אין מברכין על הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים שלמים מהמולד. וכן מנהגינו להקפיד בזה בדרך כלל. ומכל מקום אם חסרות כמה שעות במוצאי שבת להשלמת שבעה ימים שלמים מעת לעת, אין צריך להחמיר בזה, וכן ראוי להורות בפרט בימי החורף ובעונת הגשמים. ובמדינות שעננים מצויים שם ברוב ימי החדש, ויש חשש שאם ימתינו להשלמת שבעה ימים מהמולד יפסידו ברכת הלבנה מכל וכל, יש להורות להם שיברכו ברכת הלבנה מיד לאחר שלשה ימים, כדברי התלמוד והפוסקים. .

לכתחלה אין לברך ברכת הלבנה אלא עד שיגיע זמן צאת הכוכבים ויחשיך באופן שתהיה הלבנה ראויה להנות מאורה. אולם בחדש שזמן הברכה הוא מצומצם ויש חשש שיפסיד הברכה לאותו חדש, אין צריך להמתין שיהיה לילה ודאי, אלא כל שהוא לאחר שקיעת החמה, וראויה הלבנה שיאותו לאורה יכול לברך. ואמנם קודם השקיעה אין לברך ברכת הלבנה. .

חודש חורפי שהלבנה מתכסית ברוב החודש בעננים, ובסוף ליל ט''ו לחודש זרחה הלבנה לאחר שכבר עלה השחר, קודם הנץ החמה, עד שאפשר ליהנות מאורה, רשאי לברך ברכת הלבנה בשעה זו, שאף על פי שאחר עלות השחר יום הוא, לענין זה יכול לברך כל שנהנה מזריחתה, ועדיין לא האיר המזרח. .

לכתחלה אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים. ומכל מקום אם חושש שעל ידי שימתין למוצאי שבת יש חשש שיפסיד את המצוה, ובפרט בחודשי החורף שאין רואים את הלבנה מדי לילה, אין צריך להמתין למוצאי שבת, ויכול לברך ברכת הלבנה גם בימי החול. .

לכתחלה ראוי לחזר לאמרה לכל הפחות במנין, משום ברוב עם הדרת מלך, וגם כדי שיוכלו לומר אחר סדר הברכה קדיש על ישראל. ומיהו אין זה מעכב, ואם לא מצא עשרה רשאי לברך ביחיד. .

טוב יותר להקדים לברך ברכת הלבנה אפילו ביחיד, מלהשהותה לאומרה בעשרה, שהכלל של ''זריזים מקדימים למצות'' עדיף יותר מהכלל של ''ברוב עם הדרת מלך''. אלא אם כן רוצה להשהותה בכדי לקדש הלבנה במוצאי שבת, שאז רשאי להשהותה למוצאי שבת, כדי שיקדשנה כשהוא מבושם. . ויש מי שכתב שמיד שרואה הלבנה צריך לברך, אפילו ביחיד, שאם יתעכב מלברך יעבור על איסור אין מעבירין על המצוות. אולם לדינא, שהויי מצוה משהינן כאשר כוונתו לקיימה באופן מהודר יותר, דבברכת הראייה שרינן לעכב המצוה לקיימה במוצאי שבת וברוב עם. .

יכול לקדש את הלבנה קודם ערבית, כדי לאומרה בצבור. אך לכתחלה צריך לאומרה אחר התפלה, שהרי קריאת שמע היא מן התורה, וגם היא תדירה, וברכת הלבנה אינה תדירה, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ובחודשי החורף שאין הלבנה נראית ברוב החדש, מותר לכתחלה לברך ברכת הלבנה קודם התפלה, אם חושש שלא יוכל לברך על הלבנה אחר התפלה. .

לכתחלה יש לחוש שלא לקדש את הלבנה בליל שבת ובליל יום טוב. אולם אם היו עננים והלבנה לא נראתה אלא בלילה האחרון שבו אפשר לברך ברכת הלבנה, מותר לקדשה בליל שבת ובליל יום טוב. .

מנהגינו לברך ברכת הלבנה במוצאי יום הכפורים. ולכתחלה ימתינו עד שיגיע זמן צאת הכוכבים ויחשיך באופן שתהיה הלבנה ראויה ליהנות מאורה. וטוב לטעום איזה דבר קודם שיברך ברכת הלבנה. והנוהג להחמיר שלא לטעום במוצאי יום הכפורים עד שיגיע זמן רבינו תם, ועדיין לא הגיע זמן רבינו תם, יכול לומר הברכה גם בלי הטעימה, . ואם סיימו את תפלת ערבית ועדיין לא הגיע זמן רבינו תם, ראוי להנהיג לברך ברכת הלבנה מיד אחר ערבית, כדי לעכב את הצבור מלאכול עד שיגיע זמן רבינו תם, ולסייע בידם להחמיר בחומרא חשובה זו. ויש נוהגים לברך ברכת הלבנה של חודש תשרי במוצאי יום הכפורים, ולא קודם לכן, מפני שאנו תלויים ועומדים בדין, וברכת הלבנה צריכה להיות בשמחה. ויש אומרים שאדרבה ראוי להקדימה לפני יום הכפורים כדי שתבוא מצוה זו ותכריע את הכף של הזכיות. ומאחר שנחלקו האחרונים מה הוא מנהג ירושלים, לכן דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. .

מברכים ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, וטוב שיטעמו איזה דבר קודם הברכה, ולכתחלה ימתינו עד שיגיע זמן צאת הכוכבים ויחשיך באופן שתהיה הלבנה ראויה להנות מאורה. ואם אפשר שהצבור יקבעו זמן לברכת הלבנה אחר הסעודה, טוב שיעשו כן, ויברכו הברכה אחר הסעודה, עם מנעלים. אך אם יש חשש שחלק מהצבור יפסידו הברכה, יברכו מיד אחר ערבית. ולכתחלה אין לקדש את החודש לפני תשעה באב, שבזמן זה אנו שרויים באבילות על חורבן בית המקדש. .

נכון שהאבל לא יברך ברכת הלבנה תוך שבעת ימי אבלות. וכל זה אם ישאר לו זמן שיוכל לברך ברכת הלבנה לאותו חודש אחר האבל, אבל אם חושש שלא יוכל לברך על הלבנה אחר שבעה, יכול לברך תוך ז'. ורשאי לצאת מחוץ לביתו כדי לברך ברכת הלבנה בעשרה. .

מי שלא יכול לברך ברכת הלבנה עד ליל ששה עשר בחדש, אין לו לברך ברכת הלבנה בליל ט''ז לחדש, שיש בזה ספק ברכה לבטלה. ואף כשקורא הברכה בשם ומלכות מתוך הגמרא או הרמב''ם דרך לימודו, אסור. אך רשאי לומר ברכת הלבנה בלי הזכרת שם ומלכות. .

מי שבירך ברכת הלבנה בארץ ישראל לאחר שהגיע זמנה כאן, ונסע לחוץ לארץ במקום שעדיין לא הגיע זמנה, לא יברך שוב כשיגיע זמנה שם, שכבר יצא ידי חובת ברכת הלבנה לאותו חודש. .

אם אירע בליל מוצאי שבת אחד בימות הגשמים, שנשארו שנים שלשה לילות לברכת הלבנה, וענן דק היה מכסה אותה, אבל היה אפשר ליהנות מאורה, והתכונן השליח צבור לברך ולהוציא את הקהל ידי חובת ברכת הלבנה, . הצבור רשאים לכוין לצאת ידי חובת ברכת הלבנה בשמיעה מהשליח צבור, על ידי תנאי, שאם תיראה עוד הלבנה כשהיא זכה ומאירה יפה בלי עננים כלל, למחרת או לאחר מכן, באופן שיוכלו עדיין לקדשה באותו חודש, הם מכוונים שלא לצאת בברכת הלבנה זו ששומעים מהשליח צבור, ואם לאו הם מכוונים לצאת ידי חובתם. דכיון שהם רק שומעים מהשליח צבור, מהני לצאת על ידי תנאי, ואין בזה חשש ברכה שאינה צריכה. .

בברכת הלבנה נכון לומר: ברוך יוצרֵ ך, ברוך עושֵך, ברוך קונֵך, ברוך בוראֵך, בניקוד ציר''י. וכן אומרים לנגוע בִיך. ואומרים: ''אלמלא זכו בני ישראל''. ולא אלמלא לא זכו וכו'. .

בברכת הלבנה אומרים: ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם וכו'. . .

מי שבירך ברכת הלבנה, ולאחר מכן חבירו ביקש ממנו שיחזור לברך ברכה זו בשבילו, אחר שאינו בקי לברכה בעצמו, אין לו לחזור ולברך ברכה זו, דבברכות השבח אין אומרים ''אף על פי שיצא מוציא''. .

מי שאינו יודע לברך ברכת הלבנה בעל פה, אין לו לברך בנוסח הקצר ''ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם מחדש חדשים''. אחר שמרן החיד''א נסתפק בד''ז, ויש לנו לחוש לספק ברכות. .