פרשת תולדות-חמישי
ויעש להם משתה ויאכלו וישתו:
וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום:
ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים:
ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה:
ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי:
ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה:
ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני:
ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי:
ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה:
ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:
ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא:
ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר:
הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי:
ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך:
לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב:
והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו:
ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק:
אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה:
ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי:
וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו:
ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן:
ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו:
ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:
ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני:
ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך:
ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני:
ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא:
ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו:
ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו:
ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני:
ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:
ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני:
ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה: