה אני עליך כאלו בראת את השלום שלום אין כתיב כאן אלא שלום שלום וא"ת שאינו ברשותך ת"ל כי בך בטוח וכבר הכתבתי לך בתורה ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו רבי סימון אמר אם בא יצרך להשחיקך שמחהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך תצור שלום ואם עשית כן מעלה אני עליך כאילו בראת את שני העולמות תצור שלום אין כתיב כאן אלא שלום שלום וא"ת שאינו ברשותך כבר הכתבתי בתורה ואליך תשוקתו וגו':

ז ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו' על מה היו מדיינים אמרו בואו ונחלוק את העולם אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי ודין אמר מה דאת לביש דידי דין אמר חלוץ ודין אמר פרח מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר שניהם נטלו את הקרקעות ושניהן נטלו את המטלטלין ועל מה היו מדיינין אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה שנא' ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בהמ"ק היך מה דאת אמר (מיכה ג) ציון שדה תחרש ומתוך כך (בראשית ד) ויקם קין אל הבל אחיו וגו' יהודה בר אמי אמר על חוה הראשונה היו מדיינין אמר רבי איבו חוה הראשונה חזרה לעפרה ועל מה היו מדיינין אמר רבי הונא תאומה יתירה נולדה עם הבל זה אומר אני נוטלה שאני בכור וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי ומתוך כך ויקם קין:

ח אמר רבי יוחנן הבל היה גבור מקין שאין ת"ל ויקם אלא מלמד שהיה נתון תחתיו אמר לו שנינו בעולם מה את הולך ואומר לאבא נתמלא עליו רחמים מיד עמד עליו והרגו מן תמן אינון אמרין טב לביש לא תעביד וביש לא ימטי לך ויהרגהו במה הרגו רשב"ג אמר בקנה הרגו שנאמר וילד לחבורתי דבר שעושה חבורה ורבנן אמרי באבן הרגו שנאמר כי איש הרגתי לפצעי דבר שהוא עושה פצעים רבי עזריה ורבי יונתן בר חגי בשם רבי יצחק אמר נתבונן קין מהיכן שחט אביו אותו הפר שנאמר בו (תהלים סט) ותיטב לה' משור פר ומשם הרגו ממקום הצואר מקום הסימנין ומי קברו א"ר אלעזר בן פדת עופות השמים וחיות טהורות קברוהו ונתן להן הקדוש ברוך הוא שכרן ב' ברכות שמברכים עליהן א' לשחיטה וא' לכיסוי הדם:

ט רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר כתיב (שם לז) חרב פתחו רשעים וגו' חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם זה קין להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך זה הבל (שם) חרבם תבא בלבם וגו' נע ונד תהיה בארץ ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך וגו' משל לאיפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא מצא הרוג ואחד עומד על גביו א"ל מי הרגו ואמר ליה אנא בעי ליה גבך ואת בעי ליה גבי א"ל לא אמרת כלום משל לאחד שנכנס לגינה וליקט תותין ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והרי ידיך מלוכלכות כך אמר לו קין להקב"ה השומר אחי אנכי אמר לו הקדוש ברוך הוא הא רשע קול דמי אחיך צועקים וגו' משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחוריו והיה בעל המרעה רץ אחריו אמר לו מה בידך אמר לו אין בידי כלום אמר לו והרי הוא מפעה אחריך כך אמר הקב"ה לקין קול דמי אחיך וגו' רבי יודן ורבי הונא ורבנן רבי יודן אומר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו רבי הונא אמר (מלכים ב ט) את דמי נבות דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן אלא את דמי נבות ואת דמי בניו דמו ודם זרעיותיו רבנן אמרין (ד"ה ב כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאומרו ואי אפשר לפה לפרשו לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך אילו רצה המלך פירשן ולא רצה המלך לפרשן נתחזק אחד על חבירו והרגו והיה מצווח ואמר מאן יבעי דיני קדם מלכא כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה לעלות למעלה לא היתה יכולה שעדיין לא עלתה לשם נשמה ולמטה לא היתה יכולה לעמוד שעדיין לא נקבר שם אדם והיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים:

י ועתה ארור אתה אמר רבן שמעון בן גמליאל בשלשה מקומות דברו הכתובים בלשון מועט ועתה ארור אתה (במדבר טז) ואם בריאה יברא ה' (שופטים יח) ואנכי פציתי פי לה' כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא רבי אלעזר אמר לך אינה נותנת לאחר נותנת רבי יוסי בר חנינא אמר לא לך ולא לאחר ודכוותה זרע רב תוציא השדה רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר זורע סאה ומכניס סאה א"ר נחמיה א"כ פרנסה מניין אלא הראויה לעשות עשרים עושה ששה עשר והראויה לעשות עשר עושה חמש ד"א כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך כחה אינה נותנת לך כחך נותנת לך כל כחך אינה נותנת לך נותנת היא לך מקצת כחך:

יא ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא לעליונים והתחתונים אתה סובל ולפשעי אין אתה סובל ד"א גדול עוני משל אבא אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע זו שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה גדול עוני הן גרשת אתמול גרשת את אבא ועכשיו את מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ וגו':

יב ויאמר לו ה' לכן כל הורג קין ר"י ורבי נחמיה רי"א נתכנסו בהמה חיה ועוף לתבוע דמו של הבל אמר להן לכן אני אומר כל הורג קין יהרג אמר רבי לוי בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל א"ל הקדוש ברוך הוא לכן אני אומר כל הורג קין יהרג ר' נחמיה אמר לא כדינן של רוצחנין דינו של קין קין הרג ולא היה לו ממי ללמוד מכאן ואילך כל הורג קין יהרג וישם ה' לקין אות רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר הזריח לו גלגל חמה א"ר נחמיה לאותו רשע היה מזריח לו הקב"ה גלגל חמה אלא מלמד שהזריח לו הצרעת היך מה דאת אמר (שמות ד) והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקול האות וגו' רב אמר כלב מסר לו אבא יוסי בן קסרי אמר קרן הצמיח לו רב אמר עשאו אות לרוצחנים רבי חנין אמר עשאו אות לבעלי תשובה רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש אמר תלאו ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר (בראשית ח) וימח את כל היקום אשר על פני האדמה כד"א ויקם קין וגו':

יג ויצא קין מלפני ה' מהיכן יצא רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא כגונב דעת העליונה רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה בבוראו רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו' פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת וגו' א"ר לוי המזמור הזה אדה"ר אמרו ונשתכח מדורו ובא משה וחדשו על שמו מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו'.

א וידע קין את אשתו וגו' (שם מט) קרבם בתימו לעולם רבי יודן ור' פנחס ר' יודן אמר מה סבורין הרשעים שקרבם בתימו לעולם וגו' (שם) קראו בשמותם עלי אדמות טבריה על שם טיבירואיס אלכסנדריאה על שם אלכסנדרוס אנטוכיה על שם אנטיוכס ורבי פנחס אמר קרבם בתימו לעולם למחר בתיהם נעשים קבריהם (שם) משכנותם לדור ודור שאינן לא חיים ולא נידונין ולא עוד אלא שקראו בשמותם עלי אדמות ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך:

ב ויולד לחנוך את עירד וגו' אמר רבי יהושע בן לוי כולן לשון מרדות הן עירד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן אני מן העולם מתושאל מתישן אני מן העולם למך מה לי ללמך ולתולדותיו ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה א"ר עזריה בשם ר' יהודה בר סימון כך היו אנשי דור המבול עושין היה אחד מהן לוקח לו שתים אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש זו שהיתה לפריה ורביה היתה יושבת כאלו אלמנה בחיה (נ"א בחיי בעלה) וזו שהיתה לתשמיש היה משקה כוס של עקרים שלא תלד והיתה יושבת אצלו מקושטת כזונה הה"ד (איוב כד) רועה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב תדע לך שכן שהרי הברור שבהן היה למך ולקח ב' נשים הה"ד ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה דעדה מיניה ושם השנית צלה שהיתה יושבת בצלו:

ג ותלד עדה את יבל וגו' לשעבר היו מקנין להקדוש ברוך הוא במטמוניות חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא הה"ד (יחזקאל ח) אשר שם מושב סמל הקנאה ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור ועוגב אדריכולין ובורבלין וצלה גם היא ילדה את תובל קין רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר זה תבל עבירתו של קין קין הרג ולא היה לו במה להרוג אבל זה לוטש כל חורש נחושת וברזל ואחות תובל קין נעמה א"ר אבא בר כהנא נעמה אשתו של נח היתה למה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נעימים ורבנן אמרי נעמה אחרת היתה ולמה היו קורין אותה נעמה שהיתה מנעמת בתוף לעבודת כוכבים:

ד ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי רבי יוסי בר חנינא אמר תבען לתשמיש אמרו לו למחר המבול בא נשמע לך ונהיה פרות ורבות למארה אמר להן כי איש הרגתי לפצעי שיבואו עלי פצעים בשבילו וילד לחבורתי שיבואו עלי חבורות בשבילו אתמהא קין הרג ונתלה לו ז' דורות ואני שלא הרגתי אינו דין שיתלה לי על זה רבי אומר ה"ז ק"ו של חשך א"כ מהיכן גובה הקב"ה שטר חובו רבי יעקב בר אידי בעי קמיה דר' יוחנן אם איש למה ילד ואם ילד למה איש א"ל איש לאברים וילד לשנים אמר להן איתא ניזיל גבי אדם אזלון לגבי אדם א"ל עשו אתם שלכם והקדוש ברוך הוא עושה את שלו ואמרין ליה אסיא אסי חיגרתך כלום פרשת מחוה הרי ק"ל שנה אלא כדי שלא תעמיד ממנה בן אתמהא כיון ששמע כן נזקק להעמיד תולדות:

ה וידע אדם עוד את אשתו נתוסף לו תאוה על תאותו לשעבר אם לא היה רואה לא היה מתאוה עכשיו בין רואה בין שאינו רואה הוא מתאוה רבי אבא בר יודן בשם רבי אחא רמז למפרשי ימים שיהיו נזכרים את בתיהם ובאים מיד ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר וגו' רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואי זה זה מלך המשיח תחת הבל כי הרגו קין מחטייה של הבל נהרג קין לשני אילנות שהיו סמוכין זה לזה פכרה רוח את אחד מהן ונפל על חבירו ופכרו כך תחת הבל כי הרגו קין מחטייה של הבל נהרג קין:

ו ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק אמר ע"כ בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין ד' דברים נשתנו בימי אנוש בן שת ההרים נעשו טרשים והתחיל המת מרחיש ונעשו פניהן כקופות ונעשו חולין למזיקין א"ר יצחק הן הן שגרמו לעצמן להיות חולין למזיקין מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש:

ז (בראשית ד) אז הוחל א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד אז הוחל לקרוא בשם ה' (שם ו) ויהי כי החל האדם הוא החל להיות גבור בארץ איתיבון והכתיב וזה החלם לעשות אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המורדן עלי אמר רבי לוי לאשה שאמרה לבעלה ראיתי בחלום שאתה מגרשני א"ל ולמה בחלום הא לך בעלילות א"ר אחא אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם אף אני אקרא למי הים לשמי ואכלה אותן האנשים מן העולם דרש ר' אבהו אוקינוס גבוה מכל העולם אר"א בן מנחם והלא מקרא מלא הוא (עמוס ה) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו אתמהא כזה שהוא שופך מלמעלן למטן ב' פעמים כתיב הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שעלה הים והציף את העולם ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשנייה רבי יודן ורבי אבהו ור"א בשם רבי חנינא בראשונה עלה עד עכו ועד יפו ובשנייה עלה עד כפי ברבריאה רבי חנניא ורבי אחא בשם רבי חנינא בראשונה עד כפי ברבריאה ובשנייה עד עכו ועד יפו הה"ד (איוב לח) ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך עד פה תבא ולא תוסיף עד עכו תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך ביפו ישית בגאון גליך רבי אליעזר בשם רבי חנינא אמר בראשונה עלה עד קלבריאה ובשנייה עד כפי ברבריאה.

א זה ספר תולדות אדם רבי יהושע רבה פתח (ישעיה כט) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו לארכיטיקטוס שבנה את המדינה חדרים וביבים ומערות לאחר ימים נעשה גבאי היו בני המדינה מטמינין מפניו בתוך החדרים ובתוך המערות אמר להן אני הוא שבניתי את המערות ומפני מה אתם מטמינין עצמכם בהן כך הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם (שם) הפככם אם כחומר היוצר יחשב מדמין צורה ליוצרה נטיעה לנוטעה כי יאמר מעשה לעושהו לא עשני ויצר אומר ליוצרו לא הבין הלא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל לבית מלכות והכרמל ליער יחשב לחורשי דבני אינש (שם) ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר זה ספר תולדות אדם:

ב דבר אחר זה ספר תולדות אדם כתיב (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם ר"א בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו ממזרח למערב מניין שנאמר (שם) אחור וקדם צרתני ומצפון לדרום מניין שנאמר (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים ומניין אף בחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר אמר גולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו הה"ד גלמי ראו עיניך אמר רבי יהודה בר סימון עד שאדם הראשון מוטל גולם לפני מי שאמר והיה העולם הראה לו דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור וסופריו דור דור ומנהיגיו שנאמר (שם) גלמי ראו עיניך גולם שראו עיניך כבר הם כתובים על ספרו של אדם הראשון הוי זה ספר תולדות אדם:

ג בר קפרא פתח (שם סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו ימחו מספר חיים מספר תולדות של מטה ועם צדיקים אל יכתבו מספר תולדות של מעלה תני בר קפרא בכ"מ שנאמר חי צדיק ארפכשד חי שלח חי דבר אחר ימחו מספר חיים מספר תולדות של אדם:

ד דבר אחר זה ספר תולדות אדם כתיב (ישעיה נז) כי לא לעולם אריב עם אדם הראשון ולא לנצח אקצוף עם תולדותיו כי רוח מלפני יעטוף אמר רבי הונא הרוח הזה בשעה שהוא יוצא לעולם הוא מבקש להחריב את העולם והקדוש ב"ה מרשלו בהרים ומשברו בגבעות ואומר לו הזהר שלא תזיק בריותי מאי טעמיה כי רוח מלפני יעטוף מה הוא יעטוף משלהי ליה היך מה דאת אמר (יונה ב) בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי אמר רבי הונא ג' רוחותע"ישיצאו שלא במשקל היה עולם חרב בהם ואלו הן א' בימי יונה וא' בימי איוב וא' בימי אליהו אמר רבי יודן ברבי ישמעאל של יונה על אותה הספינה היה שנאמר (שם א) וה' הטיל רוח גדולה אל הים של איוב על אותה הבית היה שנאמר (איוב א) והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ואין לך קוזמיקון אלא של אליהו שנאמר (מלכים א יט) והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים רבי תנחום בר חייא ואמרי ליה בשם רבנן לעולם אין מלך המשיח בא עד שיבראו כל הנשמות שעלו במחשבה להבראות ואלו הן הנשמות האמורות בספרו של אדם:

ה ד"א זה ספר תולדות כתיב (איוב כח) אז ראה ויספרה רבנן ורבי אחא רבנן אמרין כל דיבור ודיבור שהיה הקדוש ברוך הוא אומר למשה היה אומרו שתי פעמים בלבו ואח"כ היה אומר למשה ומ"ט אז ראה ויספרה חד הכינה וגם חקרה חד ואחר כך ויאמר לאדם זה משה ורבי אחא אמר ד' אז ראה חד ויספרה חד הכינה חד וגם חקרה חד ואח"כ ויאמר לאדם זה משה א"ר יהודה ב"ר סימון ראוי היה אדה"ר שתנתן תורה על ידו מ"ט זה ספר תולדות אדם אמר הקב"ה יציר כפי ואיני נותנה לו חזר הקדוש ברוך הוא ואמר לו ומה עכשיו שש מצות נתתי לו ולא היה יוכל לעמוד בהן והיאך אני נותן לו תרי"ג מצות רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה (שם) ויאמר לאדם לא לאדם אני נותן כי אם לבניו שנאמר זה ספר תולדות אדם א"ר יעקב דכפר חנין ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו י"ב שבטים מאי טעמיה ז"ה ספר תולדות אדם אמר הקב"ה ב' בנים נתתי לו ועמד אחד והרג את חבירו והיאך אני נותן לו י"ב שבטים ויאמר לאדם לא לאדם אני נותן אלא לבניו שנאמר זה ספר תולדות אדם מנין ז"ה ז' שבעה ה' חמשה הרי י"ב:

ו ד"א זה ספר תולדות אדם אלין תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן אלהות בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש ושתק אמר להם ע"כ בצלם אלהים וכו' כדכתיב לעיל ד"א אלו תולדות ואין הראשונים תולדות ומה הן רוחות דא"ר סימון כל ק"ל שנה שפרשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממים ממנה והיו מולידים ממנה ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידים ממנו הה"ד (שמואל כו) אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם בנוי דאדם קדמאה מאן דאמר דרוחי דביתא טבין דרבו עמיה ומאן דאמר דאינון בישין דחכמין יצריה מאן דאמר דרוחי דחקלא בישין דלא רבין עמיה ומאן דאמר דאינון טבין דלא חכמין יצריה ד"א אלו תולדות ואין הראשונים תולדות למה שהן כלין במים דא"ר יהושע בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן עירד עורדן אני מן העולם וכו' עד מה לי ללמדך ולתולדותיו:

ז ר' תנחומא בשם ר"א ורבי מנחם בשם רב אמר כל האומניות אדם הראשון למדם מאי טעמיה (ישעיה מד) וחרשים המה מאדם מאדם הראשון רבנן אמרין אפי' סירגולו של ספר אדם הראשון למדו שנאמר זה ספר הוא וסירגולו ביום ברא אלהים אדם הדא מסייעא לההיא דאמר ר"א בן עזריה שלש פלאים נעשו באותו היום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול בתורה ר"ע אומר (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חבירי עמי א"ר תנחומא אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו.

א ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים אמר ר' חמא בר הושעיא אינו נכתב בתוך טימוסן של צדיקים אלא בתוך טימוסן של רשעים א"ר איבו חנוך חנף היה פעמים צדיק פעמים רשע אמר הקדוש ברוך הוא עד שהוא בצדקו אסלקנו א"ר איבו בר"ה דנו בשעה שהוא דן כל באי עולם אפיקורסים שאלו לרבי אבהו אמרו לו אין אנו מוצאין מיתה לחנוך אמר להם למה אמרו לו נאמרה כאן לקיחה ונאמרה להלן (מלכים ב ב) כי היום ה' לוקח את אדונך מעל ראשך אמר להם אם ללקיחה אתם דורשים נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן (יחזקאל כד) הנני לוקח ממך את מחמד עיניך א"ר תנחומא יפה השיבן רבי אבהו מטרונה שאלה את ר' יוסי אמרה לו אין אנו מוצאין מיתה בחנוך א"ל אלו נאמר (בראשית ה) ויתהלך חנוך את האלהים ושתק הייתי אומר כדבריך כשהוא אומר ואיננו כי לקח אותו אלהים ואיננו בעולם הזה כי לקח אותו אלהים:

ב ויקרא את שמו נח לאמר ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר לא המדרש הוא השם ולא השם הוא המדרש לא הוה צריך קרא למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו אלא בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון השליטו על הכל הפרה היתה נשמעת לחורש והתלם נשמע לחורש כיון שחטא אדם מרדו עליו הפרה לא היתה נשמעת לחורש והתלם לא היה נשמע לחורש כיון שעמד נח נחו ומנא לן נאמר כאן נייחה ונאמר להלן (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך מה נייחה שנאמר להלן נייחת שור אף נייחה שנאמר כאן נייחת שור ר' שמעון בן לקיש אמר לא השם הוא המדרש ולא המדרש הוא השם ולא הוה צריך קרא למימר אלא או נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו אלא עד שלא עמד נח היו המים עולים ומציפים אותם בתוך קבריהם ב' פעמים כתיב (עמוס ה) הקורא למי הים כנגד ב' פעמים שהיו המים עולים ומציפין אותן בתוך קבריהם א' בשחרית וא' בערבית הה"ד (תהלים פח) כמו חללים שוכבי קבר שוכבים שלהם חללים היו כיון שעמד נח נחו נאמר כאן נייחה ונאמר להלן נייחה (ישעיה נז) יבא שלום ינוחו על משכבותם מה נייחה האמור להלן נייחת קבר אף נייחה האמורה כאן נייחת קבר רבי אליעזר אמר לשם קרבנו נקרא שנאמר (בראשית ח) וירח ה' את ריח הניחוח ר' יוסי בר רבי חנינא אמר לשם נחת התיבה נקרא דכתיב ותנח התיבה אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן י"ב חדש אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רישומן ניכר לא ישבותו רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אמר לא ישבותו מכאן שלא שבתו ורבי יהושע אומר לא ישבותו מכאן ששבתו:

ג מן האדמה אשר אררה ה' עשרה שני רעבון באו לעולם אחד בימי אדם הראשון שנאמר (שם ג) ארורה האדמה בעבורך ואחד בימי למך שנאמר (שם יב) מן האדמה אשר אררה ה' ואחד בימי אברהם (שם כו) ויהי רעב בארץ ואחד בימי יצחק שנאמר ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון ואחד בימי יעקב שנאמר (שם מה) כי זה שנתים הרעב ואחד בימי שפוט השופטים שנאמר (רות א) ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ ואחד בימי דוד שנאמר (שמואל ב כא) ויהי רעב בימי דוד ג' שנים ואחד בימי אליהו שנאמר (מלכים א יז) חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי וא' בימי אלישע שנאמר (מלכים ב ג) ויהי רעב גדול בשומרון שהוא מתגלגל ובא לעולם ואחד לעתיד לבא שנאמר (עמוס ה) לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק עיקר אוותנטיא שלו לא היה ראוי להיות בימי דוד אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה גלגלו הקדוש ברוך הוא והביאו בימי דוד מתלא אמרין שילו חטא ויוחנא משתלמא אתמהא אמר רבי חייא רבה משל לזגג שהיה בידו קופה מליאה כוסות ודייטרוטין בשעה שהיה מבקש לתלות את קופתו היה מביא יתד ותקעה ונתלה בה ואחר כך היה תולה קופתו לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהן רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר שנים באו בימי אברהם רב הונא בשם ר' אחא אמר אחד בימי למך ואחד בימי אברהם רעב שבא בימי אליהו רעב של בצורת היה שנה עבדה שנה לא עבדה רעב שבא בימי אלישע רעב של מהומה היה שנאמר (מלכים ב ו) עד היות ראש חמור בשמונים כסף רעב שהיה בימי שפוט השופטים ר' הונא בשם רבי דוסא אמר מ"ב סאין היו ונעשו ארבעים ואחת והא תני לא יצא אדם לחוצה לארץ אלא אם כן היו סאתים של חטים הולכות בסלע א"ר שמעון אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל אם היה מוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא לחוצה לארץ ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש.

א ויהי נח בן חמש מאות שנה כתיב (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים אשרי האיש זה נח אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר בשלשה דורות בדור אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה רבי נחמיה אומר בדור המבול ובדור הפלגה אבל בדור אנוש היה קטן על דעתיה דר' יהודה דאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה דור אנוש ובדרך חטאים לא עמד זה דור המבול ובמושב לצים לא ישב זה דור הפלגה (שם) כי אם בתורת ה' חפצו אלו שבע מצות שנצטווה ובתורתו יהגה יומם ולילה שהגה דבר מתוך דבר אמר מה טעם ריבה הקב"ה בטהורים יותר מטמאים לא שהוא רוצה להקריב מהן קרבן מיד ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' (שם) והיה כעץ שתול על פלגי מים ששתלו הקדוש ברוך הוא בתיבה אשר פריו יתן בעתו זה שם ועלהו לא יבול זה חם וכל אשר יעשה יצליח זה יפת:

ב ויולד נח ג' בנים את שם ואת חם ואת יפת כתיב (שם צב) שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו שתולים בבית ה' זה נח ששתלו הקב"ה בתיבה בחצרות אלהינו יפריחו ויולד נח שם את חם ואת יפת עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו עוד ינובון זה נח דשנים ורעננים יהיו ויולד נח א"ר יודן מה טעם כל דורות הולידו למאה שנים ולמאתים שנה וזה הוליד לחמש מאות שנה אלא אמר הקדוש ברוך הוא אם רשעים הם אין רצוני שיאבדו במים ואם צדיקים הם אטריח עליו ויעשה להם תיבות הרבה וכיבש הקב"ה מעיינו והוליד לחמש מאות שנה רבי נחמיה בשם ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי אמר אפילו יפת שהוא הגדול לכשיבא המבול אינו בן מאה שנה שראוי לעונשים אמר רבי חנינא אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי כוכבים בלבד ר' יהושע בן לוי אמר לא בישראל ולא בעובדי כוכבים שנאמר (ישעיה כה) ומחה ד' אלהים דמעה מעל כל פנים מה עביד ליה רבי חנינא מעל כל פנים מעל פניהם של ישראל והכתיב (שם סה) כי הנער בן מאה שנה ימות והא מסייע ליה לר' חנינא מה עביד ליה רבי יהושע בן לוי ראוי לכל עונשים והא כתיב (תהלים מט) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים והא מסייע ליה לרבי חנינא מה עביד ליה ריב"ל לפי שבעולם הזה פרעה בשעתן סיסרא בשעתן סנחריב בשעתן אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עושה מלאך המות סטטיונר שלהם הה"ד (שם) וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו מלמד ששאול בלה וגופן אינה בלה וכל כך למה על שפשטו ידיהם בזבול הה"ד (מלכים א ח) בנה בניתי בית זבול לך:

ג ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת והלא יפת הוא הגדול אלא בתחלה אתה דורש שהיה צדיק ונולד כשהוא מהול ושייחד הקב"ה שמו עליו ושאברהם עתיד לצאת ממנו ששמש בכהונה גדולה ושנבנה בית המקדש בתחומו שמעון בר חוטה אמר שמנין אותיותיו תלה הקדוש ברוך הוא לדורות מן המבול ועד הפלגה שלש מאות וארבעים שנה:

ד ויהי כי החל האדם א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד אז הוחל ויהי כי החל הוא החל להיות גבור בארץ אתיבן ליה והכתיב (בראשית יא) וזה החלם לעשות אמר להם קיפח על ראשו של נמרוד וא"ל זה המרידן עלי לרוב על פני האדמה שהיו שופכים את זרעם על העצים ועל האבנים ולפי שהיו שטופים בזנות לפיכך הרבה להם נקבות הה"ד (שם י) ויהי כי החל האדם ובנות יולדו להם ר"ש בר אמי ילדה אשתו נקבה חמתיה רבי חייא רבה א"ל התחיל הקב"ה לברכך א"ל מנא לך הא א"ל דכתיב ויהי כי החל האדם לרוב וגו' עלה אצל אביו א"ל שמחך הבבלי א"ל כן וכן אמר לי א"ל אעפ"כ צורך ליין וצורך לחומץ צורך יין יתר מן החומץ צורך לחטין וצורך לשעורים צורך לחטין יותר מן השעורים משהאדם משיא את בתו ומוציא יציאותיו הוא אומר לה לא יהי ליך מחזורי להכא ר"ג אסיב ברתיה אמרה ליה אבא צלי עלי אמר לה לא יהי ליך מחזורי להכא ילדה בן זכר אמרה ליה אבא צלי עלי אמר לה לא ישלה ווי מפומך אמרה לו אבא שתי שמחות שבאו לי אתה מקללני אמר לה תרתיהן צלוונן מן גו דאת הוויא שלם בביתך לא יהי ליך מחזורי להכא ומן גו דהוי בריך קיים לא ישלה ווי מפומך ווי דלא שתי ברי ווי דלא אכל ברי ווי דלא אזיל ברי לבי כנשתא:

ה ויראו בני האלהים רבי שמעון בן יוחאי קרא להון בני דייניא רבי שמעון בן יוחאי מקלל לכל מאן דקרא להון בני אלהיא תני רבי שמעון בן יוחאי כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה כומריא גנבו אלהיא מאן מומי ביה או מאן מקרב ולמה קורא אותן בני האלהים רבי חנינא ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין שהרבו ימים בלא צער ובלא יסורין רבי חנא בשם רבי יוסי אמר כדי לעמוד על התקופות ועל החשבונות רבנן אמרין כדי שיטלו שלהם ושל דורות הבאים אחריהם כי טובות הנה אמר רבי יודן טבת כתיב משהיו מטיבין אשה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה הדא הוא דכתיב כי טבת הנה אלו הבתולות ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו אלו נשי אנשים מכל אשר בחרו זה זכר ובהמה רבי הונא בשם רבי אמר דור המבול לא נימוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה אמר רבי שמלאי בכל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלומסיאה באה לעולם והורגת טובים ורעים רבי עזריה ורבי יהודא בר רבי סימון שם ריב"ל אמר על הכל הקדוש ברוך הוא מאריך אפו חוץ מן הזנות מאי טעמא ויראו בני אלהים וגו' ומה כתיב בתריה (שם ו) ויאמר ה' אמחה את האדם רבי יהושע בר לוי בשם פדייה אמר כל אותו הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומיים והיו מקבלין מידו כיון שאמרו לו הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש אמרו לו (שם יט) עוד מי לך פה ללמד סנגוריא עליהם מכאן ואילך אין לך ללמד עליהם סנגוריא:

ו ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי איני נותן רוחי בהם בשעה שאני נותן מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא שנאמר (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם רבי ינאי ורבי שמעון בן לקיש תרויהון אמרין אין גיהנם לעתיד לבא אלא יום הוא שמלהט את הרשעים מ"ט (מלאכי ג) כי הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא ורבנן אמרי יש גיהנם שנאמר (ישעיה לא) נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים רבי יהודה בר רבי אלעי אמר לא יום ולא גיהנם אלא אש היא שתהיה יוצאת מגופו של רשע ומלהטתו שנאמר (שם לג) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם אמר רבי יהודה בר אלעי מהו לא ידון רוחי עוד אין הרוחות הללו נידונות לפני לעולם רבי הונא בשם רב אחא אמר בשעה שאני מחזיר הרוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן אמר רבי חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבעוה"ז הרוח היא נבזקת באחד מאיבריו אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף הה"ד (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם א"ר יודן בן בתירה עוד איני דן את הדין הזה לעולם ר' הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי רבנן אמרי לא אוסיף לבני נח לא אוסיף לדורות אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הרי אני משגמן ביסורין אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא כחשו הריני משגמן אלו באלו דאמר רבי אלעזר אין לך שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו רבי נתן אומר אפילו זאב וכלב רבי הונא בר גוריון אמר אפילו מקל אפילו רצועה הדא הוא דכתיב (ישעיה ט) כי את עול סבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו החתות כיום מדין כיום הדין אמר רבי אחא אף אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון רבנן אמרי מהכא (דברים כ) כי האדם עץ השדה מה האדם נותן דין וחשבון אף עצים נותנין דין וחשבון אמר רבי יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן שב"ו הן אלא הרי אני מביא עליהם מיעוט שנים שקצבתי עליהם בעוה"ז ואחר כך אני משגמן ביסורין אמר ר' איבו מי גרם להם שימרדו בי לא ע"י שלא שיגמתי אותם ביסורין הדלת הזו מי מעמידו שגמיו א"ר אלעזר בכ"מ שאין דין יש דין רב ביבי בריה דר' אמי בשיטת רבי אלעזר (בראשית ו) לא ידון רוחי א"ר מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה אף אני איני עושה מדת הדין למעלה הה"ד (איוב ה) הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה בלא חכמת התורה (שם) מבוקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין היך מה דאת אמר (שמות כא) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם א"ר יוסי הגלילי עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים רבי אומר ויאמר דור המבול לה' לא ידון א"ר עקיבא (תהלים י) על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרוש לית דין ולית דיין אבל אית דין ואית דיין א"ר חנינא בר פפא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקב"ה שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם זה משה דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין רבנן מייתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה ומשה חי מאה ועשרים שנה:

ז הנפלים היו בארץ בימים ההם ז' שמות נקראו להם אימים רפאים גבורים זמזומים ענקים עוים נפילים אימים שכל מי שראה אותן היתה אימתן נופלת עליו רפאים שכל מי שראה אותן היה לבו רפה כשעוה גבורים רבי אבא בר כהנא בשם רבי יוחנן אמר מוח קוליתו של של אחד מהם היתה נמדדת י"ח אמה זמזומים א"ר יוסי בר חנינא מנטרומין מגיסטי מלחמה ענקים רבנן ורבי אחא רבנן אמרו שהיו מרבים ענקים על גבי ענקים (פירש תכשיטין) רבי אחא אמר שהיו עונקים גלגל חמה ואומרים הורד לנו גשמים עוים שצדו את העולם ושהוצדו מן העולם שגרמו לעולם שיצוד היך מה דאת אמר (יחזקאל נא) עוה עוה עוה אשימנה אר"א בר"ש שהיו בקיאים בעפרות כנחשים בגלילא צוחין לחויא איויא נפלים שהפילו את העולם ושנפלו מן העולם ושמלאו את העולם נפלים בזנות שלהם וגם אחרי כן יהודה בר רבי אמי אמר אחראי לא ילפון מן קדמאי דור המבול לא לקחו מוסר מדור אנוש ודור הפלגה מדור המבול (בראשית ו) וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם א"ר ברכיה היתה אשה יוצאת בשוק והיתה רואה בחור ומתאוה לו והיתה הולכת ומשמשת את מטתה והיתה מעמדת בחור כיוצא בו אנשי השם א"ר אחא (איוב ל) בני נבל גם בני בלי שם ואת אמרת אנשי השם אלא שהשימו את העולם ושהושמו מן העולם ושגרמו לעולם שישום רבי לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר אנשים שנתפרשו שמותן למעלן דאמר ר"י בן לוי כל השמות הללו לשון מרדות הן עירד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן אני מן העולם מתושאל מתישן אני מן העולם מה לי ללמך ולתולדותיו א"ר יוחנן המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ומי פירש מעשיהן אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי רבי אומר אלו לא בא איוב לעולם אלא לפרש לנו מעשה המבול דיו א"ר חנין אלו לא בא אליהו אלא לפרש לנו מעשה ירידת הגשמים דיו דא"ר יוחנן כל אורה שנאמר באליהוא אינה אלא בירידת גשמים רבי הושעיה רבה אמר אינה אלא במתן תורה כד"א (משלי טו) כי נר מצוה ותורה אור רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר קשה היא המחלוקת כדור המבול נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן (במדבר טז) קריאי מועד אנשי שם מה אנשי השם שנאמר להלן מחלוקת אף אנשי שם שנאמר כאן מחלוקת.

א וירא ה' כי רבה רעת האדם כתיב (קהלת ב) כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון א"ר יודן גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה שנאמר (דניאל ח) ואשמע קול אדם בין אולי א"ר יהודה בר סימון אית לן קריא אוחרן דמחוור יתר מן דין שנאמר (יחזקאל א) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שעמלו בחכמה שנאמר (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ ובדעת שנאמר (שם) בדעתו תהומות נבקעו ובכשרון ר' ברכיה בשם ר"י בר סימון לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אלא (תהלים לג) בדבר ה' שמים נעשו בדבר ה' וכבר שמים נעשו (קהלת ב) ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו זה דור המבול גם זה הבל ורעה רבה וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ:

ב דבר אחר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כתיב (שם) כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא כי כל ימיו מכאובים זה דור אנוש ודור המבול שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהן הרעים וכעס ענינו שהיו מכעיסים להקדוש ברוך הוא במעשיהן הרעים גם בלילה לא שכב לבו מן העבירות ומנין אף ביום ת"ל (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ד"א גם בלילה לא שכב לבו זה הקב"ה מלהביא עליהם פורעניות ביום ופורעניות בלילה דכתיב (שם) וימח את כל היקום ד"א כי כל ימיו מכאובים אלו סדומיים שהיו מכאיבים להקדוש ברוך הוא במעשיהם הרעים וכעס ענינו שהיו מכעיסין להקב"ה במעשיהם הרעים גם בלילה לא שכב לבו זה הקדוש ברוך הוא מלהביא עליהם פורענות ביום ופורענות בלילה הה"ד (שם יט) וה' המטיר על סדום ד"א כי כל ימיו מכאובים אלו המצרים שהיו מכאיבים להקב"ה במעשיהם הרעים וכעס ענינו שהיו מכעיסים להקדוש ברוך הוא במעשיהם הרעים גם בלילה לא שכב לבו מאחר שהי' בן ישראל גומר את מלאכתו היה אומר לו עדור לי שתי עדריות בקע לי שתי בקעיות ד"א גם בלילה לא שכב לבו זה הקב"ה מלהביא עליהם פורעניות ביום ופורעניות בלילה הה"ד ויהי בחצי הלילה וגם זה הבל הוא:

ג וירא ה' כי רבה וגו' רבי חנינא אמר רבה והולכת רבי ברכיה בשם רבי יוחנן אמר שמענו בדור המבול שנדונו במים והסדומים שנדונו באש ומנין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן ת"ל רבה רבה לגזרה שוה וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב והא כתיב (שם) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה:

ד (בראשית ו) וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אמר תווהות היתה לפני שבראתי אותו מלמטה שאלו בראתי אותו מלמעלה לא היה מורד בי רבי נחמיה אמר מתנחם אני שבראתי אותו מלמטה שאלו בראתי אותו מלמעלה כשם שהמריד בי את התחתונים כך היה ממריד בי את העליונים אמר ר' איבו תווהות היתה לפני שבראתי בו יצר הרע שאילולי לא בראתי בו יצר הרע לא היה מורד בי אמר רבי לוי מתנחם אני שעשיתי אותו וניתן בארץ ויתעצב אל לבו אמר רבי ברכיה משל לשר שבנה פלטין על ידי אדריכל ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתכעס לא על אדריכל כך ויתעצב אל לבו אמר ר' אסי משל לשר שעשה סחורהע"יסרסור והפסיד על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור כך ויתעצב אל לבו אפיקורס אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אמר לו אין אתם אומרים שהקדוש ברוך הוא רואה את הנולד אמר לו הן והא כתיב ויתעצב אל לבו אמר לו נולד לך בן זכר מימיך אמר לו הן אמר לו מה עשית אמר לו שמחתי ושמחתי את הכל אמר לו ולא היית יודע שסופו למות א"ל בשעת חדוותא חדוותא בשעת אבלה אבלה א"ל כך מעשה לפני הקב"ה דאמר רבי יהושע בן לוי שבעה ימים נתאבל הקדוש ברוך הוא על עולמו קודם שלא יבא מבול לעולם מאי טעמיה ויתעצב אל לבו ואין עציבה אלא אבילות היך מה דאת אמר (שמואל ב יט) נעצב המלך אל בנו.

א ויאמר ה' אמחה את האדם (איוב לד) לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו ר' חנינא שאליה לר' יונתן אמר ליה מהו דכתיב לכן יכיר מעבדיהם וגו' א"ל אין הקב"ה נפרע מן הרשעים עד שהוא קורא אגליגין שלהן מלמעלן ואח"כ הוא פורע מהן שהקדוש ברוך הוא הופך את יום ללילה והקשיטן לפורענות ואח"כ הוא פורע מהם כך בתחלה וירא ה' כי רבה רעת האדם ואחר כך וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ואח"כ ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי:

ב רבי ברכיה בשם רב ביבי יקוו המים יעשה מדה למים כמו שנאמר (זכריה א) וקו ינטה על ירושלים רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בם משל לשר שבנה פלטין והושיב בה דיורים אלמים והיו משכימים ושואלים בשלומו של שר ברמיזה ובאצבע ובמנוולים אמר השר מה הם אלו שהם אלמים משכימים ושואלים בשלומי ברמיזה ובאצבע אילו היו פקחים עאכ"ו הושיב השר בתוכה דיורים פקחים עמדו והחזיקו בפלטין אמרו אין פלטין זו של שר שלנו היא אמר השר תחזור הפלטין לכמות שהיתה כך מתחלה לא היה קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים הה"ד (תהלים צג) מקולות מים רבים וגו' מה הן אומרים אדיר במרום ה' אמר הקדוש ברוך הוא מה אלו שאין להם לא אמירה ולא דיבור הרי הן מקלסין אותי לכשנברא אדם על אחת כמה וכמה עמד דור אנוש ומרד בו דור המבול ומרד בו דור הפלגה ומרד בו אמר הקב"ה יפנו אלו ויבואו אותן הה"ד (בראשית ו) ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי מה הם סבורים אריות גסטריות אני צריך הלא בדבר בראתי את העולם דבר אני מוציא ומכלה אותן מן העולם א"ר ברכיה כלום בראתי אותו אלא מן העפר מי ממחה את העפר המים:

ג ויאמר ה' אמחה את האדם ר' לוי בשם ר' יוחנן אמר אפי' אסטרובלין של רחיים נמחה ר"י בר סימון בשם ר' יוחנן אמר אפי' עפרו של אדה"ר נמחה כד דרשה ר"י בציפורי בצבורא ולא קיבלו מיניה רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק אמר אפילו לוז של שדרה שממנו הקדוש ברוך הוא מציץ את האדם לע"ל נמחה אדריאנוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא א"ל מלוז של שדרה א"ל מנין אתה יודע א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך טחנו ברחים ולא נטחן שרפו באש ולא נשרף נתנו במים ולא נמחה נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום:

ד אמחה אני ממחה על בריותי ואין בריותי ממחים על ידי א"ר אלעזר משל למלך שהיו לו אוצרות בלוסים והיו בני המדינה מליזין אחרי המלך לאמר מזגו של מלך רעה מה עשה המלך פתח להם המאושרים שבהם ומלאו את כל המדינה סריות התחילו גורפים ומשליכים ליאור כך אלו החשובים שבהם כך עשו הגרועים שבהם על אחת כו"כ (קהלת ז) אדם אחד מאלף מצאתי כהדא דתנן אלפא ליין אמחה את האדם אשר בראתי אלף דור עלו במחשבה להבראות וכמה נימוחו מהם ר' הונא בשם ר"א בנו של ר"י הגלילי אמר ט' מאות וע"ד דורות מאי טעמיה (תהלים קה) דבר צוה לאלף דור זה התורה רבי לוי משום רבי שמואל בר נחמן ט' מאות ושמונים מאי טעמיה דבר צוה לאלף דור זו המילה:

ה אמר רבי אבא בר כהנא נעשה בעשרת השבטים מה שלא נעשה בדור המבול כתיב בדור המבול (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום ובי' השבטים כתיב (מיכה ב) הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם ה"ז בלילה ומנין אף ביום ת"ל באור הבוקר יעשוה אותן לא נשתייר מהם פליטה ואלו נשתייר מהן אלא בזכות הצדיקים והצדיקות שהן עתידין לעמוד מהן הה"ד (יחזקאל יד) והנה נותרה בה פליטה המוצאים בנים ובנות הנה מוציאים בנים ובנות אין כתיב כאן אלא המוצאים בנים ובנות בזכות הצדיקים והצדיקות העתידים לעמוד מהן א"ר ברכיה נעשה בשבט יהודה ובנימין מה שלא נעשה בסדומיים בסדומיים כתיב (בראשית יח) וחטאתם כי כבדה מאד ובשבט יהודה כתיב (יחזקאל ט) עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ואותן לא נשתייר מהם פליטה ואלו נשתייר מהם פליטה אלא אותה (איכה ד) ההפוכה כמו רגע לא פשטו ידיהם במצות (שם) לא חלו בה ידים א"ר תנחום לא חלת יד ליד אלו פשטו ידיהם במצות ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן כל כך למה היו לברות למו על שבר בת עמי א"ר חנין נאמר בכרכי הים מה שלא נעשה בדור המבול (צפניה ב) הוי יושבי חבל הים גוי כרתים גוי שהיה ראוי כרת ובאי זו זכות הן עומדין בזכות גוי אחד בזכות ירא שמים אחד שהיו מעמידין בכל שנה רבי לוי פתר לה לשבח גוי שכרת ברית היך מה דאת אמר (נחמיה ט) וכרות עמו הברית:

ו רבי יודן ורבי פנחס ר"י אמר משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והוציאו לתרבות רעה כעס המלך על בנו והרגו אמר המלך כלום הוציא את בני לתרבות רעה אלא זה בני אבד הוא וזה קיים לפיכך מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים רבי פנחס אמר משל למלך שהיה משיא את בנו ועשה לו חופה סיידה וכיירה וציירה כעס המלך על בנו והרגו מה עשה נכנס לתוך החופה התחיל לשבר את הקנקנים ומפקיע בחיצאות ומקרע בכיליות אמר המלך כלום עשיתי זו אלא בשביל בני בני אבד וזו קיימת לפיכך מאדם ועד בהמה ועד עוף השמים הה"ד (צפניה א) אסוף אסף כל מעל פני האדמה נאום ה' אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים הם הכשילו את הרשעים כד הוה צייד עופא וא"ל זיל ואשתמן ואתי והוא אזל ומשתמן ואתי:

ז אר"א (איוב כב) אם לא נכחד קימנו בתחלה אבד הקדוש ברוך הוא את ממונן שלא יהיו אומרים לממונינו הוא צריך ויתרם אכלה אש שהיו רואים בלריות של זהב נתרות באש אר"ע הכל קראו תגר על הכסף ועל הזהב שיצא עמהם ממצרים שנאמר (ישעיה א) כספך היה לסיגים (הושע ב) וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל (שם ח) כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת רבי הונא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק למען יכרתו אין כתיב כאן אלא למען יכרת כאיניש דאמר יתמחיק שמיה דפלן דאפקיה לברי לתרבות בישא:

ח רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אמר הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול הכלב היה הולך אצל הזאב והתרנגול היה מהלך אצל הטווס הדא הוא דכתיב כי השחית כל בשר השחית כל אדם אין כתיב אלא כי השחית כל בשר רבי לוליאני בר טברין בשם רבי יצחק אמר אף הארץ זינתה היו זרעין לה חטין והיא מפקא זונין אילין זונייא רבה מן דרא דמבולא אינון:

ט א"ר יוחנן משפט דור המבול שנים עשר חודש נטלו דינם ויהיה להם חלק לעולם הבא דאמר רבי יוחנן כל טיפה וטיפה שהקב"ה מוריד עליהם היה מרתיחה בגיהנם ומוציאה ומורידה עליהם הדא הוא דכתיב (איוב ו) בעת יזורבו נצמתו זריבתם לחלטנית היתה (קהלת ט) גם אהבתם שהיו אוהבים לעבודת כוכבים שלהם גם שנאתם שהיו שונאים להקדוש ברוך הוא גם קנאתם שהיו מקנאים להקב"ה בעבודת כוכבים שלהם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם על דברת בכל אשר נעשה תחת השמש אמר ר' אבא בר כהנא כי נחמתי כי עשיתים ונח מצא חן אתמהא אלא אפי' נח שנשתייר מהם לא שהיה כדאי אלא שמצא חן.

א ונח מצא חן בעיני ה' כתיב (איוב כב) ימלט אי נקי ונמלט בבור כפיך א"ר חנינא אינוניתא אונקיא אחת היתה ביד נח אם כן למה נמלט אלא בבור כפיך אתיא כההיא דאמר רבי אבא בר כהנא כי נחמתי כי עשיתים ונח אפילו נח שנשתייר מהן לא היה כדאי אלא שמצא חן בעיני ה' שנאמר ונח מצא חן בעיני ה':

ב רבי סימון פתח (ישעיה סה) כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו מעשה בחסיד אחד שיצא לכרמו בשבת וראה עוללה אחת וברך עליה אמר כדאי היא העוללה הזו שנברך עליה כך כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול וגו':

ג אמר רבי סימון שלש מציאות מצא הקדוש ברוך הוא אברהם דכתיב (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך דוד דכתיב (תהלים פח) מצאתי דוד עבדי ישראל דכתיב (הושע ט) כענבים במדבר מצאתי ישראל איתיבון חבריא לרבי סימון והא כתיב ונח מצא חן אמר להון הוא מצא הקב"ה לא מצא והא כתיב (ירמיה לא) מצא חן במדבר בזכות דור המדבר ומצאת את לבבו נאמן לפניך:

ד רבי הונא ור' פנחס ורבי חנין ורבי הושעיא לא מפרשין ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבנן מפרשין רבי יוחנן אמר לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודבקו עד היכן עד שקשר עמו אהבה כך נאמר כאן חן ונאמר להלן (בראשית לט) וימצא יוסף חן בעיניו ר"ש בן לקיש אמר לאחד שהיה מהלך וראה אחד ודבקו עד היכן עד שהשליטו כך נאמר כאן חן ונאמר להלן (אסתר ב) ותהי אסתר נשאת חן רבנן אמרי לאחד שהיה מהלך בדרך וראה אחד ודיבקו עד היכן עד שנתן לו את בתו כך נאמר כאן חן ונאמר להלן (זכריה יב) ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים עד היכן עד שהיה יודע להבחין איזה בהמה ניזונת בשתי שעות ביום ואיזו ניזונת בשלש שעות בלילה:

ה אמר ר' סימון מצינו שהקדוש ברוך הוא עושה חסד עם האחרונים בזכות הראשונים ומנין שהקב"ה עושה עם הראשונים בזכות האחרונים ונח מצא חן בעיני ה' באיזו זכות בזכות תולדותיו.