פרשת ויקרא-שלישי
ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה:
והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח:
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה:
והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה:
כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה:
קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח:
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח:
ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך:
ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא:
והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה: