חול המועד אסור בהספד ותענית. .

מי שמת לו מת באמצע החג, אינו נוהג אבילות, אלא דברים שבצינעא, וכמבואר פרטי הדינים בילקוט יוסף על הלכות אבלות . ואף הנשים אין נוהגות אבילות ברגל, שהרי הנשים חייבות בשמחת החג. .

מנהג ירושלים אף לספרדים, שלא לקרוע בחול המועד אלא על אב או על אם, אבל על שאר קרובים קורעים רק במוצאי הרגל, כשמתחילים לנהוג שבעת ימי אבילות. וביתר ערי הארץ יש לקרוע על כל הקרובים בחול המועד. וכל זה כשנקבר בחול המועד, אבל אם נקבר ביום טוב אין לקרוע בחול המועד וכל שכן ביום טוב, וקורע אחר הרגל. .

מנהג ירושלים שאין עושים סעודת הבראה על מת בחול המועד, אלא על אב או על אם, ואז גם את שאר הקרובים הנמצאים יש להברות במועד, ויעשו סעודת הבראה בעוגות וקפה ולא בביצים ועדשים, כנהוג תמיד, מפני כבוד הרגל. אבל על מת משאר קרובים, נכון להברותם במוצאי הרגל. ואם אינם רוצים לעשות הבראה כלל, יש להם על מה שיסמוכו. וביתר ערי הארץ יש לעשות הבראה על כל הקרובים בחול המועד. וכל זה כשנקבר בחול המועד אבל אם נקבר ביום טוב אין לעשות הבראה בחול המועד. .

הרואה בית הקברות בחול המועד, יברך ברכת ''אשר יצר אתכם בדין'' כשם שמברך בשבת ויום טוב. .

מי שמת לו מת ברגל, ונקבר בחול המועד, מותר לו להשתתף בלימוד שעורכים בליל הושענא רבה בבית הכנסת. .