על פירות הארץ מברך ''בורא פרי האדמה''. .

על תות שדה מברך: ''בורא פרי האדמה'', אבל על תותים הגדלים בעץ, מברך: ''בורא פרי העץ''. .

על הבננה מברך ''בורא פרי האדמה''. וכן פשט המנהג. ואם טעה ובירך על הבננה בורא פרי העץ, בדיעבד יצא. .

פרי הפאפיה דינו כדין ירק, ולכן מברכים עליו ''בורא פרי האדמה''. והחצילים מברכים עליהם ''בורא פרי האדמה''. .

על ''פופקורן'' שהוא תירס מנופח, מברכים ''בורא פרי האדמה''. וכן על חטה מתוקה מברכים ''בורא פרי האדמה''. והמברך שהכל יש לו על-מה שיסמוך.

על ה''במבה'' מברכים בורא פרי האדמה. והרבה נהגו לברך עליו שהכל, מפני שאינם יודעים שהוא נעשה מזן מיוחד של תירס הנזרע במיוחד לשם הבמבה. וגם אין עושים את הבמבה כעיסה עם תערובת מרובה של דברים אחרים, אלא רובו ככולו הוא מגרגירי תירס דקים כמות שהן, המתנפחים בחום התנור. .

ורד מבושל בדבש שניכרת צורתו, אפשר לברך עליו ''בורא פרי האדמה'', כדעת מרן השלחן ערוך, אף שהמנהג לברך עליו שהכל. .

שומשמין או בוטנים המודבקים בדבש או סוכר, והרוב הם השומשמין, מברך עליהם ''בורא פרי האדמה''. אבל אם הרוב הוא דבש או סוכר, והשומשמין הם מיעוט, ונעשה על תערובת ובישול ונשתנה שמו מראיתו וטעמו, נהגו לברך שהכל. . ולכן על ''חלווה'' העשויה משומשמין מרוסקים עם תערובת סוכר, ברכתה שהכל נהיה בדברו, הואיל ויש בה תערובת מרובה של הסוכר, וגם נשתנה שמו, וגם נשתנה מראיתו, ונעשה על ידי בישול, ולא שייך לומר כאן ''במילתייהו קיימי כדמעיקרא'' כמו שאמרו על תמרים שמיעכן. וכן המנהג. .

אגוזים שטיגנם בדבש, מברך עליהם בורא פרי העץ. .

המנהג פשוט לברך על העגבניה כשהם חיים ''בורא פרי האדמה''. . .

על פירות הגדלים באילני סרק, כגון פניונס, מברך שהכל נהיה בדברו. ואם בירך בורא פרי העץ יש לו על מה לסמוך. .

על תפוח אדמה מברכים ''בורא פרי האדמה''. . .