פרשת מקץ-שני
ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו:
ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה:
וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר:
והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:
והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע:
ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:
ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:
וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:
והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם:
ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי:
ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:
שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:
ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:
הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה:
הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים:
וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ:
ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד:
ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:
ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים:
יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע:
ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו:
והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:
וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו:
ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו: