פרשת אמור-שביעי
וידבר יהוה אל משה לאמר:
צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד:
מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם:
על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד:
ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת:
ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה:
ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה:
ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם:
והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם:
ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי:
ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן:
ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה:
וידבר יהוה אל משה לאמר:
הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה:
ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו:
ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת:
ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת:
ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש:
ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו:
שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו:
ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת:
משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם:
וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה: