לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו, לכן צריך להתקדש, וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא, שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך יי לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת, לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה, בא רוח הטומאה ושורה על גופו, וכשניער משנתו, מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מאצבעותיו, שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם שלש פעמים מים בסירוגין. ואסור לילך ארבע אמות בלי נטילת ידים, אם לא לצורך גדול מאוד.

ילבוש מלבוש הראשון את הטלית בטן, שלא ילך ארבע אמות בלא ציצית. ולפי שעדיין אין ידיו נקיות, לא יברך עליו.

נטילת ידים שחרית הוא בדרך זה: נוטל את הכלי ביד ימינו, ונותנו לשמאלו, ושופך תחלה על יד ימין, ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל, וכן יעשה שלש פעמים. וטוב ליטלם עד פרק הזרוע, אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו, ורוחץ פניו לכבוד יוצרו שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם. וגם ירחץ פיו מפני הרירין שבתוכו, שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה. ואחר כך מנגב ידיו. ויזהר לנגב פניו יפה.

צריך ליטול ידיו דוקא לתוך כלי. ואסור ליהנות ממי הנטילה מפני שרוח רעה שורה עליהם, וישפכם במקום שאין בני אדם הולכין.

לא יגע קודם נטילה לא בפה, ולא בחוטם, ולא בעינים, ולא באזנים, ולא בפי הטבעת, ולא באוכלין, ולא במקום הקזה, מפני שרוח רעה השורה על הידים קודם נטילה מזיק לדברים אלו.

טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית, בכלי ובמים ובכח גברא, כמו בנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן מ'). אך בשעת הדחק שאין לו כראוי והוא רוצה להתפלל, יכול ליטול ידיו מתוך כל דבר, ובכל מיני מים ובלא כח גברא, ויכול לברך על נטילת ידים. ואם יש לפניו נהר, טוב יותר שיטבול בו ידיו שלש פעמים או אפילו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל, יקנח ידיו באיזה דבר, ויברך על נקיות ידים, ודי לו לתפלה. ולכשיזדמן לו אחר כך מים, וכלים הראויים יטול ידיו כראוי, אבל לא יברך עוד.

כתיב ברכי נפשי את יי וכל קרבי את שם קדשו. וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו, אסור לברך עד שינקה את הקרבים, מצואה ומי רגלים. ובקומו בבוקר מסתמא הוא צריך לעשות צרכיו, או לכל הפחות להשתין, על כן לא יברך ברכת על נטילת ידים בשעת נטילה, עד לאחר שינקה את עצמו, וירחץ ידיו עוד פעם אחת, ואז יברך על נטילת ידים, ואשר יצר, וברכת התורה, וברכת אלהי נשמה וכו'.

אם השכים ונטל ידיו בעוד לילה כדינו, והיה ער עד אור היום, או שהיה ישן אחר כך שנית בעוד לילה, וכן הישן ביום שתין נשמין (לערך חצי שעה), וכן הניעור כל הלילה ולא ישן שיתין נשמין, בכל אלו יש ספק אם צריכין נטילת ידים או לא. לכן יטול ידיו שלש פעמים בסירוגין (כדלעיל סעיף ג') אבל לא יברך עליהם.

אלו דברים צריכין נטילת ידים במים: הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא, ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והמגלח שערותיו, והחולץ מנעליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והמפלה את בגדיו, אפילו לא נגע בכנה, והחופף ראשו, והנוגע בגופו במקומות המכוסים, והיוצא מבית הקברות, והמלוה את המת או שנכנס באהל המת, והמקיז דם.