פרשת בהעלתך-שביעי
ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל:
ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ:
ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה:
הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד:
ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים:
מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות:
ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח:
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה:
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם:
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם:
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו:
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא:
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:
ויחר אף יהוה בם וילך:
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת:
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו:
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו:
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה:
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף:
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים:
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן: