פרשת ויצא-שני
וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם:
וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר:
ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה:
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו:
ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו:
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן:
ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו:
ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן:
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא:
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו:
וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך:
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה:
ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה:
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים:
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך:
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל:
ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה: