פרשת שמות-שביעי
ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר:
ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח:
ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב:
ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם:
ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם:
ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר:
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן:
ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו:
תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר:
ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן:
אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר:
ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן:
והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן:
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום:
ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך:
תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך:
ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה:
ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו:
ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו:
ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה:
ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו:
וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני:
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך:
ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו: