פרשת כי תצא-ראשון
כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו:
וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה:
והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה:
והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה:
והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה:
כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה:
והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר:
כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה:
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם:
ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו:
ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא:
ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו: