יש לעשות את הסיכוך של הסוכה באופן שיראו ממנו הכוכבים הגדולים , ואם היתה מעובה כמין בית אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, ואפילו ניצוצי השמש אין נראים מתוכה, אף על פי כן כשרה. . ואם היתה מעובה כל כך, שאף אם יש גשמים מרובים, אינם יכולים לרדת לתוכה, יש פוסלים, ויש מכשירים. ודעת מרן כדברי המכשירים. ואנן אתכא דמרן סמכינן, ויכול גם לברך עליה ''לישב בסוכה''. אך לכתחלה ראוי לחוש לכל הדעות, ולכן אם אפשר למעט מן הסכך, עד שיהא אפשר שאם יהיו גשמים רבים יוכלו לרדת בתוכה, טוב הדבר למעט.

אם נזכר ביום טוב או בשבת חול המועד סוכות, שהסוכה מעובה כמין בית עד שאין הגשמים יכלים לרדת לתוכה, ויש שם עכו''ם, יכול לומר לו שיטול מעט מהסכך, דהוה ליה שבות דשבות במקום מצוה, שאין זה אלא כסותר אהל עראי דרבנן, כיון דמעיקרא דדינא סמכינן על דברי החולקים על רבינו תם וסבירא להו שהסוכה כשרה, אם כן אין בזה איסור משום הכשרת הסוכה, כי כשרה היא בלאו הכי. ואף שהסכך הוקצה למצותו, כשעושה על ידי גוי אין כאן אלא שבות דשבות ומשרא שרי במקום מצוה.

הסוכה צריך שיהיה צילתה מרובה מחמתה, אבל אם היתה חמתה מרובה מצילתה, פסולה. ואם ברוב הסוכה צלתה מרובה ביותר, ובמיעוטה חמתה מרובה מצילתה משהו, בענין שאם נצרף את החמה והצל של כל הסוכה, יהיה צלתה מרובה מחמתה משהו, כשרה. ומותר לישב אפילו תחת המיעוט שחמתו מרובה משהו, לפי שהוא בטל לגבי רוב הסכך שצילתו מרובה. .

סוכה המדובללת , אם אין בין העולה והיורד ג' טפחים, כשרה, שכל פחות משלשה כלבוד דמי, אבל אם יש ביניהם ג' טפחים או יותר, אם היה ברוחב הקנה העליון טפח או יותר, שיש בו חשיבות של אהל, רואים אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפתו של הקנה היורד, והסוכה כשרה, שזהו דין ''חבוט רמי'', כלומר השפל והשלך אותו על האויר שתחתיו וכאילו הוא שוה לקנה היורד. .

המסכך סוכתו בדבר הפסול לסיכוך, וגם בדבר הכשר, ואין מן הסכך הפסול רוחב שלשה טפחים ביחד , אלא פחות מכן, אם היה בכל הסכך הכשר יותר מכל הסכך הפסול, כשרה. ואם היה כן בצמצום פסולה. .

סכך הנמשך ביותר בצד פתח הסוכה, ודופן אחד נמשך עמו, דינו כסוכה, ומותר לאכול ולישן שם. ואף על פי שהדופן שממולו הוא יותר על שבעה טפחים, והיה מקום לומר, הרי זה גילה דעתו לעשות כל הסוכה עם מחיצותיה, ונמצא שהדופן הנמשך דרך הפתח, אינו מן הסוכה, אלא הוא עומד בפני עצמו, ואין כאן אלא דופן אחד, אע''פ כן דינו כסוכה. .