קיצור שולחן ערוך-סימן קמד – הלכות כבוד רבו וזקן ותלמיד חכם וכהןסעיף א
חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר מבשל אביו, כי אביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו מביאו לחיי העולם הבא.
סעיף ב
כתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, זקן זה פירושו תלמיד חכם כמו שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, והתם בודאי בחכמה תליא מילתא, כדכתיב אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו, לכן מצות עשה לקום מפני תלמיד חכם מופלג בתורה אפילו אינו זקן בשנים ואינו רבו. וכן מצוה לקום מפני שיבה דהיינו בן שבעים שנה אפילו הוא עם הארץ ובלבד שלא יהא רשע. ואפילו זקן גוי מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו.
סעיף ג
שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע והשנים לאחוריו, וכל אחד מצדד עצמו לצדדין, הגדול לימין והקטן לשמאל.
סעיף ד
עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן, לא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו כלומר בוזים מלמדי דבריו, וכן זה שאמרה תורה אם בחקותי תמאסו מלמדי חקותי תמאסו, וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והוא בכלל כי דבר ה' בזה, ואסור לשמש במי שהוא שונה הלכות.
סעיף ה
תלמיד חכם שיש לו סחורה למכור אין מניחין לשום אדם למכור מאותה סחורה עד שימכור הוא תחלה את שלו. ודוקא בדליכא אינו יהודי דמזבני אבל אי איכא אינו יהודי דמזבני לא. דהא לית ליה רווחא לתלמיד חכם ואפסודי להנך בכדי לא מפסדינן.
סעיף ו
מי שהוא מוחזק לתלמיד חכם בדורו דהיינו שיודע לישא וליתן בתורה ומבין מדעתו ברוב מקומות (הששה סדרים, גמרא) ופוסקים ותורתו אומנתו. ואפילו יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי צרכי בני ביתו ולא להתעשר, ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו הוא עוסק בתורה, מצד הדין הוא פטור מכל מיני מסים ומכסים ואף על פי שהוא עשיר, ואפילו מס המוטל על כל איש בפרטות, חייבים בני העיר לשלם עבורו. והכל תלוי בראות עיני טובי העיר.
סעיף ז
תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור.
סעיף ח
כהן וישראל שהם שוים בחכמה, מצות עשה מן התורה להקדים את הכהן, שנאמר וקדשתו, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה לכל דבר שבקדושה, כלומר בכל דבר שיראה גדול, הוא מקודש. להיות ראשון לקריאת התורה ולהיות ראש המדברים בכל קיבוץ עם, לדבר ולדרוש תחלה, וכן בישיבה ידבר בראש, וכן בסעודה הוא קודם לברך המוציא וברכת המזון, וליתן לו מנה יפה בתחלה לכל המסובין, אלא אם כן יש ישראל גדול ממנו בחכמה אזי יתנו להחכם המנה היפה תחלה. אבל כשכהן חולק איזה שותפות עם חבירו ישראל, אינו צריך ליתן לו החלק היפה, שאין זה דרך כבוד שיטול חלק היפה, שכל הנותן עיניו בחלק היפה אינו רואה סימן ברכה לעולם. במקום שאין כהן טוב להקדים הלוי לישראל בכל אלו אם הם שוים בחכמה.
סעיף ט
אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה וכמועל בהקדש הוא שנאמר וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב. ואף עכשיו שאין לנו קרבנות, בקדושתו הוא עומד, ואם הכהן מוחל על כבודו מותר, כי הכהונה שלו היא ויכול למחול כבודה, וליתן רשות לישראל להשתמש בו. ומכל שכן שיכול לחלוק כבוד לישראל להקדימו בדברים הנאמרים לעיל.