בתפלת שחרית צריך לסמוך גאולה לתפלה, וסמכו חז''ל דבר זה, על הנאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ואמרו עוד שם, מי שמפסיק בין גאולה לתפלה למה הוא דומה, לאוהבו של מלך שבא ודפק על דלתו של מלך, יצא המלך אליו לדעת מה הוא מבקש, ומצאו שהפליג, , אף הוא הפליג. לפיכך אין להפסיק בין גאולה לתפלה אפילו בשתיקה, ולא עוד אלא שאסור להפסיק אפילו לקדיש ולקדושה ולברכו, וכדין הנמצא באמצע התפלה שאינו רשאי להפסיק לענות דברים שבקדושה. ולפיכך אם ממתינים שיהיו עשרה שיתחילו תפלת הלחש ביחד, יש להמתין קודם החתימה, ולא אחר שחתמו גאל ישראל. .

ומכל מקום אם שומע קדיש וקדושה וברכו בין גאולה לתפלה, יכול להמתין ולשמוע מפי השליח צבור, ויוצא מדין שומע כעונה. . .

על פי הזוהר הקדוש אין להפסיק בין גאולה לתפלה אפילו באמן אחר גאל ישראל. וכן הוא בבית יוסף ובשלחן ערוך ומטעם זה מנהגינו שהשליח צבור אומר בקול רם עד גאל ישראל, כי בלאו הכי אין עונים אחריו אמן. אך דעת הטור והרמ''א שמותר לענות אמן על ברכת גאל ישראל. ולכן מנהג האשכנזים שאין השליח צבור מסיים בקול רם ברכת גאל ישראל. .

יש נוהגים לנשק התפילין של ראש קודם שאומר ה' שפתי תפתח, קודם שיתחיל בתפלת העמידה. . ויש המנשקים התפילין רק כשאמר ה' שפתי תפתח וכו'. .

יש אומרים שדוקא בחול ששייך בו הפסוק ''יענך ה' ביום צרה'', אסור להפסיק בין גאולה לתפלה, אבל בשבת שאינו יום צרה, אין איסור להפסיק בין גאולה לתפלה. ויש חולקים ואומרים שהמקרא הנ''ל אינו אלא סמך בעלמא, וגם בלא זה צריך לסמוך גאולה לתפלה, לפיכך בין בחול ובין בשבת צריך לסמוך גאולה לתפלה. ולענין הלכה, אף על פי שגם בשבת אין להפסיק בין גאולה לתפלה, מכל מקום יש להתיר לענות קדיש וקדושה וברכו. .

מי שנתאחר לבוא לבית הכנסת בשבת, ומצא את הצבור שסיימו קריאת שמע וברכותיה ועומדים להתפלל, יש אומרים שיתפלל עמהם, כדי שיתפלל עם הצבור, ואחר כך יקרא קריאת שמע בברכותיה, שתפלה בצבור עדיפא מסמיכות גאולה לתפלה בשבת. אולם לדינא אין לסמוך על דבריהם, אלא גם בשבת יתפלל על הסדר, אף שיפסיד על ידי כך תפלה בצבור. .

הנקלע בשבת למקום שמאחרים להתפלל, ואין שם מנין אלא בשעה מאוחרת, והתחיל להתפלל עם הצבור, ורואה שהם מתעכבים בתפלה באופן שעד שיגיעו לברכת גאל ישראל כבר יעבור זמן ברכות קריאת שמע, , יש לו להזדרז ולסיים בינו לבן עצמו עד ברכת גאל ישראל, ואחר כך ימתין לצבור שיגיעו לעמידה, ויתפלל עמהם תפלת העמידה כדי שתהיה תפלתו בצבור. .

מי שלא היה לו טלית, ונזדמנה לו בין גאולה לתפלה, לא יתעטף בציצית אפילו בלא ברכה, אלא עד לאחר התפלה. .

אף על פי שדין סמיכות גאולה לתפלה הוא גם בערבית, מכל מקום אומרים קדיש בערבית קודם תפלת שמונה עשרה. .

יש מהספרדים שנוהגים שקודם תפלת שמונה עשרה הופכים פניהם קצת לאחוריהם, ועושים תנועה בידיהם לאנשים העומדים מאחוריהם או בצדיהם, והטעם לזה, שדרכם להיות מקבלים עול מלכות שמים זה מזה, ונותנים רשות זה לזה, להורות על אחדות ואחוה ביניהם. ויש עוד טעם לזה על פי הסוד. ומכל מקום בתפלת מנחה וערבית יזהרו כשעושים תנועות אלו קודם תפלת העמידה, שלא יהיו טרודים בהם יותר מדאי, ויכוונו היטב באמירת יהא שמיה רבא. .