המנהג לומר ''ועל הכל'' וכו', ומברכים אותך וכו'. והנוהגים לומר ''על הכל'' בלי וא''ו יש להם על מה שיסמוכו. .

בנוסח ''רצה והחליצנו'' שאומרים בברכת המזון בשבת, נכון לומר: כי יום זה גדול וקדוש וכו', והגם שאכלנו וכו'. .

בנוסח ברכת אשר נתן שבתות וכו' , צריך לומר ''אשר'' נתן, ואם אמר ''שנתן'' יצא. .

בנוסח ברכה רביעית שבברכת המזון נכון לומר ''לעד האל אבינו וכו'''. .

באמירת הרחמן בסוף ברכת המזון יש נוסחאות שכתוב בהן: הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, ונוסח זה נכון על פי ההלכה, וכן מנהגינו. ואין צריך לדלג בהיתר ולא באיסור. .

בנוסח הרחמן יש לומר: הרחמן הוא יוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. ואין צריך לומר בארצנו. .

מנהגינו לומר בשבת וראש חודש בהרחמן ''מגדול'', ובימות החול ''מגדיל''. ויש אומרים שגם בסעודה רביעית יש לומר ''מגדול''. אך הנכון יותר לומר בסעודה רביעית מגדיל. ומי שאומר מגדול בסעודה רביעית לא הפסיד. .

המברך ברכת המזון ודילג אמירת ברית ותורה, מאחר ויש אומרים שאין הזכרתם בברכת המזון לעיכובא, ואין זה אלא מדרבנן, לפיכך אינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל. .

מי שאינו יודע לברך ברכת המזון, אין לו לברך ברכה מעין שלש, ואפילו אם אינו יודע לברך ברכת המזון ואכל ושבע ונתחייב בברכת המזון מן התורה, גם בזה אינו רשאי לברך ברכה מעין שלש במקום ברכת המזון. וכל שכן דמי שאינו יודע לברך ברכת המזון שאין לו לברך ברכת בורא נפשות, ואף בדיעבד אם עבר ובירך בורא נפשות במקום ברכת המזון לא יצא, אפילו אם אכל כזית ונתחייב בברכת המזון רק מדרבנן. ומכל מקום אם עבר ובירך מעין שלש במקום ברכת המזון, , יצא ידי חובה, ואינו חוזר לברך ברכת המזון, דספק ברכות להקל. .