בליל יום טוב של פסח שחל בשבת, יש נוהגים שלא לומר הפיוט ''לכה דודי לקראת כלה'', בקבלת שבת, והטעם מפני שכאשר מקבלים פני השבת , ואין מזכירים ''יום טוב'' בקבלת פנים, נראה כמביישים את יום טוב. אבל מנהגינו לומר לעולם ''לכה דודי'' בקבלת שבת, גם כשחל בו יום טוב, כי החג כבר הוזמן על ידינו בקידוש החודש, וממילא אין צורך לצאת לקראת יום טוב ולקבלו כשבא בזמנו הקבוע לו. אבל השבת קבועה ועומדת מששת ימי בראשית, ואין כל צורך שבית דין יקדשוה , לכן ראוי לצאת לקראת השבת ולקבלו בסבר פנים יפות כיוצא לקראת המלך. . .

מנהג ישראל בכל התפוצות להתפלל תפלות ימים טובים בניגון, בשירה וקול זמרה, והוא מכלל שמחת החג. . ובין גאולה לתפלה של ערבית ליל יום טוב, נוהגים לומר פסוק: ''אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם'', ויש שאומרים פסוק: ''וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל''. . וכשחל בשבת מקדימים פסוק: ''ושמרו בני ישראל את השבת''. ובקידוש טוב לומר ב' הפסוקים. .

בתפלת יום טוב חותם: ''בא''י מקדש ישראל והזמנים'', ואם חתם ''מקדש ישראל'' בלבד יצא. ואם חל יום טוב בשבת, צריך להזכיר באמצע ברכת אתה בחרתנו, ''את יום השבת הזה''. וחותם ''ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים''. ואם טעה וחתם ''מקדש ישראל והזמנים'' ולא הזכיר שבת, אם נזכר בתוך כדי דיבור , חוזר ואומר: מקדש השבת וישראל והזמנים, ואם שהה יותר מכדי דיבור, יצא ידי חובה, וימשיך רצה עד סוף התפלה. וכן אם טעה וחתם: ''ברוך אתה ה' מקדש השבת'', שהואיל ובאמצע הברכה הזכיר יום טוב יצא ידי חובה בדיעבד. וימשיך רצה עד סוף התפלה. וטוב שיכוין לחזרת השליח צבור מתחלה ועד סוף. . והוא הדין אם התפלל אתה קדשת ואמר יעלה ויבוא, יצא. .

המתפלל ביום טוב, וכשהגיע לברכת מודים, נסתפק אם כשסיים יעלה ויבוא סיים כהוגן, והשיאנו, וחתם הברכה כדת, או שאחר שסיים יעלה ויבוא המשיך ואתה ברחמיך הרבים וכו' כמו שרגילים בראש חודש, ונמצא שלא חתם ברכת אתה בחרתנו, צריך לחזור ולומר ''והשיאנו'' וכו' ויחתום כדת. ואפילו אם סיים תפלתו צריך לחזור לראש, ואין לומר בזה ספק ברכות להקל. וטוב שיחזור להתפלל בתנאי דנדבה. .

מנהג קהלות ספרד לגמור ההלל בבית הכנסת בליל יום טוב הראשון של פסח אחר העמידה של תפלת ערבית, ומברכים לפניו ''לגמור את ההלל'', ולאחריו יהללוך, ומנהג זה יסודתו בהררי קודש. וטוב לכוין בברכה זו לפטור קריאת ההלל שאומר בביתו בסוף ההגדה. שאין מברכים עליו אז, מפני שמפסיקים בו, שאומרים ב' פרקים הראשונים של ההלל לפני הסעודה, והיתר לאחר הסעודה. .

אף במקומות שעדיין לא נהגו לגמור ההלל בבית הכנסת בערבית ליל פסח, טוב ונכון שיסכימו לקבל על עצמם מנהג יקר זה, ועל כל פנים מי שמתפלל עם ציבור שאינם נוהגים לאומרו, נכון שיגמור את ההלל ביחידות בבית הכנסת, או מיד עם בואו לביתו, ויברך עליו תחילה וסוף. .

במקומות שמתפללים תפלת ערבית של חג מבעוד יום קודם צאת הכוכבים, עם כל זה רשאים לומר את ההלל בברכה, אפילו שעדיין לא הגיע זמן צאת הכוכבים..

ציבור שטעו ושכחו לומר את ההלל בליל פסח בבית הכנסת, ונזכר היחיד לאחר שבא לביתו, יגמור מיד את ההלל בברכותיו, תחלה וסוף, קודם הקידוש. .

גם הנשים צריכות לגמור את ההלל בברכותיו בליל חג הפסח, קודם הסדר. ולדידן אף יכולות הנשים להוציא ידי חובה את בני הבית השומעים ומכוונים לצאת ידי חובת ההלל. .

ליל פסח שחל בשבת, אין לשליח ציבור לומר ''ברכה מעין שבע'', מפני שלא תיקנו לאומרה אלא מפני המזיקין, וליל פסח הוא לילה המשומר ובא מפני המזיקין. וכן דעת רבותינו הראשונים ומרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. וכן דעת רבים מרבותינו המקובלים. ושליח ציבור האומר ברכה זו בליל פסח שחל בשבת, הוא מכניס עצמו לחשש איסור ברכה לבטלה. ומכל מקום אם טעה השליח ציבור או הזיד והתחיל לברך ''ברכה מעין שבע'', אין להפסיקו באמצע הברכה, ולגרום ל''ודאי'' ברכה לבטלה, אלא יסיים הברכה, אבל לא יענו אחריו אמן. .

כשחל ליל פסח בשבת, צריך לומר ויכולו וכו', ואחר כך יאמרו ההלל בברכות. ואם טעה השליח ציבור והתחיל מיד בברכת ההלל, יסיים ההלל וברכה שלאחריו , ואחר כך יאמר ויכולו עד ''אשר ברא אלהים לעשות'', ותיכף יאמר קדיש תתקבל אחר זה.

אין גומרים ההלל אלא ביו''ט הראשון של פסח ולילו, , אבל בחול המועד של פסח וביו''ט האחרון של פסח קוראים ההלל בדילוג בלי ברכה.

בברכות ההפטרה בשבת חול המועד פסח, יש לחתום ''מקדש השבת'', ולא יאמר ''מקדש השבת וישראל והזמנים'', והוא הדין גם לשבת חול המועד של סוכות, שאלמלא שבת אין הפטרה בחול המועד כלל, נמצא שלא באה ההפטרה אלא בגלל השבת, לפיכך חותם ''מקדש השבת''. ותו לא מידי. .

הטועה בתפלתו בליל פסח או בשחרית של יום טוב א' דפסח, ולא אמר לא טל ולא מטר, אין צריך לחזור. ואם נזכר אחר מחיה המתים ממשיך בתפלתו. .

המנהג לקרוא המזמור של החג לפני תפלת ערבית בין בליל יום טוב בין בחול המועד. אולם אם לומדים תורה שבעל פה, הלכות או אגדות, או גמרא, בין מנחה לערבית, אין צורך לקרוא המזמור של החג, אלא מיד לאחר קדיש על ישראל מתחילים והוא רחום יכפר עון, וברכו. .