בליל פורים נכנסים לבית הכנסת בבגדי יום טוב, . ואומרים מזמור ''על אילת השחר'' לפני תפלת ערבית שהוא מענין היום. . ובתפלת ערבית יאמרו ''ועל הנסים'' אף על פי שעדיין לא קראו המגילה. . ויש לומר בתפלה ובברכת המזון, ועל הנסים בתוספת ו'. .

מי ששכח לומר ''ועל הנסים'' בתפלה, ונזכר אחר שסיים הברכה, קודם ''שים שלום'', אינו רשאי לומר שם ''ועל הנסים'' אפילו בלא חתימה, אלא כשיסיים אלהי נצור שבסוף התפלה, יאמר: ''מודים אנחנו לך על הנסים ועל הפרקן וכו', עד ונודה לשמך הגדול סלה'', יהיו לרצון וכו', עושה שלום וכו'. . והוא הדין למי ששכח ''ועל הנסים'' בברכת המזון, ונזכר לאחר שחתם ''על הארץ ועל המזון'', שאינו רשאי לומר שם ''ועל הנסים'' אפילו בלא חתימה, אלא אם ירצה יאמרנו בתוך הרחמן, בנוסח זה: ''הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי וכו'''. ואם נזכר בסיום הברכה כשחתם ברוך אתה ה', בין בתפלה בין בברכת המזון, אינו רשאי לסיים ''למדני חקיך'', כדי לחזור לומר ''ועל הנסים'', אלא יסיים הברכה כנ''ל. אבל אם נזכר קודם שאמר ברוך אתה ה', אף שהזכיר שם שמים, שאמר ''האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב'', וכן בברכת המזון אם הזכיר שם שמים, שאמר. ''ועל הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך'', אין בכך כלום, ורשאי לחזור לומר ''ועל הנסים'', ואחר כך ימשיך בתפלה ''ועל כולם יתברך וכו''', ובברכת המזון ''ועל הכל'', ויסיים משם והלאה.

אין לדלג אמירת ''ועל הנסים'' כדי להספיק לעניית קדיש או קדושה עם הצבור. .

אחר העמידה יאמר חצי קדיש ולא יאמר קדיש תתקבל עד לאחר סדר קדושה שאומרים לאחר מקרא מגילה.

אחר קריאת המגילה בברכותיה בלילה, מתחילים ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, וסדר קדושה, . ואחר כך אומר השליח צבור קדיש תתקבל, שיר למעלות אשא עיני, יהא שלמא, ועלינו לשבח. והטעם לאמירת קדושת ובא לציון בליל פורים, מפני שבמזמור כ''ב של תהלים, נאמר: אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי, ומכאן למדו חז''ל שחייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. . ונאמר אחריו: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. . לפיכך צריך לומר פסוק זה שהוא הקדמה לסדר קדושה, מיד לאחר מקרא מגילה.

אין אומרים וידוי בשני ימי הפורים, לפי שנאמר בהם ימי משתה ושמחה. ואין אומרים למנצח יענך וכו' ותפלה לדוד.

בשחרית יאמרו בתפלה ''ועל הנסים'', ואחר כך אומר חצי קדיש. ואין נופלין על פניהם בארבעה עשר ובחמשה עשר. . ומוציאים ספר תורה וקוראים בו ג' עולים בפרשת ויבוא עמלק, וכופלים הפסוק האחרון להשלים למנין עשרה פסוקים. ואם לא כפל הפסוק אין בכך כלום, ואף על פי שאין בכל פסוקי הקריאה בפרשה זו עשרה פסוקים, אלא תשעה פסוקים בלבד, הואיל ונשלמה הפרשה. . ואחר כך אומר חצי קדיש. ואומרים אשרי יושבי ביתך, ומדלגים יענך ה' ביום צרה, לפי שהוא יום משתה ושמחה ואין להזכיר בו צרה. . ומתחילים ובא לציון גואל עד ואתה קדוש, וקוראים המגילה בברכותיה, חוץ מברכת שהחיינו שכבר בירך בלילה ואינו חוזר לברך ביום. וכשמסיים קריאת המגילה גולל המגילה מסופה לתחלתה ומברך ברכה אחרונה. ויאמר: ארור המן ברוך מרדכי וכו' ג' פעמים, ואחר כך יאמר ואתה קדוש וכו'. ואומרים קדיש תתקבל, ומחזירים הספר תורה למקומו. ומדלגים תפלה לדוד, שאין לומר וביום צרתי אקראך ביום פורים. ואחר כך אומרים בית יעקב, ושיר המעלות לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, שנדרש על המן. . ואומר היום כך וכך בשבת קודש, ולא יסיים: ''השיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן'' כמו שאומר בכל יום. . ואחר מזמור שיר של יום יאמר למנצח על אילת השחר. ואחר כך קדיש יהא שלמא. קוה אל ה' וכו', ואחר כך יאמר קדיש על ישראל, ועלינו לשבח. .

כשאומר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ''ויקר'', ימשמש בתפלין של יד ושל ראש וינשקם. . וכשמגיע למה שאומרים ''אגרת הפורים הזאת'' ינענע המגילה. . והנוהגים בכל יום להחליף תפלין של רש''י בתפלין של ר''ת לפני אשרי יושבי ביתך, גם בפורים ינהגו כן ויקראו המגילה בתפלין דר''ת. ובתיבת ''ויקר'' ינשקו התפלין דר''ת. .

אם יש מילה, יש אומרים שמקדימים המילה לקריאת המגילה. . ויש חולקים וסוברים שמניחים המילה לאחר כל סדר התפלה כמו בכל יום, וכן המנהג כסברא אחרונה.