חסידים ואנשי מעשה נוהגים להתענות בערב ראש חודש, ואם חל ראש חודש ביום ששי או ביום שבת או ראשון, מקדימין להתענות ביום חמישי. ותלמידי חכמים שהתענית עלולה לגרום למיעוט בלימודם, אין להם להתענות בערב ראש חודש, שאין לך דבר גדול יותר מלימוד התורה. .

יש נוהגים להתפלל במנחה של ערב ראש חודש תפלת יום כפור קטן, לפי שבו מתכפרים עוונות כל החודש, דומיא דשעיר ראש חודש, וכמו שאמרו במוסף, זמן כפרה לכל תולדותם. ואומרים סליחות קודם מנחה. ובמקומות שנוהגים לומר דברי התעוררות ומוסר, נכון שיאמרום קודם תפלת מנחה. .

אם חל ערב ראש חודש בשבת, הנוהגים לעשות יום כפור קטן מקדימין אותו ליום חמישי. כמו שמקדימין את התענית ליום חמישי, כשחל ראש חודש ביום שישי או שבת או ראשון, וכמבואר לעיל סעיף ד'. .

בני ישיבה ואברכים אינם צריכים להתבטל מלימודם לצורך תפלות יום כפור קטן, דבלאו הכי לימוד תורה מכפר עם תשובה. .

בתענית ערב ראש חודש, או בתענית שובבי''ם וכדומה, אפילו אם יש עשרה מתענים בבית הכנסת אין לעשות נשיאות כפים במנחה, שלא התירו לישא כפיהם במנחה אלא בתעניות צבור. ומכל מקום אם הכהן עלה לישא כפיו לא ירד. .

אפילו מי שדרכו להתענות בכל ערב ראש חודש נכון לקבל התענית בכל פעם במנחה ביום שקודם ערב ראש חודש, וכל שכן מי שאין דרכו להתענות בכל ערב ראש חודש שצריך לקבל את התענית מראש. .

אף מי שאינו מתענה בערב ראש חודש מכל מקום יראה להרהר בתשובה ביום זה, ולתקן את אשר עיוות בכל החודש, מאחר שהוא יום האחרון של החודש, כמו ערב ראש השנה שהוא יום האחרון של השנה. ואז בודאי יהיה לו יום ראש חודש זמן כפרה לכל תולדותיו.

יש נוהגים לעלות לקברי צדיקים בכל ערב ראש חודש, ותלמידי חכמים ובני ישיבות אין להם להרבות בזה ולהבטל מלימודם כדי להתפלל בקברות צדיקים, שאין לך דבר גדול יותר מלימוד תורה. .

חסידים ואנשי מעשה נוהגים לעשות התרת נדרים בכל ערב ראש חודש, ומנהג טוב הוא. .

הנוהג להתענות בכל ערב ראש חודש, ולא אמר בלי נדר קודם שהתחיל במנהגו, אם נאנס בערב ראש חודש אחד ואינו יכול להתענות, אינו צריך התרה, ורק אם רוצה לבטל מנהגו לגמרי יעשה התרה על שלא אמר בלי נדר. .