מי שנטע עצי פרי וברצונו למעט מהפסדיו בג' השנים הראשונות, מעיקר הדין מותר לו למכור לגוי את הפירות של ג' שנות ערלה לשלש שנים קודם שיצמחו הפירות באילן, והגוי יאכל פירות אלה. ואין כאן איסור הנאה מפירות ערלה, מאחר שהפירות עדיין לא באו לעולם, ואין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. . ויש אומרים שבזמנינו בארץ ישראל כל שיש חשש שאם ימכרו את העץ לגוי יחזור וימכור פירות ערלה לישראל אחר, מן הראוי להנהיג שלא לעשות המכירה הנ''ל, אחר שקרוב לודאי שיכשיל בזה ישראל אחר. ואם הפירות של הגוי ימכרו אותם בשוק באופן שיתבטלו ברוב פירות שאינם של ערלה, ואין לחוש בזה אף מתורת הנהגה.

גם בארץ ישראל מותר למכור לגוי פירות שני ערלה לשלש שנים, קודם שהפירות באו לעולם, ואין לחוש בזה משום לא תחנם. . וכבר ביארנו שכל זה מעיקר הדין, אבל מן הראוי להנהיג שלא לעשות המכירה הנ''ל, כל שיש חשש מבורר שהגוי ימכור לישראל ויכשילו באיסור ערלה.

מותר לישראל לומר לגוי, טול אתה את כרמי או את הגינה שיש לו בה אילן ערלה, ועבוד אותה וטול את פירותיה, ואני אטול את כרמך שכבר עברו עליו שלשת שני ערלה, ואעבוד אותו ואטול פירותיו. אבל אסור לעשות חשבון עם הגוי כמה פירות אכל, כדי שיאכל הישראל כנגדן בדקדוק חשבון.

ישראל ועכו''ם שהיו שותפין בנטיעה, אם התנו מתחלת השותפות שיהיה העכו''ם אוכל שני ערלה, וישראל אוכל ג' שנים משני היתר כנגד שני הערלה, הרי זה מותר לעשות כן, ובלבד שלא יבואו לחשבון. כיצד, כגון שיחשוב כמה פירות אכל העכו''ם בשני ערלה עד שיאכל ישראל כנגד אותן הפירות, שזה אסור מפני שהוא כמחליף פירות ערלה. ואם לא התנו מתחלה אסור לו להחליף הפירות של ג' השנים עם העכו''ם ככל איסורי הנאה.

כבר ביארנו לעיל שאסור לישראל ללקוט פירות לגוי מאילן של הגוי שהוא ערלה, אפילו בחנם, שהרי נהנה במה שמחזיק לו הגוי טובה על זה, ונמצא נהנה מאיסור ערלה.

נכרי שמוכר פירות ואומר של ערלה הן, או של נטע רבעי הן, אינו נאמן, ואפילו אומר מאיש פלוני לקחתים. וכן נכרי שעובד בגן של אילנות, ואומר שהפירות הם של ערלה, אינו נאמן.