פרשת משפטים-שלישי
כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם:
כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה:
כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים:
אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו:
על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו:
כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה:
שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם:
ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו:
אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם:
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם:
אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו:
וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה:
אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת:
מכשפה לא תחיה:
כל שכב עם בהמה מות יומת:
זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו:
וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים:
כל אלמנה ויתום לא תענון:
אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:
וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים:
אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך:
אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:
כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני: