פרשת תזריע-שישי
ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא:
ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא:
וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו:
וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר:
איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו:
והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא:
כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו:
והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים:
או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור:
והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן:
וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים:
וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא:
ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף:
ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור:
וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית: