קריאת שמע ושלש ברכותיה שהן: יוצר אור, אהבה רבה, אמת ויציב, (וכן במעריב קריאת שמע וברכותיה) הן חמורים יותר מפסוקי דזמרה. והן נחלקים לפרקים, ואלו הן בין הפרקים, בין יוצר המאורות לאהבה רבה, בין הבוחר בעמו ישראל באהבה, לשמע ישראל, בין ובשעריך לוהיה אם שמוע, בין על הארץ לויאמר.

בין הפרקים מותר לומר אמן, על כל ברכה שהוא שומע, ומכל שכן דמותר לענות לקדושה ולקדיש ולברכו, אבל ברוך הוא וברוך שמו לא יאמר. וגם אם שומע שהקהל אומרים קריאת שמע, לא יאמר עמהם את הפסוק שמע ישראל, אלא יאמר מה שהוא אומר בקול רם כדרך שאומרים הקהל שמע ישראל, שיהא נראה כאלו קורא עמהם.

באמצע הפרק, אינו עונה אמן רק אחר ברכת האל הקדוש, ואחר ברכת שומע תפלה, ובקדיש יאמר: אמן יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. וכשאומר השליח צבור דאמירן בעלמא ואמרו אמן, יאמר גם כן אמן, ושאר אמנים שבקדיש לא יענה, שאינם מעיקר הקדיש. ובקדושה ישתוק וישמע מהשליח צבור, ויאמר עם הקהל, קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו, וישתוק ויאמר עם הקהל ברוך כבוד ה' ממקומו, ויותר לא יאמר, שאינו מעיקר הקדושה. ואם שומע ברכו, בין מן השליח צבור בין מן העולה לתורה, עונה ברוך ה' המבורך לעולם ועד וגם אמן, שאחר ברכת העולה. ואם הקהל אומרים מודים, ישחה גם כן ויאמר מודים אנחנו לך ולא יותר, ואם שומע קול רעם יש אומרים דמותר לו גם כן להפסיק ולברך ויש אומרים דלא יפסיק בזה.

אלו ההפסקות שאמרנו, שמותר להספיק באמצע הפרק, אם הוא בברכות, יכוין שיהא ההפסק היכא דסליק ענינא, ואם הוא בקריאת שמע יכוין שיהא ההפסק בין פסוק לפסוק, ואם אי אפשר מותר לו להפסיק אפילו באמצע הפסוק, ויתחיל אחר כך מתחלת הפסוק.

מה שאמרנו שמותר להפסיק באמצע הפרק לדברים שאמרנו, אינו הדין בפסוק שמע ישראל וברך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי בהם אסור להפסיק בכל ענין, ואפילו המלך שואל בשלומו לא יפסיק להשיבו. ובין אני ה' אלהיכם לאמת ויציב גם כן לא יפסיק כלל משום דכתיב בקרא ה' אלהים אמת לכך אין מפסיקין בין אלהיכם לאמת, ונכון ליזהר שלא להפסיק, עד לאחר שאמר, גם תיבת ויציב, (לפי שגם ויציב הוא לשון אמת) ואחר כך יכול להפסיק, כמו במקום אחר באמצע פרק. (דין לשאול בשלום ולהשיב שלום, בזמן הזה אין מקפידין, ואין להפסיק בזה אפילו בין הפרקים).